יסוי יבר

הכוונה לרבי יוסי בן חלפתא, מתלמידיו המעולים של רבי עקיבא ושל רבי
יהודה בן בבא. הוא היה רבו של רבי יהודה הנשיא, וגר בגליל, באושא
ובציפורי, בימי מרד בר-כוכבא. הוא היה מורה הוראה, מתקן תקנות ומרביץ
.וידימלתל הרות

חמשת בניו הלכו בדרכו, והיו תלמידי חכמים גדולים.

.ויתוארוהל דובכ תאריב וסחייתהו ותוא וצירעה יסוי יבר לש וירבחו וידימלת
הוא היה זהיר בכבוד חבריו והתייחס בעדינות לכל אדם, וממנו הפתגם
"לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו".
חז"ל היו משבחים אותו על חכמתו ועל גדולתו בתורה. במחלוקותיו עם חבריו
נקבעה ההלכה כמותו, משום שדעתו היתה תמיד מיוסדת על הוכחות
הגיוניות מוצקות, וכפי שמתבטאים חז"ל: "רבי יוסי – נימוקו עמו."
מתוך הדברים שאמר על עצמו ניכרת צניעותו וענוותנותו:

רבי יוסי חיבר את "סדר עולם" – ספר העוסק בכרונולוגיה (סדר השנים) של
.ארקמה