|
פרק זה דן בחובות המוטלות על הבן כלפי הוריו, לאחר שנלמדו כבר חובותיו של האב .ותחפשמ ינב יפלכ מטעמים דידקטיים מוטב להציע את הנושא לתלמידינו מהיבט זה: התורה מסדירה את זכויותיו של האב כלפי בנו אינן נובעות מעמדת כוח או ממוסכמות חברתיות גרידא. כמו |
|
קרפה הנבמ אנו מתחילים בחיוב מהתורה וממשיכים בהשוואת החיוב לכבד את ההורים לחיוב לכבד את הקב"ה ובחיפוש הגבול לגודל החיוב. מכאן אנו עוברים לדון בשאלות: מיהם החייבים בכיבוד? את מי יש לכבד? מתי? 41-40 תולאשומצוות כיבוד אב ואם ומצוות מורא אב ואם בתורה, מקורות כג-כה כדאי להשלים את הטבלה על הלוח על פי עבודת התלמידים, באופן זה: 42-41 תולאשל |
| ארומב תורושקה תולועפ | דוביכב תורושקה תולועפ | |
|---|---|---|
|
ומוקמב בשי אל וירבד תא רותסי אל |
ליכאמ הקשמ |
י"שרב תואמגודה |
|
אינו פונה בשמותיהם הפרטיים _______________ _______________ |
הפק סוכ שיגמ _______________ _______________ |
תופסונ תואמגוד |
|
התעיבצ ידי לע וא ,היתחתמ וק תחיתמ ידי לע טפשמ לכב הלועפה תא שיגדהל רשפא .לדגומ בתכב התביתכ וא הנוש עבצב תיעשה בעזרת המורה תוך הדגשת השלילה שבמורא והחיוב שבכיבוד. 42 הלאש |
|
כיבוד הורים וכיבוד הקב"ה בפרק זה יעמדו התלמידים על כך, שמצוות כיבוד אב ואם איננה כשאר "מצוות שבין אדם לחברו", אלא "הוקש כבודם לכבוד המקום", וכל המכבדם – כאילו כיבד את .הניכשה ,תונושארה תורבידה שמח לש הצובקל תכייתשמ וז הווצמש ,ן"במרה ריבסמ הז עקר לע את השיעור נפתח בלימוד הקטע ממסכת קידושין, מקור כו. נעמוד גם על צורת הקטע – קללת ה', בלשון "סגי נהור". אפשר להרחיב בנושא זה ולעמוד על ג. "ברכת המקום" |
|
ירבד .44 הלאשל הבושתה חסונ תאיצמב דימלתה לע לקהל ידכ אבומ ם"במרה הרמב"ם הם למעשה סיכום ההלכה הנלמדת בגמרא. רצוי שהמורה יסביר את הביטוי "שקל אותם הכתוב בכבודו" = "הוקש כבודם לכבוד המקום". יכולות להינתן כסיכום ללימוד המקורות. 44-43 תולאש לאחר שדברי הרמב"ן יובנו כהלכה, קל יהיה לראות את הקשר בין שתי :47 הלאשל יש מקום להשוות את דין "מכה אביו ואמו" לדין "החובל בחברו", ולעמוד :48 הלאשל |
|
מקורות נוספים להרחבה: רמב"ם, הלכות ממרים פרק ו', הלכות יא – יג. שולחן ערוך יורה דעה, סימן רמ. |
|
עד היכן כיבוד אב ואם? בפרק זה הובא לקט מאגדות חז"ל בעניין כיבוד הורים: חלקן נוסחאות מן התלמוד הבבלי, מסכת קידושין, וחלקן – על פי התלמוד הירושלמי, מסכת פאה. אפשר להבין כל אגדה כפשוטה, אבל אנו מנסים להבין בפרק זה מה רוצים חז"ל ללמדנו באמצעות .הדגאה |
|
:ויה הלאה תודגאה תריחבב ונינפל ודמעש תורטמה לנסות להשיב על השאלה – "עד היכן כיבוד אב ואב", האם יש שיא בקיום המצווה, .א ואם כן – מהו? (אגדות א' ו- ג').__ להראות שמצוות כיבוד אב ואם היא מצווה שכלית, שהרי גם נכרים מקיימים .ב .(ג-ב תודגא) התוא__ למצוא מה בין המצווה ועושה, לזה שאינו מצווה ועושה..ג לברר מהו הקובע בקיום המצווה – פעולת הכיבוד (כמו: מאכיל, ומשקה) או היחס .ד .דבוכמה יפלכ דבכמה לש__ |
|
את מרבית השאלות אפשר להטיל על התלמידים כעבודת הכנה לשיעור. בשיעור עצמו צריך לפתח באמצעותן שיחה, שבה יושם דגש על המטרות שצויינו לעיל. |
|
החכמים אמרו לאמו של ר' טרפון: "… עד חצי כיבוד לא הגיע". לעומת :53-51 תולאשל זאת מובא המקרה שבדוגמה ג' כדוגמה של כיבוד ומורא למופת. פירוש אפשרי לכך הוא, שהמקרה האחרון נחשב לשיא בקיום המצווה, מפני היותו כרוך בכיבוש היצר ובהפסד ממון שהוא קשה יותר. |
|
היא שאלה פתוחה, ויש לקבל כל רעיון שיועלה על ידי התלמידים ויתאים 55 הלאש לאגדה. אנחנו מצפים שיועלה אחד מהרעיונות האלה: גם אם קיום המצווה כרוך בהפסד ממון, חייבים לקיימה. (זוהי הלכה שנעמוד עליה .א בפרקים הבאים).__ אם הנכרי מקפיד כל כך בקיום המצווה, היהודי שנצטווה על מצווה זו, ודאי שחייב .ב .הב דיפקהל__ המכבד את הוריו ונגרם לו הפסד בשל כך, זוכה לשכר כנגד ההפסד. .ג |
|
אגדה (ה) באה להדגיש שהיחס של המכבד להוריו חשוב יותר מעצם :58 הלאשל הפעולה. האגדה מביאה דוגמאות של שני בנים. המכבד בדוגמה בדוגמה השנייה מבצע פעולה הנראית לכאורה כאי כיבוד, ושכרו רב (יורש גן-עדן) בגלל הצורה שבה הוא מכבד ובגלל כוונתו. כנגדו, הבן בדוגמה הראשונה מבצע פעולה מובהקת של כיבוד (מאכיל), ויורש גהינום, משום שהוא מגיש לאביו את האוכל בזלזול. סביר להניח, שגם תשובות התלמידים תתבססנה על מציאות חייהם. :60 הלאשל אם תועלה הטענה, שהבן אינו מחויב להפסיד ממון – יכול המורה להעיר, שהגמרא אנו מפנים את התלמיד לפירושו של רש"י כדי שיראה כיצד אפשר לפתור את 61 הלאשב אנו מצפים שהתלמיד יענה תשובה כללית, כגון: חובת הבן והבת שווה לפני 63 הלאשב ניתן לבנות את התשובה באופן זה: 64 הלאשב |
| קומינה | ןידה | הרקמה | |
|---|---|---|---|
| תיאמצע איה | תבייח | לפני הנישואין | א |
| הילע הלעב תושר | הרוטפ | "דיפקמ הלעב"ש האושנ | ב |
| הלוכי איה | תבייח | נשואה "שאין בעלה מקפיד" | ג |
| תיאמצע איה | תבייח | השורג | ד |
| תיאמצע איה | תבייח | הנמלא | ה |
|
ותומ רחאל ודבכמו וייחב ודבכמ בפרק זה ילמדו התלמידים שני עניינים עיקריים: כיבוד הורים גם "שלא בפניהם"..א כיבוד הורים לאחר מותם..ב נפתח את הפרק בלימוד הסוגיה בקידושין לא, "תנו רבנן: מכבדו בחייו ומכבדו לאחר מותו". נשווה תחילה בין כיבוד האב שבחייו הנזכר פה, לבין הכיבוד שעליו למדנו בפרקים הקודמים. כמו-כן נשווה בין כיבוד האב בחייו לבין כיבוד האב לאחר מותו, ומכאן נגיע ללימוד המושג על כיבוד "שלא בפניו", אשר הכיבוד שלאחר המוות נכלל בו. לפנינו שני אופנים שונים של כיבוד האב בחייו (כלומר כיבוד שבפניו וכיבוד 65 הלאשב אחד מדרכי הכיבוד שלאחר המוות הוא אמירת "קדיש". רמזנו לעניין זה, אך לא |
|
זי ,אטוז והילא "פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי אדם אחד, שהיה מלקט עצים, .יילא אב היה כ"חאו .רבד יל ריזחה אלו ומע יתרבידו "יח אלו ינא תמ !יבר" :יל רמא ואמרתי לו: אם מת אתה, עצים הללו למה לך?" אמר לי: "רבי, האזין לי מה שאומר לך; כשהייתי חי, אני וחברי היינו עסוקין בעברה, וכשבאנו לכאן גזרו עלינו גזר דין של שרפה. כשאני מלקט עצים, שורפין את חברי, וכשהוא מלקט עצים, שורפין אותי". ואמרתי לו: "דינכם עד מתי?" ואמר לי: "כשבאתי לכאן הנחתי את אשתי מעוברת ויודע אני שזכר היא מעוברת, לכן בבקשה ממך הווי זהיר וכו'. משעה שיהיה בן חמש שנים הוליך אותו לבית רבו למקרא, כי בשעה שהוא יאמר "ברכו את ה' המבורך" וקדיש, או יפטיר בנביא, אז יהיו מעלין אותי מדינה של .םונהיג |
|
גוסמ תודגא תשיפתב ברה ישוקה ללגב דימלתל תרבוחב האבוה אל תאז הדגא :הרעה זה (דו-שיח עם אדם לאחר מותו). אשר לקדיש של הבת, מצאנו במקומות שונים, כי עקרונית מותר גם לבת לומר קדיש, |
|
"באמשטרדם נפטר אחד בלי בן ויצווה, שילמדו עשרה אנשים בביתו תוך היסנרפו ריעה ימכחו ,וילע שידק תבה רמאת דומילה ירחאו ,שדח 'בי ."…רבדב וחמ אל |
|
"… ויש סברא דגם בבת יש תועלת ונחת רוח לנפש כי זרעו הוא". (ר' יאיר בכרך, "חוות .(ג ועש "העד הרוי"ל "הבושת יחתפ"ב וירבד תיצמת האבוהו ,בכר "ריאי |
|
כיבוד בני משפחה אחרים בפרק זה ביררנו את המקור לחובת כיבוד הורים חורגים ואח גדול וגם דנו בשאלה, האם גם כאן יש חובת כיבוד לאחר המוות. הנדו יבר לש ותריטפ לע תרפסמה ,אתיירבב תחתופ א ,גק תובותכ 'סמב איגוסה .68 הלאשב קסענ הצוריתבו ל"זח תיישוקב יעמוד התלמיד על הדרשה למילה "את" ול- ו היתרה. חז"ל דורשים 70-69 תולאשב הרמב"ן בהשגותיו לסהמ"צ שורש ב' אומר דברים דומים. מסקנת הסוגיא היא, שכיבוד |
|
מובאים דברים אלה של הרמב"ם והרמב"ן. 73-72 תולאשב מתייחסת אף היא לאותם קטעים, אבל מצד חובת כיבוד אח גדול. הרמב"ן 74 הלאש סבור, שגם כיבוד האח הגדול הוא בכלל כיבוד האב והאם. לפיכך ברור, כי לדעתו גם כיבוד האח הוא מן התורה, וכי אין כיבוד זה נוהג אלא בחיי האב ולא לאחר מיתתו. הרמב"ם לעומתו סבור, שאין כיבוד אח אלא מדרבנן. מדיוק לשון הרמב"ם משתמע שכיבוד האח נוהג גם לאחר מיתת האב והאם, שהרי בשני החלקים הראשונים של ההלכה חילק במפורש בין חיי האב לבין מיתתו ואילו בחלק זה סתם ולא פירש כך. נמצא, שלדעת הרמב"ם אין כיבוד האח בכלל כיבוד ההורים, שאילו היה כך, היה מדאורייתא, ואין הרמב"ם סובר כסברת הרמב"ן, שהאב מעוניין דווקא בכיבוד הבן הגדול יותר. לפיכך – דווקא משום שאין החיוב אלא מדרבנן, הוא נוהג גם לאחר מיתת האב, שהרי אין לחיוב זה קשר עם כיבוד האב. כדי לסכם את דעותיהם של הרמב"ם והרמב"ן לגבי חובת כיבוד הורים חורגים ואח נדרש התלמיד להסיק מצוואתו של רבי כלל להתנהגות מעשית, שגם במקום 76 הלאשב |
 רוזח |
:הרעה שילבנו כאן גרסה אחרת. עיין בספר "גשר החיים" להגאון הרב י' מ' טוקיצ'ינסקי כרך א' פרק ל, עמוד שט"ז, המסביר שאין מחלוקת בין המקורות השונים, וכולם התכוונו לעניין הקדיש, שהרי קודם "ברכו" היו אומרים קדיש. א"כ כשאמרו "ברכו", התכוונו לקדיש שלפניו. |
|
המשך: חיוב נשים במצוות |
