|
הנשמה
|
|
.בשויו דמוע – הליגמה תא ארוקה קראה אחד, קראוה שניים – יצאו. מקום שנהגו לברך, יברך, ושלא לברך, לא יברך. |
רואיב
|
|
בעל הקורא של מגילת אסתר בציבור בפורים. :הליגמה תא ארוקה רשאי לקרוא את המגילה בין בעמידה ובין בישיבה, אבל :בשויו דמוע משום כבוד הציבור בעל הקורא עומד וכל הציבור יושב. וליפאו ,דחא ארוק לעב הליגמה תא ארקקראה אחד, קראוה שניים: קראו את המגילה שניים יחד במקהלה. הקוראים והשומעים יצאו ידי חובה. אף שיש כלל הקובע כי "שני :ואצי קולות אינם נשמעים" (בארמית: "תרי קלי לא משתמעי"), התירו חכמים לשניים לקרוא את המגילה יחד, משום שהיא חביבה עליהם וכולם מקשיבים. למעשה נוהגים שרק אחד קורא את המגילה. מדובר כאן בברכת "הרב את ריבנו", הנאמרת מקום שנהגו לברך, יברך: .רתסא תליגמ תאירק רחאל יש מקומות שאין נוהגים בהם לברך את ברכת ושלא לברך, לא יברך: ."ונביר תא ברה"
מכל מקום, לפני קריאת המגילה חובה לברך שלוש ברכות: |
|
הרותה תאירקו הליגמה תאירק יניד מדיני קריאת המגילה המובאים ברישא של המשנה עולים הבדלים אחדים בין .הרותה תאירקל הליגמה תאירק |
הרותה תאירק |
קריאת המגילה בפורים
.דמוע ארוקה
|
.בשויו דמוע – הליגמה תא ארוקה
|
;ואצי – דחא הארק
|
,דחא הארק
|
קראוה שניים – לא יצאו.
|
קראוה שניים – יצאו.
|
יברך לאחריה.
|
מקום שנהגו לברך (לאחריה) – יברך.
|
|
| ההבדל הראשון שבין קריאת מגילה לקריאת התורה: |
|
גמרא, מגילה דף כא, עמוד א: ."בשויו דמוע – הליגמה תא ארוקה" תנא: מה שאין כן בתורה. מנהני מילי? ."ידמע דומע הפ התאו" ארק רמאד :והבא יבר רמא |
:ארמגה רואיב
|
|
.הנש :אנת שקוראים בעמידה בלבד.מה שאין כן בתורה: מניין דברים אלה? :?ילימ ינהנמ שאמר המקרא: "ואתה פה עמוד עמדי", ובהמשך הפסוק :ארק רמאד כתוב: "ואדברה אליך את כל המצווה והחוקים והמשפטים אשר תלמדם" (דברים ה, כח). הפסוק מדבר במתן תורה, ונמצאנו למדים שקבלת תורה בעמידה היא. מכיוון שקריאת התורה דומה לקבלת התורה, קבעו חכמים .דומעל בייח הרותב ארוקהש |
|
מגילה דף כא ע"א ו-ע"ב (המשך) "קראה אחד קראוה שניים – יצאו". תנא: מה שאין כן בתורה. תנו רבנן: בתורה אחד קורא… ובמגילה אפילו עשרה קורין. מאי טעמא? – כיוון דחביבה, יהבי דעתייהו ושמעי. |
:ארמגה רואיב
|
|
.דמל ,הנש :אנת שקורא אותה רק אדם אחד.מה שאין כן בתורה: .אתיירבב ונימכח ונשתנו רבנן: ולא שניים או יותר ביחד, כי "תרי קלי לא משתמעי" :ארוק דחא הרותב [= שני קולות אינם נשמעים]. .הלהקמב ,דחיבובמגילה אפילו עשרה קורין: מה הטעם? :?אמעט יאמ כיוון שמגילת אסתר חביבה על כולם.כיוון דחביבה: נותנים דעתם ושומעים, ואינם מתבלבלים בשל כמה :יעמשו והייתעד יבהי .דחי תולוק |
|
המשך הגמרא, מגילה דף כא, עמוד ב "מקום שנהגו לברך, יברך". אמר אביי: לא שנו אלא לאחריה, אבל לפניה מצווה לברך. |
רואיב
|
|
.הנשמב ודמל אל :ונש אל אלא בברכת "הרב את ריבנו", שמברכים אחרי קריאת :הירחאל אלא .גהנמב יולת רבדהש יפל ,הליגמה שלוש הברכות שמברכים לפני קריאת המגילה – מצווה לברך. :הינפל לבא |
הגמרא נותנת סימנים בראשי תיבות לשלוש הברכות הראשונות האלה:
|
|
איזו ברכה מברך לאחריה? הגמרא שואלת: "לאחריה מאי [=מה] מברך?" תשובת הגמרא: "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, הא-ל הרב את ריבנו והדן את רבא אמר: (מסיים ב) "הא-ל המושיע" (ולא בסיום שנאמר קודם). אמר רב פפא: (ראוי לחבר את שתי הדעות); לכן נאמר את שתיהן: "ברוך אתה ה' בקריאת התורה חובה על העולה לתורה לברך אחרי הקריאה. |
שולחן ערוך |
ארמג/ הנשמ
קורא אדם את המגילה בין עומד בין |
בשוי רוביצב ארקי אל לבא ,בשוי רוביצה דובכ ינפמ ,הליחתכל (תרצ, סעיף א)
.בשויו דמוע ,הליגמה תא ארוקה
|
צריך לקרוא מעומד (קמא, סעיף א).
|
מה שאין כן בתורה (גמרא).
|
אפילו שניים ואפילו עשרה יכולים |
לקרותה ביחד, ויוצאים הם והשומעים מהם (סימן תרצ, סעיף ב) (ומכל מקום אין המנהג כן, אלא אחד קורא וכולם שותקים ]ערוך השולחן[).
קראה אחד, קראוה שניים- |
.(הנשמ) ואצי
לא יקראו שניים (קמא, סעיף ב).
|
מה שאין כן בתורה (גמרא).
|
הקורא את המגילה מברך לפניה שלוש |
השעש"ו ,"הליגמ ארקמ לע" :תוכרב ניסים" ו"שהחיינו".
מקום שנהגו לברך, יברך, |
ושלא לברך-לא יברך. (משנה).
ולאחריה נוהגים לברך "הרב את ריבנו" |
(סימן תרצב, סעיף א).
,הירחאל אלא ונש אל |
אבל לפניה מצווה לברך (גמרא). |
| האבה הנשמל רבעמ | חזרה לתוכן "מסכת מגילה" |
