ז השרפ

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע


– המשך הפרק –

ה

והחי יתן אל לבו.


?רמול דומלת המ
עביד חסדא, דיעבדון לך,
לווי, דילווניך,
ספוד, דיספדונך,
קבור, דיקברונך,
.דסח למגתתד ,דסח לומג

:אנמ יבר רמא

אלו הצדיקים, והחי יתן אל לבו,

שנותנין מיתתן כנגד לבן.
ולמה כותשין על הלב?
מימר דכלה תמן.

:רחא רבד

זה חי העולמים, והחי יתן אל לבו

שהוא משלם שכר לבר נש,
על כל פסיעה ופסיעה בגמילות חסדים.

:הנוי 'ר רמאד

אין שואלין הלכות לפני מטתו של מת.

והא ר' יוחנן שאל לרבי ינאי קומיה ערסיה דר' שמעון בן יהוצדק,

הקדיש עולתו לבדק הבית מהו מועלים בה?
משהכהנים מעכבין בשחיטתה מעל? :היל ביגמו

.היל ביגמ הוה קיחר הוה דכ רמאנ
תני הכתפין אסורים בנעילת הסנדל,
שמא יפסק סנדלו של אחד מהם, ונמצא מתעכב מן המצווה.

.ארובידב ערש אריעז 'ר

אזלון מוזקופוניה ואשכחוניה איעני בדיבורא.
מהו כן?אמרין ליה:

עלמא דאתינן מן לתמן, אמר לון:

והחי יתן אל לבו. ,רמתיאד המ אה

א


קוחשמ סעכ בוט [ג]



,אעמק הינודא לע אבא סעכ וליא:המלש רמא

טוב היה לו משחוק, ששחקה עליו מדת הדין.
?המל

כי ברוע פנים ייטב לב.


אלו הרע לו פנים, הביאו למוטב. אלא,

.וימימ ויבא ובצע אלו (א א"מ)

וכן אמנון, טוב היה לו אם כעס דוד אבא, על אמנון קמעא,
ששחקה עליו מדת הדין. קוחשמ

?המלו

כי ברוע פנים ייטב לב.

אלא

(ש"ב י"ג) כי אמנון לבדו מת.

:רחא רבד

קוחשמ סעכ בוט

טוב היה, אילו כעס הקדוש ברוך הוא על דור המבול,.
ששחקה עליהם מדת הדין. קוחשמ

(איוב כ"א) זרעם נכון לפניהם. :רמאנש

:רחא רבד

,קוחשמ סעכ בוט

טוב שהיה הקדוש ברוך הוא, כועס על הסדומים,
ששחקה עליהם מדת הדין. קוחשמ

(שם) בתיהם שלום מפחד וגו'.:רמאנש

א


[ד] לב חכמים בבית אבל



:קחצי 'ר רמא

משל לאחד, שאמר לעבדו, צא והבא לי חפץ טוב.
ומהיכן אני מוצא חפץ טוב? :ול רמא

משתמצא רוב בני אדם הולכין, שם חפץ טוב.:ול רמא

א


[ה] טוב לשמוע גערת חכם



אלו הדרשנים.
,מאיש שומע שיר כסילים

אלו המתורגמנין, שמגביהין קולם בשיר להשמיע את העם.

:רחא רבד

,טוב לשמוע גערת חכם

. וניבר השמ חיכוהש תוחכות ולא
,מאיש שומע שיר כסילים

אלו ברכות של בלעם הרשע,
שבהן גבה לבן ונפלו בשטים.

א


[ו] כי כקול הסירים תחת הסיר.


תושר תליטנ הל דבע אריעז 'רד הירב יול 'ר

כל העצים כשהן דולקין,
אין קולן הולך.
ברם הלין סרייתא כד אינון דולקים,
קולן הולך. מימר אוף אנן קיסין.

א


[ז] כי העושק יהולל חכם.



עסק שתלמידי חכמים עסוקין בו, זה עם זה.
מערבבין חכמתו. יהולל חכם,

.הנתמ בל תא דבאיו


אמר ר' יהושע בן לוי:

שמונים הלכות למדתי מיהודה בן פדיה, בחרישת הקבר.
ועל ידי שהייתי עסוק בצרכי רבים שכחתים.

איזהו תלמיד חכם?

ר' אבהו בשם ר' יוחנן:

.ותנשמ ינפמ ויקסע לטבמ אוהש לכ
תני, כל ששואלין אותו הלכה ממשנתו, ומשיב עליה.

ב

חמשה תלמידים היו לו לרבי יוחנן בן זכאי.

כל זמן שהיה קיים, היו יושבין לפניו, כשנפטר הלכו ליבנה,
והלך ר' אלעזר בן ערך אצל אשתו לאמאוס,
מקום מים יפים ונוה יפה המתין להם שיבאו אצלו ולא באו,
כיון שלא באו, בקש לילך אצלם ולא הניחתו אשתו.
מי צריך למי?:הרמא

הן צריכין לי. :הל רמא

חמת העכברים מי דרכו לילך אצל מי? :ול הרמא

העכברים אצל החמת, או החמת אצל העכברים?!
.ודומלת חכשש דע ול בשיו הל עמש
מאחר זמן באו אצלו, שאלו אותו פת חטין או פת שעורים,
מי טב אוכלה בלפתן? ולא ידע להשיבן בליפתן.

רבי אליעזר ורבי יוסי אומרים:

ב' תבשילין לפותין זה בזה.

רבי הוה ממני תרין מנאין בכל שנה.

אין הוון כדי הוון מתקיימין, ואין לא הוון דמכין.
מן דאתא רבי למדמך,
לא תעביד כן, אלא הוי ממני כולהון כחדא, :הירבל רמא

ומני לך ר' חנינא קדמאי, והוא למה לא מנייה?

:רמא דיבז רב יסוי 'ר

על דצווחין ציפוריא עליה.
ומן צווחא עבדין הא כדון צווחין טבאות,
אם אנן שמעין בהדא אוף בההיא, צריכין שמוע להון!

ר' בון אמר ליה:

קדם מן קרייתא?
קדם רבי המנונא ספרא דבבל. :ול רמא

כד תיזל לתמן, אמור ליה שמניתיך זקן. :ול רמא

.הימויב ינמתמ אלד עדיו
כיון דדמך, בעא בריה דימניניה ולא קביל עליה.
לית אנא מקבל אלא קדם ר' אפס דרומא. :רמא

הוה תמן חד סב,
אם רבי חנינא קדמי אנא תניין, :רמא

ואם רבי אפס קדמי אנא תניין.
קביל עלוי ר' חנינא למתמני תליתוי, וזכה למארכה סגין שנין.
לית אנא ידע, מן בגין מה זכיתי מארכה שנין סגין? :רמא

מן בגין הדא מילתא, ואם מן בגין דהוינא סליק מן טבריה לציפורין,
והוינא עקים איסטרטיא, שאיל בשלמה דרבי שמעון בן חלפתא,
באידין מתניין לית אנא ידע.

:רחא רבד

כי העושק יהולל חכם.


שעשקו דתן ואבירם למשה רבן אבדו חכמתו ממנו. ,קשוע

אלו היה משה מתון, :ביתכ הנותמ ,הנתמ בל תא דבאיו

,ותוא ודיפקהו וטינקהש אלא ,לוצינ היה

(שמות ה') ירא ה' עליכם. :ול ורמאו

ולא סבל, אלא אוף הוא הקפיד מכעסו,

(שם) ומאז באתי אל פרעה.:רמאו

אני כתבתי עליך שאת חכם, אמר לו הקדוש ברוך הוא:

ואת מקפיד ואומר לי כך?!
חייך! יש לך לידע וליידע, טוב אחריתן של בני מראשית,
שנתתי להם במצרים.
(שם) עתה תראה. :ביתכד

באותה שעה, אמר הקדוש ברוך הוא: ווי דמובדין ולא משתכחין.
אבדתי את אברהם, יצחק ויעקב, שלא הרהרו אחרי,
ולא מצאתי כיוצא בהן. באותה שעה בקשה מדת הדין לפגוע בו.

(שמות ו') וידבר אלהים. :ביתכד

ואין אלהים, אלא מדת הדין,

(שם) ויאמר אליו אני ה'. :רמאנו

את בשר ודם לא יכולת לסבול אותם אני ה',:ול רמא

רחמן, בעל הרחמים במדותי ארחם.

.אשא ינאו יתישע ינא (ומ הימרי) :רמאנש

עד כאן

א


ותישארמ רבד תירחא בוט [ח]


,הירבטד אשרדמ יבב שירדו ביתי הוה ריאמ 'ר

.אתבשב איסוס לע ביכרא אקושב זייג היבר עשילא הוהו
הא אלישע רבך, אתי גייז בשבתא בשוקא. אמרון לרבי מאיר:

.היבגל קפנ
?קיסע אתיוה המב :היל רמא

(איוב מ"ב) וה' ברך את אחרית איוב מראשיתו:ול רמא

ברך שהכפיל לו את ממונו. :היל רמא

עקיבא רבך לא הוה אמר כן, אלא, :ול רמא

וה' ברך אחרית איוב מראשיתו.

בזכות תשובה ומעשים טובים, שהיה בידו מראשיתו.
ותישארמ רבד תירחא בוט ,בוש ?תרמא תא המו :ול רמא

?היב תרמא תא המו :ול רמא

יש לך אדם שהוא קונה סחורה בנערותו, :ול רמא

.הב רכתשמ אוה ותונקזבו ,דיספמ אוהו

:רחא רבד

,ותישארמ רבד תירחא בוט


יש לך אדם שמוליד בנים בנערותו והן מתים,
מוליד בזקנותו והן מתקיימין.

:רחא רבד

,ותישארמ רבד תירחא בוט


יש לך אדם שעושה מעשים רעים בנערותו,
ובזקנותו עושה מעשים טובים.

:רחא רבד

,ותישארמ רבד תירחא בוט


יש לך אדם שהוא למד תורה בנערותו ומשכחה,
,יווה .הילע רזוח אוה ,ותונקזבו

.ותישארמ רבד תירחא בוט


ר' עקיבא רבך לא כך אמר, :ול רמא

.ותישארמ בוט אוהשכ ,רבד תירחא בוט ,אלא

וכן היה מעשה

,רודה ילודגמ ,יבא היובא
וכשבא למולני קרא לכל גדולי ירושלים,
וקרא לכל גדולי הדור וקרא לר' אליעזר ולר' יהושע עמהם,
וכשאכלו ושתו, שרון אילין אמרין מזמורין, ואילין אמרין אלפכטרין.


:עשוהי 'רל רזעילא יבר רמא

אילין עסקין בדידהון, ואנן לית, אנן עסקין בדידן?!
והתחילו בתורה ומן התורה, לנביאים ומן הנביאים, לכתובים,
והיו הדברים שמחין כנתינתן מסיני, והאש מלהטת סביבותיהן.
עיקר נתינתן לא מסיני נתנו באש?!

(דברים ד') וההר בוער באש עד לב השמים:רמאנש

הואיל וכך הוא גדול כחה של תורה, :רמא

הבן הזה, אם מתקיים לי, הריני נותנו לתורה.
ועל ידי שלא היתה כוונת מחשבתו לשם שמים,
.יתרות יב המייקתנ אל

ומה את אמר תובן?

.תיכוכזו בהז הנכרעי אל (ח"כ בויא)

?היב תרמא המו :היל רמא

אלו דברי תורה שקשין לקנות, ככלי זהב וזכוכית. :ול רמא

עקיבא רבך לא אמר כן, :ול רמא

אלא מה כלי זהב וזכוכית, אם נשברו יש להם תקנה,
אף תלמיד חכם שאיבד משנתו, יכול הוא לחזור עליה.
חזור עול לך! :היל רמא

למה? עד כאן תחום שבת.:ול רמא

מנן את ידע? :היל רמא

מטלפי סוסי, שכבר הלך אלפים אמה. :ול רמא

וכל הדא חכמתא, אית בך ולית את חוזר בך?! :ול רמא

!יליחב תיל :ול רמא

?המל :ול רמא

,שדקמה תיב ירוחא לייטמו סוסה לע יתייה בכור :היל רמא

ביום הכפורים שחל להיות בשבת,
:תרמואו תפצפצמ לוק תב יתעמשו

(ירמיה ג') שובו בנים שובבים.
(מלאכי ג') שובו אלי ואשובה אליכם.

חוץ מאלישע בן אבויה, שהיה יודע כחי ומרד בי.

ומהיכן היה לו?

ראה אדם אחד עלה לראש הדקל בשבת,
ונטל האם על הבנים וירד בשלום.
ובמוצאי שבת ראה אדם אחד עלה לראש הדקל,
ונטל הבנים ושלח את האם, וירד והכישו נחש ומת.

כתיב (דברים כ"ב) שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך, :רמא

למען ייטב לך והארכת ימים.

היכן טובו של זה?
והיכן אריכת ימיו של זה?
.אביקע 'ר השרדש עדי אלו

למען ייטב לך,

בעולם שכלו טוב.

והארכתי ימים,

לעולם שכלו ארוך.

ויש אומרים על ידי שראה לשונו של ר' יהודה הנחתום, נתון בפי הכלב.

מה הלשון שיגע בתורה כל ימיו, :רמא

כך לשון שאינו יודע ויגע בתורה, על אחת – כמה וכמה!
אם כן, לא מתן שכר לצדיקים ולא תחיית המתים. :רמא

ויש אומרים על ידי שכשהיתה אמו מעוברת בו,

עברה על בתי עבודת כוכבים והריחה,
ונתנו לה מאותו המין ואכלה.
.הניכח לש הסיראכ ,הסירכב עפעפמ היהו

לאחר ימים חלה אלישע בן אבויה.

.היבגל לזא !הלוח עשילא אמרין לר' מאיר: ,ןותא
חזור בך:ול רמא

ועד כדון מקבלין :היל רמא

ולא כתיב (תהלים צ') תשב אנוש עד דכא. :ול רמא

!שפנ לש הכודכד דע
באותה שעה בכה אלישע בן אבויה ומת.
:רמואו חמש ריאמ 'ר היהו
דומה שמתוך תשובה נסתלק רבי,

וכיון שקברוהו, באתה האור לשרוף את קברו.

קבר רבך נשרף! אמרין ליה לר' מאיר: ,ןותא
.הילע ותילט שרפו אצי

.הלילה יניל ('ג תור) :היל רמא

בעולם הזה שכולו לילה,

והיה בבקר, אם יגאלך טוב יגאל.

?רקבב היהו ,והמ
בעולם שכלו טוב.

אם יגאלך טוב,

זה הקדוש ברוך הוא.

שנאמר: (תהלים קמ"ה) טוב ה' לכל.
ואם לא יחפוץ לגאלך, וגאלתיך אנכי,
!רקבה דע יבכש 'ה יח

.היל תכמדו

אמרון ליה: רבי! לעלמין דאתי אין אמרין לך מה את בעי,

אביך, או רבך, מה תימר?
אבא, ובתר כן רבי. :רמא

ושמעי לך אינון?אמרין ליה:

אמר להון: ולאו מתניתא היא? מצילין תיק הספר, עם הספר.
ותיק התפילין, עם התפילין.
מצילין אלישע בזכות תורתו.

לבסוף, באו בנותיו ותובעות צדקה אצל רבינו.

(שם ק"ט) אל יהי לו מושך חסד ואל יהי חונן ליתומיו. :רמא

.היתירואל לכתסא ,יהודבועב לכתסת אל !יבר :ןירמא

באותה שעה בכה רבי, וגזר עליהם שיתפרנסו.
מה מי שלא היתה תורתו לשם שמים, כך העמיד. :רמא

מי שתורתו לשם שמים על אחת – כמה וכמה!

טוב ארך רוח מגבה רוח


.בר יבג אתא יסרפ דח
.אירוא ינפלא :היל רמא

.ף"לא רומא :היל רמא

מאן דיימר דהוא אל"ף? ימרון דאינו כן! :היל רמא

.ת"יב רומא
מאן אמר דהוא בי"ת? :היל רמא

.הפיזנב ואיצוהו וב רעג

.לאומש יבגל לזא
.אירוא ינפלא :ול רמא

.ף"לא רומא :היל רמא

מאן דיימר דהוא אל"ף?:ול רמא

.ת"יב רומא :היל רמא

מאן אמר דהוא בי"ת? :היל רמא

!ינדוא !ינדוא :רמאו הינדואב הידחא
שמואל מאן אמר דהוא אודניך?:היל רמא

כולי עלמא ידעין דהוא אודני. :היל רמא

אוף הכא כולי עלמא ידעין דהוא אל"ף, ודהוא בי"ת. :ול רמא

.יולע ליבקו יסרפה קתתשנ דימ
,יווה

טוב ארך רוח מגבה רוח.


טובה היא האריכה שהאריך שמואל עם הפרסי,
.בר הילע דיפקהש הדפקהמ
אילולי כן, חזר הפרסי לסיאורו, וקרא עליו:
טוב ארך רוח,

:רזעילא 'רל לאש רגה סליקע דועו

הרי חיבה שחיבב הקדוש ברוך הוא, :ול רמא

את הגר בלחם ובשמלה בלבד,
שנאמר: (דברים י') ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה?!
כמה טווסין וכמה פסיונין אית לי,
ואפילו עבדי לא משגיחין עליהון!
וכי קלה היא בעיניך, דבר שבקש בו אבינו יעקב מתחלה, :היל רמא

(בראשית כ"ח) ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש.:רמאנש

!?אוה לק רבד

:היל לאשו עשוהי 'ר יבגל אתא
כך אמר לו גר שנתגייר לשם שמים,
זכה ומשיאין מבנותיו לכהונה.
זו לחם הפנים. ,םחל

.הנוהכ ידגב ולא ,דגבו

צמצמו בדברים.
וכי קלה היא בעיניך דבר שנחבט בו הזקן?! :וידימלת ול ורמא

(שם) ונתן לי לחם. :רמאנש

ולמה את מושיטו בקנה התחיל מפייסו בדברים לחם זו התורה

.ימחלב ומחל וכל ('ט ילשמ) :רמאנש

.דובכה הז ,דגבו

(שם ח) בי מלכים ימלוכו. ף:רמאנש

טוב ארך רוח, ,יווה
טובה היא האריכה שהאריך רבי יהושע, עם עקילס הגר,
,רזעילא יבר וב דיפקהש הדפקהמ
שאילולי כן חזר לסיאורו וקרא עליו:

טוב ארך רוח מגבה רוח.


א


[ט] אל תבהל ברוחך לכעוס


אמר רבי יודן:

,היתכלפ לע ליזע אליזעמד המכה
כן סליק ליה, בפלכתיה הוא נסיב.
היך מה דקימקומא גליש, על גיסיה שפיך,
.לפנ יופא לע ,ליעל קקרד לכ











           
חזרה לתוכן תושב
           
חזרה לתוכן תנ