חמישים שנות לבטים – תכניות הלימוד בתלמוד

מתחילים בלימוד תלמוד בכיתה ה', והלימוד משולב במשנה; ב"צרת תינכת יפל
בכיתה ו' עוברים ללמוד תלמוד. התכנית כוללת תכנים אלה:

"אילו מציאות" או "המניח" או פרקים אחדים מתוך מסכתות בבא-קמא או

.אעיצמ-אבב

כמו בכיתה ו', או פרקים קשים יותר מתוך בבא קמא או בבא מציעא.

כמו בכיתה ז', או פרקים קשים יותר מתוך בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא,

סנהדרין או ביצה.

מבנה זו משאיר למעשה בידי המורה את בחירת חומר הלימודים מתוך מסכות בבא קמא
.אעיצמ אבב וא

תוניחבמ .ותא דדומתהל הרומה לע דציכו השק רמוח והמ רידגהל החילצה אל תינכתה
מסוימות שליטה כאן הגישה של ה"חדר", הטוענת כי אין הבדל גדול בין מסכת למסכת
דומיל תלוכילו דומלתב הטילשל דימלתה תא איבי אוהש רמוח לכב רדוסמה דומילה יכו
.שדח טסקט

כוללת נושאים אלה:תכנית הלימודים

8דפים מתוך בבא קמא ("הכונס" או "החובל") או ברכות ("מאימתי", "הקורא",

"תפילת השחר" או "אין עומדים") או בבא מציעא ("אילו מציאות").

10דפים מתוך מגילה ג, ד או בבא קמא ז, ח או בבא מציעא ("המפקיד", "השוכר"

.("תואיצמ וליא"ו

12דפים מתוך בבא מציעא ("שניים אוחזים" או "איזהו נשך" או "השואל") או

.("הברעו בלול" וא "לוזגה בלול") הכוס

15דפים מתוך גיטין ("הניזקין", "האומר") או ביצה א-ב או בבא בתרא ("חזקת

.("םיתבה

הם שניים: ב"צרת תינכתהשינויים בתכנית זו ביחס ל
לימוד התלמיד הוקדם לכיתה ה' כלימוד מסודר וקבוע (ולכיתה ד' בתלמודי תורה); (א)

.התיכ לכל יופצה קפסהה עבקנ (ב)


גם כאן חומר הלימודים פתוח לבחירתו של המורה.

מבחינת ההספק תכנית זו ריאלית יותר מקודמתה: ההספק הצפוי הוא 45דפים, בעוד
שתכנית תרצ"ב מצפה להספק של 100-80דפים! ההספק של 50-45דפים הוא כנראה
כמות החומר שהצליחו ללמד בבית הספר היסודי, והתכנית מאפשרת לכתחילה מצב קיים
בדיעבד (אורבך א"א, "הוראת תלמוד בביה"ס הדתי", מעיינות א, תשי"ב).

החיפושים אחר שיטות הוראה חדשות דילגו על הוראת התלמוד. בעוד שיתר המקצועות
התפתחו במהירות, ונתחברו ספרי לימוד חדשים ונוסו דרכי הוראה, נשאר לימוד
התלמוד על מקומו, "לא מתוך אדישות או שגרה, אלא לא מעט מתוך חדרת כבוד בפני
.(ח"כשת תינכתל אובמב ,רגרבנייטש 'נ) "הפ לעבש הרותה דומילב לבוקמהו תרוסמה

משנה שינוי מהותי בדרך הוראת התורה שבעל-פה. ח"כשת תנשמתכנית הלימודים
שניים הם השינויים שבתכנית:
הלימוד מתחיל בקטעים מבוארים וערוכים, ולא בקטעים מתוך התלמוד כפי שהוא..א

קיימים מסלולים, והמורה בוחר לתלמידיו את המסלול המתאים להם..ב


התכנים שבתכנית הלימודים הם אלה:

זאת ועוד: החינוך הממלכתי-דתי קלט ילדי עולים במספר רב, אחוזם בחינוך הדתי הוא
בערך פי שניים מאחוזם בחינוך הממלכתי. התכנית הרגילה אינה מתחשבת בילדים אלה.

באה אפוא לתקן את שני אלה: לתת לתלמידים שאינם מסוגלים ללמוד ח"כשת תינכת
תלמוד תכנית אחרת, במקום לימוד התלמוד וכהכנה לו. וכך תכניס את כלל התלמידים
ללימוד המקצוע דרך קובץ של קטעי תלמוד, המדורגים בדירוג המתאים לרמתו של הילד
.דמולה

כך נכנס לבית הספר ה"תלמוד לתלמיד" שהוא קובץ בן שלושה חלקים המכוונים
לכיתות ה', ו' ז'. מסלול ב הוא מסלול שעל-פיו לומדים כ-% 85מן התלמידים, והוא
מכניס את התלמידים ללימוד תלמוד בכיתה ה' מתוך ספר עזר, ובכיתה ח' מתוך
.אלמה דומלתה

ה"תלמוד לתלמיד" פרץ פתח לארגון מחדש של חומר הלימודים. הנושאים שם מגוונים,
כי אין כבילות טכנית לספר אחד. בחירת הקטעים מאפשרת לתת בראשית הנושא את
הקטעים העוסקים בעקרונות הכלליים של הנושא, ואחריהם את הקטעים המפרטים את
.אשונה

ב"צרת תינכת השוואת הגיל שבו מתחילים ללמוד תלמוד מראה את ההתלבטות:
,'ה התיכל הלחתהה ליג תא המידקמ ו"טשת תינכת ,'ו התיכב הלחתהה ליג תא תעבוק
מפגישה את התלמיד עם דף הגמרא כפי שהוא, רק בכיתה ח'!ח"כשת תינכת וליאו

השיטה של "מסלולים" או רמות היא, לדברי מחברי התכנית,

ההבדלים בין המסלולים קיצוניים למדיי: אם במסלול א 1התלמידים מתחילים ללמוד
מתוך "תלמוד לתלמיד" בכיתה ד' ומתוך הגמרא בכיתה ה', במסלול ג 2הם מתחילים
ללמוד מתוך "תלמוד לתלמיד" בכיתה ז' ומתוך הגמרא בכיתה ח'. הבדלם אלה נועדו
לפתור את הקשיים הנובעים מההבדלים באוכלוסיות תלמידים שונות: מסלול א מכוון
ל"תלמוד תורה", ומסלול ג לילדים ביישובים שבהם הסביבה איננה משמשת רקע נוח
.ארמג דומילל

יש לציין, כי מנקודת מבט של גיוון התכניות תכנית לימודים זו מציעה מבחר רב של
מסלולים, ולמעשה שישה מסלולים מקבילים לשש רמות של תלמידים!

מאידך גיסא, יש בתכנית זו הפרזה רבה ביותר של לימוד הפרק "אילו מציאות" הכלול
ב"תלמוד לתלמיד" א: לומדים מבחר סוגיות וגם את הפרק כסדרו. התלמיד מקדיש
לפרק זה כשנתיים ואם הוא עובר ממסלול למסלול, אף יותר מזה – דבר שאינו הגיוני
ואינו נחוץ.

מחליפה את התכנית לבית הספר היסודי משנת תשכ"ח. גם היא בנויה ם"שת תינכת
לפי מסלולים, אבל היא מפחיתה את אפשרויות הבחירה, וכוללת בתוכה גם את ספרי
הלימוד שהוכנו בינתים על ידי הפרויקט לתורה שבעל פה שבאוניברסיטת בר אילן.

:תינתה יטרפ הלאו

התכנית כוללת גם מסלול לבנים הלומדים יותר מ- 6ש"ש, ונותנת לכיתות אלה חופש
יברע" וא "חינמה" 'ו התיכב ;"רחשה תליפת" וא "רכושה" קרפ 'ה התיכב :בחר הריחב
פסחים" (וכן החוברת "מגילה"); בכיתה ז' פרק "אילו מציאות" (וכן החוברת "תפילין");
בכתה ח' פרק "המפקיד" או "הניזקין" (וכן החוברת "מצוות התלויות בארץ"). כמו כן
.ש"ש 4 תודמולה תונבל הבחרה תורשפא תינכתה העיצמ

,הפ-לעבש הרותה תארוה תא תללוכ הייאר האורה הנושארה איה ז"משת תינכת
ילולסמ תא תללוכ איהו ,דומיל תונש 12-ל תסחייתמ תינכתה .ב"י התיכ דעו 'א התיכמ
.תורגבה תוניחב

תכנית בית הספר היסודי מניחה למורה בחירה בין שלושה זרמים:
לימוד לפי נושאים (בעיקר לפי חוברות הלימוד שהוכנו בפרויקט לתורה שבעל פה

בבר-אילן),

לימוד משניות שבחלקן נקבעו מחדש

.תומדוקה תוינכתב היהש יפכ – הרות דומילו

.התנתשנ אל תורגבה תניחב תינכת

. בתכנית זו כלולים כ- 500ז"טשת תנשתכנית ראשונה לבית הספר התיכון יצאה ב
דפים, בית הספר מרכיב מהם תכנית של 100דפים להוראה, התלמידים נבחנים על 50דף
מתוך דפים אלה.

תכנית זו מגוונת, ובהצעות לצירופים אפשריים של חומר הלימודים יכול המורה לבחור
אחת מתוך ארבע מסכתות.

הפרקים העומדים לבחירת המורה הם אלה:

שולש ,דעומ רדסמ תותכסמ שולש דמלל לוכי הרומה יכ ,הארמ וז המישר חותינ
מסכתות מסדר נשים, חמש מסכתות מסדר נזיקין ומסכת אחת מסדר קודשים.

להלכה צריך היה המורה לבחור פרקים לפי ההצעות שהוצעו לפניו בתכנית הלימודים.
לפי צירופים אלה היה המורה מלמד ארבע מסכתות, ולא עוד, כך שגם תכנית זו,
שמאפשרת להרחיב אופקים ולעסוק בתחומים שונים של התלמוד, מצמצמת את
אפשרויות ההוראה. אך למעשה לא נשמר כלל זה, והמורים הציעו תכנית בחינה
ממסכתות רבות. הדבר היה אפשרי, משום שהבחינה הייתה בעל-פה, והבוחן יכול היה
להתאים את עצמו לחומר שלמדו התלמידים. בדרך זו הייתה תכנית הלימודים פתוחה,
ונתנה למורה אפשרות לבחור את החומר המעניין את תלמידיו.

רפסה יתב ילהנמל) ט"כשת תינכתבחוזר מטעם מנהל אגף החינוך הדתי המציג את
העל-יסודיים הדתיים, מיום כ"ב בסיוון תשכ"ט ( .))8.6.1969נמסרו למנהלים הצעות
לשינוים בתכנית בחינות הבגרות במוסדות החינוך העל יסודיים, וניתנה להם שהות של
עשרה ימים(!) כדי לשלוח הערות והשגות לתכנית.

:הרומה תריחבל תויורשפא יתש תעבוקו ,הרומה לש הריחבה שפוח תא תלטבמ וז תינכת
האפשרות הראשונה מכוונת לישיבות התיכוניות, והשנייה לבתי הספר התיכוניים.

תשל"א: 50דף ראשונים של מסכת בבא בתרא

תשל"ב: 50דף ראשונים של מסכת גיטין

תשל"ג: 50דף ראשונים של מסכת בבא מציעא

תשל"ד: 50דף ראשונים של מסכת קידושין

תשל"ה: 50דף של מסכת בבא קמא, מדף ס"ב ואילך

50דף מתוך שלושת הפרקים הראשונים של המסכתות ביצה, סנהדרין, מכות.

בתכנית זו יש משקל רב לכל התחלת מסכת: הבחינה מתייחסת לדפים הראשונים או
לפרקים הראשונים של כל מסכת, בלי לבדוק באיזו מידה התכנים הנמצאים בהם הם
החשובים לפיתוח כושר הלימוד של התלמיד.

בחירה זו של חומר הלימודים נובעת מגישות מנהליות. חופש הבחירה של בתי הספר גרם
לכך שהבוחן בחן על מסכת שלא תמיד לימד אותה לאחרונה. כיוון ששליטה ב- 500דפי
גמרא היא משימה קשה אף לתלמיד חכם, נוצר מצב שלא תמיד היה הבוחן שולט בכל
פרטי המסכת שהוטל עליו לבחון. כאשר חומר הבחינה אחיד, הבוחן, שהוא גם מורה
בבית ספר אחר, שולט היטב בחומר (דברים שנאמרו בכנס בוחנים תשכ"ב).

דומה כי פתרון מנהלי לבעיה חינוכית אינו בהכרח הפתרון הטוב ביותר. גישה זו גורסת,
תויורשפא לע רתוול בטומ .תאזה הרטמה תא תרשמ דומילה יכו ,רקיעה איה הניחבה יכ
גיוון, ובלבד שאפשר יהיה להקל על הבוחן.

ביקורת חריפה על צמצום חומר הלימודים מותח ד"ר ברגמן (ברגמן ירחמיאל, "והדבר
אין בהם", שמעתין ,15כסלו, תשכ"ח). הוא טוען:

:רמוחה תריחב תא הנשמו ,ט"כשת תינכת לש תונורקעה תא תלבקמ ב"לשת תינכת
המסכתות שניתן ללמד הן:
ג-א ןישודיק

אמק אבב

ג-א הציב

ג-א ןירדהנס

תוכמ

"לבקמה" קרפ ,אעיצמ אבב

.אמק אבבמ תויגוס 12

כמו כן ניתנת האפשרות להפחית 5דפים, ובמקומם ללמוד סוגיה בהעמקה, או להפחית
10דפים וללמוד במקומם שתי סוגיות.

ואילך מציעה להרכיב את יחידות הלימוד משתי ט"לשת תנשמ הניחבה תינכת
מסכתות מבין המסכתות האלה: יומא, פסחים, ביצה, סוכה (לולב הגזול), ראש השנה,
גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין ומכות.

חומר הבחינה למעשה הוא מתוך המסכתות מכות, ביצה וסנהדרין. המבחר בתכנית זו
.ב"לשתו ט"כשת תוינכת לש רחבמה תא בלשמ

יש לציין, כי תכנית זו, הבנויה על פי שיטת הניקוד (שהחלה בשנת תשל"ו), מאפשרת
לתלמידים חלשים להיבחן בתורה שבעל פה על חומר מגוון ושונה מאשר גמרא. יחידות
הלימוד הן אלה:
תופסות ילב ארמג יפד 12 .א

ב. 8דפי גמרא עם תוספות

ג. 2סוגיות בהעמקה (לנבחנים ברמה גבוהה)

ד. 30פרקי משנה עם ברטנורא לתלמידים ברמת ביניים או ברמה גבוהה ו- 15פרקי

משנה עם ברטנורא לתלמידים ברמה רגילה או ברמת ביניים.

ה. "תלמוד לתלמיד" שער שלישי לבנים ברמת ביניים.

ו"תלמוד לתלמיד" שער שלישי לבנים ברמה רגילה.

יש לציין כי תכנית זו, המאפשרת גם לבנים להיבחן במשנה או ב"תלמוד לתלמיד",
מאפשרת לתלמידים מגוון אפשרויות. תלמידים ברמה נמוכה אינם נאלצים ללמוד
תלמוד, ויכולים ללמוד תכנים אחרים, במקום הסוגיה התלמודית. תכנית בחינה זו
שוברת את המסורת של תלמוד-בכל-מחיר, אפילו לאלה שאין לימוד התלמוד מתאים
.םהל

השינויים בין התוכניות השונות אינם מראים על שינוי בתפיסה של המקצוע. רוב
השינויים מבטאים הסתגלות למצבים טכניים: בחינה בכתב במקום בחינה בעל פה,
צמצום הבחירה לאחר הרחבתה ושינוי מה של חומר הלימודים.

מן התכניות לא ניתן לקבוע בבירור מה צריכה להיות דמותו של בוגר בית הספר התיכון
הדתי שלמד גמרא מספר רב של שעות במשך כ- 8שנים. לא מובהר, אם נוסף למצוות
תלמוד תורה קנה הבוגר תכנים וידיעות מוגדרות. הבחינה כוללת פרקים מתוך מסכתות
ביצה, מכות וסנהדרין, אך לא מובהר אם התלמיד רכש ידיעות בתחומים אחרים של
.דציכו הפ לעבש הרות

לאחרונה מושם דגש על הבחינה בקטע שלא נלמד, וזאת בהתאם לתפיסה כי המטרה
העיקרית של הלימוד היא פיתוח כשרים ומיומנויות של למידה עצמית.

גם כאן יש להתחשב בתלמידים, במקצועות שהם בוחרים ובדרך שבה ילכו, שכן יכולת
למידה, בהתאם להשקפה ההלכתית, אין די בה: יש צורך ללמוד, לעסוק בתורה תדיר.

מצאנו התחשבות מירבית בלומדים השונים המאכלסים את בית ט"לשת תינכתב קר
הספר הדתי. גיוון האפשרויות והרשות להיבחן בספרים אחרים במקום גמרא פורצים
דרך לתחומים חדשים בהוראת המקצוע.

מכאן יש לצעוד צעד נוסף: למצוא את שיווי המשקל בין הלימוד-כיצד-ללמוד לבין
בחירת התכנים בתלמוד ולנסח בדרך ברורה ומפורשת מה דמות אנו מקווים לתת לבוגר
.דומלתה תארוה תועצמאב רפסה תיב