|
מדריך למורה להוראת הספר" פורים" |
|---|
הליגמה תאירק יניד .6
?הליגמה תא ארוק ימ
|
גכ רוקמ בלימוד המשנה "הכל כשרין לקרות את המגילה" המורה יכול להתעכב על עניין חיוב הנשים במצוות (במיוחד בכיתה של בנות). יש להבהיר את המושג: "מצוות עשה שהזמן גרמן…" ולעומתו את החיוב במצוות הקשורות בנסים – "שאף הן היו באותו הנס" (חנוכה ופורים). רצוי להדגיש את העובדה, שנשים חייבות במצוות-עשה הקשורות בשבת ובפסח, שהן עיין היינמן, "שעורים במשנה", עמ' .99-98 מן הראוי להרחיב את הדיבור בפרק זה על האפשרות שאדם יצא ידי חובת המצווה על ידי
5 הלאשל
7 הלאשל הנקודה העיקרית שנחלקו עליה היא: האם הקטן עצמו חייב במצוות מדרבנן מטעם חינוך,
8 הלאשל |
זמן קריאת המגילה
|
הכ ,גכ תורוקמ פרט להקניית הידע בדבר זמן קריאת-המגילה נשתדל גם להביא את התלמידים להבנה ולהשוואה בין עניינים דומים.
11 הלאשל
נעיין במזמור כ"ב ונצטט את דברי הגמרא במסכת יומא דף כ"ט, כי המזמור מדבר בתקופת
חז"ל, שאמרו, כי בכל מקום שנזכר במגילה "המלך" הכוונה הנסתרת היא לה', מלכו של נדגיש שהפסוק: "אלוהיי אקרא יומם וכו'" אינו מדבר על מקרא מגילה ביום ובלילה; מן הראוי להבליט את הראיות השונות למצוות הקריאה ביום, והעיקרית היא הפסוק בקשר לחשיבות מקרא המגילה ביום לעומת הלילה יש מקום ללמד את עניין ברכת |
הלימ לכ עומשל הבוחה
|
הקריאה מתוך מגילה כשרה (מקור כט) חשיבות הוראתו של עניין זה הלכה למעשה רבה מאוד. זאת במיוחד לאור המנהג של הכאת המן בקול רעש גדול, עד שלא ניתן לשמוע את המקרא עצמו. ראוי לציין את המנהג של שליח-הציבור לחזור על מילים או קטעים שהציבור לא שמע מחמת בנושא זה ובהסברים לו כרוכים גם עניינים אחרים, כגון עמידה בשעת קריאת התורה (השווה בהמשך נדונות הברכות שמברכים לפני קריאת המגילה ואחריה והברכות שנהגו לברך |
הליגמה תאירק יגהנממ
|
יש להדגיש את שיתוף הקהל בקריאת המגילה. כדאי להעתיק את כל הפסוקים שהקהל קורא עם שליח הציבור. הגאון הרוגצ'ובי פוסק, כי הקורא מוציא את שומעיו ידי חובה, אך אינו יכול להוציאם ידי
17 הלאשל |
|
19 הלאשל כבוד הציבור הוא שהקורא יעמוד, כפי שהחזן נוהג לעמוד בכל התפילות והקריאות (על פי "ערוך השולחן" תרצ, א).
20 הלאשל לוגס |
.7שאר מצוות ימי הפורים
מתנות לאביונים
|
יש להדגיש את הצד המוסרי-החינוכי בנתינת מתנות לאביונים. עיין: ויקרא כג, כא-כב; דברים טז, יג-טו. |
ל"רהמה ירבדמ "פורים הוא לישראל מפני שניצח זרעו של עמלק וכי ישראל הם הפך עמלק, כי כל זמן שזרע עמלק בעולם, אין שמו "אחד" (עיין שמות יז). וישראל מייחדים שמו ערב ובוקר, ובשביל זה הם עם אחד, דבקים בו יתברך, שהוא אחד. ומפני זה ראוי שיהיה להם חיבור וריעות גמורה, לכן יש להם להחיות אביונים מצד זט ,ב הליגמ תוכלה ,ם"במר |
סעודת פורים
|
המצווה "לבסומי בפוריא עד דלא ידע" עשויה לעורר תמיהה. וכך כתוב בפירוש ב"ביאור-הלכה" בשם האליה רבה: |
"ואם תאמר, האיך יחייבו חז"ל מה שנזכר בתורה ובנביאים בכמה מקומות השכרות למכשול גדול? ויש לומר, מפני שכל הנסים שנעשו לישראל בימי אחשוורוש היו על-ידי משתה. לכן חייבו חכמים, להשתכר עד כדי שיהא נזכר הנס הגדול בשתיית יין. מכל מקום כל זה למצווה, אבל לא לעכב." |
|
אותו פירוש מביא גם את דברי המאירי: |
"חייב אדם להרבות בשמחה ביום זה באכילה ובשתייה עד שלא יחסר שום דבר, ומכל מקום אין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה, שלא נצטווינו על 'ה תבהאל הכותמ עיגיש גונעת לש החמשב אלא ,תוטש לשו תוללוה לש החמש יתברך והוראה על הנסים שעשה לנו." |
|
עיין בדברי "ערוך השולחן" סימן תרצ"ה לנושא. יש בדבריו אלה כדי להשיב על שאלות מסוימות העשויות להתעורר במהלך הדיון. |
הרותה תאירקו הליפתה .8
|
כאן בחרנו בדרך העבודה המתוכנתת. ההנחה הייתה, שרוב הדינים האלה כבר נלמדו באחת השנים הקודמות (אף שייתכן כי נשכחו), ודרך הוראה שגרתית לא תעורר עניין. : עם קביעת נכונות הסבר טעמיהן ידי לע תוכלהב דימלתה תועידי תא רישעהל ונלדתשה |
מדוע אין אומרים "הלל" בפורים?
|
לפני קריאת מקור לד מן הראוי להסביר את סגנונו המיוחד של המאירי ולדבר מעט על תקופתו, על מקומו ועל חיבור: רבי מנחם שלמה המאירי נולד ב -1249למניינם והיה מגדולי חכמי פרובנס (דרום צרפת). חיבורו הגדול הוא "בית הבחירה", פירוש לשלושים ושבע מסכתות בש"ס. היה בן דורם של הרשב"א ורבי אהרון הלוי (הרא"ה).
1 הלאשל
2 הלאשל מובן שהעובדה שישראל נשארו ברובם בחוץ-לארץ ממחישה ומדגישה את מצבם כ"עבדי
4 הלאשל |
.12חידונים לסיכום ענייני פורים
| חידון ההלכה |
|---|
|
תרוצב אלא ,לא במסגרת הרגילה של הלימודיםהכוונה היא שהמורה ישתמש בחידון משחקי תחרות וכדומה, באופן שהתלמידים ייהנו להראות את כוחם בידיעות בהלכה. אין להפוך את החידון למבחן מחייב. אפשר לפזר את השאלות במשך כל זמן לימוד הנושא, 4-3שאלות לאחר כל שניים או שלושה 9 הלאשל |
| חידון למגילת אסתר |
|---|
|
10 הלאשל לעניין זה יש חשיבות חינוכית גדולה. הילדים רגילים לחשוב שאסתר רצתה "להיבחר" למלכה. מקריאת דברי רש"י יעמדו על טעותם הגדולה (אסתר ב, י, ד"ה "אשר לא תגיד"): "כדי שיאמרו שהיא ממשפחה בזויה וישלחוה, שאם ידעו שהיא ממשפחת שאול המלך, היו מחזיקים בה." 11 הלאשל |
|
חזרה לתחילת המדריך |

