קרפל הנכה תודובע
מי שזכה במחתה, נטל מחתת הכסף, ועלה לראש המזבח, ופינה את הגחלים הילך והילך
.התחו
התנא של המשנה מתאר את ההכנות שקדמו להקטרת הקטורת: הכוהן שזכה להכניס את
המחתה עם הגחלים למזבח הפנימי שהיה בהיכל, בשביל הקטרת הקטורת על ידי הכוהן שזכה
בקטורת, לקח מחתה של כסף ועלה לראש המזבח החיצון, פינה את הגחלים לצדדים ולקח
בתוך מחתת הכסף גחלים בכמות של ארבעה קבים, לפי התכולה של מחתת הכסף, שהחזיקה
כמות של ארבעת קבים. הכוהן שזכה בהקטרת הקטורת היה אומר לכוהן העומד לימינו בשעת
.התחמה תא סינכהש אוהו ,"התחמב ימע הכז" הלרגהה
ירד ועירן לתוך של זהב.
לאחר שהכוהן הזה חתה בגחלים ולקח כמות של ארבעה קבים במחתת הכסף, הוא ירד מעל
המזבח החיצון ושפך את הגחלים לתוך מחתה של זהב. מלכתחילה הוא לא היה חותה במחתת
הזהב, מחשש שתתקלקל, וכיוון שהתורה חסה על ממונם של ישראל, היה חותה במחתה של
כסף, שהיא זולה יותר משל זהב.
נתפזר ממנו כקב גחלים, והיה מכבדן לאמה,
כיוון שמחתת הזהב הייתה קטנה ממחתת הכסף, ותכולתה הייתה שלושה קבים, ולא ארבעה,
נמצא שקב גחלים אחד התפזר בשעה שהעביר את הגחלים ממחתת הכסף למחתת הזהב. את
קב הגחלים הזה, שהתפזר, היה הכוהן מטאטא לתעלת המים בעזרה.
ובשבת היה כופה עליהן פסכתר.
רתכספ
ואילו בשבת שבה אסור לטאטא את הגחלים, שהרי טלטולן וכיבוין אסורים בשבת, היה
הכוהן הופך סיר גדול על הגחלים שהתפזרו תוך כדי העברתם ממחתת הכסף למחתת הזהב.
ופסכתר הייתה כלי גדול, מחזקת לתך. ושתי שרשרות היו בה: אחת שהוא מושך בה ויורד
ואחת שהוא אוחז בה מלמעלן בשביל שלא תתגלגל.
התנא של המשנה מתאר לנו את הכלי הזה הנקרא "פסכתר", את תכולתו, וכן לאילו דברים
השתמשו בו במקדש: הכלי הזה הכיל כמות של חמש עשרה סאה, שהן תשעים קבין. בשני
צדיו של הכלי היו שתי שרשרות, אחת מכל צד. מה הייתה מטרת השרשרות הללו? כיוון
שהכלי היה גדול וכבד, היו שני כוהנים מורידים אותו כאשר הורידו את הדשן מעל המזבח.
אחד היה מחזיק בשרשרת אחת, מושך בה את הכלי, ויורד מעל המזבח, דרך הכבש, והכוהן
עפושמה שבכהמ קילחי אל ילכהש ידכ ,הלעמלמ ינשה הצקבש תרשרשב קיזחמ היה ינשה
ויתגלגל למטה, ויישפך הדשן.
ושלושה דברים הייתה משמשת: כופין אותה על גב גחלים ועל השרץ בשבת, ומורידין בה את
הדשן מעל גבי המזבח.
בפסכתר הזה השתמשו במקדש לשלושה דברים: .1היו כופים אותו בשבת על הגחלים
שנשפכו בעת שהעבירו את הגחלים ממחתת הכסף למחתת הזהב, כמבואר לעיל. .2אם נמצא
שרץ מת במקדש בשבת, אסור היה להוציאו, וכדי שלא ייטמאו בו הכוהנים הפכו עליו את
הפסכתר עד למוצאי שבת, ואז הוציאוהו. .3היו מורידים בו את הדשן מעל המזבח בעזרת
.ליעל ראובמכ ,תורשרשה
עבודת חזרה וסיכום
עבודת לסיכום פרק ה'
|
