שאלון ,006001קיץ תשנ"ה 1995

דמלנ אלש עטק

חובה לנבחנים בתלמוד ברמה של 5יח"ל

בשאלון זה שתים-עשרה שאלות, ועליך לענות על כולן.ב. מבנה השאלון ומפתח ההערכה:
.תודוקנ 100 – כ"הס                                                    

.ןיא :שומישב רתומ רזע רמוח .ג

.ןיא :תודחוימ תוארוה .ד

המצורף, וענה על כל השאלות .12-1חפסנבש היגוסה תא
דמל

1 הלאש


"אמר ר' יוחנן אתרוג בשביעי אסור… וריש לקיש אמר אתרוג אפילו בשביעי נמי מותר".

מהם. ( 5נקודות)דחא לכ כתוב את הדין לפי ר' יוחנן ולפי ריש לקיש ואת נימוקו של .א

(תודוקנ 5) .קמנ ?רוסא יעיבשב גורתא שיקל שירל יתמיא .ב

(תודוקנ 5) ?אמלע ילוכל יעיבשב רתומ תוקונית לש גורתא עודמ

לפי ר' יוחנן, האם מותר לגדול לאכול אתרוג של קטן ביום השישי של חג הסוכות? נמק.
(תודוקנ 10)

לפי ריש לקיש, אתרוג שנפסל ביום השישי של חג הסוכות – האם מותר לאוכלו מיד? נמק.
(תודוקנ 10)

מי שנאנס ביום השביעי ולא נטל אתרוג עד בין השמשות – האם אתרוג זה מותר באכילה ביום
השמיני, לפי ר' יוחנן? נמק. ( 5נקודות)

"ובפלוגתא דרי' יוחנן ור' שמעון בן לקיש דאיתמר הפריש שבעה אתרוגין..".
מי סובר כר' יוחנן ומי סובר כר' שמעון בן לקיש? נמק את דבריך. ( 5נקודות).

לפי ר' יוחנן אסור לאכול אתרוג של מצווה כל שבעת ימי חג הסוכות גם לאחר שנטלו .א

ביום השביעי, כיוון שהוא סובר שהאתרוג הוקצה למצווה לכל שבעת ימי החג.
לפי ריש לקיש מותר לאכול את האתרוג ביום השביעי לאחר שנטלו וקיים מצוותו, כיוון
שהוא סובר שהאתרוג הוקצה רק למצוותו ולא לכל ימי החג, ולאחר שקיים מצוותו הוא
.רתומ
אם עדיין לא נטלו ולא קיים מצוותו, הרי הוא עדיין מוקצה מחמת מצווה. .ב

כתוב במשנה שביום השביעי היו הגדולים שומטין את האתרוגים מיד התינוקות לאחר .א

קיום המצווה ואוכלים אותן, וסובר ר"ל שגם אתרוגים של גדולים מותרין באכילה ביום
השביעי לאחר קיום המצווה, וקשה לר' יוחנן שאוסר אכילת האתרוג כל יום השביעי.
ר' יוחנן תירץ שדווקא אתרוגים של קטנים מותרין ביום השביעי לאחר קיום המצווה, .ב

דכיוון שאינן חייבים במצוות אתרוג מן התורה, הרי שלא הוקצה האתרוג למצווה גמורה.

כתוב במשנה שהגדולים היו שומטין את האתרוגים מיד התינוקות, משמע שרק .א

אתרוגים של תינוקות מותרין ביום השביעי לאחר קיום המצווה ולא אתרוגים של גדולים.
ר"ל תירץ שגם אתרוגים של גדולים מותרים ביום השביעי לאחר קיום המצווה, והא .ב

דכתוב במשנה "מיד התינוקות", היינו משום שאין דרך לשמוט אתרוגים מיד גדולים.

כיוון שאינן חייבים במצווה מן התורה, כולם מודים שלא הוקצו לכל היום.

לפי ר' יוחנן מותר לאכול אתרוג של קטן ביום השישי, שהרי לפי ר' יוחנן, הסובר שלכולי יומא
איתקצאי, אין הבדל בין היום השישי ליום השביעי, וכמו שמתיר אתרוג של קטן ביום השביעי,
כיוון שלא הוקצה למצווה גמורה, כך מותר הוא גם ביום השישי.

מותר לאוכלו מיד, שהרי ר"ל סובר דהוקצה למצוותו, וכיוון שהאתרוג נפסל, הרי אין הוא
.הווצמל רתוי יואר

מהו ההבדל לר' יוחנן בין אתרוג לסוכה, מדוע אתרוג אסור רק כל יום שביעי ומותר .א

ביום השמיני, ואילו סוכה אסורה גם ביום השמיני.
סוכה מוקצית גם לבין השמשות של היום השביעי, שהרי אם תזדמן לו סעודה בבין .ב

השמשות חייב לאוכלה בסוכה, כיוון שספק הוא שמא זמן זה הוא עדיין יום, וכיוון שאיתקצאי
לבין השמשות ממילא איתקצאי גם ליום השמיני, אבל אתרוג שיצא בו שחרית שוב אינו
נוטלו בין השמשות, ולא איתקצאי כלל לבין השמשות, ממילא לא איתקצאי ליום השמיני.

אתרוג זה אסור באכילה ביום השמיני, כיוון שאם לא נטל אתרוג ביום השביעי חייב הוא
ליטלו בין השמשות שהוא עדיין ספק יום, וכיוון דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולי
.אמוי

לוי סובר כר' יוחנן שלכולי יומא איתקצאי, ממילא גם בין השמשות הוא אסור כיוון שספק.א

יום הוא, וכיוון דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולי יומא.
ר' זירא סובר כאבוה דשמואל לפני שחזר בו. רש"י בד"ה קם רבי זירא, כתב: "בשביעי .ב

.רזחש ינפל ותטישל ,ונייהו ,"רתומ ינימשב רוסא

ר' זירא אמר שלא יקנה אדם את אתרוגו לקטן ביום טוב ראשון לפני שהגדול יצא בו, .א

כיוון שאם יקנה לקטן את האתרוג לא יוכל הקטן להקנותו בחזרה, כיוון שאין לו דעת,
והגדול לא יוכל לקיים את המצווה, שהאתרוג צריך להיות מ"שלכם".
דינו של ר' זירא לא חל על ימי חול המועד, כיוון שבחול המועד איך האתרוג צריך להיות .ב

."םכלש"מ

הדין שקטן לא יכול להקנות הוא גם מדרבנן, שהרי רש"י כתב בד"ה מקנא קני; "דרבנן תקינן
ליה זכייה לנפשיה", והיינו דגם בדעת אחרת מקנה סובר רש"י דקטן קונה רק מדרבנן, ובכל
.לודגל הרזחב ותונקהל לוכי וניא תאז

רב, האומר כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה לאלתר, סובר כמו רבי שמעון בן לקיש,
שלמצוותה איתקצאי, וכיוון דאתרוג זה הוקצה ליום מסוים, לאחר שיצא בו כבר נעשתה
.רתלאל הליכאב אוה רתומ ,ותווצמ
רב אסי, האומר כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה למחר, סובר כמו ר' יוחנן, שלכולי יומא
איתקצאי, ולכן כל אתרוג שהוקצה ליום מסוים אסור בכל אותו היום.