|
קרפל הנכה תודובע
תרשים בית המקדש
מי שזכה לתרום את המזבח, הוא יתרום את המזבח. והם אומרים לו: ( )1הזהר, שמא תיגע
בכלי עד שתקדש ידיך ורגליך מן הכיור.
מי שעלה בגורל כדי לתרום את הדשן מעל המזבח, היה הולך לקיים את מצוות הרמת תרומת
הדשן מעל המזבח ושאר חבריו הכוהנים היו מזהירים אותו ואומרים לו: הזהר, שלא תיגע
במחתה המיועדת לעבודת תרומת הדשן לפני קידוש הידיים והרגליים מן הכיור.
( )2והרי המחתה נתונה במקצוע, בין הכבש למזבח, במערבו של כבש.
כמו כן אמרו לו, שהמחתה נמצא בקרן זווית שבין הצד המערבי של הכבש לבין הצד הדרומי
של המזבח, שהרי הכבש היה בצד דרום של המזבח. נמצא אפוא, שחבריו הכהנים אמרו לו
.העדוהו הרהזא
אין אדם נכנס עמו
אסור להתלוות ל"תורם הדשן", כי אין לאף אדם רשות להיכנס למקום שבין האולם למזבח
.דבלב הדובעה תעשב אלא
ולא נר בידו, אלא מהלך לאור המערכה.
אין "תורם הדשן" יכול להחזיק נר בידו כדי להאיר לו את הדרך, אלא הוא הולך לאור העצים
הבוערים שעל גבי המזבח.
לא היו רואין אותו.
מפני שחבריו הכוהנים היו בצד מזרח של המזבח, והוא היה בצד מערב, לא יכלו לראותו.
ולא שומעין את קולו, עד ששומעין קול העץ שעשה בין קטין מוכני לכיור. והן אומרים: הגיע
.תע
כמו כן הם לא שמעו את צעדיו, וציפו בדריכות עד ששמעו את קול הגלגלת העשויה עץ
שבעזרתה היה מעלה את הכיור מתוך בור המים, שכן הכניסו את הכיור בערב לשם כדי
שמימיו לא ייפסלו בלינה. ואז היו אומרים לעצמם: הגיע חברנו לכיור, והגיע הזמן להכין את
עצמנו לעבודה. "בן-קטין" הוא שמו של כוהן גדול שהמציא כמה המצאות כדי להקל על
עבודת הכוהנים במקדש. ואלה המצאותיו: ( )1התקין בכיור 12ברזים כדי שיוכלו 12כוהנים
לעשות קידוש ידיים ורגליים בעת ובעונה אחת (עד אז היו 2ברזים בלבד). ( )2וההמצאה
.ותאלעה לעו רובל רויכה תדרוה לע לקהל תלגלג ,"רויכל ינכומ" התייה היינשה
קידש ידיו ורגליו מן הכיור, נטל מתחת הכסף,
לאחר שהעלה את הכיור מן הבור, עשה הכוהן קידוש ידיים ורגליים. ורק לאחר מכן לקח את
המחתה ממקומה, כפי שהוזהר והצטווה על ידי אחיו הכוהנים, כדי לבצע את עבודת תרומת
.ןשדה
ועלה לראש המזבח, ופינה את הגחלים הילך והילך. חתה מן המאוכלות הפנימיות, וירד.
עתה עלה לראש המזבח, ופינה את הגחלים לצדדים, נטל במחתה גחלים שנאכלו היטב בתוך
האש, וירד. מה עשה לאחר מכן בגחלים האלה?
הגיע לרצפה, הפך פניו לצפון, הלך למזרחו של כבש כעשר אמות.
לאחר שירד מן המזבח ודרך על רצפת העזרה, הפנה את פניו לצפון העזרה והלך לצד מזרח של
.שבכה תליחתמ תומא רשעכ דע ,שבכה
צבר את הגחלים על גבי הרצפה רחוק מן הכבש שלושה טפחים, מקום שנותנין מראות העוף
ודישון מזבח הפנימי והמנורה.
במקום זה, שבו היה שם את הגחלים שהוריד מן המזבח החיצון, היו שמים גם את הזפק שהיו
מוציאים מעולת העוף, וכן את דשן (אפר) המזבח הפנימי, את אפר הפתילות הנשרפות ואת
דשן המנורה. בזה נסתיימה העבודה הראשונה הנעשית בכל יום במקדש והנקראת תרומת
.ןשדה
עבודת חזרה וסיכום
עבודות סיכום לפרק א'
הלוע חבזמ רויצ
|
