נתנאל בר מצווה

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

הווצמ-רב לאנתנ

גרשום וסאשה הולכים לבית הכנסת. היום נתנאל בר-מצווה, בן .13

היום נתנאל עובר אלינו, לגדולים…:םושרג

.לאנתנ ותוא ראשנ לאנתנ יליבשב ?הנשמ הז המ :השאס

המכ ,היסורב יתייהש ילצא הניש הז המכ עדוי התא !דואמ הנשמ ?הנשמ הז המ :םושרג
…ילש הווצמ-רבהמ ילצא הנתשה

גרשום, אתה שוב עם הסיפורים שלך. מה השתנה אצלך במוסקבה, כשהיית:השאס
?הווצמ-רב

מהבר-מצווה שלי נהייתי גדול. יכולתי להצטרף ל"מניין". תפילה בבית הכנסת, :םושרג
בציבור, היא תפילה של 10אנשים. הרבה פעמים היו במוסקבה 9אנשים שרצו להתפלל
במניין, חיפשו עשירי לתפילה בציבור, ולא תמיד מצאו. כשנעשיתי בר-מצווה יכולתי
להשלים מניין. בכל פעם שהייתי עשירי למניין, הרגשתי שבזכותי מתפללים בציבור… שם,
ברוסיה, כל אחד שהצטרף למניין היה הרבה יותר מאחד…

הו, הנה נתנאל וההורים שלו. הנה גם תמר ומרינה. – מזל-טוב! מזל-טוב! – בירכו:השאס
.תסנכה תיבל וסנכנו ,הז תא הז לוכה



הרותל הלוע לאנתנ


מרינה הסתכלה וראתה: מזיזים את הפרוכת ופותחים את ארון הקודש. – איזה יופי! –
.רמתל הנירמ הרמא

.עובשה תשרפ תא וארקיו ,הרות רפס ואיצוי וישכע .הרות ירפס הנה :רמת

?ארקי לאנתנ ?וישכע לאנתנ :הנירמ

נתנאל יקרא את סוף פרשת השבוע, את הקטע האחרון, את ה"מפטיר".:רמת

.הרותה רפסל ,המיבל ברקתמ לאנתנ !הרותל הלוע לאנתנ …ש …ש :לאנתנ לש אמיא

אומרת לאימא של נתנאל: זה יפה. נתנאל עם הבד הלבן הזה, כמו כולם הנירמ
.תסנכה-תיבב

כן, נתנאל עם טלית. זו פעם ראשונה שנתנאל מתעטף בטלית, כמו כל הגדולים. :אמיא
…ללפתמה ידוהיה לש לגדהו למסה איה תילטה .הליפתל דגב הז תילט

זה יפה! עם הפסים הכחולים האלה… בגד יפה לתפילה. :הנירמ


אשר בחר בנו מכל העמים


נתנאל עמד ליד ספר התורה. סאשה וגרשום הביטו בו בשמחה. נתנאל בירך בקול רם:

ברוך… אשר בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו את תורתו…

סאשה חשב: נתנאל מברך, נתנאל אומר תודה לה'. תודה, שה' נתן לנו את התורה. את זה
אני מבין. אבל תודה שה' "בחר בנו מכל העמים"? "בחר בנו מכל העמים" לסבול? להיות
נרדפים? להיות שנואים? את זה אני לא מבין!… ואז שמע סאשה את נתנאל קורא בתורה,
.ארקמה ימעטב ארוק

!הפי הניגנמ – השאס בשח – !הפי

פתאום… מה קרה? מכל צד עפו על סאשה סוכריות וממתקים. מלמעלה ממתקים, ומסביב
שירה, שירים לנתנאל, לחתן הבר-מצווה.

זה יפה! – חשב סאשה. שמחים עם נתנאל. ושוב שקט.

הביאו עוד ספר. דומה לספר תורה, אבל קטן.

?עובשה תשרפ דוע ?הרות רפס דוע :השאס

לא, זה לא ספר תורה, זה נביאים.:םושרג

עכשיו נתנאל יקרא פרק מנביאים, הפטרה מנביאים. סאשה הקשיב לנתנאל שקרא את
ההפטרה. הוא הרגיש, שנתנאל קורא בשבילו, בשביל סאשה. המלים שנתנאל קרא דיברו
אל סאשה. הפסוקים של ההפטרה דיברו אל סאשה:

קומי אורי, כי בא אורך…
שאי סביב עינייך וראי,
כולם נקבצו באו לך,
בנייך מרחוק יבואו…


וסאשה חשב: זה עלינו. הפסוקים מההפטרה מדברים אלינו: ישראל, הרימי עינייך סביב,
וראי אותנו. אנחנו התאספנו ונקבצנו אלייך, אנחנו הבנים שבאנו מרחוק…

ונתנאל, שסיים לקרוא את ההפטרה, הביט בסאשה, וכאילו אמר לו: זה עליכם. קראתי את
פסוקי ההפטרה שמדברים אליכם…



תסנכה תיבמ הרזחב


.תואיגש ילב הרותב תארק !יפוי ,לאנתנ :םושרג

זה בזכות דני, אחי הגדול. הוא עבד אתי קשה מאוד. חזרנו וחזרנו בלי סוף. זה היה:לאנתנ
…השק

קשה?! כשאחיך דני אתך בבית ולומד אתך?! לך היה קשה?! אתה יודע איך אני:םושרג
למדתי במוסקבה לקרוא בתורה? הפעם סאשה לא אמר: גרשום והסיפורים שלו…

איך למדת במוסקבה לקרוא בתורה?:לאנתנ



איך נהיה גרשום בר מצווה?


חצי שנה לפני הבר-מצווה שלי אמר לי אבא: אתה תעלה לתורה ביום הבר-מצווה:םושרג
שלך בבית הכנסת. בבית הכנסת יש זקן שיודע לקרוא בתורה. הוא ילמד אותך. כל יום
אחרי הלימודים נסעתי שעה מבית הספר לבית הכנסת. למדתי עם הזקן לקרוא בתורה.

וכמה זמן למדת לקרוא בתורה?:לאנתנ

4חודשים. 4חודשים נסעתי יום יום לזקן בבית הכנסת. לא משחקים, לא חברים,:םושרג
רק לקרוא בתורה. חודש לפני הבר-מצווה אמר לי הזקן, שאבוא לבית הכנסת בשבתות,
לשמוע, לראות ולהרגיש. ואז, 4שבתות הלכנו ברגל לבית הכנסת. אבא ואני ברגל, שעתיים
הלוך ושעתיים חזור. זה היה בחורף, בדצמבר. היה שלג כבד, היה קר, ואנחנו הלכנו…



תפילין במוסקבה


ומניין היו לך תפילין?:השאס

לאבא שלי היו תפילין. הוא קיבל אותן מתייר יהודי. אבא לימד אותי להניח בכל:םושרג
יום את התפילין שלו. אבא היה קם מוקדם בבוקר, מתפלל ומניח תפילין. ואחרי אבא –
אני. כך למדתי להניח תפילין.

זוג אחד של תפילין גם לך וגם לאבא שלך?:לאנתנ

כן, כך זה היה לפני הבר-מצווה שלי, כשלמדתי להניח תפילין. כך זה היה עד השבת:םושרג
…ילש הווצמה-רב לש

אפילו סאשה הצטרף לתמר, למרינה ולנתנאל שהקשיבו לגרשום:

תיבב .הבקסומב לודגה תסנכה תיבב ,ינאו אבא ,ונללפתה ילש הווצמ-רבה לש תבש לילב
הכנסת היו תיירים יהודים, שדיברו אנגלית.
– מארצות הברית? – שאלתי את אבא. ואבא לחש: פעם הם גרו בארצות הברית. היום
בי-רו-ש-ל-ים…
הבטתי בהם בכבוד ובהתרגשות. יהודים מירושלים… אחרי התפילה אבא הזמין אותם
.ילש הרותל היילעל אובל

הם באו? לא פחדו? אימא שלי אמרה, שהיו עוקבים אחרי כל תייר. :הנירמ

כן, הם באו. עקבו אחריהם, והם באו. הם שמעו אותי קורא את פרשת השבוע. הם:םושרג
שמעו אותי, ונישקו אותי. הם התרגשו יותר ממני. אחד מהם אמר לי בלחש: שוב שומעים
…תרבחתמו תרזוח תרשרשה :רמא ינשהו .תוצעומה תירבב הרות לש לוק

אבל מה עם התפילין?:הנירמ

במוצאי שבת, כשיצאה השבת, באו התיירים האלה לבית שלנו. אחד מהם אמר: :םושרג
גרשום, בשקית הזו התפילין שלי. מהבר-מצווה שלי… מעכשיו הם יהיו שלך. התפילין
שלך. אני נוסע מכאן. אתה נשאר כאן, בינתיים. בינתיים יהיו לך התפילין האלה, עד
שנחזור וניפגש. ואני שאלתי אותו: בארץ ישראל? והוא ענה לי בלחש, בלחש: בירושלים…

ופגשת אותו בירושלים? והחזרת לו את התפילין?:הנירמ

לי אסור לענות. אם תמר תרצה, היא תענה לכם.:םושרג

אוה .יאקירמא אוה וליאכ ,היסורל הנידמה תוחילשב עסנ אוה .ילש אבא היה רייתה :רמת
!היסורב היהשכ ול ונגאד המכ .הרות דמלל עסנ

והחזרת לו את התפילין?:הנירמ

אבא של תמר אמר לי: התפילין הם שלך, לתמיד!:םושרג