פרק ד', משנה ט'

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע



'ט הנשמ ,'ד קרפ

ניסוך המים במקדש

הנשמה


ניסוך המים כיצד?
צלוחית של זהב מחזקת שלושת לוגים היה ממלא מן השילוח.
הגיעו לשער המים; תקעו והריעו ותקעו.
.ולאמשל הנפו ,שבכב הלע
שני ספלים של כסף היו שם.
:רמוא הדוהי יבר
של סיד היו, אלא שהיו מושחרין פניהם מפני היין
ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין, אחד מעובה ואחד דק,
כדי שיהו שניהם כלין בבת אחת.
מערבי – של מים, מזרחי – של יין.
עירה של מים לתוך של יין ושל יין לתוך של מים, יצא.
ולמנסך אמר "הגבה ידך",
שפעם אחת ניסך אחד על גבי רגליו,
ורגמוהו כל העם באתרוגיהן.

רואיב

כיצד קוימה מצוות "ניסוך המים" במקדש, אחרי ניסוך המים כיצד?
הקרבת קרבן ה"תמיד" של השחר?
.(קובקב יצחמ רתוי) רטיל 1/2-כשלשת לוגין:
מעיין בירושלים. :חולישה
אחד משערי ה"עזרה", שדרכו הוכנסה צלוחית המים לניסוך.שער המים:
.'ה הנשמל רואיבב האר :ועקתו ועירהו ועקת
הכוהן עלה במעלה אל המזבח, מדרום לצפון. :שבכב הלע
.ברעמ דצל ,ולאמשל הנפ ,חבזמה לא עיגהשכ :ולאמשל הנפו

עשויים כסף.של כסף:
בגג המזבח, בדרום מערב לו, סמוך ל"קרן".היו שם:
היו עשויים סיד, ולא כסף. :ויה דיס לש
צבע הספלים הפך מלבן לשחור.מושחרין פניהם:
בשפעת צבע היין שיצקו לתוכם.מפני היין:
בתחתית כל ספל היה נקב ליציאת ה"נסכים" ולירידתם ליסודות ומנוקבין… דקין:
.המדאב דואמ קומע ,חבזמה
לספל של היין היה נקב רחב יותר מאשר לספל של המים. :הבועמ דחא
היין סמיך מן המים, וזורם לאט ממנו. על ידי ההפרש בגודל הנקבים :תחא תבב…ידכ
אוזן קצב הזרימה, ושניהם נבלעו בבת אחת.
.ברעמ דצבש לפסה :יברעמ
לתוכו ניסכו בחג את המים.של מים:
עם צלוחית המים, כדי שהכול יראו שאתה שופך אותם לספל כהלכה.הגבה ידך:
ולא לספל, מפני שהיה "צדוקי", והצדוקים לא הודו במצוות "ניסוך :וילגר יבג לע
המים" על גבי המזבח.

בחג הסוכות נדונים על המים


'ב הנשמ ,'א קרפ הנשה שאר ,הנשמ

בארבע פרקים העולם נידון:
בפסח – על התבואה, בעצרת – על פירות האילן,
בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון,
ובחג (הסוכות) נידונין על המים.

רואיב

הקב"ה דן את העולם אם יהיו השנה גשמים אם לא. ולכן מנסכים את
המים במקדש, ומתפללים לגשם.

זט הכלה ,'ג קרפ הכוס ,אתפסות

ניסוך המים כל שבעה. רבי יהודה אומר: כל שמונה.
אלא שרבי יהודה אומר: בלוג (אחד בלבד) היה מנסך כל שמונה.
וחכמים אומרים: שלושה לוגין.
:רמוא תאצמנ
המרבה במים (=חכמים, שאמרו 3לוגין),
ממעט בימים (רק שבעה),
והמרבה בימים (=רבי יהודה, שאמר "שמונה"),
ממעט במים (=רק לוג אחד).

.1סכם בטבלה הבאה את מחלוקות רבי יהודה וחכמים שהובאו במשנה
:אתפסותבו

הדוהי יבר תעד דעת חכמים אשונה
8

_
ימי רפסמ
ניסוך המים
1

_
ןיגול 3

כמות המים
ךוסינל
2

דיס

_
החומר שהספלים
עשויים ממנו
3


גמרא, סוכה דף מ"ח, עמוד ב'

תנו רבנן: מעשה בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו
ורגמוהו כל העם באתרוגיהם.
ואותו היום נפגמה קרן המזבח, והביאו בול (=מלוא האגרוף)
של מלח, וסתמוהו …שלא ייראה המזבח פגום.


םיקודצה


הצדוקים הם כת שפעלה בזמן בית המקדש השני. הם לא קבלו את
סמכות החכמים, ופרשו את התורה בדרך משלהם.

הצדוקים חלקו על חכמים בכמה עניינים. הם חשבו, למשל, שחג
השבועות צריך תמיד להיות ביום ראשון בשבוע ולא כמו שהלוח שלנו
.הארמ

הם גם חלקו על חכמים בענין ניסוך המים בחג הסוכות. בכל יום
מימי החג, בזמן שהקריבו את קרבן התמיד, ניסכו (=שפכו) מים על
המזבח. דבר זה נעשה נעשה בחגיגיות רבה ולעיני כל העם. הצדוקים
חלקו על חכמים ולא הסכימו עם מנהג זה.

במשנה מסופר כיצד ניסכו את המים, וכיצד השגיחו שהדבר יהיה
בצורה שחכמים תיקנו.

האבה הנשמל רבעמ חזרה לתוכן "מסכת סוכה"