אבות ובנים – מדריך למורה

אופן הגשת הנושא לתלמיד:

המשנה (קדושין כ"ט, א) שעליה סובבים דיוני התלמוד, דנה במצוות כיבוד אב ואם
במסגרת מערכת היחסים בין אבות לבין בנים: מצוות האב על הבן ומצוות הבן על האב.
על-כן כללנו גם אנו בנושא שלנו קצת מן החובות המוטלות על האב כלפי ילדיו.

מטעמים דידאקטיים מוטב להציע את הנושא לתלמידינו מהיבט זה: התורה מסדירה את
היחסים החברתיים בין כל חלקי העם – בין נותן העבודה לבין הפועל, בין איש לבין אשתו,
בין אב לבין בנו, בין עבד לבין רבו וכו' – לכל אחד מאלה יש חובות ויש זכויות. אלה ניתנו
להם על-ידי נותן התורה; אין כאן עניין של "השתלטות" איש על רעהו או של "השתלטות"
.והנשמ לע דחא דמעמ

זכויותיו של האב כלפי בנו אינן נובעות מעמדת-כוח או ממוסכמות חברתיות גרידא. כמו
'ה ינא …וארית ויבאו ומיא שיא" :'ה תווצממחובותיו כלפי הבן, גם הן נובעות
אלוקיכם – אתה ואביך חייבים בכבודי" (רש"י לויקרא י"ט, ד').

המטרה של עבודת-ההשוואה היא לעורר את התלמיד לעיון מדויק – 1.2 – 1.1 תולאשל

במקורות, תוך חשיבה עצמית במקום להגיש לו את הכל מן המוכן.
המורה יסכם את ההשוואה על-ידי תשובותיהם של התלמידים בצורה זו או בדומה לה:

ארומ

אם התלמידים אינם רגילים לשאלה מסוג זה, רצוי שהמורה יקדים להם דברי .1.3 הלאש

הסבר קצרים על שיטת רש"י בפירושו לתורה: רש"י איננו "מספר סיפורים" סתם; בדרך
היה המ שרפמ וניא ומצע י"שר ,בור יפ-לע .קוספב לתרץ קושי מסוים אב אוה ללכ
קשה לו. הרוצה להעמיק בהבנת רש"י – צריך לדעת על איזו קושיא הוא בא להשיב.
המורה ידגיש, שזהו עניין חשוב, שכל פרשני רש"י עוסקים בו.

"סאב ררושמ" יתבש 'ר) "שפת חכמים"במקרה דנן, לגבי דיבור ( ,)1אפשר לצטט את
מפראג, " :)1718-1641דקשה לרש"י דאיש ל' יחיד ותיראו ל' רבים".

את האם ןאכ מדוע הקדים אם לאב, אלא: מדוע הקדים ונניא ישוקה (2) רובידב
.באה תא םשו

למעשה אין לתלמידים עדיין די ידיעות כדי להשיב תשובה מלאה. לפי רש"י האב .1.5

. את ההלכה שכל זמן שההורים נשואים האב קודם, נתגרשו – שניהם םיווש םאהו
שווים, ילמדו התלמידים בסוגיא. בשלב זה יעיר המורה, שפרטי-דינים בעניין זה עוד
יילמדו. לפי שעה יענו התלמידים על-פי הסברא.

ידכ ותעפשה אולמ תא ליעפהל הרומה לע הבוח .תישעמ תיכוניח איה הלאשה תמגמ .1.6

שהתלמידים יקיימו דברים אלה ככתבם וכרוחם.

ארמגה טסקט

במקום זה ניתנו בחוברת התלמיד צילומי דפי הגמרא ממסכת קידושין באופן רצוף, מדף
עטק לכ הקטעים המובלטים בלבד, ודמלייש איה הנווכה .א"ע ב"ל דע א"ע ט"כ
במסגרת הפרק שאליו הוא משתייך (בפרקים 2עד .)7

:הרעה
למורה שירצה ללמד גם את הטקסט שאנו מדלגים עליו, אין אנו מייעצים בשום פנים
הפרקים שבחוברת.לכ תארוה רחאל אלא וישכע רבכ תאז תושעל

:הנשמה תארוה

התנבהל ועיגי ותרזעבו ,י"שרלהמורה יכוון את התלמידים בעת קריאת המשנה
בכוחות עצמם. לגבי החלק הראשון של משנתנו – "מצוות הבן על האב וכו'" – אומר רש"י:
"בגמרא מפרש…"; ינקוט גם המורה דרך זו, וידחה את הדיון עד ללימוד הגמרא.

ייעשו מיד לאחר ההכנה העצמית של הקטע ע"י התלמיד. לאחר מכן 3.4 – 3.1 תודובע

ייקרא הטקסט ויוסבר על-ידי אחד התלמידים, יושוו תשובותיהם של התלמידים לשאלות
3.1-3.4ותסוכם המשנה:

קושיא זו (אם כי בניסוח שונה קצת) מקשה הריטב"א בחידושיו. הוא מתרץ (בשם
תוספות), ששתי השאלות לפירוש הרישא ולפירוש הסיפא נשאלו בעצם ביחד, אלא
.דרפנב הלאש לכ האיבה ארמגהש

(למתקדמים) עוסקת בקושיא זו. 3.5 הלאש


מובן שהתלמידים ירגישו מיד בתוספת "או שנתאלמנה". אבל כשיעיינו .ג 3.6 הלאש

היטב, יראו שיש הבדל נוסף: המחבר אומר "אחד האיש ואחד האשה שווין בכבוד
ובמורא של אב ואם", ואילו בגמרא אין הדבר מנוסח בצורה זו. הפסוק שממנו דורשים
הלכה זאת מדבר על מורא, אבל ברור, שהוא הדין לגבי כבוד – על כן מפרש מרן הב"י
"בכבוד ובמורא". כוונת השאלה היא לעורר את התלמידים המסוגלים לכך – לעיון
.קדקודמ

)1אגב – יש כאן קושי מסוים, ואפשר שיתעורר בכיתה: אישה, רשות בעלה עליה –
לגבי כבוד דווקא: אין לה אפשרות לקיים "מאכיל ומשקה וכו'", מפני שיעבודה
לבעלה. אבל, קשה להבין מדוע לא תוכל לקיים מורא-אב? ברור שאין בעלה יכול
'ב ,ט"י ארקיו רפסל ,המימת הרות !המודכו וירבד תא רותסל ,היבאב לזלזל הילע תווצל
אות ד' מקשה כנ"ל ומשיב: אעפ"י שדרשה זו נסמכה על לשון "תיראו", הדיון על
פטור האישה עוסק בכבוד דווקא (אם אינו עניין למורא, תנהו עניין לכיבוד).

דרך ההוראה

הצעתנו היא שהתלמידים ילמדו פרקים אלו בעיון עצמי, יענו על השאלות, ואח"כ תתקיים
שיחה בכיתה על הדברים. תשובות התלמידים וההשוואה בין התשובות עשויות לשמש
כנקודת מוצא לדיון בכיתה.

בעניין חיוב הבן לפרנס את אביו ילמדו עוד להלן, בפרק .7 – 4.6 הלאשל