הדוהי יבר

סתם "רבי יהודה" במשנה הוא רבי יהודה בר אילעאי. מתלמידיהם של
רבי עקיבא ורבי טרפון. הוא חי בגליל, בדור הרביעי של התנאים, אחרי
מרד בר-כוכבא וגזרות השמד של הרומאים, בתקופת שלטונו הקשה של
הקיסר הרומאי העריץ אדריינוס. הוא קבור בכפר עין זיתין, ליד צפת.

חסידותו העצומה הייתה לשם דבר: נאמר עליו שמשנולד ועד שמת לא
נמצא בו שום חטא, פרט לכך שנאלץ, מטעמי בריאות, לגדל עז בביתו, כדי
שיוכל לשתות מחלבה, למרות איסורם של חז"ל לגדל בהמה דקה בארץ
.לארשי

למרות תנאי החיים הקשים והעוני הנורא ששררו בארץ, היה רבי יהודה
עמל להרבות תורה בישראל: מסופר בגמרא שבישיבתו היו שישה תלמידים
מתכסים בבגד אחד ועוסקים בתורה.

הוא היה "ראש המדברים בכל מקום" (שבת ל"ג, ע"ב), בהלכה ובאגדה.
.תכסמ לכב טעמכ ,הנשמב ומשב תויוצמ תוכלה 600 -מ רתוי

רבי יהודה היה ענוותן, והיה מחבב ומשבח את המלאכה.

.ודימלת היה – "שודקה ונבר" אוה ,"יבר" – אישנה הדוהי יבר