העיסוק האקדמי בפיתוח תכניות לימודים הוא מקצוע חדש, שהתפתח בארבעים השנים
האחרונות. מספר רב של תכניות לימודים חדשות, בתחומים שונים, נתחברו בשנים אלה
בישראל ובעולם כולו. הללו מיוסדות על עקרונות ועל רעיונות שעמדו לנגד עיני אנשי
החינוך, מורים ומחנכים, שהכינו את תכניות הלימודים למערכות החינוך השונות.
אולם רק מעט נעשה במשך התקופה הזאת כדי לבחון ולהעריך את ההישגים ואת התוצאות
מהפעלתן ומיישומן של התכניות הללו לאור המטרות והיעדים שהוצבו להן על ידי קובעי
מדיניות החינוך. אף אותם המחקרים שנעשו בנדון לא זכו לפרסום, ועדיין רובה של תורה זו
.הפ לעבש הרות תניחבב איה
החיבור המונח לפנינו מנתח את התהליכים ואת השינויים שחלו בתכניות הלימודים בתורה
שבעל פה בבתי-הספר הממלכתיים-הדתיים, בוחן את מידת מימושן של המטרות שהתכניות
הציבו לעצמן, ובודק את השפעותיהן של התמורות בחברה הישראלית עליהן. לפיכך יש בו מן
החידוש, והוא ראוי לעיון, ללימוד ולהוקרה.
תכנית הלימודים הראשונה בתורה שבעל פה הייתה מיוסדת, כדברי המפקח הראשי על בתי
הספר של המזרחי, הרב יעקב ברמן ז"ל, על "תכנית של קודש, הנהוגה בחדרים ותלמודי
תורה מן הטיפוס הישן" (נספח לתכנית, תרצ"ב). כמחצית השעות היו מוקדשות ללימודי קודש.
בתכנית בולטת המגמה ללמד את דור הבנים את מורשת קהילות יעקב, להנחילם את ערכי
היהדות הנאמנה ולחנכם כיהודים שומרי תורה ומצוות.
אולם עד מהרה התברר, כי את אשר יכול היה להרשות לעצמו ה"חדר", דהיינו לסמוך שהמאור
הגנוז בתלמוד תורה ובגמרא יגדל דור של אוהבי תורה הדבקים במצוותיה, את זאת אין בית
,ירמגל הנוש תיתוברת-תירסומ-תיתרבח הריווא תררוש וביבסמו וב רשא ינרדומה יתדה רפסה
יכול להרשות לעצמו. התלמיד מתעמת בבית הספר עם מערכת מקצועות לימוד כלליים, שיש
בהם כדי למשוך את לבו ולהסיטו ממרכזיותם של לימודי הקודש, ומסביבו, בחוץ, הוא נתקל
בחברה שהשקפת עולמה ומערכת ערכיה אינם עולים בקנה אחד עם תפיסת עולמה של
.וירוממו וירוהמ דמול אוהש יפכ ,תודהיה
עובדה זו נתנה את אותותיה בתכניות הלימודים הבאות של תורה שבעל פה, חלו שינויים
בחומר הלימודים, ושינויים אלה ממשיכים להיעשות בהתמדה ובהדרגה עד היום זה. כן
ניתוספה למטרות וליעדים שהיו בתכנית הראשונה המגמה להכין את החניך לתמורות
החלות בחברה הישראלית, להתמודדות עם מכלול בעיותיה של המציאות החדשה, המתהווה
והמשתנה. יש לחשל את התלמיד נגד הפיתויים השליליים והרוחות החילוניות המנשבות
בחוץ ולעזור לו להיקלט בחיי החברה היוצרת בישראל.
מפנה בתכניות הלימודים לתורה שבעל פה, שיש בו משום חידוש שדה הוראתה, מצוי בתכנית
תשל"ג ובחוברות לימוד והדרכה לתלמידים ולמורים שיצאו בעקבותיה. התכנית הזאת מושתתת
על אינטגרציה של כל המקצועות בתורה שבעל פה – תלמוד, משנה, אגדה ודינים – בכל שנות
הלימוד, על הוראת תורה שבעל פה לפי נושאים, על העדפת נושאים שיש בהם משמעות
אקטואלית-ריאלית בחיי הצעיר ועל הבלטת אחד הממדים מן ההלכה (תלמוד, משנה, דינים) או
מן האגדה, בהתאם לאופיו של הנושא.
אולם אין תכנית לימודים שאפשר לומר עליה "כזה ראה וקדש!" כל תכנית טעונה בדיקה,
מעקב, הערכה וחידוש, בהתאם לפשטות המתחדשים בכל יום.
תצוין אפוא במיוחד העובדה, שפרויקט תכנון הלימודים בתורה שבעל פה, בראשותו של ד"ר
יהודה אייזנברג, עוסק קרוב לחמש עשרה שנה בפיתוח חומר לתכנית הלימודים החדשה
לתורה שבעל פה, תכנית תשל"ג, ומשלב את ההערכה של התכנית החדשה בתהליך הפיתוח,
.הבורמ הכרב הב שיש העפות
|
