קריאת התורה

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע


הרותה תאירק


(אפיס) 'א הנשמ ,'ד קרפ

החנמבו ישימחבו ינשב הרותה תאירק

הנשמה


בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלושה.
אין פוחתין ואין מוסיפין עליהן,
ואין מפטירין בנביא.
הפותח והחותם בתורה – מברך לפניה ולאחריה.

רואיב

בימים שני וחמישי בשבוע, בתפילת שחרית. :ישימחבו ינשב
.תבשב החנמ תליפתבו :החנמב תבשבו
מעלים לתורה שלושה קרואים: כוהן, לווי וישראל.קורין שלושה:
בימים ובתפילות אלה אין מעלים אין פוחתין ואין מוסיפין עליהן:
לתורה פחות משלושה קרואים ולא יותר משלושה, ואין מפטירין בנביא:
אין מסיימים את הקריאה בתורה בקריאת "הפטרה" (=קריאת פרק מן
.(םיאיבנה
הקרוא הראשון לתורה הוא הפותח, והקרוא הפותח והחותם בתורה:
האחרון הוא החותם.
בתקופת המשנה הפותח (העולה ראשון) בירך את מברך לפניה ולאחריה:
ברכת התורה שמברכים לפני הקריאה, והחותם (העולה אחרון) בירך את
ונקית ,דומלתה תפוקתב ,רתוי רחואמ .האירקה רחאלש הרותה תכרב
חכמים שכל אחד מן הקרואים לתורה יברך את שתי הברכות – לפניה
ואחריה – וכך נוהגים מאז ועד היום.

הרותה תאירקו הרותה תוכרב רדס


לפני הברכה הראשונה העולה והקהל אומרים כך:
: "ברכו את ה' המבורך."הלוע
: "ברוך ה' המבורך לעולם ועד."להק
: "ברוך ה' המבורך לעולם ועד."הלוע
עתה העולה מברך את ברכת התורה הראשונה ["מברך לפניה"], ומיד קוראים
בתורה את הקטע המתאים.
עם סיום קריאת הקטע העולה מברך את הברכה השנייה [=לאחריה].
בברכה הראשונה, "לפניה", נמצאות המילים "אשר בחר בנו".
בברכה השנייה, "לאחריה", נמצאות המילים "אשר נתן לנו".

הרותב האירקה תונקת


משה תיקן לישראל "שיהו קורין בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי
חודשים ובחול המועד", ועזרא תיקן "שקורין במנחה בשבת וקורין בשני
"ישימחבו


(ירושלמי, מגילה פד) (בבא קמא דף פב, ע"א)

האבה הנשמל רבעמ חזרה לתוכן "מסכת מגילה"