הקידוש על היין

בית שמאי אומרים שעיקר עניינו של הקידוש הוא בברכה על היום, ועל כן יש להקדים (2)
אותה לברכת היין. לולא היה זה חג, לא היו מברכים על היין!

בית הלל אומרים שיש להקדים את ברכת היין לברכת היום, אף על פי שעיקר נושא (3)
הקידוש הוא חג הפסח, מכיוון שאין לקדש ולומר את ברכת היום כאשר אין יין; לפיכך
היין הוא הגורם לקידוש, ויש להקדים את ברכתו.
סיבה נוספת לדעת בית הלל היא: "תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם"; כאשר עלינו לברך
על שני דברים, והאחד מצוי יותר מהאחר – מברכים קודם על הדבר המצוי יותר, התדיר.
מברכים על יין לעתים קרובות יותר מאשר על חג המצות, ועל כן ברכת היין קודמת.

מתי שותים את הכוס הראשונה מתוך ארבע הכוסות? .2

איזה מנהג של חירות רמוז במילים "מזגו לו"? .3

א. מהי מחלוקת של בית שמאי ובית הלל בעניין סדר הברכות בקידוש? .4
ב. עיינו בנוסח הקידוש המופיע בקטע "מן ההגדה", וכתבו כמי נפסקה ההלכה למעשה.

.תבש לילב רמאנה שודיקב ,רודיסב ונייע .5
א. באילו מילים פותחת ומסיימת ברכת היום של שבת?
?הז שודיקב תוכרבה רדס והמ .ב

עיינו ברמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק ח', הלכה א'. איך הוא פסק בעניין סדר הברכות של .6
הקידוש? (הרמב"ם בנספח בסוף החוברת).