אישות ומשפחה – שאלות ותשובות מהספר "איגרות משה"

הנה מצד הנגיעה ודחיפה בנשים אין שום איסור, משום שאין זה דרך תאווה וחיבה,
וכל איסור נגיעה בעריות, אף להרמב"ם שסובר שהוא בלאו ד"לא תקרבו" דאורייתא,
הוא דווקא דרך תאווה, כמפורש בדבריו ריש פרק כ"א מהלכות איסורי ביאה. ומשמע
שבלא דרך תאווה אין אפילו איסור מדרבנן, שלא הזכיר איסור כזה.

(במקום זה יש דיון הלכתי מפורט בדבר האיסור לגעת באישה כאשר אין המגע דרך
(.הוואת

על כל פנים, לדינא: בנשים אחרות, אף באשת איש ונידה ונכרית, אין איסור שלא
בדרך תאווה לכל הדעות. ולכן אין לחשוש מלנסוע באוטובוס בשעת הליכה לעבודה,
שדחוקים ודחופים אנשים ונשים, אף שלא יוכל ליזהר מנגיעה ודחיפה בנשים. שהנגיעה
בלא כוונה, מחמת שאי אפשר ליזהר, אין זה דרך תאווה וחיבה.

וכן ליכא איסור מטעם זה גם לישב ליד אישה כשאין מקום אחר, דגם כן אין זה דרך
תאווה וחיבה. ועם אשתו נידה, כשצריכין לישב דחוקים, אין לחוש לכוונת הנאה, לכן
אין לאסור.

אבל אם יודע שהוא יבוא לידי הרהור, יש לו להימנע מללכת אם אין נחוץ לו. ואם
מוכרח לילך אז לעבודתו, אין לאסור לו, ויתחזק להסיח דעתו מהן ולהרהר בדברי
.הרות