ניסן-סיון תשל"ח
בית מקרא )עד(
קדמוניות ירושלים
המשואות לקידוש
החודש *
האת
ב"צ ל1ריא
שבי הגולההיו רק חלק קטן מעם ישראל ,רובו של העם נשאר בגלויות,מפוזרים
על פני הממלכה הפרסית הגדולה :הם ישבו בערי סוריה ואסיה הקטנה ,כבבל
ובפרס ,בחלת ובחבור נהרגוזן וערימדי,והיו נאמנים לותם ולאמונתמי אבל האם
בתנאים אלה של פגורהגדולההיתהגומדות העם אפשרית ומובטחת לצורךימי
ם?!
ביהודה נתעוררה השאלהכיצד לשמור על הקשר עם הגולה ולהבטיח את אחדות
העם .הבטוי לאחדות הוא בראש וראשונה בקיום מצוות התורה,ובין השאר -קיום
החגים ההמועדים בעת ובעונה אחת בכל מושבותישראל.איןכלקושיבקיום השבת,
אבל קביעת זמנם של החגיםהיא מסובכת .וכבר היה מעשה כאשר ירבעם בן נבט
עשה את החג בחודשהשמיני במקום ההוכשהשביעי ,1ונתפלגהעם.
ה
שביציון ראו את עצמםכעילית של עם ישראל ,להם ההגמוני
ש
ר
פ
ל
ם
ע
ב
א'ת
התורה ולשמור על קיום מצוותיה ובזה נכללה הדאגה לקביעת 'מועדי החגים.
הקושי היה כיצד להודיע על ההחלטה לתפוצות ,ובבל רחוקה והמדבר מפריד.
עמדווקבעו -עלידימשואות.
אין לנו ידיעה ברורה מתי היה הדבר ,במקורותינו נשתמרו רסיסים של הלכה
כיצד היתהירושלים מודיעה לתפוצות על קידוש החודש .בדורות מאוחרים ,כאשר
סוד העבור הפך לנוסהא מתמטית ידועה לכל ,לא היה מענינם של שוני ההלכות
לשמור שורה ארוכה של שמות גיאוגרפיים ,הזניחום ולכן נשתבשה הרשימה
ובחלקה גם נשתכחת .אין אנו יודעים מתי הנהיגו את המשואות לקידוש החודש,
יתכן שזה מן הדברים שק'בעו אנשי כנסת הגדולה .אבל התהפוכות המדיניות
וההפרעות מצדהשכנים גרמו להפסקות ממושכות בשימוש ,של שיטת המשואות ,ואף
זה גרם לשכחת המערכתבמקורותינו.
שלשה מקורות מספרים על המקומות שבהן היו משיאין משואות:
(א) מס' ראש השנה ב' ,ד" :ומאין היו משיאין משואות ? מהר הנשחה לסרטבא,
ומסרטבאלגרופינא המגרופינא לחוורן ,ומחוורןלביתבלחין; ומביתבלתין לא
זזו משם ,אלאמוליךומביא רמעלהומוריד עדשהיה דואה את כל הגולהלפניו
כמדורת האש".
יל
* מאמר זה פורסם לראשונה בשנת תשכ"ב בספרהיובל של הגמנסיה העבריתבירושלים.
בינתים נתבררו לי כמה ענינים הקשורים בנושא זה.ילבן ראיתי לנכון לפרסמו שנית
עם ההשלמות.
1מל"א י"ב ,לב.
261
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ח
בית מקרא )עד(
ב" צ לוריא
ןק
(ב) תש' ראש השנה פ"ע חצ'צוק210 .י" :)1בראשיתה התפסיעק ממעטת בראעף
הרים מגבוהים בהר ונשטתה בסרטבא בגריפינא בתבור בחוורן ובית בלתת
רנדרוחברותיה".3
יר'שמעוןבןאלעזראומר אףאריםוכיי
(ג) ירוש' ראש השנה פ"ב ה"א וה"ב" :מיביטל את 'המשאות?רבי בטל אתהמשואנת
…א"ר אבהו אע"ג דאמר את בטלו את המשואות לא בטלו מים טיבריה.
ר' זעירא בעא קרמי ר' אבהואיליןדחמיין צפת מהודיסבון .א"ל רבי ביטל
את המשואות ,צפת למה מסבה ,אלאבגיןמודעא".
אם נסכם את שמות המקומות משלושת המקורות נקבל את הרשימה הבאה:
בבבל:
ממזרח לירדן:
ממערב לירדן:
ת
י
ב
הרי מכור
הר המשחה
,בלתיז
גדור
סרטבא
גרופינא
הר תבור
חורן
ים טבריה
צפת
המטרה הסופיתיטל שורת המשואות שלפנינו היא בית בלתין ,הנשקפת על נהר
פרת ;3הנקודה הקרובהאליהלפי המקורותשלפנינוהיאחורן.לפי ה'תוספתא,בחרו
למקום המשואה את ראש ההר הגביה ,והוא ההר מכונה היום ג'בל ג'נה ,שגובהו
1800מ'מעלפניהימיהוא רחוקמביתנלתין 620ק"מ.
אם נעמוד בראשג'בל-ג'נה ,ברום של , 1800מ' ,ונשקיף מזרחה ,אל המתהמישור
של מדבר סוריה ,מהו המרחק שעיננו תגיע אליו? בין הרי חורן לביןבית בלחין
מתרוממיםהריםכדי 800–700מ',לפיכך נקודת-המצפהשלנוהיא רק 1000מ' מעל
לשטח הראייה ,להל'כה ,אם לא נביא בחשבון את ההפהעות העלולות לחול במרתק
הראייהמשינויים במזגהאוויר ,כמו סערות-חול ,גשם -נדירבסביבהזו -שבירת
קרניים וכד' ,ונחשב רק את הקו הגיאומטרי שבין העין למטרה 3א וכדוריות הארץ,
נגיע למרחק ,של 140–130ק"ת.לפי זה נצטרך לכסות את המרחק שביןחורןלבית
בלתין בחמש תחנות ביניים .נמצא שהמשנה שבידינו ,גם לאתר צירוף שלושת
המקורות,אינהשלימהוחסרים בה הרבהמן המקומות בהםהיומשיאין אתהמשואות.
הקו שמתחנו מחורן לבית בלתין דמיוני הוא ,שכן העברנו ארחו בשטח מדבר
סוריה ,במקומות שאין בהם כליישוב.עלינו לשחזר את מהלך המשואות על יסוד
יישובים ,שנמצאו בהם יהודים בתקופת ביתשני .לפיכך דומה שיש להעתיק את
הקו צפונהיותר.
2נוסח משובש ,ולפי חילופי הגירסאות שצוק .מביא צ"ל :אף בהרי מכור וגדור.
3ירוש' ראש השנה פ"ב ,ה"ב" :אמר רב חונה כד מלקינן להכא סלקינן לראש בית
בלתיזוהוינותמייןדקליא דבבלכאיליןחגייא".
.אבי-יונה ,אטלסיכרטא בית שני ,המשנה והתלמוד ,מפה מס' ,100
3א כפי שעשהמ
שמשך קוישר מהרהורן (הרהדרוזית) לסביבותפומבדיתא.
262
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
[]3
ניסן-סיון תשל"ח
המשואות לקידוש התודש
כבר בתקופת האמוראים היתה המשנה ברה"ש ב' סתומה וחסרה ללא תקנה,
העגמות המרובים של מקומות הנזכרים בה היו זרים לחכמי בבל עד נדי כך,
שהתווכחו ביניהם אם הם ,ממערבו של הירדן או ממזרחו .4ו' יוחנן מוסר ,שבין
תחנה לתחנה של "משואות שמונה פרסאות .לפי חשבונו :מהר ה'משחה עד
סרטבא 8-פר' ,עד גרופינא 16-פר' ,עד חורן 24-פר' ,ועד בית
לבבל ,שהוא'מהלךבלתין-
32פר' .וכשהוכחשאיןהחשבוןמתאים למרחק'מירושלים
עשריום,עונה הגמרא :נשתבענוהדרכים.
בית בלחין הוא רק קצה של שלוחה אחת במערכה זו המכוונת לבבל .לפחות
עוד שלוחה היתה יוצאת לסוריה ,שכן המשנה מדברת על "שני חדשים…שבהן
השלוחיןיוצאין לסוריה" .5קודם שהיו שלוחיןהיו ,משואות .אולם משלוחהזו של
משואותלסוריהלאנותר'במקורותינו אף שם מקוםאחד.
מערכת ה'משואות שנועדה ליהודי ארץ-ישראל אף היא לא נותרה בשלימותה.
היישוב בעבר-הירדןהדרומי ,ברמת מואב ,ראה את המשואה שבהרמכור ,שהתקשרה
עם הר המשחה ( )818ועם סרטבא .הגבוה בהרי מכור הוא השיא הנקרא גרודה
א-דיר והוא מגיע ל 835-מ' .הנקודה השנייה היתה בהרי גדור ,שהתקשרה עם
ארבעה-
י גם עם הר הנרצחה .הכוונה היא לראש ההר שמצפון לסלט,
מכור וסרטבא,ואיל
,
ע
ש
ו
י
י
ב
נ
ו
ה
ב
ו
ג
.
ז
1113
ם
י
ב
ו
ש
י
י
ה
בשם
ת
ב
י
ב
ס
ב
'
מ
פתל
עללו עומד כיום ולי
ק
ר
,
ה
ה
ו
ב
ג
א
נ
י
פ
ו
ר
ג
מ
ה
א
וגדר ראו את המשו
,8אמנם נקודה לא
,312מ' מעלפני
עמק
הים ,אבל כשקיפה יפה על
בית שאן ועל בקעת הירדן ,וממנה מראה פתוח
על המדרון המעהבי של הרי עבר-הירדן .אבל מגהופינא אין לאותת ליישובים
י הבית השני יישובים יהודים רבים .ועוד :המרחק
בגולן ובבשן ,ושם היובימ
מגרופינא לחורן בקו האויד הוא ,D"p 120בשטח שביןשתי נקודות אלו מ,תנשאים
הרי ארבל ובית-רם המגיעים ל 600-מ' ,כלומר 300מטר ,מעל לגרופינא ,והם
מסתירים את המשואה שעליה .מזה עלינו להסיק ,שהיו נקודות-בינייה שקשרו
אתגרופינאעמהורן ,אלאשנשתכחו,ולאנכללובכהונהשלנו.
מגרופינא להר תבור ( 568מ') קשר ראייה בלתי-מופרע .גם בין התבור לבין
ים כנרת (-212מ')אין חציצה ,ומלב הכנרת אפשר לאותת לצפת (838מ') .אבל
היו יישובים יהודיים רבים בגליל המערבי ובשרון ,וכיצד הגיעה אליהם הידיעה
4רה"ש כ"ג ע"ב" :איכא דאמרי.ביני וביני הוו קיימי א"ד להך גיסא דארץ ישראל
הווקיימי מר אשיבדהאיגיסא".
5רה"ש פ"א ,מ"ד.
6נ
.צ.Dhiban /210.106 – 1 :100,700 .
.581! /218.164 .
7נ.צ -
8היום חורבות כוכב אל-הוה ,נ.צ ;5/199.222- .בחפירות שנערכו בחורבות המבצר
הצלבני נחשפו כמה אבנים מבית כנסת ,שהובאו לכאן לשימוש משני מהישוב היהודי,
שעמד במרחק 700מ' דרומה .לגבי הנושא שלנואין זה משנה :האיש המצפה לקבלת האות
מסרטבא כדי להדליק את המשואה להמשך השרשרת אינוחייב לשבת בתוך הישוב ,הוא
היה עולה למקום ומצפה לאות .כך היה גם בסרטבא ובמקומות אחרים ,שהרי הצפיה לא
היתה ממושכתוידעו ,בערך,מתיהיאצריכהלהגיע.
263
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ח
בית מקרא )עד(
י
ב"צ לור א
~]
על קידוש החודש ? והוו "שובים רבים צפונה מצפת ,וכבר הנכרנו את סוריה–
איךנודע להםעלקידושהחודש;
שנינו " :9בראשונההיומשיאין משואות ,משקלקלוהכותים ,התקינושיהושלוהין
יוצאין" .לעומת ראשיתה של שיטת המשואות במשנה קדומה זו אנו מוצאים את
סופהבירושלמי האומר ":10רביביטל את המשואות".י
.נ.אפשטיין 11סבו'ר ,שבזמן
הביתואחריו עדימיו של רבן שמעון בן גמליאל -היו שלוהיןיוצאין רק על
שני חודשים "-ש,בהן מתקנין את המועדות"…ובשאר החודשים היו מסתפקין
במשואות,לפיזה לאביטלו אתצ'יטת המשואותכליל ,אלאהחליפו או'תה בחודשים
שבהם חלים החגים ,והמשיכו להשיא משואות במקומות שלא הופרעו על-ידי
הצותים".1
מתי קלקלוהכותים ולמה?
"חצר גדולההיתהבירושליםוביתיעזק היתה נקראת ולשם כל העדים מתכנסים.
בראשונה לא היו זזין משם כל היום .התקין רבן גמליאל הזקן שיהו מהלכין
אלפיים אמהלכלרוח" .13,רבןגמליאלהזקן,נשיאהסנהדריןומנהיג האומה בעשרות
השגים האחרונות שלפני החורבן ,כבר מצא את הנוהג של עדים במקום משואות
ואת בית יעזק לכנוס העדים .ביטול המשואות ודאי קדם לו בהרבה .14בזמן
שחכמים התקינו את התקנה "כרם הבעי היה עולה לירושלים מהלךיום אחד לכל
צד" .15כברהיהמחוזעקרבים ,הכולל את סרטבא,מיושביישובעברי ,והשליטהעל
ההר וסביבתו כבר היתהבידיירושלים .אותה שעה בבר לאיכלו הכותים לקלקל.
האם באותו זמן החלו בסדר זה של השאת משהאות ואחר-כך בא הקלקול ,ומתי ?
אושאנועומדים כברגזמן שפסקולהשיא משם אתהסילואות ?
ארץ שומרון נכבשהעל-ידי החשמונאים בשלוותה שלבים :תחילה צירף יהונתן
החשמונאי -בהסכמתדימיטריוסהשני -את שלוש הנפות :עפרים ,לודורמתים.
אחר'-כך כבש יוחנן הורקנוס את שכם והחריב את המקדש על הר גריזים והגיע
יינאי המלך ,כשדיכא את המרד
עד בית שאן והחריבה ,והשלב האחרון היהבימ
הגדול ,שנמשך שש שנים ,והקים את מרכז שלטונו בארץ הכבושה בעיר שקרא על
י.16
שמו :ביתינא
את המשנה על כרם רבעי נוכל לפלכך לייחס לימיו של יוחנן הורקנוס ,שצירף
ליהודה את מחוז עקרבים ,בראשית שלטונו שלינאי המלך כבר היה ההר סרטבא
9ראש השנה פ"ב ,מ"ב.
10שם ,ה"ב.
11מבואות לספרותהתנאים ,עמ' .365
.אלוז (תולדות היהודים בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד ,עמ' )150
12צודקג
המשער ,שהמשיכו במשואותפנימייט במקום שהיה אפשרי גם בדורותהבאים.
13ראש השנה פ"ב,מ"ח.
14בספרי "גלילות במולדת" (תרצ"ח) ,בפרק קרן סרטבא ,עמ' ,44ניסיתי לקבוע את
קלקול המשואותבימי סנבלט ומנשה ,אולם עתה נראהלי שזהו תאריך מוקדם מדי ,ואולי
קלקלוהכותים לא רק פעם אחת.
15מעשרשני :פ"ה,מ"ב.
16על מלחמהזודנתיבאריכותבספרי:מינאי עד הורדוס ע"ע .51–44
264
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
[]5
ניסן-סיון תשל"ח
המשואות לקידוש החודש
ברשותו ,לאחר המפלה הגדולה שנהלמידיתלינימקפריסיןעל-ידצפון-חמתן,הקים
את המבצר בראש ההר סרטבא וקרא לו אלכסנדריון .המשנה אינה קוראת למקום
המשואות בשם אלכסנדרלון ,בי אם בשם הקדום -סרטבא; מכאן קש ללמוד
שראשיתן של המשואות ממקום זה קדםלשינוי שמו של ההרעל-ידיינאי המלך.
צורתו הארמית של השם -סרטבא במקום צרתן -נותנת מקום לשער ,שהתקנה
על המשואות הותקנה עוד בתקופה הפרסית ,ואני מניח שקלקולה בא בראשית
תקופת החשמונאים .ייתכן ולא מטע'מי קינטור ורוע עשו ואת הכותים .היה להם
לוח אחר שונה מן הלוח שנקבע על-ידי בית-הדין בירושלים ,והמשואות נתוך
מדינתםאובגבולותהפריעולקביעתהחגיםביןבני עמםלפיהלוחשלהם.
לוח השנה של השומרונים '-כותב יצחקבן-צבי -נקבעעל-פיחוקיםמיוחדים
של השבון קושטא (חשבון אמת) …הם נבדלים מהלוה העברי,שאין להם הכללים
"לא בד"ו פסח ולא אד"ו ראש השנה וכו' ,גם המולד וגם עיבור השנים אינם
מתאימים לחשבוננו .גאסטר 18מעיר על מקרה אחד יוצא מן הכלל ,שבו הלוח
השומרוני מזדהה עם הלוח העברי ,אבל לא עם הלוח המקובל -הפרושי,
אלא עם הלוח הצדוקי' ,והכוונה לספירת העו'מר .הצדוקיםהיו מתחילים ,בספירהמן
היום הראשון בשבוע לאתר השבת הראשונה של הפסה ,כך שחג ה,שבועות הללפי
מניינ
את השבון ספירת
ם כתךמ,ידוהבנייומםוקיהםראהשצודןוקבישי.םבועל.חשבהושןומרזוהנימםצויאיףם הגםםעברסכ
העומר
פ
ירות השומרונית .לא
יאומן -סובר ואן-גודובר" – 1שהכוהן הגדול השומרוני למד את חשבון הספירה
מפיכוהןגדולביחוסי אוצדוקי,וכן לאייתכן גםההיפךמזה.ישלהניח ,שלשניהם
היה מקור קדוםאחד.
'בשנימ שהיתה גולה שומרונית בסוריההיונוהגים אף הם ,נמוהיתורים ,להודיע
ישליחיםמיוחדים.20
עלקידושהחודשעל-יר
ם
י
ע
ו
ר
צ
ל
מהוהשיור המשותף
ר
מ
ו
ע
ה
ת
ר
י
פ
ס
ם
י
נ
ו
ר
מ
ר
ש
ל
ו
לעניין
רמתי חלהפילוג ?
לא נטעה אם נניח ,שבשיטה הברוקים-השומרונית של מניין הספירה עלינו
לראות את הנוהג הקדום ,הראשוני ,ואילו במניין הפרושי המקובל ביהדות -
ריפורמה .ניתן לשער ,שהשינוי בלוח הל לאתר משבר קשה .בימי משבר זה לא
היה כלל לוח ולא היתה אפשרותלקיים אתחגי ישראל .לאהיתה הנהגה סוסמנת
שתקבע את הלוח ,ולא היתה אפשרות טכנית למסור את ההודעות על קידוש
החודש באמצעות משואות 'בראשי ההרים .הושבתו החיים הדתיים-הציבוריים
בכוח חיצוני תקיף .רק לאחר שהיהדות התגברה על כוח זה ועל המשבר הפנימי
שחל בה ,רק אז נקבע לוח חדש .השומרונים נכנעו לגזרות אנטיוכוס ומצאו נוסח
י חובה
של פולחן ,שנתן להם אפשרות להתקייםלפי דתם ויחד עמ זאת לצאתיד
כלפי השליט .היהדות נאבקה ולא נכנעה ,וכשק'מה מדינת החשמונאים וצריך היה
לקבוע מחדשחגיםומועדים -ונוספו אלה שבתוההימי-זכרלןוימי-חגבוספימ,
יל
דו
18
19
20
השומרונים (תרצ"ה) ,עמ' .161
. 66ע נ()1925
. 22ק ,88-Goudoever, The Biblical Calendar )1959(,ו3.
. 240ע Rev.- John Mills, The Modern Samaritans )186%
10568 Gaster, The Samaritansג
265
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
ניסן-סיון תשל"ח
בית מקרא )עד(
ב"צ לדריא
הכלולים במגילת תענית -ביקשו להסתייג ולהיבדל מן השומרונים וקבעו נוסח
שונה משלהם למניין "למחרת השבת" .הצדוקים ,שלפי השקפתם שמרנים היו
ומתנגדים לחידושים ,עומרו על הלוח שמלפני המרד ובזה הזדהו עם השומהונים.
לפי זה נאמר ,ש"משקלקלו הכותים" מראה על דור ראשון של חשמונאים ,ומכאן
[]6
נובע שראשיתה של המשנהעלדצצשואות קדמהלגורותאנטיוכוס.
ראינו שהשם סרטבא 'תואם את המסקנה על זמנה של המשנה .עתהעלינו לבחון
אם אמנםגם שארהנקודותהמנויות'במשנה מתאימותלשיטתנו.
לגבי נקודת-המוצא של המשנאות אין לנו כל ספקות; השם הר המשחה נזכר
בראשונה במשנה ,אבל כברבימי בית ראשון קראו להר הזיתים גם הר הכווכחה,
ו .21
כפי שעולה משםהגנאי להרזה ,הרהמשחיתשבפיסופרמל"בוירמיה
לעומת זאת מתעוררות ,בעיותלגבי הנקודה השלישית -גיופינא .שמו המדויק
של המקום ההואאגריפינאוזיהויוגחהרג'ות שכב אל התה .22כברשיע
ר דאלמאן ,23
שהמקום נקרא על שם אגריפינה ,אשת קלודלוס קיסר .לאחר מות הקיסר היתה
אגריפינה קו-רגנטיחד עם בנהנירון .בשנת 56אישרנירון קיסר את מלכותו של
אגריפס השני בעבר-הירדן ,והוסיף לו את טבריה וטריכיה וס'ביבותיהן .לאות
הוקהה על חסד זה קרא אגריפס למבצר שעלגבולוהדרומי שלמדיגתו על שם אם
הקיסר אגריפינה .בשנת 59הרעילנירון את אמו.לפי ז'הניתן השם'בין'השנים
56ל .59-ייתכן שהשם גריפינא שבמשנה הוא חוליה חדשה ,,נוספת בשרשרת
ה'משואות הקדומה ,וייתכן שוהו ,לא כמו במקרה של סרטבא ,חילוף של שם יוצן
ברשימה בשם חדש .השמ הקודם של ראש הר זה ,הנשקף על ים-כנרת ועמק-הירדן,
היה כוכבא4ש.
ר
ו
כ
מ
ן
ד
ר
י
ה
ר
ב
ע
ב
כ
ו
ת
ו
א
ו
ש
מ
ה
שבשרשרת
גם בנקודה
,
ה
נ
ו
ש
א
ר
ה
ת
י
מ
ו
ר
ד
ה
יש קושי .ארץ מראב הצפונית נכבשהעל-ידי ינאי המלך והוא הקים את מבצר
מכדר ,כדי להגן על המתיישבים היהודים וכהושיב כאן מפני הנבטים ,אין לנו
ידיעה עליישובעברי במואבלפניינאי,וישיסודלהניה שמאז גלות ראובן לאהיו
שםיהודים ,25ברור אפוא שמכורהיאחוליה'מאוחרת בשרשרת המשואות.
לעומת זאת ידוע יישובם היהודי של הרי גדור ,כי זוהי ארץ בני טוביה,
שאוכלוסייתההיהודיתהתמידהכאןמלפניחורבןביתראשון.
יש להבדיל בין ח'ורן ,הנזכרת 'בס' יחזקאל מ"ז ,טז והנמצאת ממזרח להרי
מול הלבנון ,בדרך לתדמור,לבין הזרן ,המכונהבימינו הרהדרוזים .חורן שבגבול
21כ"ג,יג; נ"א,כה.
.
1
1
4
0
ר
פ
כ
ה
,
B
e
l
v
o
i
r
בשנת
ו
ק
ל
1
9
ה
נ
ב
ש
ר
צ
ב
מ
את
ם
הערבי
22היום רואים במקו שרידי
כוכב-אל-הווה שכו בתוך המבצרהזה.
PJB 1922/23 8. 43 23
24ש.קלייו (ארז הגליל ,עמ' ש ,1הערה )120מייחס למקום זה את דברי ר' חייא
בר-אבא (מדרש תהלים ,כ"ד ,ו')" :כל מי שעולה להר כוכבא ור,ואה כמין כברה בימא
של טבריה,זוהיא בארה שלמרים".
25במשנה תמיד פ"ג ,מ"ח ,מ'ספר ר' אלעזר בן דגלאי" :עזים היו לבית אבא בהר
מכור" וכו' ,אולם זמנו של תנא זה אינו ידוע .אלבק (מבוא למשנה ,עמ' )221מעמידו
כבןדורו שלרבייוחנןבןזכאי.
266
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
[]7
המשואות לקידוש החודש
ניסן-סיון תשל"ח
הצפון ידועה מכתובות אשוריות בשם - Hawarinחורין .מתולומיאוס מזכיר
אותה בשם Aueptlaבין דמשק לתדמור ,בטבלת פויטינגר .Euhara -חורין
ריןנזכרבבריתא באחדממרכיבי הקטורת.25
ירוצהביינההטוב וחמרחו
יי,-. –י
"כיצדהיו משיאין משואות? מבראין כלונסאות של ארז ארכין וקניםועצי שמן
ונעורת של פשתן וכורך במשיחה' .ועולה לר'אש ההר ומצית בהן את האור,ומוליך
ומביא ומעלה ומוריד עד שהוא רואה %ת חברו,היהוא עושה כן בראש ההר השני,
וכן בראש ההר השלישי"ז.2חוליה פגומה אחת בשרשרת עלולה לקלקל את כולה,
ולכן מהווים המקומות המנויים במשנה לא רק שרשרת שהחוליה האחת מוסרת
לחברתה הקרובהיותר למטרה ,אלאיש בה גם נקודות-ריזירבה ,שמא תחנה אחת
לא תקלוט את האות או תופרע בהשאת המשואה.כדי להבטיחמפני תקלות נבחרו
התחנות בסדר ,משולב :את המשואה מהר המשחה קלטו גם בסרטבא וגם במכור
וגם בג,דור; סרטבא קיבלה במישרין מהר הבתפחה ובק,רתה באה ממכור ומגדור;
וכןלהיפך -מכור ראתה את המשואה מהר המשחה ,מגדור ומסרטבא,גרופינא -
מסרטבא ומגדור; ים כנרת -מגרופינא; תבור -מגרופינא; צפת -מים
כנרת ומתבור.
בשיטה צפופה וכפולה כזאתי
ש לחפש גם את החוללות החסרות לנו בשרשרת
המשואות ,כדברירבייוחנן ,שבין תחנה לתחנה -שמונה פרסאות .בשיטה מעין
זו אין לעבור את המדבר ולקשור את חורן עם בית בלתין בקו משר,כי לאורך
620הק"ששמביניהםאין אףנקודת-אחיזה אחתביישוב שלקבע.
זאת ועוד :קביעת שרשרת המקומות שבהםהיו משיאים את המשואות מותנית
במבנה הקרקע ,והבחירה היא לטובת מקומות הרריים ,בעיקר במורדו של הר
שלרגליו מישטח ישר ,כמו סרטבא מעל לערבת הירדן,ומגובהואינו רב ,רק 377מ'
מעלפניהים ,אבל המרחב המ,תגלה 'ממנה הוא גדול ,משוםוראיןלפניוכל הציצה,
שרשרת המשואו,ת אל הגולה הגדולהבסוריה נעלמה ללא שריד ,אולםישבידינו
ה את השרשרת שהביאה את ההודעה על קידוש החודש עד
להשלים על-פיהייער
גיחבלתין.היא תתבססעלשתיהנחות:
(א) שלמוש במשואות בתקופה מאוחרת (ויש בכך כדי לאמת את כושרו של
כל מקוםמבחינתסגולותיוהגיאוגרפיות);
(ב) קיוםיישוביםיהודים במקומותאלה.
בידינו ידיעות מאמצע הבאה הי'/ד' ,מפי אחמד בן שדללה ,פקידו של הנסיך
חממלרכי ח-נסיר ,ומחיבר ספר על שירותי המלך ובו פרקים על הדואר ,הדרכים
28
ושמירת הביטחון במדינה ,בעיקר מפני פשיטות הטאטארים .מרק ו' שבספרו
מוקדש לעניין איתות בעזרת מערכת משואות-עשן ביום ואש בלילה ,שהתקינו
26כריתות ו' ,ע"א; ירוש' יומא פ"ר ,ה"ה ,פרטים על ישוב יהודי קדום באיזור זה
ר' בספרי :קדמותהעברים ע"ע 22נ.130–
27ראש השנה פ"ב,בך'ג.
28שם הספר ,"-Tar~f 611Mustalah as-Sarifואנימביאולפיתרגומו של
8. Hart-mann, Politische Geographie Mamlukenreiches, ZDMG 1917. 8.503
251
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
ב"צ לוריא
ניסן-סיון תשל"ח
]81
כדי להודיע על הנעשה במחנות הטאטארים .29מטרתה של מערכת המשואות
יהכיוון הוא הפוך:
הממליכלת שונה מזו ,של בית-הדין בירושליםבימיביתשני,כ
מענת שעל נהר פרת לקאהיר ,ולאמירושלים אל בית-בלחין ואליישוביהיהודים
שעל נהר פרת וממזרח לו; אבל בחלק מזדהים הקווים' ,והוא ההלק העובר מנהר
פרת דרךגבובךסוריה ערחורןוהגלעד .בעזרת חלקזה"כוליםאנולהטלים את שר-
שרת המשואות שלימי בית שני ,במידה ונמצא אחינה לכך גם בתולדותהיישובים
העבריים '2ם.
הידיעות על הנעשה במחנות הטאטארים רוכזו בענת שעל נהר פרת ונ'מסרו
באיתות של משואות ,עשן ויום ואש בלילה ,מימומרב ליישוב לאורך הנהר עד
סביבות קלעת וחבה של ימינו ,השוכנת על-יד העיר מידין .כאן 'מתחילה דרך
המדגר עלפני תדמור ,והתחנות ומבדרךזו הןהמעניינות אותנו,כי בהתחשב עם
התנאים הטופוגהאפיים הן מהוות את האפשרות האחת והיחידה לקשר איתות דרך
מהבר סוריה ,וכנראה שהן זהות עם התהנות החסהות במשנה בין הורן לבין
בית-בלתין.
אנו פותחים בתחנה הראשונה -קוטיל.יאקיטמוכיר אותה נתחנה בדרך המלך
מרחבה לדמשק ,מכאן עברה הידיעה על
תחנה 'בדרך ,השוכנת על בורי
ר
כ
ו
פ
מים .החוללההשלישיתהיתהבחפיראסר-ח-דיו;אוליהיאבירשל-מיחפיר ,הרשומה
בדרךזו ב'מפתהעולם,1:1.000.000גליוןדמשק.
מכאן נקלט האישות במוחנה .יאקוט כותב על מקום זה ,שהוא נפר קטן במדבר
הסוריבין תדמורובין אורד של-ארק:על-יד המעינותגדלים תמרים.היישוב שוכן
על הדרך המוליכה לדמשק ,והיא תחנה קודמת לארק ל .3התחנה הסמוכה היתה
8רק אואירק :ואקוטמציין אותה כעיר קטנה ,במדבר חלב ,סמוך לתדמור ,גדלים
ליד.'1
שםתמרים'וזיתים.היא נכבשהעל-ידיחלידאבן
אל-וי.
י
ארבע תחנות אלוידועות לנו רק בשמותיהםהערביים ומזמן מאוחר,ואיןבידינו
כלידיעהעליישגביהודי שםבימיביתשניולאחריו.
התחנה המפורסמתביותר בשרשרת המשואותהיא תדמור ,שקיבלה מארק .לא על
העיר עצמה מדובר ,כלון שהיא שוכנת בעמק מוקף הרים ,וודאי שאת המשואות
היו משיאין על אחו ההרים שבסמוך לעיר ,כמו שראתו בגרופיגא .ייתכן שאת
המשואה של תדמורהיו 'מעלים בהר הנישא ביותר ,רהוא מצפון לעיר ונקרא גפי
הערבים ג'בל דורה ,עליו עמד לפנים מבצרה של העיר .ויליאםרייס ,שביקר שם
בשנת ,1895אומר שהמראה הנשקף מהר זה אין עמה לו; הוא מקיף את חלקו
29האיתות בעזרת משואות הוא קדום מאר 1מתעודות מארי ,מאמצע המאה הי"ו
לפנה"ס ,נמצאנו למדים ש"בגלל ההתחרות הקשה בין הנשיאים האמוריים בגין-הנהרות
ובסוריה ,וכן מחמת הלחץ המתמיר מצר קבוצות הגורדים ממוצא "אמורי" ,ארמי או עברי,
שטרם יתנחלו על הקרקע,היו שקודים ביותר על ההגנה ועל הבטחוןהצבורי.מקיימיםהיו
מערכת שלמה של משואות ,שעל פיהן,היו מעבירים ידיעות למרחק של מאותמילין תוך
.מ.גרינץ ,עמ' .)90
כדי שעות מספר"( .ו.פ.או"בריט ,מתקופת האבן ועד הנצרות ,תרגוםי
. 395 30ק Gue Le Strange, Palestine under the Moslems,
נ 3לה-סטרנג' ,עמ' .539
268
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
[]9
המשואות לקידוש החודש
ניסן-סיון תשל"ח
הגדול של המדבר מזרח ומ'דרום לעיר ,ובמערב אפשר לראותביום בהיר את רכס
הלבנון עםשיאי
והמלבינים בשלג.32
ם
י
ב
ר
ת
ו
נ
י
ד
מ
ב
ו
י
ה
ם
י
י
יישוביםיהוד
שממזרח לנהר פרת ,ותפוצה יהודית גדולה
היתה בערי סוריה ,והיו קשרים ביניהם דרך תדמור .היו קשרים הבים בין גולת
בבל לירושלים דרך תדמור .עוד בדמי הבית היתה קהילה יהודית שם 'וענף לה
בירושלים .על משפחה תדמורית מסופר במשנה " :33מעשה במרים התדמורית
שנזרק עליה אחד 'מן הדמים ,ובאו ואמרו לה על בתה שהיתה מסוכנת ,והלכה
ומצאתה שמתה -ואמרו חכמים :תביא שאר קרבנותיה ותטהר" .מנהגהיה בידם
של עשירי תדמור ומיוחמיה לקבור את מתיהם על הר הזיתים .כירושלים נמצאו
שלוש כתובות ,שלשונן הארמית היא הניב שהיה שגורגפיבני תדמור .הן נכתבו
בכתבתדמורי ,וכנראהשהיוכותביהןיהודיםשציוולהיקברבירושליםאו שהשתקעו
עצמםבירושלים.'4
תחנהזו בשרשרת המשואות עומדת אפואגם במבחןיישובההיהודי.
המשואה הסמוכה לתדמור היתה באל-בידה .מקום זה ידוע מהתקופה הממלובית
כתחנת-משמר בדרך-המדברהגדולה ותחנה בדרךהדוארהמלכותי.
מהלך 20ק"מ מאל-בדהמגיעים אלניקטת אל-תיר; הנוסעים מן המא'ה שעברה
מציינים כאן את לסר טל-היאר5 .הר הסמוך נובע מעין הנקרא עין8-ל-וגאול,
שמימיו מכונסים בבריכהבנויהאבנים בלתי מסותתות .שסר-אל-תיארהיא החורבה
היחידה,ביןקריתין לתדמור.'5
:.י-
התחנה הממוכההיאקריתין ,שתוקרי המקראמזהים אותה עם חצרעינן הנוכרת
בגבולה הצפוני-מורחי ,של הארץ היעודה .86במרחק של ק"מ וחצי מן העיר נובע
מעיין גדול הנקרא רם אל-עין ,וכנראה שזהו מקומה של העיר העתיקה .המקום
הלהידוע בכל התקופות של תולמות המזרה .יאקוט מצא כאן כפרנוצריגבול והוא
קורא לו בשם שני :חובריןז .8העיר שוכנת בעמק נרחב המכונה ודיבאייה.
הרשגי בגנבה של 770מ/
מצפון לה מתנשא הר לגובה של 870מ' ,ולדרום -
י אםמן ההר הרםובמצפוןלה .88
את שנתראהודאיהעלולאמןהעירכ
מקריתין עברה המשואה אל חן8-ל-ג'יליג'יל ,הנ15צא לרגלי הר שגובהו מגיע
ל 1196-מ' .יאקוט מכיר את המקום כתחנה בקצהו של מהלךהיום השני מדמשק
לתדמור.89
nNIWDAהקרובה הועלתה בשיתנה ,נפר בקרבת המליחה שלג'ריד ,ומכאןהגיעה
לתנומת של-עוקב שמצפון לדמשק ,אותה ראו ממוגדלי המסגד הגהול בדמשק.
שרשרת המשואותבין גרופינ'א לחורן חסרה כמהחוליות ,ואף אותהישלהשלים.יישוביםיהודים מעטיםידועיםלנו בעבר-הירדןהצפוני בתקופהשלפניהחשמונאים.
32
34
. 98ע 051%תם6 2חDr. William Wright, Palmyra 8
33נזיר פ"ו'" ,א.
פרטים נוספים עליהודי תדמור ר' בספרי :היהודים בסוריהבימיבית שני ,המשנה
והתלמוד ,ע"ע .206–201
35
רייס ,עמ' .51
37לה סטרנג' ,צמ' .481
36
במדבר ל"ד ,ט-י ,ביחזקאל מ"ז,יז :חצרעינון.
38על הישוב העברי בקריתין וסביבתה ר' ספרי קדמות העברים ,הפרקים :ארץ
תחתיםחדשיפירכא דקיטור ,ע' .140-122
39לה-סטרנג' ,עמ' .466
269
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
.
,
י"11,יל,
ניסן-סיון תשל"ח
בית מקרא )עד(
,,,,,–,ך,,,.
:=%ו=:
ג3,סידייה
י
י,
א 8
1הד
,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )עד(
חה
המשואות לקידוש החודש
ניסן-סיון תשל"ח
האזור המזרחי -הטרכון סופח למדינתו של הורדוס בחסדו'ומי .ההאהיהמביובש
אתהיישוב.שוידים אלההגיעו עד לשערי דמשק,
בגייסות של שוו
בדטייםם,השיההטר
ילהם חסות .לאחר שהורדוס הכניעם הושיב בטרכון
דן
ית
נו
ועבדת מלך הנ
שלושת אלפים אדומים ,והם השליטו סדר הביטחון בארץב .4אחרי'-כןייסד הורדוס
י בבל, ,שבהאשה עמד המצביא זמרא .41
מוגנבה צבאית שגיגה בחורן מבין יוצא
:
ה
ר
י
ת
ב
ואחמתא,
שלושה שמות של מושבות צבאיות אלו ידועים לנו ,והם נוה,
ובווראיהיו ?ור3,י בכוחן הפך בל חבל הטרבון במשךדור אחד אושניים לאיזור
מאוכלס יישובים יהודים רבים .באיזור זה ,שהתקשר מעתה ללא חציצה עם הורן
ועם אבלינהיהגולן ,אפשרהיהלהודיע על קידוש ההודשמתצפיות שונות; שרשרת
המשואות מימי הממלוטים היא רק אפשרות אחת מרבות ,ולא האחת והיחידה,
כפי שהיתה מהפרתירך תדמור ועד דמשק .אולם'כיוון שיש בהכדי להבהיר את
הבעיה,אביאגם פרקזהמתיאורויטל אחמדבן-פדללה.
מהמסגד בדמשק העלו את המשואה בברזה ,השוכן במרחק של 4ק"ממצפוןלעיר.
:-ז
השרשרת נסוגה כאן מרחק-מה 3די לזכות במקום מורם ,שכן ג'בל שרקי,גועליו
שוכן הכפר ברזה,מגיע ל 1064-מ /בכפר זהמראים את קברו של אברהם אבינו,
והמקום מקודש על-ידי הנווגוהוביםי .4מס;ורת צל קבריהודי נותנת מקום לשער,
י.44
שהיהפהאי-פעם,אוליבדמיביתשני,יישוביהוד
.יזה
ני נמצא ממזרה דרום לאל-נסו
מברזה ראו את המשואה בא
ז.
נ.י .ג'בל מ
ל-מ-
י
ומתרומםלגובה של 1068מ/
התחנה הקרובה היתה באל-נסוה ,מעל לכפר מתרומם תל-מסוה ,שהוא אמנם
רק 880נ '2מעלפני הים ,אבל לרגליו 'מצד מערב מחתיל העמק של נהר פרפר,
ולבןיש מכאן מצפהלמרחוק.
מכאןהגיע האור עד ל'כפר אל-כותיקה ,שעל-ידו מתרומם תל גנובה של 589מ',
ונמסר לא-טורה היושב בעמק ,אבל ללא חציצה הוא נשקף עד אירביד ,שגובהה
550מ/
התחנה האחרונה המצניינת אותנו היא בקלעת א-רבה על-יד עג'לון ,הנמצאת
בגנבה של 1023מ' /מכאן יכולה להתקשר ללא הפהעה עם גרופיבא ועם סרטבא.
כך מונה אחמד ,בן פדללה את המשואות ומוסיף ,שמלבד המקומות שהזכיר
והמהווים את השרשרת הישהה היתה הסתעפות של המשואות לכל רוח,כדי למסור
לתוועבימ על המתרחש'ולהזהירם.
ראינו.ומהמקורות שלבו צמצמו והשמיטו רבים מן השמותהגיאדגראפייםהשייכים
לעניין השאת המשואות ,ועלינו לתאר את הסלמתה של השרשרת הן צל-ידי
המקומותהמיקריים המתאימים לכך מבחינה טופוגראפיתוייש'ובית -כפי ששימשו
בדורות מאוחרים יותר -והן על-ידי הסתעפות רחבה וענפה אל כל היישובים
שבצדי הקו הראשי ,כדי לבשר לכל בית ישראל על מועד קידוש החודש והחגים
והמועדיםהקימוריםבלוח האחד לאומה,כולה.
41שםי"ז ,ב' ,א'-ג'.
40קדמ .ט"ז ,ט,,ב'.
42פרטיםנוספיםבבעיהזור' בספרי:היהודים בסוריה ,עמ'.92
44ר' בספרי הנ"ל ,הפרק כרםהיה לשלמה ,ע' .150-141
43לה סטרנג' ,עמ' .420
271
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il