פרק ב' משנה ד': (סיפא) ומשנה ה'

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע



'ה הנשמו (אפיס) :'ד הנשמ 'ב קרפ

אכילת ארעי מחוץ לסוכה

הנשמה


אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה.
מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל,
שני כותבות ודלי של מים,רבן גמליאל לו
ואמרו: "העלום לסוכה",
,הציבכמ תוחפ לכוא קודצ יברל ול ונתנשכו
נטלו במפה, ואכלו חוץ לסוכה, ולא בירך אחריו.

רואיב

תותשלו לוכאל רתומאוכלין ושותין:
זמני, שאינו קבוע. ראה במקורות הבאים. :יארע
שני תמרים. :תובתוכ ינש
מאכל ששיעורו פחות משיעור "כביצה" (= 58גרם). :הציבכמ תוחפ לכוא

גמרא "סוכה" דף כ"ו עמוד א'

?"יארע" תליכא (לש רועיש והמ-) המכ
אמר אביי: כדטעים בר בי רב ועייל לכלה (-כשיעור שטועם תלמיד
לפני לכתו לבית המדרש, מלא פיו = כ ב י צ ה = כ- 58גרם).

גמרא "יומא" דף פ' עמוד א'

שיערו חכמים; אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת.

.1עיין בביאור למשנה שבפרקנו, וכתוב מהו "עיקר ישיבת סוכה".
.2משנתנו הזכירה היתר אכילה ושתייה מחוץ לסוכה, ולא התייחסה
לשינה. האם הסיבה היא, לדעתך, מפני ששינה מותרת גם ב"קבע" מחוץ
.אבה רוקמב רזעיה ?"יארע"ב וליפא הרוסא איהש ינפמ ילוא וא ,הכוסל

גמרא "סוכה" שם

תנו רבנן: אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה,
ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה.
מאי טעמא? – אין קבע לשינה (-שאין אדם קובע עצמו לשינה,
כי לפעמים בנמנום קל די לו, והרי הוא כמו "קבע", ולכן אסור תמיד).

.תומכ לכב הניש רוסיאו ,הליכאב "יארע" רועיש ונודמל ונימכח .3
.אבה רוקמה תרזעב הנע ?הלש "יארע"ה והמ ?"הייתש" יבגל המו –

'ו הכלה ,'ו קרפ הכוס תוכלה , ם"במר

אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה (=שבעת ימי החג), בין ביום
ובין בלילה, ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה, אלא אם אוכל
.הציבכ "יארע" תליכא
…ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי.
ומותר לשתות מים ולאכול פירות חוץ לסוכה (ללא הגבלת שיעור),
ומי שמחמיר על עצמו, ולא ישתה חוץ לסוכה אפילו מים, הרי זה
.חבושמ

.4השלם את הטבלה:

טעם הדין

אם מותר, מהו
?רתיהה רועיש
האם היא מותרת
מחוץ לסוכה?
הלועפה

בשחנ תוריפב "עבק"
"יארע"
הלבגה אלל

דבלב טעמ

תפ תליכא
תוריפ תליכא

שתיית מים
הניש

1
2

3
4

.5האם סירובו של רבן יוחנן בן זכאי לטעום מן התבשיל מחוץ לסוכה
מתאים להיתר שלמדנו או סותר אותו? ענה בעזרת המקור הזה:

גמרא, סוכה דף כ"ו, עמוד ב'

?(וינפל הרמאנש הכלה רותסל ידכ רופיסה אבוה יכו=) רותסל השעמ
חסורי מחסרא והכי קתני (=במשנתנו חסר קטע, וכך יש לשנותה):
"אם בא להחמיר על עצמו, מחמיר (=ואין בזה יוהרה התנשאות),
ומעשה והביאו… " (וכעת הסיפור הולם את הנאמר לפניו, אודות מי
.(ומצע לע רימחהש ימ לש השעמ והז יכ ,ומצע לע רימחהל שקבמש

.6האם מעשהו של רבי צדוק, שאכל פחות מכביצה מחוץ לסוכה, תואם
את ההלכה שבמשנתנו? לתשובתך היעזר במקור הראשון שהבאנו למשנה
.('ו ,'ו הכוס תוכלהמ) הלעמלש ם"במרה ירבדבו ('א ,ו"כ הכוסמ) וז

רימחהל שקבמהש ,ונדמל רבן גמליאל .7ממעשי רבן יוחנן בן זכאי ו
מבורך, ואין במעשיו משום יוהרה, התנשאות. אך צריך לברר לשם מה
.קודצ יבר לש והשעמ אבוה
גלה במקור את התשובה, וכתוב אותה בלשונך.

"השעמ" (ליחתמה רובידב) ה"דב ,ן"ר

…לומר, שאם תלמיד חכם רוצה שלא להחמיר על עצמו בכך, רשאי,
.תווצמב קדקדמ וניאש ימכ (בשחנ וניאו=) יווה אלו

האבה הנשמל רבעמ חזרה לתוכן "מסכת סוכה"