בחינות בגרות בתושבע"פ

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

פ"עבשותב תורגב תוניחב


הנשמה תותכסמ לע תולאש .א קלח


תוכרב תכסמ
א הנשמ – 'א קרפ ,תוכרב
.1הרע"ב מציין את זמן קריאת שמע של ערבית בשלוש תופעות, שזמנן זהה. אלו הן התופעות?
.2התנא במשנה מסתפק בציון תופעה אחת. מהי התופעה? ולמה העדיף לבחור בה?
.3שלוש דעות במשנה לסוף זמן קריאת שמע בערבית. מה הן הדעות ומה הן נימוקיהן?
.4במשנה יש מספר דברים ש"מצוותן עד שיעלה עמוד השחר". מה הם?
ובכל זאת, לאחד מהם דין שונה. מיהו? במה שונה הוא מאחרים? ומה הטעם לכך? ._

א הנשמ – 'ד קרפ ,תוכרב
."החנמה גלפ דע :רמוא הדוהי יבר .ברעה דע החנמה תליפת" .1
מהו טעם מחלוקתם? ._
.2לפי מי פסק הרע"ב במחלוקת זו? כתבי בלשונך.
:(ו ,'א קרפ) הליפת תוכלהב קסופ ם"במרה .3
"ואין תפילת ערבית חובה כתפילת שחרית ומנחה ואעפ"כ קבלוה עליהם כתפילת חובה". ._
מדוע אין תפילת ערבית חובה? התוכלי להביא מקור לקביעה זו מהמשנה? ._
.4מאימתי מתחיל זמן תפילת ערבית? התייחסי לשיטת חכמים ולשיטת רבי יהודה והסבירי
.ךירבד ._

ג הנשמ – 'ד קרפ ,תוכרב
" .1רבן גמליאל אומר: בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה". בוודאי ידוע לך, שבתפילת
העמידה שלנו יש תשעה עשרה ברכות. מדוע, אפוא, משתמשים כל התנאים במשנתנו ._
?הרשע הנומש רפסמב ._
" .2ר' יהושע אומר: מעין שמונה עשרה". מה הם שני הפירושים למושג זה שהובאו ברע"ב?
.3האם המלה "מעין" מתייחסת לכל שמונה עשרה הברכות? התייחסי בתשובתך לשני הפירושים
המובאים ברע"ב ולביאור המושג "מעין שמונה עשרה". ._
.4האם סייגו של הרע"ב, שאין מתפללים "מעין שמונה עשרה" בימות הגשמים ובמוצ"ש ויו"ט
קיים גם לפי פירושו הראשון בהסבר המושג "מעין שמונה עשרה"? נמקי. ._

ב הנשמ – 'ה קרפ ,תוכרב
.1מה פשר הכינוי "גבורות גשמים"? ומדוע קבעו את הזכרתה בברכת "תחיית המתים"?
.2קיים נוסח "משיב הרוח ומוריד הטל". התוכלי להוכיח מפירוש הרע"ב מה היה הנוסח
?וינפלש ._
" .3ושואלין הגשמים בברכת השנים". מדוע קבעו את השאלה בברכה זו?
.4שני טעמים נאמרו לקביעת ה"הבדלה" ב"חונן הדעת". מה הם הטעמים?

ב-א תוינשמ – 'ו קרפ ,תוכרב
" .1על פירות האילן אומר, בורא פרי העץ"
מהו האילן שמברכים על פירותיו "בורא פרי העץ", לפי דברי הרע"ב? ._
"המדאה ירפ ארוב ,רמוא תוקריה לעו" .2
אימתי אין מברכים על הירקות "בורא פרי האדמה"? ._
.3איזו ברכה צריך לברך על קטניות לפי רבי יהודה? נמקי.
" .4על כולם אם אמר שהכל – יצא".
כתב הרע"ב: "ואפילו על הפת ועל היין". ._
מה החידוש בפת וביין יותר מבשאר המינים? ._

ה הנשמ – 'ו קרפ ,תוכרב
" .1בירך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון".
א) כיצד מגביל הרע"ב דין זה? נמקי. ._
ב) מה פירושה של המלה "מזון" במשנה? ._
ג) מתי זה "לאחר המזון"? ._
.2בירך על היין שלפני המזון – האם פטר את היין שלאחר ברכת המזון? נמקי ובססי את דבריך.
.3שני פירושים ברע"ב ל"פרפרת" הכתובה במשנה.
מה הם שני הפירושים? איזה מהם נראה לו יותר, ומדוע? ._
.4בירך על הפרפרת – האם פטר מעשה קדרה? מה הן השיטות השונות? נמקי.
.5משנתנו דנה בברכה שלפני שתיית יין. מה הדין לגבי הברכה שלאחר שתיית היין?
.6לדעת מפרשי המשנה, ברכת הפת אינה פותרת אלא את הפרפרת שבתוך הסעודה אבל
שלאחר המזון – לא. התוכלי לבסס דעתם מן המשנה עצמה? ._

ח ,ו תוינשמ – 'ו קרפ ,תוכרב
.1מדוע בהסבו – אחד מברך לכולם, ואם לא הסבו – כל אחד מברך לעצמו?
.2באיזה מקרה גם בלא הסבו – אחד מברך לכולם?
" .3בא להם יין בתוך המזון – כל אחד מברך לעצמו".
מדוע נקטה המשנה דווקא יין ולא משקה אחר? ._
" .4מברך אחריהן שלוש ברכות".
.יטרפ ?הנווכה תוכרב שולש וליאל ._
."תכרבו תעבשו תלכאו" .5
על איזה מאכל מוסב פסוק זה? הביאי שלוש דעות בעניין. ._
" .6וחכמים אומרים, ברכה אחת מעין שלוש".
מדוע נקראת ברכה זו "מעין שלוש"? ._

ב-א תוינשמ – 'ט קרפ ,תוכרב
.1מי צריך לברך בכל אחד מהמקרים הבאים:
א) הרואה מקום שנעשה בו נס לרבים. ._
ב) הרואה מקום שנעשה בו נס ליחיד. ._
.2כתבי את הכלל שעל פיו תיקנו חז"ל לברך ברכת "עושה מעשה בראשית" וברכת "שכוחו
מלא עולם". האם ניתן להחליף בין הברכות? נמקי. ._
" .3על הגשמים אומר…"
מה אומר? התייחסי לשלושה מצבים. ._
" .4ועל בשורות טובות אומר: 'ברוך הטוב והמיטיב'"
אימתי מברך על בשורות טובות ברכת "שהחינו"? נמקי. ._
" .5בזמן שרואה אותו לפרקים".
למה מתייחס קטע זה? (לים הגדול? לכל התופעות? או רק לאלה שברכתם "עושה מעשה ._
בראשית"?). נמקי תשובתך. ._

'ה הנשמ – 'ט קרפ ,תוכרב
" .1חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה".
הרמב"ם: "וזה דבר מושכל אצל הנבונים אע"פ שלא הזהירה התורה על כך, לפי שהרבה דברים ._
נחשבים לרע בתחילתם, וסופם מביאים טובה גדולה… לכן ראוי לאדם נבון להצטער בבוא רעה ._
."תילכתה עדוי וניאש יפל הריזגו הלודג ._
ר' יונה: "כמו שמברך על הטובה בשמחה ובטוב לבב, כך יש לו לברך על הרעה… ולקבל מוסר ._
הבורא בסבר פנים יפות ויחשיב כי הכל כפרת עוונות". ._
בארי את הבדלי הגישה שבין שני הפרשנים הללו בעניין ההתייחסות הנאותה לקבלת הרעה. ._



האפ תכסמ
ג הנשמ – 'א קרפ ,האפ
.1הניח פאה כשיעור בתחילת קצירת השדה, האם עדיין מוטלת עליו חובת מצות פאה בשדה זו?
התייחסי לדעתם של שלושת התנאים שבמשנה, ונמקי. ._
.2לפי רבי שמעון, הניח חלק משיעור פאה באמצע השדה, כמה צריך להניח בסוף השדה כדי
.תועד יתשל יסחייתה ?האפ תוצמ תבוח ידי תאצל ._
.3באיזה מקרה חלוקים רבי יהודה ורבי שמעון. מה סובר כל אחד?
" .4ואם לאו – אינו נותן אלא משום הפקר".
מה ההבדל אם למה שנתן יש דין הפקר או דין פאה? מהו הדין המשותף להפקר ולפאה? ._

ד הנשמ – 'א קרפ ,האפ
.1גידולי ארץ או אילן – אין חייבים בפאה אלא אם כן יש בהם חמישה תנאים.
מה הם התנאים? ומהו מקורו של כל אחד מהם במקרא? ._
.2כתבי חמש דוגמאות, דוגמה לכל תנאי, שבהן נפטרים מהפרשת פאה בגלל חוסר תנאי אחד
מהתנאים המחייבים. ._
.3הרע"ב בפירושו ל"תבואה" מונה חמישה מינים ואין הוא מוסיף את המלה "ודומיהן", כפי
שהוא הוסיף במיני קטניות. מדוע? ._

ו הנשמ – 'א קרפ ,האפ
.1לעולם הוא נותן משום פאה"
מה בא התנא ללמדנו במלה "לעולם"? ._
.2כיצד לומדים מן התורה, כי פאה פטורה מן המעשרות? ואיזו פאה חייבת במעשרות? נמקי.
.3מה ההבדל בין אכילת אדם לבין האכלת בהמה לפני מירוח.
.4מה דין תבואה העומדת לזריעה לגבי הפרשת מעשרות? התייחסי בתשובתך לדין לפני מירוח
ואחר מירוח מן התורה ומדרבנן והדעות השונות. ._

ט-ח תוינשמ – 'ח קרפ ,האפ
" .1מי שיש לו מאתיים זוז, לא יטול לקט, שכחה, פאה ומעשר עני". מדוע?
.2באיזה מקרה גם אם יש לו פחות ממאתיים זוז, לא יטול לקט, שכחה, פאה ומעשר עני? נמקי.
" .3היו ממושכנים לבעל חובו או לכתובת אשתו, הרי זה יטול".
באיזה מקרה החידוש יותר גדול – ב"ממושכנין לבעל חובו" או ב"לכתובת אשתו"? נמקי. ._
.4באיזה מקרה מחייבים עני למכור כלי תשמישו?
.5עני, הרשאי ליטול צדקה ואינו נוטל – מתי זה מעלה ומתי זה חיסרון? נמקי.
.6מהו הסייג שמוסיף הרע"ב לשבחו של מי שצריך ליטול ואינו נוטל?
" .7אינו נפטר מן העולם עד…", "אינו מת מן הזקנה עד…"
מדוע שינתה המשנה ממטבע הלשון בשני המצבים? ._
" .8פשוט נבילה בשוק ואל תצטרך לבריות".
האם הוראה זו עומדת בהתאמה לעיקרון המונח ביסוד משנתנו? ._



תיעיבש תכסמ
ד הנשמ – 'א קרפ ,תיעיבש
"תובשת ריצקבו שירחב" .1
אוה רבסהל תויורשפא יתש ולא .רבסהל תויורשפא יתש ללוש ,הז קוספל ושוריפב ,אמק אנת ._
שולל? ומה הסיבה לשלילה בכל אחת מהן? ._
"תובשת ריצקבו שירחב" קוספמ דמלנה רוסיאה והמ .2
?אמק אנת לש ותעד יפל ._
?דציכו לאעמשי 'ר לש ותעדל הז קוספמ דמלנ המ .3
?קוספה רבסהב אמק אנת תעד תא לבקמ וניא לאעמשי 'ר עודמ .4
.5לפי תנא קמא, האם החורש או הקוצר בתוספת שביעית עובר על איסור לאו או על איסור
עשה? נמקי תשובתך. ._



אמוי תכסמ
א הנשמ – 'ח קרפ ,אמוי
" .1יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה אע"ג דבאכילה ובשתייה ענוש כרת, משום דבעי
למתני שאר עינויין דלית בהו כרת, תנא אסור" ._
בשיימ אוה דציכו ?הנשמה ירבד לע ב"ערה הלעמ ישוק הזיא .ארונטרבמ הידבוע ונבר ירבד ._
?תאז ._
" .2המלך והכלה ירחצו פניהם".
מדוע התירו למלך ולכלה לרחוץ פניהם, כדי שייראו יפה, ולא התירו להם גם לאכול ולשתות ._
?הפי וארייש ידכ ._
."לדנסה תא לוענת היחהו" .3
האם ההיתר לנעול את הסנדל הוא משום פיקוח נפש? נמקי. ._
" .4וחכמים אוסרים".
מהי דעת חכמים בעניין רחיצת פנים של מלך וכלה? בססי תשובתך על פירוש הרע"ב. ._

ז ,ה תוינשמ – 'ח קרפ ,אמוי
" .1ואם אין שם בקיאין מאכילין אותו על-פי עצמו".
?וז הכלה לש השוריפ המ ._
.2מהו הדין כאשר רופא מומחה קובע שצריך להסיע חולה לבית חולים בשבת ורופא שני קובע
שאין צורך להסיע? נמקי תשובתך. ._
.3לפי דברי הרע"ב, דיבור המתחיל: "מצאהו חי מפקחין עליו", מחללים שבת לחולה אפילו
לצורך חיי שעה. כיצד הוכיח הרע"ב דין זה ממשנה? ._
.4האם פיקוח הגל נחשב למלאכה מן התורה או רק לאיסור דרבנן? בססי דבריך מדברי הרע"ב
בדיבור המתחיל: "מת אין מפקחין עליו". ._
.5מה דין חולה שיש בו סכנה ודין חולה שאין בו סכנה לעניין אכילה ביום הכיפורים?
.6במה שונה דין מעוברת מדיני חולה לעניין אכילה ביום הכיפורים?
.7מה יהיה הדין במקרים הבאים:
א) רופא מומחה אמר שתאכל ושלושה רופאים שאינם מומחים אמרו שלא תאכל. ._
ב) אם הצום עשוי לסכן את חיי הוולד בלבד ולא חיי האם. בססי את דבריך על דיוק בלשון ._
.ב"ערה לש ושוריפבו הנשמה ._ ._



הציב תכסמ
א הנשמ – 'א קרפ ,הציב
" .1ביצה שנולדה ביום טוב. בית שמאי אומרים תאכל, ובית הלל אומרים לא תאכל".
?הרוסא הציבה ה"בלו ,הליכאב תרתומ הציבה ש"בל עודמ ._
.2לפי טעמם של ב"ה, מדוע לא נאסור ביצה שנולדה ביום ראשון?
.יקמנ ?הניד המ .תבש רחא לח וניאש ט"ויב הדלונש הציב .3
" .4בית שמאי אומרים שאור בכזית וחמץ בככותבת, ובית הלל אומרים זה וזה בכזית".
מה הם נימוקי החולקים? ._
האם מחלוקתם מתייחסת לגבי איסור אכילה או לגבי איסור "בל יראה ובל ימצא"? ._

ג הנשמ – 'א קרפ ,הציב
.1במשנתנו נחלקו בית שמאי ובית הלל, אם מותר להוליך סולם משובך לשובך.
באיזו רשות ובאיזה סולם נחלקו ובאיזה לא נחלקו? נמקי. ._
" .2אבל מטהו מחלון לחלון" – מדוע דבר זה מותר?
" .3בית שמאי אומרים לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום"
?דבלב הרימא הקיפסמ אל ,יאמש תיב יפל ,עודמ ._
.4כיצד סוברים בית שמאי ובית הלל בבריכה שנייה? נמקי.

ה הנשמ – 'א קרפ ,הציב
" .1בית שמאי אומרים: אין מסלקין את התריסים ביו"ט… אין נוטלין את העלי לקצב עליו
בשר… אין נותנין את העור לפני הדורסן…". ._
מהו הטעם לאיסור בכל אחת משלוש הפעולות הנזכרות בדברי בית שמאי? ._
.2מדוע בית הלל מתירין לתת את העור לפני הדורסן?
.3כתב הרע"ב בדיבור המתחיל: "מתירין אף להחזיר"; "…ובתריסין שיש להן ציר מן הצד כולי
עלמא לא פליגי דאסור לנעול בהן אפילו פתחי חנויות דדמי לבנין". ._
מדוע כתב הרע"ב "דדמי לבנין" ולא בנין ממש? ._
.4מה מותר להוציא ביו"ט לרשות הרבים אף לפי בית שמאי?
.5מה אסור להוציא לרשות הרבים אף לפי בית הלל ומדוע?
.6לגבי הוצאת אילו דברים נחלקו בית שמאי ובית הלל? הסבירי את מחלוקתם.

ב הנשמ – 'ב קרפ ,הציב
.1עייני ברבנו עובדיה מברטנורא, דיבור המתחיל: "השוחט חיה ועוף", והשיבי על השאלה: מה
אילץ את הרע"ב לפרש, שמדובר בבא להימלך בבית דין אם מותר לשחוט לכתחילה? ._
.2מדוע אומרים בית הלל: "לא ישחוט, אלא אם-כן היה לו עפר מוכן מבעוד יום"?
" .3ומודים, שאם שחט, שיחפור בדקר ויכסה".
א) מדוע בית הלל מודים? ._
ב) באילו שני תנאים התירו לחפור בדקר ולכסות? נמקי תשובותיך. ._
" .4שאפר כירה מוכן הוא". כתב הרע"ב: "לא אמילתייהו דבית שמאי ובית הלל קאי, אלא
."אוה השפנ יפנאב אתלימ ._
בארי את דברי הרע"ב והסבירי מדוע הוא מפרש כך? ._
.5באלו שני אופנים מותר לכסות את הדם באפר כירה? נמקי.

ד הנשמ – 'ב קרפ ,הציב
" .1בית שמאי אומרים: מביאין שלמים ואין סומכין עליהם. ובית הלל אומרים: …וסומכין
."םהילע ._
מהי נקודת המחלקות שבה חולקים ב"ש וב"ה? ._
.2כתב הרע"ב: "…שבכל כוחו היה סומך והוי ליה משתמש בבעלי חיים".
מדוע אסור להשתמש בבעלי חיים? ._
" .3בית הלל אומרים: מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם".
האם ב"ה חולקים על עצם הדין שאסור להשתמש בבעלי חיים? הסבירי ונמקי. ._

ז-ו תוינשמ – 'ב קרפ ,הציב
" .1אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת".
מהו העיקרון שבו חולקים בית שמאי ובית הלל בדין זה? ._
.2על איזה איסור מלאכה עוברים כאשר "משווים גומות" בבית ובשדה?
.3מדוע התיר רבן גמליאל לכבד בין המיטות?
.4על מה נסבה המחלוקת בין רבן גמליאל לחכמים בהנחת מוגמר ביום טוב?
.5מדוע מודה רבן גמליאל שאסור לגמר כלים ביום טוב?
.6מדוע עשו גדי מקולס בלילי פסחים? ומדוע חכמים אסרו זאת?

א הנשמ – 'ג קרפ ,הציב
"ט"ויב הרתוה אל הריצקו הריצקל אימד אדיצ" .1
?הכלהל וז האוושהמ הלוע המו ?הריצק תכאלמל הדיצ תכאלמ המוד המב .ב"ער ._
" .2ואין נותנין לפניהם מזונות". מה פירוש "אין נותנין"? (אין חייבים לתת או אין רשאים). נמקי
.ךירבד ._
" .3אבל צדין חיה ועוף". הרע"ב הוסיף: "המוכנים מאתמול". מוכנים למה? בססי דבריך.
"ישורפל אלא אתא אמק אנתא יגולפאל ואל ג"בשרו" .4
רע"ב. האם, לפי זה, יש אופן שגם דגים מותר לצוד מן הביברין ביו"ט? נמקי דבריך. ._

ב הנשמ – 'ג קרפ ,הציב
" .1חסורי מחסרא והכי קתני…" – מה הקושי שאילץ את רע"ב לומר "חסורי מחסרא והכי
קתני…"? כיצד מיישבים דבריו את הקושי? ._
" .2ספק ניצודו היום ספק מאתמול, אסורים" – מדוע מחמירים בדין זה אף במקרה של ספק?
.3מה ההבדל בדין בין דגים שניצודו ביום הראשון של יום טוב בחוץ-לארץ, לבין דגים שניצודו
ביום הראשון של ראש-השנה? נמקי. ._
.4מה ההבדל בדין בין דגים שניצודו ביום טוב בעיר שדלתותיה פתוחות בלילה, לבין עיר
?הלילב תולוענ היתותלדש ._

ג הנשמ – 'ג קרפ ,הציב
" .1בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה זית צלי".
האם חייבים לאכול ממנה בו ביום או מספיק שיש שהות לאכול ממנה גם אם אין לפנינו מישהו ._
שיאכל ממנה? בססי את תשובתך על לשונו של הרע"ב. ._
."ילצ תיזכ הנממ לוכאל…" .2
?לשובמ אלו "ילצ תיזכ" אקווד אנתה טקונ עודמ ._
."התחיבט תיבמ יח תיזכ וליפא רמוא אביקע יבר" .3
מתוך שדייק לומר "אפילו" משמע שהוא בא להקל. במה מתבטאת ההקלה? שלבי בתשובתך את ._
."התחיבט תיב" גשומה רבסה ._
" .4שחטה בשדה…" – קטע זה ניתן לפרש בשני אופנים. מה הם? התוכלי להוכיח מתוך נימוקו
?יתימאה שוריפה והזיא ב"ערה לש ._

ה-ג תוינשמ – 'ג קרפ ,הציב
.1במשנה נחלקו ת"ק ורבי עקיבא. מי הוא המיקל ומי הוא המחמיר? הסבירי דבריך.
" .2בהמה מסוכנת, שהוא ירא שמא תמות, ואינו צריך לה שכבר סעד סעודתו" – רע"ב.
אם המשנה עוסקת בבהמה שאינו צריך לה, מדוע מותר לו לשחוט ביום טוב? ._
" .3בהמה שמתה, לא יזיזנה ממקומה – בבהמת קודשים מיירי" – רע"ב.
מניין דייק זאת רע"ב? הסבירי דבריך. ._
.4האם דין זה, שבהמת קודשים לא יזיזנה ממקומה, הוא דווקא כאשר הבהמה לא הייתה
.יקמנ ?לומתאמ תנכוסמ התייה המהבה רשאכ וליפא וא לומתאמ תנכוסמ ._

ד הנשמ – 'ג קרפ ,הציב
" .1בכור שנפל לבור, רבי יהודה אומר: 'ירד מומחה ויראה. אם יש בו מום – יעלה וישחוט'".
מתי נעשה בו המום? נמקי. מה יקבע המומחה? ._
.2עייני ברע"ב בדיבור המתחיל: "ואם לאו – לא ישחוט", שכתב: "…הואיל והמום של אתמול
.הצקומ אוה רוסיא הזיא תמחמ יריבסה ."אוה רוסיא תמחמ הצקומ ,עובק היה אל ._
.3רבי יהודה ורבי שמעון נחלקו במשנתנו אם ירד מומחה ויראה היש בו מום. הסבירי את
.םתקולחמ ._
.4בית דין שדנו דין ביום טוב. האם הדין קיים או בטל? הוכיחי מדברי הרע"ב.
" .5דהואיל ומום של אתמול לא היה קבוע מוקצה מחמת איסור זה" – רע"ב.
?הצקומ רוכבה היהנ רוסיא הזיא תמחמ ._
.6מדוע, לדעת ר' שמעון, "אין זה מן המוכן"?
.7בהמת קודשים מתה ביו"ט – האם חשוב לברר לצורך קביעת הדין, אם הייתה מסוכנת מערב
יו"ט? נמקי תשובתך. ._



הטוס תכסמ
ב-א תוינשמ – 'א קרפ ,הטוס
.1הרמב"ם פסק: "קינא לה בפני שניים וראה אותה שנסתרה עם זה שקינא לה עליו ושהתה כדי
טומאה, הרי זו אסורה עליו ויוציא ויתן כתובה שאינו יכול להשקותה על-פי עצמו" (הלכות ._
.('א קרפ ,הטוס ._
כפי מי פסק הרמב"ם במחלוקתם של התנאים במשנה? ומה הוסיף בהלכה זו על דברי המשנה ._
?ב"ערו ._
.2במשנה מובאות שתי דעות בעניין קינוי וסתירה, אך קיימנת דעה שלישית, שאיננה מצוטטת
?ונימיב תישעמה התועמשמ יהמו ?וז העד תרבוס המ .הנשמב ._
.3עייני במשנה ב' ברע"ב בדיבור המתחיל: "כיצד הוא מקנא לה": "…בגמרא מפרש למתניתין
."…יכה ._
?ארמגה שוריפ יפל בשייתמ אוה דציכו ?הנשמב ישוקה והמ ._
" .4ואם מת – חולצת ולא מתייבמת". מדוע רק חולצת ולא מתייבמת?

ג הנשמ – 'א קרפ ,הטוס
?המורת תליכאמ הרוסא יתמ דע – הרתסנו הלעב הל אניקש השא .1
.2אשה שאמרה לבעלה: "טמאה אני לך"
עד מתי אסורה מאכילת תרומה? בררי את הטעם לכך. ._
" .3ושבאו עדים שהיא טמאה"
מה החידוש שאסורה לאכול מהתרומה, והרי יש עדים שהיא טמאה? ._
" .4ושבעלה בא עליה בדרך"
האם אסורה לאכול מהתרומה דווקא במקרה שבו לא שתתה את המים, או אפילו במקרה ._
ששתתה את המים, ולא מצאוה שנטמאת? נמקי. ._
" .5רבי יהודה אומר, בעלה נאמן עליה".
א) מה פירוש "בעלה נאמן עליה"? ._
ב) מהו טעמו של רבי יהודה, ומדוע חכמים חולקים עליו? ._


תוכן בחינות בגרות בתושבע"פ