|
מדריך למורה להוראת הספר "המצוות התלויות בארץ" |
|---|
.5מצוות כלאיים
|
הפרק על כלאיים קצר, ותפקידו לתת לתלמיד מושגים כלליים בלבד על דיני כלאיים. התלמיד יבחין בין הסוגים השונים של הכלאיים לבין הדינים המיוחדים לכל סוג. אנו מציעים ללמוד בכיתה את המקורות מן הרמב"ם ומהמשנה ולהטיל על התלמידים את השאלות (עבודה )24 .(תיב תדובעכ בבתי-ספר שלומדים בהם חקלאות ועוסקים בהכנת ערוגות ובקביעת מרחקים בין ערוגות הלוח הבא כולל את דיני ההרחקות השונות בין המינים: |
לוח דיני כלאיים
| מה הם כלאיים? | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
א. כלאי זרעים הם שני מינים של גידולי שדה או גן הגדלים זה ליד זה, ואין ביניהם הרחקה (כפי שיפורט בסעיפים ט' י' וי"א), או שאין ביניהם גדר או היכר (כפי שיפורט בסעיפים י"ב וי"ג). בנוסף לכלאי זרעים, יש איסורי כלאים בכרם ובהרכבה. ב. האיסורים בכלאי זרעים הם: איסור זריעה, טיפול בזרוע ובקיומו. הצמחים שגדלו באיסור ג. צמחים ממינים שונים, הסמוכים זה לזה בדרך האסורה באיסור כלאיים, יש להפריד |
||||||||||||
|
||||||||||||
|
אין לזרוע מין על-יד חברו אלא אם הרחיק המרחק הראוי, או שהקים מחיצה .םהיניב |
||||||||||||
| באילו מינים יש כלאיים? | ||||||||||||
|
ד. איסור כלאיים נוהג: |
||||||||||||
|
||||||||||||
|
ה. אין איסור כלאיים נוהג: |
||||||||||||
|
||||||||||||
| מיון הגידולים מבחינה הלכתית | ||||||||||||
|
ו. "גרגרים" – צמחים שהחלק העיקרי הנאכל בהם הוא הזרע – כמו חיטה, סורגום, (וייתכן שאף כותנה ששמן זרעיה נאכל גם לאדם). בלשון חז"ל קוראים לקבוצה זו "תבואה ."תוינטקו ז. "ירק" – צמחים שאוכלים את פרותיהם או חלק אחר מהם, ולא רק את זרעם. לדוגמה: |
||||||||||||
| הגדרת החלקות ומידותיהן | ||||||||||||
|
ח. בדיני כלאיים מגדירים חלקות קרקע לפי מידותיהן: .הבחרמ לודג הכרואו ,הלעמו רטמ 6 הבחורש הקלח – הדש .הבחרמ לודג הכרואו ,רטמ 6 דע מ"ס 60 הבחורש הגורע – רשימ יחידי – צמח יחיד, שורה או ערוגה שרוחבם פחות מ- 60ס"מ. |
||||||||||||
|
||||||||||||
| המרחקים הדרושים בין הגידולים | ||||||||||||
|
ט. בטבלה הבאה מובאים המרחקים הדרושים, לפי החלקות והגידולים (המרחקים הם .(מ"סב |
||||||||||||
|
||||||||||||
| הקחרהה חטש תנטקה | ||||||||||||
|
י. את המרחק בין החלקות אפשר להקטין בדרך זו: עושים את המרחק הדרוש בצורת ריבוע, ואח"כ מקרבים את החלקות באלכסון. לצורה זו קוראים בהלכה "מיצר והולך באלכסון". י"א. שטח הזרוע מין אחד, ויש בתוך השטח הפסק של 30ס"מ בין חלקה לחלקה, נחשבת כל לכן – שדה חיטה שיש בצידו פס חשוף של 30ס"מ, ואחריו יש מישר חיטה, מותר לזרוע אחרי |
||||||||||||
| תורחא תודרפה | ||||||||||||
|
י"ב. גדר – אפשר להפריד בין מינים ע"י גדר שגובהה 100ס"מ, והרווח שבין החוטים או המוטות שבה פחות מ -28ס"מ. גדר זו נחשבת כרצופה – מדין "לבוד" בלשון חז"ל. צורת הפתח – אפשר להקים גדר צפופה (כאמור לעיל), באורך 240ס"מ, ולהמשיכה בין שני השדות ב"צורת הפתח". צורת הפתח היא עמודים וחוט העובר מעליהם. (שני עמודים והחוט שעליהם נראים כפתח). על החוט להיות בגובה של 100ס"מ מעל לעלי הצמחים. ואם הקרקע .עקרקהמ מ"ס 100 – טוחה דצ לכמ מ"ס 40 בחורב הפושח בהפרדה זו של צורת הפתח נכון להשאיר בין מין גרגרים למין אחר 60ס"מ, ובין שני מיני ירק י"ג. חריץ בעומק 100ס"מ, וברוחב 40ס"מ – נחשב גם הוא הפרדה בין החלקות. |
||||||||||||
| שדה כלאיים | ||||||||||||
|
י"ד.שדה שנזרעה כלאיים במזיד, ישאיר רק מין אחד וחייב לעקור את השאר (ומותר בהנאה). אך אם צמחו בו מעצמם ספיחים ממין אחר, אזי כמות הספיחים היא הקובעת אם השדה כלאיים או לא – וכדלהלן. שדה זרועה שעלו בה ספיחים ממין אחר, אם כמות הספיחים מגיעה ל- 1/24ממה שהיו זרעים "אינו יכול" נחשב אם אינו מוצא פועלים שיעקרו, גם אם ישלם להם בשליש יותר מעל השכר
|
||||||||||||
| שטח מוקף | ||||||||||||
|
– שטח שזרועים בו שני סוגי גרגרים, ויש ביניהם שיעור הרחקה, נכון להחמיר רודיג .ו"ט ולא להקיפו גדר, וכן לגבי זריעה בתוך שטח גדור. יוצאים מכלל זה: |
||||||||||||
|
||||||||||||
|
ט"ז. מוקף – יש להיזהר שלא לזרוע גרגרים בצורה שגידול אחד יהיה מוקף בגידול אחר, ואפילו יש מרחק בין המינים. לצורה זו קוראים בהלכה "חבוש" ודינו דומה לדין גדור. הערה כללית: בפרטי הדינים למעשה יש לשאול שאלת חכם (העוסק בהלכות כלאיים). כדי להימנע מטעיות ומכשולים ח"ו. |
||||||||||||
|
נערך ע"י מ. זקס לפי ספר "מצוות הארץ" מאת הרב ק. כהנא. לעריכה עזרו בהערותיהם הרב .גרבנזייא .י ברהו טריביונ .י לוח זה הוכן על-ידי המכון לחקר החקלאות על-פי התורה ומודפס כאן ברשותו. (הזכויות על |
|
ךשמה |
