|
מדריך למורה להוראת הספר" פורים" |
|---|
תויללכ תורעה
|
חוברת זו מיועדת לתלמידים ולתלמידות בחטיבת הביניים. היא עוסקת בהלכות פורים – במצוות היום ובמנהגיו. החוברת מבוססת על לקט משניות ממסכת מגילה ועל קטעים מתוך ספרי-הלכה ופרשנות כגון "משנה תורה" לרמב"ם, "בית הבחירה" להמאירי, "שולחן ערוך" ו"משנה ברורה" "ערוך השולחן" ועוד. בספרים אלה המשא-ומתן התלמודי אינו מופיע כפי שהוא בתלמוד אלא באופן תמציתי ובעברית. בחוברת לא הובאו טקסטים תלמודיים, פרט לקטעים קלים אחדים, בעבודות לתלמיד לא החומר שבחוברת מרובה יחסית ומאפשר לימוד הנושא באופן מעמיק ומקיף למדיי. ניתן גם גם בעבודות לתלמידים אין צורך להשתמש בכל החומר. המורה יעבור מראש על העבודות ועל |
הנושא "פורים" והוראתו
|
מצוות פורים היא אחת משבע מצוות דרבנן. (שאר המצוות דרבנן: הלל, חנוכה, נר שבת, נטילת ידיים, ברכות, עירובין.) רצוי שהמורה ידגיש עובדה זו במשך הלימוד ויחזק ויעמיק את הבנת התלמידים בעניין ערכן של המצוות דרבנן ובעניין סמכות החכמים לתקן תקנות. (.ד קרפב האר)
חשיבותו של פורים |
|
"כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר… ואף על שכל זיכרון הצרות ייבטל, שנאמר: "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיניי" ימי הפורים לא ייבטלו, שנאמר: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם". |
|
על חשיבות מקרא מגילה, הדוחה את כל המצוות ילמדו התלמידים גם בפרק ד', מקור ה, ובשאלה 6שם.) |
פורים וחנוכה
|
שני המועדים האלה תוקנו על ידי החכמים, אולם אנו מוצאים שוני בולט בין המצוות שנקבעו לכל אחד מהם. לחנוכה נקבעו "הלל" ונרות; לפורים – מגילה, משתה ושמחה. ר' מרדכי יפה (המאה ה- ,- 16פראג), בעל ה"לבושים", מביא הסבר מעניין לעובדה זו (הקטע מובא ב"משנה ברורה", סימן תר"ע, ס"ק ו): |
|
"נראה הטעם דלא קבעו כאן [את ימי החנוכה] לשמחה כמו בפורים, כי בפורים הייתה הגזרה להשמיד ולהרוג את הגופות… ולא את הנפשות, שאפילו המירו דתם ח"ו – לא היה מקבל אותם. לכך, כשהצילם הקב"ה ממנו, קבעו להללו ולשבחו יתברך גם כן ע"י משתה ושמחה, מה שאין כן במעשה דאנטיוכוס, שלא גזר עליהם להרוג ולהשמיד, רק צרות ושמדות כדי להמיר דתם [כמו שאנו אומרים: "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך"], ואם היו ישראל נכנעים להם… וחוזרים לאמנותם ח"ו – לא היו מבקשים יותר, אלא שהגביר הקב"ה יד ישראל וניצחום. לכך לא קבעום אלא להלל ולהודות לבד; כלומר, כיוון שהם רצו למנוע אותנו מזה, לכפור בדתו ח"ו ובעזרתו ית', לא הפיקו זממם וגברה ידינו. לכך אנו מודים ומשבחים לו על שהיה לנו לאלוקים ולא עזבנו מעבודתו." |
|
טיב המצוות נקבע אפוא בכל חג על-ידי חז"ל בהתאם לטיב הגאולה: בפורים הצילנו ה' שיש בהם הנאת הגוף. לעומתהחמשהו התשמהמהשמדה פיסית; לכן עומדים במרכזו וז הילכמ הלצהה סנ לעו ,תינחור הניחבמ הילכ תנכס ינפב וניתובא ודמע הכונחב ,תאז קבעו חז"ל הודיה לה' באמצעות סמלים רוחניים. אנו סבורים ששיחה בכיתה בדרך ההשוואה וז היהת .ללכב אשונה תחיתפלבין פורים לחנוכה עשויה לשמש נקודת-מוצא רבת עניין הזדמנות למורה לחזק את ידיעות התלמידים ברקע ההיסטורי, בהשתלשלות העניינים ובטיב הנס בפורים ובחנוכה. הניסיון מראה, שרבים מן התלמידים נבוכים לנוכח השאלה, איזה נס אירע קודם, נס חנוכה או נס פורים. המורה יוכל לעזור להם בכך שיזכיר להם, כי לפורים יש (אסתר) ולחנוכה אין לנו ספר. וכן: פורים אירע בימי שלטון פרס על ישראל;ך"נתב רפס ונל חנוכה – בימי היוונים , דהיינו במאות האחרונות של ימי הבית השני. (אשר לזיהוי המלך אחשוורוש שבמגילה, ראה "דעת המקרא" למגילת אסתר, ג"ח כהן, במבוא שם, עמ' ,5 ועמוס חכם בפירושו לפסוק א' שם. במקורות אלו מזוהה אחשוורוש עם המלך שהיוונים כינוהו "כסרכסיס" 465-485לפני ספירת הנוצרים.)
|
תוישרפה עברא .1
|
עיין בספר "המועדים בהלכה" של הרב ש"י זוין ז"ל, בפרק "ארבע הפרשיות", עמודים קפח-קצד. ובנושא קריאת התורה: יוסף היינמן, "שיעורים במשנה", ראש השנה, תענית, מגילה (המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים של ההסתדרות הציונית, ירושלים תשכ"ב), עמ' .105-104
ביאור דברי המשנה "בחמישית חוזרין לכסדרן" (משנה ד'): |
|
וללה תותבשבש" :י"שר) .רזוח אוה תוישרפ רדסל :רמוא ימא 'ר ?יאמ רדסל" :רמא והימרי 'ר (.'וללה תוישרפ עברא אלא וארק אלד,תוישרפ רדס וקיספה ".רזוח אוה תורטפה רדסל |
|
אשר נתקבל להלכה, אולם ,הימרי 'ר לש ושוריפ קר אבוה דימלתל הנשמה רואיבב הנושבכיתות מתקדמות יכול המורה להביא גם על פירושו של ר' אמי, המצביע על מנהג תפטושה עובשה תשרפ תא ללכ וארק אלמשנוהגים בימינו; דהיינו: באותן השבתות .דבלב תדחוימה השרפה תא אלא לעניין ההפטרות של ארבע הפרשיות ימצא המורה חומר רב בספר "חזון המקרא" של הרב
לביאור הפסקה "לכל מפסיקין וכו'" (סוף משנה ד'): |
|
1 הלאשל |
| ?תארקנ יתמ | םיקוספ | קרפ | שמוחב | שם הפרשה |
|---|---|---|---|---|
|
תבשב וא רדא שדוח שאר ינפלש תבשב (תבשב לח ח"רשכ) רדא ח"ר |
זט-אי | ל | תומש | .1פרשת "שקלים" |
| בשבת שלפני פורים | טי-זי | הכ | םירבד | "רוכז" תשרפ .2 |
| "שדוחה" תבש ינפלש תבשב | בכ-א | טי | רבדמב | "הרפ" תשרפ .3 |
|
בשבת שלפני ראש חודש ניסן או בשבת ר"ח ניסן (כשר"ח ניסן חל בשבת) |
כ-א | בי | תומש | "שדוחה" תשרפ .4 |
|
"תוקספה"ה סימני ההפסקות הם ב"ו ד"ד זט"ו ו-בי"ו, כלומר: |
| תאריך ההפסקה | היום בשבוע שבו חל כ"א אדר |
|---|---|
| רדאב 'ו ,תבש | ב |
| רדאב 'ד ,תבש | ד |
| רדאב וט ,תבש | ז |
| (תוקספה יתש) רדאב ו"י ,'ב ,תותבש | ו |
|
תורטפה 3 הלאשל |
| "עדיוהי תורכיו" זי ,אי ב"למ | ס | שבת שקלים |
| מל"ב יב, א "בן שבע שנים יהואש" | א | |
| "השע רשא תא יתדקפ" א ,וט ,א-לאומש | רוכז תבש | |
| "יילא 'ה רבד יהיו" זט ,ול לאקזחי | הרפ תבש | |
| "'ה רמא הכ" חי ,המ לאקזחי | ס | שדוחה תבש |
| יחזקאל מה, טז "כל העם הארץ". | א |
|
ךשמה |
