חמישים שנות לבטים – הקדמה

בעבודה ייבדקו התחומים השונים של המקצוע: נעמוד על ההתפתחויות שחלו בכל תחום, ונברר,
באיזו מידה תכנית הלימודים או תכנית הבחינה אמנם מובילות את הלומד למטרות מוגדרות
דימלתהש לככ עוצקמה תושירדב תומדקתה שי הדימ וזיאב ,ותוא דמלמה הרומלו ול תועודיה
.תרחאל תחא תינכתמ רבעמב תוחתפתהו תומדקתה שי הדימ וזיאבו ,רתוי ההובג התיכל הלוע

תורה שבעל פה היא המקצוע הראשי של בית הספר הממלכתי דתי. מתכנני הלימודים והמורים
המלמדים את המקצוע מאמינים, כי התלמיד מקבל את עיקר חינוכו היהודי באמצעות לימודי
התורה שבעל פה. כמות הזמן המוקדשת לתורה שבעל פה מגיעה לעתים לשליש ואף למחצית
מכלל שעות הלימודים של התלמיד בבית הספר על כל מקצועותיו, ומקצועות שונים אחרים
מצומצמים בבית הספר הדתי, בגלל הצורך להרבות בלימודי הקודש. בעבודה זו נבדוק לאן
חותרות תכניות הלימודים, אילו מטרות הן מציגות לפני המורה, ואילו הזדמנויות ניתנות לתלמיד
כדי להשלים את חינוכו כיהודי באמצעות התורה שבעל פה.

מערכת הדרישות ודרכי ההוראה השתנו תכלית השינוי: נושאים שנלמדו בעבר רק באוניברסיטה,
מקומם עכשיו בבית הספר התיכון; המעבדה הפכה להיות חלק בלתי נפרד מן הלימוד בחדר
הכיתה; נדרשת העמקה רבה יותר, ומערכת החינוך מציעה מגוון רחב של מסלולי לימוד, בהתאם
לצורכי התלמידים הרבים והשונים זה מזה המאכלסים את בית הספר.

כיצד בא שינוי זה לידי ביטוי בתכניות הלימודים בתורה שבעל פה? האומנם הגיב המקצוע
והתאים את עצמו לצורכי התלמידים הנמצאים במערכת החינוך כיום? האומנם מותאמות
הדרישות במקצוע זה לחינוך להמונים? האומנם נוכל לגלות במעבר מתכנית לתכנית תגובה
לצורכי החיים המשתנים בקצב כה מהיר במדינת ישראל?

בעבודה זו ייבדקו השינויים בתכניות הלימודים, ותיבחן השאלה כיצד נתנו השינויים את
אותותיהם בחברה ובלומדים, בתכניות הלימודים המתחדשות והמתפתחות.