|
|

|
א
|

|
כדגים שנאחזים במצודה רעה.
:היכרב יבר רמא
!?הבוט הדוצמ שיו הער הדוצמ שי יכו
:שיקל שיר רמא
.הכח וז |
|
הדא הוא דכתיב: (במדבר י"ד) וימותו האנשים,
מוציאי דבת הארץ רעה. |
|
?ותמוה המב
רבנן ורבי שמעון בר יוחאי,
רבנן אמרין: אסכרה עלתה בגרונם ונחנקו ומתו.
ורבי שמעון בר יוחאי אמר:
בנשילת איברים מתו.
ר' יהודה בר' סימון אמר:
טעמון דרבנן נאמר כאן, במצודה רעה,
:רמא היכרב 'ר
טעמיה דרבי שמעון בר יוחאי, נאמרה כאן מגפה, |
|
.הפגמה היהת תאזו (ד"י הירכז)
|
|
מה מגפה האמורה להלן בנשילת איברים, אף מגפה האמורה כאן בנשילת איברים.
:היכרב יבר רמא
יש לך מצודה שהיא צדה בים ואינה צדה ביבשה,
ר' עזריה ור' יונתן בר' חגי, בשם ר' יצחק בר מריון, בשם ר' חנינא:
יש לך אדם שחוטא בארץ ואינו חוטא בשמים, |
|
(תהלים ע"ג) שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ.:רמאנש
|
|
:רזעלא יבר רמא
מצינו שהם מהלכים בשמים ולשונם שותתה בארץ. |
|
שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ
|
|
אמר ר' יוחנן:
אין אדם אומר לשון הרע, עד שהוא כופר בעיקר, |
|
(שם י"ב) אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו וגו':רמאנש
|
|
:קחצי 'ר רמא
|
|
(שם נ') בינו נא זאת שכחי אלוה,
|
| אלו שהן אומרין לשון הרע |
|
(שם י"ב) אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו וגו'::רמאנש
|
|
א
|

|
:ימיא רב לאומש יבר רמא
זו מחשבתן של רמאין ברמיותן.
אמר רבי יוחנן:
אוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר, :רחא רבד שלא יהיו הרמאים הם סבורין, שאין החכמים בקיאין במעשה ידינו.
:לאומש יבר רמא
אף על פי כן, |
|
(הושע י"ד) כי ישרים דרכי ה',
וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם: |
|
א
|

|
זה העולם. ,לובמה רודו שונא רוד הז ואנשים בה מעט, זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, ובא אליה מלך גדול וסבב אותה, כמנון ועקמון.ובנה עליה מצודים גדולים,
א
|

|
.חנ הז |
|
(בראשית ו') כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. :רמאנש
|
|
,ותמכחב ריעה תא אוה טלמו ווי רקייא למחר מבולא אתי, עבדין תתובא. ו:והל רמא הוהד אן משרייא פורענותא מן בייתיה, הוו אמרין ליה: דההוא גברא משרייא, כיון שמת מתושלח, ,אתונערופ איירשמ ארבג אוההד היתיבמ אל אמרין ליה: ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא. אתון לא אדכרתוניה, אנא מדכר ליה, אמר להון הקדוש ברוך הוא: |
|
(שם ח') ויזכור אלהים את נח וגו'::רמאנש
|
|
ב
:רחא רבד זה מצרים. ,הנטק ריע |
|
(בראשית מ"א) יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ וגו'. :הערפל ול רמאש
ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות האלה וגו'. |
|
ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא. אמר הקדוש ברוך הוא: אתון לא אדכרתוניה, אנא מדכר ליה, |
|
(שם) ויוסף הוא השליט על הארץ.
|
|
ג
:רחא רבד זה מצרים. ,הנטק ריע |
|
(שם) וירדו אחי יוסף עשרה. :רמאנש
|
|
זה יוסף. ובא אליה מלך גדול וסבב אותה, ובנה עליה מצודים גדולים, :רזגש תורזג שלש ולא שלא יכנס עבד למצרים, ולא יכנס אדם בשני חמורים, ולא יכנס אדם שלא יכתב שמו ושם אביו ושם זקנו ושם זקנתו. .הדוהי הז ומצא בה איש מסכן וחכם, |
|
'וגו ונברעא יכנא רמאש ,ותמכחב ריעה תא אוה טלמו
(שם מ"ב) ישב נא עבדך תחת הנער וגו' ועוד שאמר ליוסף: ואדם לא זכר וגו' |
|
אמר הקדוש ברוך הוא: אתון לא אדכרתוניה, אנא מדכר ליה, |
|
(שם מ"ו) ואת יהודה שלח לפניו וגו'.
|
|
ד
:רחא רבד זו מצרים. ,הנטק ריע |
|
(דברים י') בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה וגו'. :רמאנש
|
|
.הערפ הז ובא אליה מלך גדול, וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים, :וזמ וז תושק תורזג רזגש שמנען מתשמיש המטה, ומשך להם בערלה, וגדל להם בלורית, השמ הז ומצא בה איש מסכן וחכם, |
|
.'וגו הלילה תוצחכ 'ה רמא הכ השמ רמאיו (א"י תומש) :רמאנש
|
|
,ותמכחב ריעה תא אוה טלמו |
|
(שם י"ב) ולקחו מן הדם וגו'. :רמאנש
|
|
ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא, אמר הקדוש ברוך הוא: אתון לא אדכרתוניה, אנא מדכר ליה, |
|
(ישעיה ס"ג) ויזכור ימי עולם משה עמו.
|
|
ה
:רחא רבד .יניס הז ,הנטק ריע |
|
.'וגו די וב עגת אל (ט"י תומש) :רמאנש
|
|
,ותמכחב ריעה תא אוה טלמו |
|
שנאמר (שם) כל הנוגע בהר מות יומת ואדם לא זכר וגו'
|
|
אמר הקדוש ברוך הוא: אתון לא אדכרתוניה, אנא מדכר ליה, |
|
.'וגו ידבע השמ תרות ורכז ('ג יכאלמ)
|
|
ו
:רחא רבד ,יניס הז ,הנטק ריע |
|
(שם ל"ב) אלה אלהיך ישראל. :רמאנש
|
|
.השמ הז ומצא בה איש מסכן וחכם, |
|
(שם) למה ה' יחרה אפך בעמך וגו' ואדם לא זכר וגו':רמאנש
|
|
אמר הקדוש ברוך הוא: אתון לא אדכרתוניה, אנא מדכר ליה, |
|
(תהלים ק"ז) ויאמר להשמידם לולי משה בחירו וגו'.
|
|
ז
:רחא רבד .תסנכה תיב הז ,הנטק ריע |
|
(ויקרא י"ט) מפני שיבה תקום וגו'.
|
|
ח
:רחא רבד זה הגוף. ,הנטק ריע |
|
הדא הוא דכתיב: (תהלים מ"א) אשרי משכיל אל דל.
|
|
ואדם לא זכר, אמר הקדוש ברוך הוא: אתון לא אדכרתוניה, אנא מדכר ליה, |
|
(יחזקאל ל"ו) והסירותי את לב האבן מבשרכם וגו'.
|
|
א
|

|
אמר ר' יוחנן:
וכי חכמתו של ר' עקיבא שהיה מסכן, בזויה היתה?! |
|
(שופטים ט"ז) והוא שפט את ישראל עשרים שנה.
|
| – ןועדג |
|
שנאמר: (שם ח') ויעש אותו גדעון לאפוד וגו'.
|
|
.לארשי תא טפש אוהו הווי, אין מסכן, אלא מי שמסכין דבריו.
א
|

|
אלו הדרשנים. אלו המתורגמנין שעומדין על הציבור. מזעקת מושל בכסילים, :רחא רבד זה עמרם ובית דינו.דברי חכמים בנחת נשמעים,
אמר רבי בון:
,רדגה רחאו הפגה רחא ונמנ |
|
כל הבן הילוד וגו'.
|
|
.היתריזג לע אחגשמ אנידב תוה אלו
א
|

|
.וניבא בקעי לש ותמכח הז .עשרה ושע לש ,ברק ילכמ
:יול יבר רמא
זיינם כלי זיין מבפנים, והלבישן לבנים מבחוץ, |
|
.יחא דימ אנ ינליצה (ב"ל תישארב) :רמאנש
|
| לדורון מניין? |
|
(שם) ואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה. :רמאנש
|
| למלחמה מניין? |
|
(שם) וישם את השפחות וגו'. :רמאנש
והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה. |
|
.ינבב אלו יב עגפיש בטומ :רמא |
|
וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה.
|
|
?הריעש המלו
:רמא רזעלא 'ר ינמחנ רב לאומש 'רו רזעלא 'ר
.בוח רטש ינפמ
:רמא לאומש 'רו
.השובה ינפמ
ב
:רחא רבד .רשא תב חרס לש התמכח וז ,המכח הבוט |
|
(שמואל ב' כ') ותקרא אשה חכמה מן העיר. :רמאנש
|
|
מיכן דהוה רחיק, ויקרב אליה ותאמר אליו: לא אתה הוא יואב? קוצר את לית את לפום שמך, לא את בן תורה, ולא דוד בן תורה, :הרותב ביתכ אל |
|
(דברים כ') כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום!
|
| !?המחלמל אמש |
|
דכתיב: (שמואל ב' כ') ותאמר לאמר דבר ידברו בראשונה וגו. וכן התמו.
|
|
עד כאן תמו דברי תורה, שלא להתקיים.:ול הרמא ואת מאן? :הל רמא מאן אנא, אנכי שלומי אמוני ישראל, :ול הרמא אני הוא שהשלמתי מנינן של ישראל במצרים, אני הוא שהשלמתי נאמן יוסף, לנאמן משה, ואתה מבקש להמית עיר ואם בישראל?! ,הכעמ תיב לבא וז 'ריע' ולי שאני "אם בישראל" מיד (שם) ויען יואב ויאמר חלילה לי וגו'. ,ותוכלמל הלילח ,דודל הלילח ,באויל הלילח אלא לא כן הדבר, כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו, נשא ידו במלך בדוד. אם במלך, למה בדוד? ואם בדוד, למה במלך?
אמר רבי עזריה ורבי יונתן בר' חגי בשם רבי יצחק בר מריון:
ללמדך שכל המעיז פניו בתלמידי חכמים וגדול הדור,
אמר ר' יודן:
כל המעיז פניו במלך, כאלו מעיז פניו בשכינה. |
|
דכתיב (שמואל ב' כ') נשא ידו במלך בדוד.
|
|
זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ואחר כך, ,ךלמב זה דוד מלך ישראל. ,דודב |
|
.'וגו הכלאו ודבל ותוא ונת
|
|
מנן את ידעית?אמרין ליה: כל המחציף פניו במלכות בית דוד, :הל רמא ,דימ ליעלמ אוה בייחתמ |
|
(שם) ותבא האשה אל העם בחכמתה.
|
|
לית אתון שמעון ביואב?! ולית אתון שמעון? בדוד? אמרה לון: הידא אומה קמת בהון? הידא מלכות קמת בהון? ?יעב אוה המו אמרין לה: אלף דגוברין! אמרה לון: כל בר נש יהיב לפום מה דאית ליה, אאמרין לה: ,היל אסייפמו אלזא אנא מרה לון: .איתאו אלזא .המרג אדבע תיחפ אוהד אמליד חמש מאון הוא בעי. אמרה לון: כל בר נש ובר נש יהיב לפום מה דאית ליה. אמרין לה: אנא אזלא ומחטא ליה, דילמא דהוא פחית מנהון, אמרה לון: .ארדהו ,אלזא איה השפנ אדבע .אינסכא אדהו ,יעב אוה רבג דח אמרה לון: אן הוא טב קרתא ניהביה ניהליה? אמרין לה: שבע בן בכרי שמו. מיד, אמרה לון: |
|
(ש"ב כ') ויקחו את ראש שבע בן בכרי וישליכו אותו בעד החומה וגו'.
|
|
זה שבע בן בכרי.,הברה הבוט דבאי דחא אטוחו
ג
:רחא רבד זו חכמתו של חזקיהו מלך יהודה. ,המכח הבוט
:יול יבר רמא
.בירחנס הלגה תוילג שלש |
|
דכתיב (מלכים ב' י"ח) בעת ההיא קצץ חזקיה וגו'. ואת האמנות.
|
|
?תונמואה אוה המ
:רמא יול 'ר
.אירפיצ
ורבנן אמרין:
.המחלמל אימגיש |
|
(ד"ה ב' ל"ב) ויעש שלח לרב ומגנם :רמאנש
|
|
ונעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר: .וראוצ לע תרבוע הזה ברחה אהת ,הרותב קסוע וניאש ימ לכ |
|
(מלכים ב' י"ח) ויבא אליקים בן חלקיהו אשר על הבית.
|
|
ספקלי, "ושבנא הסופר" סקיווי פטריי "ויואח בן אסף המזכיר", סביא, .בירחנס הז ,הברה הבוט דבאי דחא אטוחו |
|
(דה"ב ל"ב) וישב בבשת פנים וגו'. :רמאנש
(מלכים ב' י"ט)וימלך אסר חדון בנו תחתיו. |









