'א קרפ

בדיקת חמץ

בשני אופנים ניתן לקיים את מצוות "בל ייראה ובל יימצא" מן התורה: א. ביטול החמץ: החמץ נשאר בבית, אך בעליו מכוון וחושב בלבו שאין החמץ נחשב בעיניו למאומה, כאילו היה החמץ עפר חסר ערך. __ ב. בדיקת החמץ וביעורו: בעל הבית בודק היטב אם נמצא חמץ בביתו, ומשמיד את החמץ .אצומ אוהש__ כיום מוכרים את החמץ לגוי (באמצעות הרשאה בכתב שניתנת לרב). על פי דין התורה די באחת משתי הדרכים האלו כדי שלא נעבור על איסור השהיית חמץ בבית, ואולם חז"ל תיקנו שכל אדם יבצע את שתי הפעולות: יבדוק את החמץ ויבער את (1)שימצא, ואף יבטל את החמץ שאולי נותר בבית.

םינויע

חז"ל לא הסתפקו בביטול או בבדיקה ובביעור, אלא דרשו את ביצוע שתי הדרכים, (1) :ולא תוביסמ אם האדם רק יבטל את החמץ, אך החמץ יישאר בביתו – אולי הוא לא יבטל את חמצו בלב שלם, שהרי אל מול עיניו הוא רואה לחמים, לחמניות, עוגות ועוגיות נאות למראה וטעימות לחך, וקשה להאמין שאכן הוא מתכוון באמת ובתמים שכל אלו הם חסרי ערך בעיניו כעפר הארץ. זאת ועוד: אם יישאר חמץ בבית, אף שבעליו ביטלו בלבו – הוא עלול לאכול אותו בפסח, מתוך שהוא רגיל בכך בשאר ימות השנה (תוספות ב', ע"א, ד"ה "אור לארבעה עשר"). לפיכך אמרו חז"ל שחייב האדם לבדוק ולחפש אחרי החמץ הקיים ברשותו, ולבערו מן .(ב"ע ,'ו) םלועהה ואולם בבדיקה לבדה גם כן אין די, שהרי ייתכן שנותר בבית חמץ שלא נתגלה בבדיקה ויתגלה בזמן שהוא כבר אסור, ועד שיספיקו לשרוף את החמץ, יעברו בכל רגע על איסור "בל יראה". לפיכך קבעו חז"ל שיש גם לבטל את החמץ.

'א הנשמ 'א קרפ

אור לארבעה עשר בודקים את החמץ לאור הנר. כל מקום שאין מכניסין בו חמץ, אין צריך בדיקה. ולמה אמרו שתי שורות במרתף? מקום שמכניסין בו חמץ. בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף. ובית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות, שהן העליונות.

רואיב

(6) (3) (2) (1) בלילה שלפני י"ד בניסן. :רשע העבראל רוא . (8) (4) תחא הליתפ לעב רנ :רנה רואל מקום שאין רגילים להיכנס אליו עם חמץ במשך מקום שאין מכניסים בו חמץ: (7) .הנשה בית שמאי ובית הלל, בהמשך משנה זו, שיש צורך לבדוק ורמא המלו והרי זהו מקום שבדרך כלל אין מכניסים בו חמץ!שתי שורות במרתף? : איה הבושתהו אכן, יש לבדוק רק במרתף שלעתים נכנסים אליו עם מקום שמכניסים בו חמץ; חמץ ביד, כגון מרתף שיש בו חביות יין, שקורה שבאמצע הסעודה נכנסים אליו עם פרוסת לחם ביד, כדי להביא משם יין לסעודה . כאשר חביות היין שבמרתף סדורות שורות שורות, זו על גב זו, אין צורך להזיז אלא בודקים כמה שורות של חביות בלבד: (5) את כולן כדי לבדוק את המרתף, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף. הגמרא מביאה שתי אפשרויות להסבר כוונת בית שמאי באמרם: "על פני כל ":ףתרמה

ב יאמש תיב תטיש הדוהי בר שוריפ יפל שתי שורות החיצונות שהן העליונות

א יאמש תיב תטיש לפי פירוש ר' יוחנן שתי שורות (=סדרות) על פני כל המרתף

.תויבח לש המלש הבכש אלו ,הטושפכ תויבח תרושובית הלל אומרים: שתי שורות: .חתפה לא תובורקה :תונוציחה אף כאן יש שתי אפשרויות להבין מה הן שתי השורות העליונות: שהן העליונות:

ד ללה תיב תטיש לאומש שוריפ יפל

ג ללה תיב תטיש בר שוריפ יפל

םינויע

הלילה מכונה כאן בכינוי הפוך מטיבו האמיתי: "אור". אופן התבטאות זה נקרא: (1) "לשון סגי נהור". "סגי נהור" הוא השם הארמי לעיוור, ואולם פירושו המילולי של ביטוי זה הוא אור רב, שהוא המציאות ההפוכה מזו שהעיוור נתון בה. משתמשים בכינוי זה לעיוור, כדי שלא להדגיש את החיסרון שהוא לוקה בו, ומכאן כל ביטוי חיובי שמכנים בו מצב של חיסרון, מתוך אי רצון להתבטא בצורה פוגעת, נקרא "לשון סגי נהור". הגמרא (ג', ע"א) מסבירה, שהמשנה בחרה לפתוח בלשון "אור", שהיא מילה חיובית, במקום להתבטא במילה "לילה", שיש בה משמעות שלילית של חושך. בהקשר זה הגמרא מביאה כלל בהנהגות הדיבור הרצויות: "לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה ".ויפמ היוצא מביתו תוך שלושים הימים שקודם פסח מתוך כוונה שלא לשוב הביתה בימים (2) אלו – חייב לבדוק את החמץ קודם יציאתו, אף שעדיין לא הגיע "אור לארבעה עשר". זאת מאחר ש"שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום", ומאז חל עליו החיוב להיזהר בצורכי הפסח. אם אותו אדם מתכוון לשוב לביתו לפסח, הוא חייב לבדוק את החמץ בביתו, אף אם הוא יוצא יותר משלושים יום קודם הפסח (ו', ע"א; רש"י שם, ד"ה "קודם שלושים יום"). בדיקת החמץ מתבצעת דווקא בלילה, ולא ביום (אף שגם למחרת, ב-י"ד בניסן בבוקר, (3) יהיה עדיין זמן לבדיקת חמץ, שהרי מן התורה איסור החמץ מתחיל רק מחצות היום ואילך). זאת משתי סיבות: א. בלילה רוב האנשים נמצאים בבתיהם, ויש להם פנאי לבדוק חמץ, מה שאין כן ביום, שבו רוב האנשים נמצאים במקום עבודתם. ב. אור הנר יעיל יותר לבדיקה בלילה, כאשר חשוך, מאשר על רקע אור היום (ד', ע"א). עם זאת, מי שלא בדק חמץ בליל י"ד – חייב לבדוק את החמץ לאור הנר בבוקרו של יום י"ד, קודם זמן איסור חמץ. הגמרא (ח', ע"א) מונה ארבע סיבות לכך שיש לבדוק את החמץ לאור נר בעל פתילה אחת, (4) דיפל רואל וא ,(הלדבה רנכ) תובר תוליתפ לעב לודג רנ איהש ,הקובא לש הרואל אלו :שא א. אפשר לבדוק באמצעות נר גם חורים וסדקים, שאין אפשרות להכניס בהם אבוקה .הלודג תלעותה רקיעש ,הקובא תועצמאב רשאמ המידק ריאהל רתוי לק רנ תועצמאב .ב .הירוחאל אוה הרואמ ג. אדם האוחז אבוקה בידו בתוך ביתו חושש כל העת שמא תאחז האש בבית ובחפצים שבו ותגרום לדלקה. חשש זה ימנע אותו מלשים לב לבדיקה כראוי. ד. שלהבת הנר היא יציבה ונינוחה, מה שאינו כן בשלהבת אבוקה, שהיא מרצדת ומקפצת, ובשל כך אינה מאפשרת הבחנה בפירורי החמץ. בתלמוד הירושלמי נאמר, שאף בדיקת שורות החביות שיש לבצע היא דווקא כאשר יש (5) רווח מסוים בין החביות, המאפשר תנועה ובדיקה. כאשר המרתף עמוס כולו בחביות צפופות, אין צורך לבדקו כלל. קטע מן התלמוד

:הדוהי בר רמא (6) הבודק צריך שיברך. מאי (= מה) מברך? :אבר (לש ומשב =) הימשמ רמא אפפ בר … "על ביעור חמץ". (ז', ע"א)

מן ההלכה

בתחילת ליל י"ד בניסן בודקין את החמץ לאור הנר (7) בחורין ובסדקין בכל המקומות שדרך להכניס שם חמץ. (שולחן ערוך אורח חיים, תל"א, א') אין בודקין לאור האבוקה, אלא לאור הנר. (8) ;ידיחי אוהו :(א"מרה תהגה =) הגה … אבל שני נרות ביחד, אפילו קלועים – דינם כאבוקה. (שם, תל"ג, ב') מרתף שמסדרין בו שורות של חביות, זו אצל זו, עד שנתמלא כולו, וחוזרין ומסדרין (9) ,(הרקתה =) הרוקה דע ,תונותחתה לע תורחא תורוש אין צריך לבדוק אלא שורה העליונה ואחרת למטה ממנה; דהיינו: שורה על פני רוחב המרתף, ולא על כל שטח המרתף, אלא העליונה הרואה את הקורה ואת הפתח, ואחרת למטה ממנה. (שם, ט')

םיגשומ

בבריאת העולם נאמר בכל יום "ויהי ערב ויהי בקר", (1) ובמצוות קריאת שמע כתוב בתורה "בשכבך ובקומך". אנו מונים אפוא את היממה מתחילת הלילה (משקיעת החמה או מצאת הכוכבים). ראו, לדוגמה, מאימתי ועד מתי נמשכת השבת. ועל כן "ליל שישי" הוא הלילה שלפני יום השישי, והוא כבר שייך ליום שישי (אותו "יום", אותו תאריך) אפשר לומר "אור ליום ששי" = ליל שישי. (2)

ד"י לילב	בדיקת חמץ –	_
תישישה העשה דע ,ד"י רקובב	שרפת חמץ –	רועיב ץמח
לאחר הבדיקה בלילה ולאחר השרפה ביום, לפני .תישישה העשה	ביטול חמץ –

תולאש

מהו "חמץ"? .1 איסור חמץ בפסח כולל ארבע מצוות. השלימו (במחברת) את הטבלה שלפניכם, לפי .2 :המגודה

קוספה	"השעת אל" וא "השע"	הווצמה
"כי כל אכל חמץ, ונכרתה הנפש ".לארשימ איהה	השעת אל	איסור אכילת חמץ	1
_	_	_	2
_	_	_	3
_	_	_	4

א. באילו אופנים ניתן לבער את החמץ על פי דין התורה? .3 ב. מה תיקנו חז"ל בעניין זה של ביעור החמץ? ג. מדוע קבעו חז"ל את תקנתם זו? . כפי שתראו בנוסח ביטול החמץ, הביטול נאמר בארמית. אומר על כך הרמ"א (רבי משה .4 איסרלש) בהגהותיו ל"שולחן ערוך" (תל"ד, ב'):

ויאמר הביטול בלשון שמבין. ומוסיף ה"משנה ברורה" (שם, ס"ק ט'): אם אינו מבין כלל, וסובר שאומר איזה תחינה – .דבעידב וליפא ,אצי אל

?"הרורב הנשמ"הו א"מרה ונודמילש תאזה הכלהה תביס תא ראבל לכותה יש מכנים בטעות את ליל שבת בשם "ליל שישי". מדוע כינוי זה הוא טעות? כיצד הייתה .5 ?הנושלב הז הליל הנכמ הנשמה ?"רוא" הלילל אורקל הנשמה הרחב עודמ .6 הגברת נהורי היא אישה מאורגנת ומסודרת. מיד אחרי פורים היא מגייסת את בני הבית .7 לשבועיים של קרצוף וניקוי הבית מחמץ לקראת פסח, וכך בראש חודש ניסן הבית כבר נקי ומוכן לחג. ביום זה, כאשר כל חברותיה רק מתחילות את הניקיון היסודי, היא נועלת את הבית, ויוצאת עם משפחתה לשבועיים של מנוחה בבית מרגוע. המשפחה חוזרת הביתה רק בערב פסח אחר הצהריים, רעננה ומלאת כוח ומרץ להסבה נעימה לליל הסדר, בעוד שכל ידידיה מגיעים אל ליל הסדר עייפים ויגעים, אחרי שבועים של עבודת ניקיון ממוטטת. כיצד אמורים בני משפחת נהורי לנהוג בעניין בדיקת החמץ? נמקו את תשובתכם. מדוע תיקנו חז"ל לבדוק את החמץ דווקא בלילה, ולא בבוקר של י"ד בניסן? .8 א. איזה נר כשר לבדיקת חמץ? האם מותר לבדוק לאור נר של הבדלה? מדוע? .9 ?הקובא רואל הקידבה תא ל"זח ורסא עודמ .ב ג. נסו לקבוע, על פי הטעמים שמניתם עתה, אם ניתן לקיים את מצוות בדיקת החמץ לאורו של פנס חשמלי. פרטו ונמקו את תשובתכם. אילו מקומות אין צורך לבדוק אם יש בהם חמץ? הביאו שלוש דוגמאות למקומות כאלו. .10 בביאור למשנה א' למדנו, בעניין בדיקת חמץ במרתף שיש בו חביות, שאת דעתם של .11 בית שמאי ניתן להבין בשתי דרכים, וכן גם את דעתם של בית הלל. יוצא אפוא שקיימות סך הכל ארבע שיטות: הדוהי בר שוריפ יפל יאמש תיב תטיש .א ב. שיטת בית שמאי לפי פירוש ר' יוחנן בר שוריפ יפל ללה תיב תטיש .ג .לאומש שוריפ יפל ללה תיב תטיש .ד עיינו בקטע 9שבסעיף "מן ההלכה", בדברי "השולחן ערוך", וכתבו לפי איזו שיטה פסק ר' יוסף קארו.

האבה הנשמל רבעמ

חזרה לתוכן מסכת פסחים