המשך – בחינות בגרות בתושבע"פ

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

הנשמה תותכסמ לע תולאש .א קלח


תיעיבש תכסמ
ה ,ד ,ג תוינשמ – 'י קרפ , תיעיבש
.1כתב הרע"ב ששמיטת כספים בזמן הזה נוהגת רק מדרבנן.
א) כיצד הגיע לקביעה זו, הרי שמיטת כספים היא מצוה הכתובה בתורה? ._
?לובזורפ תנקת יבגל וז העיבקמ האצותה יהמ (ב ._
?תובוח תטימש תעינמל לובזורפה תלועפ תא ב"ערה ריבסמ דציכ .2
" .3פרוזבול המוקדם – כשר, והמאוחר – פסול". מדוע?
" .4שטרי חוב המוקדמים – פסולים, והמאוחרים – כשרים". מדוע?



הלח תכסמ
ב ,א תוינשמ – 'א קרפ ,הלח
.1מהיכן נלמד שרק חמישה דברים חייבים בחלה? בססי את דבריך.
מה המשותף בכולם שמחייבם? ._
.2באילו שתי מידות מן המידות שהתורה נדרשת בהן נלמד דין זה של חיוב החלה?
" .3האוכל מהם כזית מצה בפסח – יצא ידי חובתו".
.יריבסה ?חספב הצמ תליכא תבוח הלח יתמיאמ ._
.4מהי מחלוקתם של חכמים ורבי מאיר בנודר מן הדגן? פרשי ונמקי.
.5דגן שהנפת העומר עברה עליו, ובכל זאת אין אוכלים אותו עד לאחר העומר הבא. כיצד?
.6מהו איסור "חדש" ומניין לנו שרק בחמישה דברים אלו שייך איסור זה?
.7מהו המועד של הנפת העומר? (חודש ויום).

ג הנשמ – 'א קרפ ,הלח
.1כתב הרע"ב בסוף דיבור המתחיל "הלקט והשכחה והפאה וההפקר": "…יצאו אלו שיש לו
עמך". בארי משפט זה ונמקי. ._
" .2ומעשר ראשון שנטלה תרומתו" – אם ניטלה תרומתו, מה פירוש "פטורים מן המעשרות"?
ומדוע פטורים? ._
…" .3והקדש שנפדו". מדוע הקדש שנפדה פטור מן המעשרות וחייב בחלה?
.4כתב הרע"ב בדיבור המתחיל "תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה":
."…שילש האיבה אלש האובתמ האב הניא המורת המ…" ._
מדוע תבואה שלא הביאה שליש פטורה מן התרומה? ._

ו הנשמ – 'א קרפ ,הלח
"…והנינ יאנת ירתד ארמגב שרופמו…" :"הטילחה" ליחתמה רוביד ב"ערה בתכ .1
?"…והנינ יאנת ירתד" רמול הכרצוה וללגבש ,ארמגה ינפב דמעש ישוקה והמ ._
?"…והנינ יאנת ירתד" ארמגב שרופמש הזב ישוקה בשוימ דציכ .2
.3עייני בהמשך דברי הרע"ב: "ולעניין פסק הלכה…".
מדוע אם נאפות בתנור, הן חייבות בחלה, אבל במרחשת או במחבת פטורות? ._
מהיכן נלמד דין זה? ._
" .4חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו, פטור" – מדוע?
" .5למכור בשוק, חייב" מדוע חייב? והרי הרע"ב כתב: (למכור בשוק, דהיינו) "לבני-אדם
שצריכים לחלות תודה ורקיקי נזיר"? ._

ח הנשמ – 'א קרפ ,הלח
" .1עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלים ממנה… מערבין בה ומשתתפין בה".
מהו הפירוש של "מערבין" ו"משתתפין"? התוכלי להדגים כיצד עורכים עירוב ושיתוף זה? ._
" .2ומברכין עליה". פירש הרע"ב: "ברכת המוציא". מהו הדין לגבי ברכת המזון? נמקי.
" .3ואם אין הרועים אוכלים ממנה… ואין מברכין עליה". כיצד מותר לאכול בלא ברכה?
" .4ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח". מדוע? האם מותר לאכול מעיסה זו בימי הפסח?
" .5עיסת כלבים" – בשבעה דברים דינה "תלוי ברועים", ובדבר אחד אין דינה "תלוי ברועים".
אילו הם השבעה ואיזהו האחד? נמקי. ._

ט הנשמ – 'א קרפ ,הלח
.1מהו הקושי בהיגד "ואסורים לזרים" וכיצד מישב אותו הרע"ב?
התייחסי גם למונח "חצי שיעור מדאורייתא". ._
.2הרע"ב מעיר "ואינן ניטלין אלא מן המוקף גרסינן".
?ונינפל איהש יפכ הנשמה תסריגבש ישוקה והמ ._
.3מדוע אין להפריש חלה "מן הטהור על הטמא"?
.4במה שונה חיוב החומש מחיוב הקרן? לאור הבדל זה התוכלי לבאר את הדין, שחומש משלם
רק השוגג בלבד, ואילו קרן חייב גם המזיד? ._
" .5ואינן ניטלין מן הטהור על הטמא" – איזו חלה ניטלת מהטהור על הטמא? נמקי.
.(הלח תכסמ פ"ע ינע) ._
" .6ואינן ניטלין אלא מן המוקף" – איזה דין נוסף במשנה נובע ממשפט זה? נמקי.

ז הנשמ – 'ד קרפ ,הלח
.1כתב הרע"ב בדיבור המתחיל "בסוריא": "ארצות שכבש דוד ואינה קדושה כקדושת ארץ
ישראל". מדוע סוריא, אף על פי שכבשה דוד, אינה קדושה כארץ ישראל? ._
.2האם אדם שנכנס לסוריא מקבל טומאה? הוכיחי דבריך מן המשנה.
" .3אחזו קולו של רבן גמליאל וקולו של רבי אליעזר"
מדוע אין לנהוג כך? בססי ונמקי דבריך. ._
.4באיזה מקרה יודה רבן גמליאל שפירות סוריא חייבים במעשרות ובשביעית?
.5באיזה מקרה יודה רבי אליעזר שפירות סוריא פטורים מן המעשרות?

ט הנשמ – 'ד קרפ ,הלח
" .1ואילו ניתנים לכל כהן". מהי הכוונה במלים "לכל כהן"?
.2האם חלת ארץ-ישראל ניתנת לכל כהן? נמקי.
.3מדוע "פדיון הבן" ו"קודשי המקדש" ניתנים לכל כהן? בארי דבריך.
" .4ר' יהודה אוסר בביכורים". כתב הרע"ב: "דחיש דילמא לא מזדהר בהו, הואיל ואין עושין
בהן עבודה". מהו הפירוש לדבריו? ._



מסכת ביכורים
ביכורים, פרק א' – משנה ה
" .1ובשליח" – האם בכל מקרה אפשר לשלוח שליח להולכת הביכורים לירושלים? נמקי דבריך.
.2האם הבאת הביכורים היא מצות עשה שהזמן גרמא? הוכיחי.
.3מי הוא המביא ביכורים וקורא, אף על פי שהאדמה אינה שלו? מהי הסיבה?
.4נאמר במשנה על שישה שמביאים ביכורים ולא קורין. חלקי את ששת המקרים לשתי קבוצות,
כאשר קנה המידה לחלוקה הוא נימוקו של הדין. ._



תבש תכסמ
א הנשמ – 'ז קרפ ,תבש
.1במשנה שלפנייך הובאו שלושה דינים:
."תחא תאטח אלא בייח וניא" (א ._
."תבשו תבש לכ לע בייח" (ב ._
."הכאלמו הכאלמ בא לכ לע בייח" (ג ._
לאיזה מקרה מתייחס כל דין ודין? בארי דבריך ונמקי את הדין בכל אחד מהמקרים. ._
."תוכאלמ וב ורסאנו הרותב תבש שיש" :"תבש רקיע עדויה" ליחתמה רובידב ב"ערה בתכ .2
מדוע, בנוסף לידיעה שיש שבת בתורה, הוא צריך לדעת גם שנאסרו בו מלאכות? ._
.3בעניין שגגת מלאכות אין הימים שבינתיים מהווים ידיעה לחלק – מדוע?
.4העושה שלוש תולדות של אב מלאכה אחד בהעלם אחד – כמה חטאות מתחייב? נמקי.

ב הנשמ – 'ז קרפ ,תבש
" .1אבות מלאכות ארבעים חסר אחת".
מדוע שונה התנא מניין ארבעים חסר אחת, הרי התנא מונה כל אב בפני עצמו? ._
."שרוחהו ערוזה" ליחתמה רובידב ב"ערה ירבדב ינייע .2
רשאמ היינשה השירחב לודג רתוי שודיח שי עודמ ינייצו ותבושת תאו ותלאש תא יריבסה ._
.הנושארה השירחב ._
."…בותכל תנמ לע קחומהו …רופתל תנמ לע ערוקה" .3
צייני אב מלאכה נוסף שאינו חייב עליו, אלא אם כן עשאו "על מנת". נמקי. ._
."טקנ תפד ארודיס אנת" .4
?ישוקה התע בשייתמ דציכו ?תונעל הז טפשמ אב ישוק הזיא לע ._
.5באחד מאבות המלאכה המתואר במשנה אין מתחייבים על עשייתו אלא אם כן מוסיפים עליו
אב מלאכה אחר. מהן המלאכות הללו? ומהו הנימוק לדין המיוחד במקרה זה? ._

ב הנשמ – 'י קרפ ,תבש
…" .1בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר – פטור".
מהו העיקרון שעל פיו הוא פטור בדין זה? ובאיזה משני המקרים החידוש גדול יותר? ._
:"הפוקסאה לע" ליחתמה רובידב ב"ערה בתכ .2
"…כגון שגובהה משלושה ועד תשעה ורחבה ארבעה". ._
א) מה יהיה הדין אם הוציא והניח על אסקופה, שגובהה פחות משלושה טפחים? נמקי. ._
ב) מה יהיה הדין אם הוציא והניח על אסקופה, שגובהה עשרה טפחים ורוחבה ארבעה? נמקי. ._
ונתנשמבש "הנוציחה הפוקסא" .3
איזו רשות מארבע רשויות של שבת היא? בססי דבריך על פירוש הרע"ב. ._
.4דלעת ארוכה שנמצאת חלקה ברשות היחיד וחלקה ברשות הרבים והוציא את החלק שהיה
ברשות היחיד לרשות הרבים, האם חייב? בססי דבריך על פירוש הרע"ב. ._
.5מה ההבדל בין קישואין ודלועין לבין חרדל?
.6מה ההבדל בין כרמלית לרשות היחיד? מה הם דיני הכרמלית לעניין איסורי הכנסה והוצאה
מן התורה ומדרבנן? ._

ה הנשמ – 'י קרפ ,תבש
" .1הוציאוהו שניים פטורים. לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שניים – חייבים".
מדוע במקרה הראשון פטורים ובמקרה השני חייבים? ._
" .2את החי במיטה – פטור". באיזה מקרה אם מוציא אדם חי – חייב? נמקי.
.3חכמים ור' שמעון נחלקו אם מוציא מת חייב או פטור. מהו העיקרון שבו נחלקו במקרה זה?
.4הוציא מת מרשות היחיד לרשות הרבים, והמוציא מעוניין שהמת יהיה ברשות הרבים דווקא.
האם גם במקרה זה נחלקים חכמים ור' שמעון? נמקי. ._

ו הנשמ – 'י קרפ ,תבש
…" .1רבי אליעזר מחייב וחכמים אוסרים משום שבות". מה הם נימוקי החולקים?
.2התוכלי להביא שני מקרים ב"נוטל שיער" שגם חכמים יודו שחייב, ומקרה אחד שיהיה מותר
.יקמנ ?הליחתכל ._
.3בפירוש הרע"ב בדיבור המתחיל "וחכמים אוסרים משום שבות" נאמר: "…ומכי נטל שתי
שערות – חייב". מה הדין בנטל שערה אחת? נמקי. ._
.4עציץ נקוב המונח על האדמה והניחו על גבי השלחן – מה דינו? נמקי ובססי את דבריך.

ה ,ג תוינשמ – ב"י קרפ ,תבש
ויפב ,ולגרב ,ודי רחאל וא ולאמשב בתוכה" :קסופ די הכלה א"י קרפ תבש תוכלהב ם"במרה .1
ובמרפקו – פטור". כיצד פוסק כך הרמב"ם, הרי כתוב במשנה ג שהכותב בשמאלו – חייב? ._
.2במשנתנו נחלקו תנא קמא ורבי יוסי. מהו ההסבר של מחלוקתם?
.3התכוון לכתוב ירחמיאל וכתב אותיות יר בלבד – האם חייב? נמקי.
.4התכוון לכתוב ישמעאל וכתב אותיות יש בלבד – האם חייב? נמקי.
.5ב"שלחן ערוך" בהלכות שבת (סימן ש"מ, ה"ד) פוסק: "יש להזהר שלא לכתוב באצבעו
במשקין על השולחן או באפר". ._
כיצד פוסק כך השו"ע והרי במשנה כתוב שהכותב במשקין – פטור? ._
ירבדב ב"ערה אצומש ישוקה והמ ."סקנפ יפד ינש לע" ליחתמה רובידב ב"ערה ירבדב יניע .6
?תאז בשיימ אוה דציכו ?הנשמה ._

ג הנשמ – ו"ט קרפ ,תבש
.1מדוע אסור לקפל בגדים ישנים בשבת? האם איסור זה מהתורה או מדרבנן? בססי את דבריך.
.2מהו העיקרון שבו נחלקו ר' ישמעאל ור' עקיבא במשנתנו?
.3קבעי את הדין ונמקי אותו לפי ר' ישמעאל ולפי ר' עקיבא בכל אחד משלושת המקרים הבאים:
א) השוטף כלים בליל שבת לצורך סעודה שלישית; ._
ב) השוטף כלים ביום הכיפורים שחל להיות בערב שבת לצורך השבת; ._
ג) השוטף כלים בשבת לצורך סעודת קטנים ביום הכיפורים שחל להיות ביום ראשון. ._
" .4מציעין את המיטות". מה פירוש "מציעין", מסדרים לשינה? או מסדרים לאחר השינה? היש
הבדל בין שתי ה"הצעות"? ._
.5היתר קיפול בגדים בשבת תלוי בתנאים מסוימים – אילו הם?

ג ,ב תוינשמ – ז"ט קרפ ,תבש
" .1מצילין מזון שלוש סעודות".
איזה נידנוד של איסור או עבירה יש בהצלה זו, עד שהתנא צריך להשמיע לנו את היתרו? ._
.2לפי פירושו של הרע"ב, כמה מזון מצילין לבהמה?
.3למה בככרות, דבילה ויין לא הגביל התנא את הכמות?
" .4ואם היו פקחין עושין עמו חשבון אחר השבת".
כיצד ניתן להסביר שלא יהיה כאן איסור של "שכר שבת"? ._
.5לפי חכמים המתירים להציל רק לחצר המעורבת,
מדוע אסור להציל יותר ממזון שלוש סעודות? ._
" .6רבי יוסי אומר: לעולם מצילין מזון שלוש סעודות". האם ר' יוסי סובר שמותר להציל לחצר
המעורבת או אף לחצר שאינה מעורבת? נמקי. ._
.7מדוע אין נוטלין לעצמם כל מה שהצילו, הרי בעל הבית אמר להם "בואו והצילו לכם"?

ז ,ו תוינשמ – ז"ט קרפ ,תבש
.1מהי מידת החומרה באמירה לחלל את השבת בשלושת המקרים הבאים:
.ירכונל (א ._
ב) לבנו הקטן. ._
.ינענכה ודבעל (ג ._
.יקמנו הרמוחה תדימ יפל יגרד ._
" .2כופין קערה על גבי הנר בשביל שלא תאחוז בקורה…".
?איה הצקומ יכו הרעקה לוטלט רתיהב שודיחה והמ ._
?קחצי 'ר לש ותעדל וליפא הלטלטל רתומ עודמ ._
" .3ועל צואה של קטן". כיצד יש לפרש משפט זה? ומדוע אין הוא מתפרש כפשוטו?
" .4ועל עקרב שלא תשך. אמר רבי יהודה… חוששני לו מחטאת". המפרשים מסבירים
שהמחלוקת בין תנא קמא ורבי יהודה היא בעניין מלאכה שאינה צריכה לגופה. ._
התוכלי לבסס את הסברם? ._

ח הנשמ – ז"ט קרפ ,תבש
" .1נכרי שהדליק את הנר, משתמש לאורו ישראל… מילא מים להשקות בהמתו, משקה אחריו
ישראל". באיזה משני המקרים החידוש גדול יותר? נמקי. ._
" .2נכרי שהדליק את הנר… ואם בשביל ישראל, אסור. מילא מים להשקות בהמתו… ואם
בשביל ישראל, אסור". באיזה משני המקרים החידוש יותר גדול? נמקי. ._
" .3מילא מים להשקות בהמתו… ואם בשביל ישראל אסור".
.עודמ יריבסה ?וז הלועפב תישענ תוכאלמ ט"למ הכאלמ וזיא ._
."לארשי וירחא דרוי ,וב דריל שבכ יוג השע" .4
א) מהו הקושי בהזכרת דין זה במשנה? ._
.הז ישוק בשוימ דציכ יריבסה (ב ._



הנשה שאר תכסמ
ב ,א תוינשמ – 'ד קרפ ,הנשה שאר
" .1יום טוב של ראש השנה שחל בשבת, במקדש היו תוקעים, אבל לא במדינה"
מדוע? בארי דבריך. ומדוע ביום טוב של ראש השנה שלא חל בשבת – אין איסור לתקוע במדינה? ._
" .2משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין".
מדוע שונה הדין במקום שיש בו בית-דין, ממקום שאין בו בית-דין? ._
.3היכן תיקן רבן יוחנן בן זכאי שיהיו תוקעים? צייני שלוש שיטות.
.4כתב הרע"ב במשנה ב בדיבור המתחיל "ועוד זאת היתה בירושלים… חסורי מחסרא…".
מה אילץ את הרע"ב לומר שבמשנה חסר חלק? ._

ח הנשמ – 'ד קרפ ,הנשה שאר
" .1ואין מפקחין עליו את הגל". מהו הפירוש? על איזה איסור עוברים כאשר מפקחים את הגל?
" .2לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים…". מדוע אסור לעשות
כל אחת משלושת הפעולות הללו בשבת? מה יתחייב העושה אותן? ._
" .3אבל מתעסקין עמהם עד שילמדו". מה החידוש שיש כאן בהיתר? ומהי הסיבה שהתירו?
?הכלהה יהמו ?שוריפה והמ ."אצי אל – קסעתמהו" .4
" .5והשומע מן המתעסק – לא יצא". מה הוסיפה המשנה במשפט זה?
" .6שופר של ראש השנה אין מעבירין עליו את התחום". שתי משמעויות ל"אין מעבירין"
אילו הן? ._
" .7אין חותכין אותו". באיזה חיתוך מדבר התנא? ולאיזו מלאכה מל"ט מלאכות הוא שייך?
.8שני פירושים מנוגדים מביא הרע"ב על משום "שבות" ועל משום "לא תעשה", אלא שעיקרון
משותף לשני הפירושים. מהו העיקרון? ._



מסכת סנהדרין
סנהדרין, פרק ד' – משנה א
.1במה דומים ובמה שונים דיני ממונות מדיני נפשות? פרטי ונמקי.
" .2דיני ממונות פותחין בין לזכות ובין לחובה ודיני נפשות פותחין לזכות…". מה שייך "לזכות"
או "לחובה" והלא עדיין לא הוכרע הדין בין הצדדים? ._
.3מהו פירושו של משפט זה: "דיני ממונות מטין על פי אחד… ודיני נפשות… על-פי שנים
?"הבוחל ._


תוכן בחינות בגרות בתושבע"פ