תשרי-כסלו תשל"ח
בית מקרא )עב(
קדמוניות ירושלים
החברה הירושלמית מלפני חורבן הבית.
מאת
ב"צ לוריא
יהביתהשני,היתה ההנדבהבידי הפרושים;
בדורבואנודנים,דוראחרון שלימ
התנאיםוראוני הסנהדרין הם הםשהיוו את האצולה ,שהיתה ברובה אצולהכוהנית.
הם שהניחו אתהיסודות לספרות חז"ל ,שממנהאנו שואבים את מרביתידיעותינו
ייוםיום בירושלים .בספרותזו נשתמרו מקצתידיעות גם על האצולה של
עלחי
שנים שלשה דורות קורמים ,המספרים עליקירי ירושלים -מהם כהנים מבית
תשמונאי ,הם ומקורביהם,שהיועשיריםבעלי אחוזות ,נהגוביהירותוכמובן שנמנו
עם בתהצדוקים .לכן מספרתעליהם הספרות הפרושית קצת בקנאה וקצתבלגלוג.
מסופר גם עלנקיי הדעת שבירושלים ,ראשי הפרושים ,חברי הסנהדרין וכיו"ב,
מסופר גם על סתם עשירים ,עשבי שוק העליון שבירושלים .כשאנו מצרפים את
הידיעות על כל אלה מצטיירת לפנינו תמונה רב-גוונית של אנשי ירושלים,
מנהגיהם ואורחחייהם.
יירושליםבקינהעלחורבןומלשלים:
המדרשוכילב אתהפרטיםעליקיר
איכהרבתי ,לפסוק"בניציוןהיקרים" (ד' ,ב) :נוההיתה יקרותן ? שלא היה אהד מהם
הולך לסעודה עד שהיהיודע עםמי סועד; ולאהיה 'חותם עד שהיהיודע עםמי
חותם ,שנאמר" :אל תשת ידך עם השע להיות עד "מס" (שמות כ"ג ,א);
שלא היה אחד מהן הולך לסעודה אלא אם כן הופךיד אונקלי שלו .וכך למהז
כדי שלאיטעננו טענת חנם;
התלמודמייחס כמהממידותהיהירותהללוגםלנקייהדעתשבירושלים.
סנהדרין כ"ג ,ע"א :כך היו נקיי הדעת בירושלים עושין:
לאהיוחותמיןעל שטר אלא אםכןיודעיןמיחותם עמהן;
ן ז"ל:
* בעבודה זו נעזרתי רבות ב-ג מחקרים של מורי ורבי פרופ' שמואל קליי
א .אנשי ירושלים ,יקירי ירושלים ,נקיי הדעת שבירושלים ,בני-ציוו -כתבי
האוניברסיטההעברית,מדעיהיהדות ,כרך א' ,תרפ"ו,ע'.72
ב .חבורותהיובירושליםבימיביתשני ,תדפיסמ-הצופה.
ג .שמות קדמונים ומשמעותם ,פרקמחיי ירושלים בימי בית שני ,הרצאה שנדפסה
כשלושים שנה לאחרפטירתו ב"שלוחות",גליוןס"ז ,סיון-תמוזתש"ב.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עב(
יא
ב צ לור א תשרי-כסלו תשל"ח
" י
[ק
יומשביןבדין אלא אםכןיידעי
ןמי עשב עמהן;
ולאהיונ'כנסיןגסע'ודהאלא אםכןיודעיןמימיסבעמהן.
לעומת יהיהותם מציינת הגמרא את שיקול דעתם ואת דרכם בכבוד התורה:
סנהדרין ל' ,ע"א :כך היה מנהגן שלנקיי הדעת שבירושלים:מכניסין לבעלדינין
ושומעין דבריהם .ומכניסין את העדים ושומעין דבריהן ומוציאין אותן לחוץ
ונושאים ונותנים בדבר.
מסכתסופריםי"ר ,י"א :כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין כשהיו
את
מוציאיי
אותההיוהולכיןאחריהמפניכבודה.
התוהה
י
י
ר
י
ז
ח
מ
ו
מקורותינו מרבים לספר על העושר שליקיריירושלים על סעודותיהם המפוארות:
מה הלתהיקרותן ?עירוני 1שנשא אשהירושלמיתהיה נותןלה משקלה זהבוכן
ונותניןל'ו משקלו זהב.2
ירושלמי שנשאעירוניתהי
בשעה שהיה אדם אחד מהם נושא גדולה ממנו היה ~ושה שולחנות יותר מן
היציאות; 3ירודהממנו -היהעושההוצאותיותרמןהשולחנ'ות,
תוס' ברכותשיד ,ה' :כיצד סדר סעודה?
אורחין נכנסין ויושבין על ספסלים ועל גבי קתדראות ,עד שיתכנסו .נתכנסו
כולן נתנו להםלידים,גל אחד ואחד נוטלידו אחת.4מזגו להם אתהכוס -כלאהד
ואחד מברך לעצמו; הביאו לפניהם פרפראות -כל אהד ואהד מברך לעצמו.5
עלו והסבו ונתנו להם לידים -אע"פ שנטלידו אחת -נוטל שתיידיו .הביאו
לפניהם פרפראות -אע"פ שברך על הראשונה -מברך על השניה ואהד מברך
לכולן.
ס ,5
הבא ,אחר שלשפרפראות -איןלורשותליכנ
א,מר רבן שמעון בן גמליאל :זה מנהג גדול היה בירושלם פורסין מטפחת
מטפחת -איןעל גבי הפתה .כל זמן שהמטפחת פרוסה אורחין נכנסין ,נסתלקה
רומות לאוהחין לנכנס.
מההיתהיקרותן ? שלאהיה אחד מהם הולךלסעודה~ד שנקרא ונשנה.7
מענגה באדם שהיה אוהבו קמצאושונאו -בר קמצא .עשה סעודה ,אמר לשמשו:
1עירוני -כיל עיר קטנה או בן כפר ,כנגד ירושלים היו כל הישובים נחשבים
כעיירות או ככפרים.
2שם ,איכהרבתי,בניציון.
3יציאות הוצאות הסעודה ,לרמוז כשם שהשולחן טפל למה שעליו ,דמיו יקרים
ו,כן האשה הנשאת וטפלהלוהיאגדולהויקרהממנך.מן הסעודהשעלי
ק
ר
4ידו האחת -הנטילה היא רק משום נקיות ,מפני שהחזיקו את הכוס ביד אחת,
וכן אכלו את הפרפרת רקביד אחת (ש.ליברמןתוס' כפשוטהע'.)62,
5וכל המטרהבמנהגים הללוהיתהלהעסיק אתהאורחים עדשיתכנסוכולם.
6שמא אין לבעל הבית סעודה מוכנה ונמצא מתבזה .נ"א בירוש' דמאי פ"ר ,הג:
ובירושלים היו נוהגים להפוך את המטפחת מימין לשמאל ,כלומר -כשהמטפחת הפוכה
פירושושאורחיםאינםרצוייםיותר.
7ונשנה -שחוזרים וקוראים לו פעם שניה ,שמא השליה טעה בפעם הראשונה ,כהאי
עובדיו דבר-קמצא.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
הביתתשרי-כסלו תשל"ח
מקרא )עב(
[ק
ביתהחב רה
הירו ש לשית מלפני חורבן
לר הבא 4קמצא .הלך והביא בר-קמצא ,בא (בעל הסעודה) ומצאו (את בר-
קמצא) יושב .אמר לו :הרי ונונא אתה לי ,ומה לך כאן? עמוד וצא! אמר לו:
,ואתןלך'כל,מה שאוכלואשתה .א"ל -לא!
הואיל,ובאתי -הניחני
סעודתך,
..א"ל—לא!
-אתןלךדמיחצייכלסעודתך .א"ל—לא!
-אתןלךדמק
פ
ס
ה
י
ה
ו
ה
ת
י
ה
ו
.
ו
א
י
צ
ו
ה
ו
שם
ן
ב
תפסו בידו ,העמידו
ר' זכריה אבקילס
בידו
למחות ולאמחה.
אמר בר-קמצא:הואילוישבו חכמים ולא מחו בו ,מכלל שנוח להם ,אלךואלשין
עליהם לפני המלך .בא ואמר לו לקיסר :מרדו בך הכהודים…אמר לו (הקיסר):
מי אמר? אמרלו :שלח להם קרבן ותראה אםיקריבוהו.
ם8
הלך ושלח להם עגל .משול.ש .בהליכתו הטיל בו בר-קמצא מום בנגב שפתי
ויש אומרים :בדוקין שבעין ,9מקום שלנו הרי הוא מום ולהם אינו מום .אמרו
חכמים להקריבו משום שלום מלכות .אמר להם ר' וכריה בן אבקילס :יאמרו-
בעלי,מומים קרבים למזבח .אמרו להרוג את ,בר-קמצא ,שלאילךויספרלמלך .אמר
להםר'זכריה:יאמרו:מטילמום בקדשים -יהרג ?
אמר ר'יוחנן 10 :ענוותנותו של ר' זכריה בן אבקילס החריבה את ביתנו ושרפה
אתהיכלנווהגליתנומארצנו.
מההיתהיקרותן 1
.
1
1
ן
י
ש
נ
ו
ע
ח
ב
ט
ה
את
ר
ב
ד
ל
כ
ה
ה
ד
ו
ע
ס
ב
.
ח
ב
מוסרין סעודה לט
ל
ק
ל
ק
ת
נ
ם
א
לפי
כבודהאוהחיןוהכללפיכבודבעלהבית.
י סעודה במפה .וכל כך למה?
בשעה שאחד מהם עושה סעודה היה צר כלמינ
מפגיאיסטנסיה',כדי שלאיהא אחדאוכל דבר שרעלו.12
סוכה ג' ,ח" :אין אוגדין את הלולב אלאבמינו ,דברי ר'יהודה .רבי.מאיר אנמר:
אפילו במשיחה .13אמר הבי מאיר :מעשה באנשי יר'ו'טלים שהיו אוגדין את
לולביהןבגלמוניות 14שלזהב .אמרלו:במינוהיואוגדיןאותומלמטה".
תוס' סוכה ס"ב,ה"י;צוק" :)6(195 .לולבבין אגודבין שאינו אגוד כשר .לא יאגדנו
בלום טוב אבל נוטלהימנו שרביט ואוגדו.איןאוגדין את הלולב אלאבמינו,דברי
ר'יהודה .ר'מאיר אומר :אפילו במשיחה .אמררבימאיר, :מעשהבאנשיירושלים
שהיו אוגדין את לולביהן בגימונלות של זהב .אמרו לו, :משם ראיה ,אך הם היו
אוגדין אותו במינו למטה".
*
8בשפה העליונה.
9בקרוםהעליון שלהעין.
10גיטין נ"ו ע"א .גם אם אין לקבל סיפור זה כמות שהוא ,כמעשה שהיה ,יש בו
תיאורמןהחיים ,ולאבכדי נוצרה האימרה :אקמצא ובר קמצאתריבירושלם.
11ומכיון שהטבח ידע שאם יקלקל יצטרך לשלם ממון הרבה הוא נזהר מאד במלאכתו.
12בעל הביתהיה נותןלפני אורחיו הרבהמיני מאכלות ,כדי שכל אחד ואחד ימצא מה
שטועם לחכו.
13איו אוגדין את הלולב עם ההדס והערבה אלא במינו ,במין מארבעת המינים שבו,
שאםיאגדנובמין אחר -נמצאמוסיףמיןחמישיועובר על בלתוסיף.
= 14שרשרות.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עב(
תשרי-כסלו תשל"ח
ב"צ לוריא
סוכה ל"ז ,ע"א" :תניא אמר ר' מאיר :מעשהביקירי ירושלים שהיו אוגדין את
ואוגדיןאותו'מלמטה".15
לולביהןבגימונלות שלזהב .אמרלו:משוםראיה,במינוהי
א
י
ה
אותה חבורה הנקראת במשנה ובתוספתא "אנשיירושלים" לפיהבבלי"יקירי
ירושלים" וניתן לצרפם לאותה חבורה של עשירי ירושלים ,שבהם אנו דנים.
תוס'סוכה פ"ב,ה"י;צוק0(195 .נ)" :אמר ר' אלעזר בר' צדוק :כךהיואנשיירושלים
עושין" :נכנס לבית הכנסת -לולבו בידו ,עמד לתרגם ולעבור לפני התלבה -
לולבובידו ,לקהות בתורהולירוא כפלו -מניחו בארץ,יצאמבית הכנסת -לולבו
בידו ,נכנס לנחם אבלים -לולבו בידו ,נכנס לבקרחולים -לולבובידו ,נכנס
לבית המדרש -נותנולעבדואולשלוחוומחזירולביתו".
המדהיר בכהנים שעליהם היה לברך את העם בנשיאת כפים; הם היו עשירים
ועבד או שליח היה מתלווה אליהם בצאתם לדרכם .בדרך כלל ,העבד משמש את
אדוננו 'ונושא כל משא אחריו ,וכאןשציין הכתוב אתהייהם ללולב ,שבכל ננקום
שאחדמיקירי ירושלים מהלך הוא בעצמו נושא את הלולב ,רק כאשר הוא נכנס
לבית המדרש ,וגשם ישתההזמו רב בלמודים -משם הוא שולח את הלולבעל-ידי
העבדלביתו.
מבריתאזועולהיחס שלכבודכלפייקיריירושלים.
לפי הנאמר בתורה 16.מוטלת העבודה במקדש על הלויים מבני שלושים ועד
בני חמשים .לנערים לא היה מקום בעבודת בית המקדש ,לכן אומרת הכהזנה:י1
"אין קטן נכנס לעזרה לעבודה" אבל תפארתה שלוטירתהלויים,ולפילשון המשנה
"בדי ליחן תבל בנעימה" ,התיוו; המשוררים השתמשו בכלים :בנבל ובכנור,
ואילוהנערים רקבשירהבפה.
ר' אלווה בן יעקב אומר :אין (הנערים) עולים במנין (הלויים ,העומדים על
הדוכן שמספרם לפחות ונים-עשר) ואין הם עומדים על הדוכן ,אלא בארץ היו
עומדיםלרגליהלויים .המשנה קוראת להם"צועריהלויים"ואילוהברייתאמוסיפה:
"בנייקיריירושלים".
18
כדילהצדיקסטיהזומן הנאמרבתירההסמיכה את המעשהעלהכתוב" :ויעמד
ישועבניוואהלו קדמדאל'הבניובנייהודה"וגו/
תוס'מגילהד',סו:צוק :)13( 226 .אמר ר' אלעזר בר' צדוק :כך היו הבורות
וכבירושלים נוהגות :אילו לסעודת אירוסין ואילו לסעודת נישואין ,אילו לשבוע
הבן ואילו ללקט עצמות,אילו לבית המשתה ואילו לבית האבל .שבוע הבן ולקוט
עצמות -שבוע הבן קודם לליקוט עצמות; בית המשתה ובית האבל -בית
ולמשתה קודם לבית האבל .ר' ישמעאל היה מקדים בית האבל לכולן שנאמר:
טוב ללכתלבית האבל וגו/
החבורותהיו התאחדויות של אנשים רודפי מצווה ,שהתחברו לשם קיום מעשים
15
[]4
מלמטה -תחתהגימוניות ונמצא האגד שלמעלה לאהיה אלא לשםנוי.ויש מפרשים
מלמטה -במקום שאוחז את הלולבביד.
16במדבר ד',ה.
י;תוס'ערכין ב',א';צוק.)14( 544 .
17ערכיןב',ו
18עזרא ג' ,ט,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ח
בית מקרא
)עב(הירושלמית מלפני חורבן הבית
החברה
%
טובים באופן זה ,החבריהן קבלועליהם ללכתיחד 24מח התןוכלה ,לנחם אבלים,
לבקרחולים ,לעזורלבני הכמטפחהאחריבלות שנה לפטירתו2,ל המת ,כששמו את
שרידי המת לתוךארון של אבןאו של עץ ,שקראוהו "גלוסקמה" ,למנוחה עולמית,
כן השתתפו בשמחת "שבוע הבן" ,כלומר בסעודת ברית של הבן אחרי מלאות לו
ונבועלחייו.ומכיון שעיר גדולההיתהיררשלים גם באותםהימיםואי אפשרהיה
לכל החברים שבחבורות להיות נוכחים בכל מקרה ומקרה ,הרי מן ההכהח היה
ן קבוצות שלחברים.19
לחלק אתהתפקידיםגי
שבתיב' ,ע"א :אין מבקרין חולין בשבת ,דברי בית שמאי ובית הלל'מתירין…
שבנא אישירושלים בכניסתו אומר שלוםויציאתו אומר .שבתהיא מלזעוק ורפואה
קרובה לבאורחמיומרוביןושבתובשלום.
אחדמטובייהושליםנוהיה עוסק במצוהזו של ביקורחולים,ומכיוןשעל-יד שמו
נזכר שהוא "איש ירושלים" -מותר להניח ,שהוא אהד מבני אותן החבורות,
שעליהן מדבר ר' אלעזר בר צדוק כעל אנשיירושלים שהקוהגילים לבקר חולים,
תוס'חוליןג' ,כ"ג;צוק" :)22( 505 .אנשי שוק העליון בירושליםהיו אוכלין סנונית
לבנהמפני שקרקבנהנקלף".
נחלקוחכמים אםהיא מותרתלאכילהאואסורה.
בין העופות הטמאים שמונה התורה לא נזכרה הסנונית ,אבל נאמר" 20 :את
כל עךב למינו" ,כלומר -הכונה לכל משפחת העורבים,והיה על חז"ל להגדיר
מי מן העופותמשתייך למשפחת העורבים.לגבי הבהמה נותנת התורהשניסימנים
בהורים -כלמפריס פרסה ומעלה גרה; גםלגביהרגים נותנת התורהשניסימנים
כל אשרלוסנפיר וקשקשת.סימני העוף לא נאמרו בתורה ,אבלחכמיםברררים
ק
פ
ז
ו
ו
נ
ב
ק
ר
ק
ו
ף
ל
ק
נ
ע
ב
צ
א
ה
ר
ת
י
ו
ל
.
א
מ
ט
ש
י
ש
ל
כ
ף
ו
ע
אמרו:
ס
ר
ו
ד
ל
כ
טהור .21אצבעיתרה -זו שמאחורי הרגל ,למעלה משארהאצבעות.רביאליעזר
בר צדוק ארמר :כל עוף החולק אתרגליו -טמא ,כלומר :כשמעמידים אותו על
חוט הוא חולק אתאצבעותיו -שתים לכאןושתים לכאן ,שכןזהסימן שהואדורס.
יאש המדברים בסוגיהזו הוא ר'אליעזר בר צדוק ,תנא בן דור החוהבה בתורה
נאמר :את כל ערב למינו .ר' אליעזר אומר להביא 22את הזרזיר .אמרו לו לר'
אליעזר והלא אנשי כפר תמרתא 23שביהודההיואוכלין אותן'מפני שיש להןזפק.
אמר להם :אף הםעתידיןליחן אתהדין .דבר אחר -למינהולהביאסנוניתלבנה.
דברי ר"א .אמרלו :והלא אנשיגלילהעליון 24אוכלין אותומפני שקרקבנו נקלף.
אמר להם :אף הםעתידיןליחן אתהדין.
19ש.קליין במאמרו הנ"ל על החבורות.
20ויקראי"א,יג-יט .לדעתלויזוהן ).]. Levysohn, Die 20010810 des Talmudsזו],
.)1858, 8.208הסנוניתאינה נזכרת במקראכלל.
22לכלול.
21חולין פ"ג ,מ"ו.
.פרס) ואולי בית תמר היא בית חגלה ,מכל מקום ישוב קרוב
23אולי עין-נדי (י
ליריחו (ס' הישוב) .כפר תמרתא הוא לדעתי בית תמר ,אחד המקומות בערבתידיחו שבו
הוטמנו כלי בית המקדש לאתר מרד בר-כוכבא; ר' ספרי מגילת הנחושת ,מקומות הגניזה
בע' 21ופרטים עלהגניזהבבית תמר בע' .110
שוק העליון בגליל העליון .כיון
24מסתבר שהמדובר באותו ענין אלא
שהשתבעי
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תשרי-כסלו תשל"ח
בית מקרא )עב(
ביצ לוריא
ם טהרתו של המצורע
עוד פעם מביאה הגמראדיון בדברהסנונית הלבנה .עליו
אומרת הגמרא28 :
נאמר 25 :נילקח ל~ססר שתי צפרים חיות טהרות" ןל זה
אמרר'יהודה:עוף 'המסרט ז 2כשר לטהרתמצורעוז'והיאסנוניתלבנה ,שנחלקו בה
י
ר' אליעזר ,וחכמים .אמר :אמימר בחיורא כרסא כולי עלמא לא פלוגי,כיפליג
29
בבלהוקא כרמהר'אליעזר אוסרורבנן'שרי .28והלכתאכרביאליעזר.וכן מצאנו:
בלעורב…למינהו -להביא אתהסנונית.
החכמים ראו בסנונית הלבנה עוף דהמהליונה ורביאליעזר ראה בהיותרדמיון
לעורב.
ת
ר
ד
להג
ף
ו
ע
טמא
ו
א
השתמשו
ר
ו
ה
ט
.
8
0
ם
ג
ו
ל
א
ו
ם
ה
ם
י
צ
י
ב
ה
ל
"
ז
ח
בסימני
סימני
ביצים :כל שכודרת ועגולגלת ראש אחד כד וראש אחד חד -טהורה ,ב' ראשין
תדיןוב'יאשיהכדין טמאה,
-81
ומהי סנונית לבנה?
ד"ר ל.לויזון - 32בעקבות מסורת הש"ס
זיהה את הסנונית הלבנה עם
Mirunda urbicaהמכונה כיום שסית ,ובלטינית ;Delicho urbicaגדלה של
הטסית 12.5ס"מ ,היא אוכלת הרקים,אין לה זפק כמו לתרנגולת וליונה ,הנזונות
בזרעים,ביציהטסית כדוכד.
לדעת מר לשם המדובר בעוף הנקרא קשה סלת ז~ב ;Petrocles alchata -
גדלה "2ל הקטה 40ס"מ ,גדולה במעט מן היונה ,בטנה לבנה ומכאן שמה ,היא
נוונה אך ורק מזרעים וקרובה מאד ליונה ,גם דומה לה בצורתה החיצונית ,יש
להזפק וקורקבנהנקלף,הביצים שלההןכדוחד.
עוף זה הדומה ליונהיכול לשמש קרבן של מי שהיה מצורע והוא בא להטהר.
אנשי שוק העליון ,הלא הםיושביהעיר העליונה ,עשירים ומפונקיםהיו ,ובחרו
להםמאכל תאוה -סנוניתלבנה.
[16
33
-
שר' אליעזר בר צדוק חי בירושלים וסיפר רבות על אנשי ירושלים לא נטעה אם נייחס
גם מעשה זהלאנשיירושלים ,ולאליושביהגלילהעליון.
25ויקרא י"ר,ד.
26חולין סרב ,ע"א.
ד 2בקש ר' יהודה להבדילבין עוף דורס שהוא טמא ,לבין עוף המסרט ,שאין בו ממידת
האכזריות של העוף הדורס.
28תרגום :המדובר בעוף שבטנה לבנה ועל כך מסכימים כולם ,חולקים על הסנונית
שבטנהירוקה .ר'אליעזר אוסרוחכמיםמתירים .וההלכהכרביאליעזר.
29ספרא,שמיני ,ג',ה'.
30עבודה זרה מ' ,ע"א.
31בחיפושי אחרי ההגדרה של הסנונית הלבנה נעזרתי ע"י מר צבי לב ,מנהל המכון
הפדגוגי לטבע בירושלים ,ד"ר אמוץ זהבי מאוניברסיטת תל-אביב ,ד"ר מנחם דור מב'המ"ד
למורים בבית ברל ,ד"ר אלכסנדר ברש ,מפקח על הוראת הטבע בבתי הספר העל-יסודיים,
ומריוסי לשם ,מנהלבית הספר שדהבגילה ,שאת הצעתוהננימביאלעיל.
32
ר' הערה .20
33חולין מ"ב,ע"א.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
[ק
בית מקרא )עב(
תשרי-כסלו תשל"ח
החברה הירושלמית מלפני חורבן הבית
דייני ירושלים
ארבעהדייגיםבירושלים בדור האחרת לפת החורבןידועים לנו בשמותיהם .את
שני הראשונים מכנה המשנה"דייני גזרות"ונ"א"דייניגזילות" וכנראה שהכוונה
לדיינים בבית הדין שבו דנו בעניני ממונות ותביעות אזרחיות אחרות .גוזרי
גזירות שביהושלים היו נוטלין שכרן תשעים ותשע מנה מתרומת הלשכה
84
ואלה הם:
אדמון בןגדאי .המשנה מספרת שעל וגבעה דברים שפסק בזכויות אשה שבעלה
נסע למדינותהים ועוד ,נחלק אדמון עםביתדין שלכהנים והתנא דוסאבןהרכינם
הלצדם.על שלשהאעשרהבןגמליאל "רואה אתדבריאדמון".35
הי
תא בן אבישלום חברו של אדמון .עלשני דברים ונפסק בנושא של זכויות האשה
ומפרנסה כשבעלה נסע למדינות הים נחלק תנן עם בית דין של כהנים ועמהם
דוסאבןההכינם.אולם טחנןבןזכאי תמךבחנן.וכןההלכה.
בבא בן בוטא היה חבר ביתדין בירושלים והפליגו בשבה חכמתו .מסופר עלט
36
בגמרא :מעשה באדם אחד שנתןעיניו באונתו לגרשה ,והיתה כתובתה מרהבהי
מה עשה ? הלךוזימן את שושביניו והאכילן והשקן ,שיכרן והשכיבן על מטה
אחת 3עם אשתו) והביא לובןופל ביצהוהטילביניהן והעמידלהןעדים ,ובאלבית
דין.היה שם זקן אחדמתלמידי שמאי הזקן ובבא בן בוטאשמו .אמר להן (לחברי
בית הדין) :בך מקובלני משמאי הזקן :לובן ביצה סולד מן האוו ושכבת זרע
דוחה 'מן האור .בדקו 'ומצאו 'כדבריו .והביאוהו לבית דין והלקוהו והגבוהו
כתובתה ממנה
נחום המדייליד ארץ מדי ,אף הוא היה בין "גוזרי גזירות שביהושלים" ז 8בזמן
החורבן ואתריו .המשנה 88מספרת נגמיד לאחר החורבן עלו נזירים מן הגולה
ומצאו בית המקדש הרב .אמר להם נחום המדי :אלוהייתםיודעים שבית המקדש
חרב הייתם נוזרים ? אמר לו :לא .והתירן נחום המדי .לדעת חכמים טעה נחום
המדי בהוראתו זה
34
35
כתובות י"ג,א.
כתובות ח"ה ,ע"א.
36גיטין נ"ז ,ע"א.
37תוס' בבא בחראט' ,א';צוק ;)17( 410 .כתובות ק"ה,ע"א.
38נזיר ה' ,ד'.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il