ד"ממ
דומלתב תורגב תניחב
קיץ תשנ"ו
![]()
|
| על-יסודיים ס"יתבל תורגב :הניחבה גוס מועד הבחינה: קיץ תשנ"ו, 1996 |
לארשי תנידמ החינוך, התרבות והספורט דרשמ |
| מספר השאלון: 006103 הנשה שאר תכסממ עטק :חפסנ |
|
דומלת
לנבחנים ברמה של 3יח"ל או ברמה של 5יח"ל תחא דומיל תדיחי |
הוראות לנבחן |
|||||||||||||||||||||||||
יצחו העש |
א. משך הבחינה : | ||||||||||||||||||||||||
בשאלון זה שלושה פרקים:
|
:הכרעהה חתפמו ב. מבנה השאלון |
||||||||||||||||||||||||
| רזע רמוח לכ | :שומישב רתומ רזע רמוח .ג |
||||||||||||||||||||||||
| קרפ לכ שארב האר |
:תודחוימ תוארוה .ד | ||||||||||||||||||||||||
תולאשה |
פרק ראשון- דינים בהלכה
בפרק זה עשרה אירועים ( .)1-10בחר בשישה אירועים: בשלושה מהאירועים , 1-5 |
|
שים לב! בפרק זה עליך לציין את המקור לנימוקיך : סימן וסעיף מ"קיצור שולחן ערוך" גאנצפריד או "מקור חיים ". |
בשלושת האירועים שבחרת מתוך ,5-1ענה על הסעיפים א-ב שבכל אירוע (תודוקנ 27 – כ"הס ; תודוקנ 9 – עוריא לכל) |
| 1 'סמ הלאש |
|
|
שרה ולאה טעמו מעט מן התבשיל שבישלו כדי לבדוק את טעמו. שרה בלעה את האוכל שטעמה ולאה פלטה. לפני הטעימה בירכו שתיהן ברכה ראשונה . |
|
| האם נהגו שרה ולאה כדין? נמק . | .א |
| .קמנ ?הרש לש הרקמב הליחתכל גוהנל שי דציכ | .ב |
| הבושת | |
| 2 'סמ הלאש שרה נטלה ידיים לפני הסעודה, ולא הסירה את טבעת הנישואין מאצבעה מאחר שהיתה הדוקה. דניאל בעלה, שהיה צבע במקצועו, נהג ליטול ידיו לפני הסעודה עם הצבע .וידי לעש |
|
| הבושת | |
| 3 'סמ הלאש |
|
|
ראובן התכונן לאכול 100גרם עוגות ממולאות בדבש, בפירות, בגבינה וכדומה, ובירך עליהן ברכת "בורא מיני מזונות". בפועל אכל 300גרם, יותר משיעור קביעת סעודה . שמעון התכונן לאכול 300גרם עוגות ממולאות בדבש, בפירות, בגבינה וכדומה, ובירך עליהן ברכת "המוציא לחם מן הארץ". בפועל אכל 100גרם . |
|
| איזו ברכה אחרונה יברך ראובן, ואיזו ברכה אחרונה יברך שמעון? נמק את דבריך . | .א |
|
אם לאחר שראובן אכל 30גרם הוא החליט לאכול עוד 270גרם, יותר משיעור קביעת סעודה, כיצד עליו לנהוג בנוגע להמשך האכילה? נמק את דבריך . |
.ב |
| הבושת | |
4 'סמ הלאש |
|
|
ותפוחי עץ . לראובן הגישו עוגות, מיץ ענבים טבעי ומים. לשמעון הגישו עוגות, בשר , ענבים |
|
| כיצד ינהג ראובן לגבי ברכה ראשונה ואחרונה? פרט ונמק . | .א |
| כיצד ינהג שמעון לגבי ברכה ראשונה ואחרונה? פרט ונמק . | .ב |
| הבושת |
![]() |
| 5 'סמ הלאש |
|
|
ראובן נהג לברך ברכת "שהחיינו" על הריח הטוב של פרחי השושנים . שמעון נהג ךרבל ברכת "שהחיינו" על רימונים שטרם הבשילו . |
|
| האם נהג ראובן כדין? נמק . | .א |
| האם נהג שמעון כדין? נמק . | .ב |
| הבושת | |
בחר בשלושה מהאירועים ,10-6וענה על הסעיפים א-ב בכל אירוע שבחרת (תודוקנ 27 – כ"הס ; תודוקנ 9 – עוריא לכל) |
| 6 'סמ הלאש |
|
|
חיים הגבאי פנה ליצחק כדי להתרימו למצוות "הכנסת כלה" יצחק סירב בטענה שהוא מתפרנס מקצבה של הביטוח הלאומי בלבד. דוד העביר לצדקה לחיים הגבאי % 8מהרווח . ולש יתנשה |
|
| האם יצחק פטור מן הצדקה משום שהוא מתפרנס מקצבה? נמק . | .א |
| האם נהג דוד כדין? נמק. | .ב |
| הבושת | |
| 7 'סמ הלאש |
|
|
דוד נהג להלוות מכספו לאחרים שלא בריבית. יחיאל, שקיבל הלוואות מדוד , נהג לשלוח לדוד פרחים לאחר שהיה מחזיר לו הלוואה. לפעמים שלח לו פרחים לפני קבלת ההלוואה כדי . קקדזישכל ול הוולי דודש חיים, שקיבל הלוואה מדוד, כיבד בשמחת תורה את דוד ב"חתן תורה", כאשר דוד התארח |
|
| האם נהג יחיאל כדין? נמק את דבריך . | .א |
| האם נהג חיים כדין? נמק את דבריך . | .ב |
| הבושת | |
| 8 'סמ הלאש |
|
|
ראובן גר בשכירות בביתו של חיים. בסוף כל חודש מתחמק ראובן מלשלם לחיים את דמי . תוריכשה דוד, שהיה חנווני, נהג לרמות את לקוחותיו בכך שהיה מחסיר ממשקל הסחורה . באחד |
|
| האם יש איסור גזל או גנבה או איסור אחר במעשה של ראובן? נמק . | .א |
| כיצד יכול דוד לתקן את המעוות? נמק . | .ב |
| הבושת | |
| 9 'סמ הלאש |
|
|
חיים, המתגורר בקומה השלישית, בנה בדירתו מרפסת גדולה הפונה לרחוב . במרפסת הציב סורגים בגובה חמישה טפחים. יחיאל אף הוא בנה בדירתו שבקומה השלישית מרפסת הפונה לרחוב, והציב מחיצת מחצלת |
|
| האם נהג חיים כדין? נמק . | .א |
| האם נהג יחיאל כדין? נמק . | .ב |
| הבושת | |
| 10 'סמ הלאש |
|
|
חיים נהג לספר לדוד על מעלותיו של מיכאל, שיחסיו עם דוד היו גרועים .
דוד נהג לספר לחיים דברים שחברים אמרו עליו, אך נמנע מלספר לו דברים רעים שאמרו |
|
| האם נהג חיים כדין? נמק . | .א |
| האם נהג דוד כדין? נמק . | .ב |
| הבושת | |
פרק שני – שאלות כלליות ומושגים בהלכה
|
|
! הבוח תלאש |
| 11 'סמ הלאש |
|
| באר בקצרה שלושה מהמושגים האלה : | |
| כמאכל בן-דרוסאי | .א |
| ת"רשת | .ב |
| יאמד | .ג |
| פת הבאה בכיסנין | .ד |
| הריטנו המיקנ | .ה |
| הבושת | |
|
12-17 תולאשהמ עברא לע הנע |
| 12 'סמ הלאש "יחץ" – מה עושים בליל הסדר בשלב זה, ומדוע ? |
|
| הבושת | |
| 13 'סמ הלאש הסבר מהו "ביעור מעשרות". אימתי עושים זאת ? |
|
| הבושת | |
| 14 'סמ הלאש אימתי אומרים "שהשמחה במעונו", ומי אומר זאת ? |
| 15 'סמ הלאש .רוסא רשקל המגודו רתומ רשקל המגוד אבה ?רוסא רשק הזיאו תבשב רתומ רשק הזיא |
|
| הבושת | |
| 16 'סמ הלאש אימתי מתחילים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם", ואימתי מפסיקים לאומרו ? |
|
| הבושת | |
| 17 'סמ הלאש אילו ברכות מברכים בקידוש הלילה בליל יום-טוב שחל במוצאי שבת ? |
פ"עבשותל אובמ – ישילש קרפ
|
| 18 'סמ הלאש לפניך ארבעה מקורות. קרא אותם בעיון, וענה על הסעיפים א-ב שאחריהם . |
|
"'על פי שניים עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר' אם מתקיימת העדות בשניים למה פרט הכתוב בשלושה… מה שלושה מזימין את השניים אף השניים יזומו את השלושה ". |
.1 |
"'חג המצות לה' שבעת ימים'. מה תלמוד לומר, לפי שנאמר: 'ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה', שביעי בכלל היה, ולמה יצא להקיש אליו מה שביעי רשות אף כולם ." תושר |
.2 |
"'ובחדש השביעי באחד לחודש זכרון תרועה יהיה לכם…'. וכתיב: 'והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם'. מנין ליתן את יעיבשה שדוחב רמול דומלת ,לבויב הנשה שארב רומאה תאו ,הנשה שארב לבויב רומאה ." יעיבשה שדוחב |
.3 |
"ומה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת, הזאה שהיא משום שבות אינו דין שדוחה את השבת ." |
.4 |
|
באיזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן השתמשו חכמים בכל אחד מן המקורות ? הלאה |
.א |
| .הלא תודימ עבראמ תחא לכ ראב | .ב |
| הבושת | |
| 19 'סמ הלאש |
|
| לפניך מונחים תלמודיים: "מתקיף", "ורמינהו", "מיתיבי ". | |
| מהו המכנה המשותף של מונחים אלה ? | .א |
| באר כל אחד מהם, וציין אימתי משתמשת הגמרא בכל אחד מהם . | .ב |
| הבושת | |
| 20 'סמ הלאש |
|
| . ימלשוריה דומלתהו ילבבה דומלתה | |
|
מי הם האמוראים שערכו את התלמוד הבבלי, ומי הם האמוראים שערכו את התלמוד ? ימלשוריה |
.א |
|
ציין שני הבדלים עיקריים בין התלמוד הבבלי לבין התלמוד הירושלמי , הנוגעים לסגנון . הכירעלו |
.ב |
| הבושת | |
| המגודל תובושת רחבמ |
פרק ראשון- דינים בהלכה ע"פ קיצור שולחן ערוך |
| 1 'סמ הבושת |
|
|
לאה שפלטה את הטעימה לא נהגה כדין כשבירכה ברכה ראשונה, מאחר שאין לה הנאה בטעימה זו – אליבא דכולי עלמא. שרה שבלעה את האוכל שטעמה, לדעת ה"מקור חיים ," עד כמות של רביעית לא צריכה לברך, ואם הטעימה יותר מרביעית, צריכה לברך. לדעת הרב גאנצפריד, יש ספק במקרה של שרה אם צריכה לברך. יש צד לומר כיוון שבולעת צריכה לברך, ויש צד לומר כיוון שאינה מתכוונת לאכילה אינה צריכה לברך . |
.א |
|
לכתחילה טוב שתתכוון בתחילה ליהנות ממנו בתורת אכילה, ואז תהיה חייבת בברכה מעיקר הדין . |
.ב |
| (גאנצפריד, סימן נ', סעיף ז' ; מקור חיים, פרק כ"ח, הלכה ח') | |
| האבה הלאשה | |
| 2 'סמ הבושת |
|
|
שרה לא נהגה כדין, מאחר שטבעת הדוקה מהווה חציצה. אילו הטבעת הייתה רפויה, |
.א |
|
דניאל, כיוון שהוא צבע במקצועו וכנראה אינו מקפיד על הצבע שעל ידיו, אין הווהמ עבצה חציצה אם הצבע אינו מכסה את רוב ידיו, אבל אם הוא על רוב ידיו, הוא מהווה חציצה . |
.ב |
| (גאנצפריד, סימן מ', סעיף י"א-י"ב ; מקור חיים, פרק כ"ז, הלכה י"ז-י"ט) | |
| האבה הלאשה | |
| 3 'סמ הבושת |
|
|
ראובן צריך לברך ברכת המזון, למרות שבתחילה בירך ברכת "בורא מיני מזונות", מאחר שבפועל אכל עוגות בכמות של קביעת סעודה, המחייבות ברכת המזון אחריהן. שמעון יברך ברכת "על המחיה ועל הכלכלה" למרות שבירך בתחילה ברכת "המוציא", מאחר שבפועל לא אכל כמות של קביעת סעודה שמחייבת ברכת המזון . |
.א |
|
יטול ידיו ויברך "על נטילת ידיים", ועל העוגות יברך ברכת "המוציא לחם מן הארץ ," מאחר שכמות של 270גרם יש בה קביעת סעודה. כברכה אחרונה יברך "ברכת המזון". על 30 גרם העוגות שאכל לא יברך ברכת "על המחיה ," מאחר שברכת המזון פוטרת גם אכילה זו . |
.ב |
| גאנצפריד, סימן מ"ח, סעיפים א', ד;' מקור חיים, פרק ל"ט, הלכה ב'-ג'; ה'-'ו)') | |
| האבה הלאשה | |
| 4 'סמ הבושת |
|
|
ראובן יברך ברכה ראשונה על העוגות – "בורא מיני מזונות", על מיץ ענבים יברך ברכת בורא פרי הגפן" ועל המים יברך "שהכל", אם לא קבע עצמו לשתות יין או מיץ ענבים או " שהמים לא היו לפניו כשבירך ברכת "בורא פרי הגפן" על מיץ הענבים. אבל אם קבע עצמו על היין או שהיתה דעתו עליהם, נפטרו המים בברכת "הגפן" שבירך. לגבי ברכה אחרונה יברך "על המחיה" על העוגות, ויכלול בברכה זו גם את מיץ הענבים ויאמר: "על המחיה ועל הכלכלה על הגפן ועל פרי הגפן" וכו .' על המים יברך ברכת "נפשות", אם לא קבע עצמו על היין ולא היתה דעתו עליהם כמו בברכה ראשונה. אבל אם קבע עצמו על היין או שהיה דעתו עליהם , נפטרו המים בברכת "על הגפן" שבירך על מיץ הענבים. לדעת הרב גאנצפריד, אם לא היתה דעתו עליהם או שלא היו לפניו, ספק אם צריך לברך עליהם . |
.א |
|
כברכה ראשונה יברך שמעון ברכת "מזונות" על העוגות וברכת "בורא פרי העץ" על הענבים והתפוחים וברכת "שהכל" על הבשר. לגבי ברכה אחרונה יברך ברכת "על המחיה " על העוגות ויכלול בה גם את הענבים ויאמר: "על המחיה ועל הכלכלה ועל העץ ועל פרי העץ" וכו.' התפוחים נפטרים בברכת "על העץ" שבירך על הענבים בברכה ראשונה, כי גם הם מין עץ, ויברך ברכת "נפשות" על הבשר . |
.ב |
|
(גאנצפריד, סימן מ"ט, סעיף ד'-ה', וסימן נ"א, סעיף ח ' ; מקור חיים, פרק ל"א, הלכה י', (ב"כ-'כ הכלה ,ג"מ קרפו |
|
| האבה הלאשה | |
| 5 'סמ הבושת |
|
|
ראובן לא נהג כדין. אין מברכין ברכת "שהחיינו" על הריח, מפני שמן הריח נהנית הנשמה , . תיחצנ המשנהו |
.א |
|
שמעון לא נהג כדין. אין שמחה בפרי לפני גמר הבשלתו, ולכן אין לברך על פרי ברכת . ולושיב רמג ינפל "ונייחהש" |
.ב |
| (גאנצפריד, סימן ל"ד, סעיף ב' ו-ד' ; מקור חיים, פרק קכ"ח, הלכה ג' ו-ד') | |
| האבה הלאשה | |
| 6 'סמ הבושת |
|
|
יצחק, הנתמך על-ידי הביטוח הלאומי, אינו פטור ממצוות צדקה, מאחר שגם עני המתפרנס מן הצדקה חייב אף הוא לתת צדקה . |
.א |
|
דוד לא נהג כדין. עליו להפריש לפחות מעשר מן הרווחים השנתיים (%, )10ומצווה מן .( שמוח) 20% תתל רחבומה |
.ב |
| (גאנצפריד, סימן ל"ד, סעיף ב' וד' ; מקור חיים, פרק קכ"ח, הלכה ג' וד') | |
| האבה הלאשה | |
| 7 'סמ הבושת |
|
|
יחיאל לא נהג כדין. משלוח פרחים לאחר החזרת החוב הוא "ריבית מאוחרת ," ומשלוח פרחים לפני קבלת ההלוואה הוא "ריבית מוקדמת" ושתיהן אסורות . |
.א |
|
כיוון שחיים כיבד את דוד ב"חתן תורה" לאחר הלוואה שקיבל ממנו, נחשב הדבר לריבית דברים ואסור לעשות כן . |
.ב |
| (גאנצפריד, סימן ס"ה, סעיף ו', ט' ; מקור חיים, פרק ק"ס, הלכה ג', ה') | |
| האבה הלאשה | |
| 8 'סמ הבושת |
|
|
במעשהו של ראובן אין איסור גזל או גנבה, מאחר שביתו של חיים בא לידו בהיתר, אך ראובן עובר על איסור "לא תעשוק את רעך ". |
.א |
|
דוד חייב להחזיר לאנשים שהוא מכיר את המגיע להם, ולאלה שאינו מכיר , כיוון שאינו יכול להחזיר להם, יעשה צורכי רבים (סלילת כבישים וכדומה ,( כדי שגם הנגזלים ייהנו מזה אין זה תיקון שלם אלא חלקי (על-פי גאנצפריד ). |
.ב |
| (גאנצפריד, סימן קפ"ב, סעיף ד', ז' ; מקור חיים, פרק קס"ו, הלכה ט"ו, קס"ז, הלכה ד') | |
| האבה הלאשה | |
| 9 'סמ הבושת |
|
|
חיים לא נהג כדין. המעקה חייב להיות בגובה מינימלי של בין 100-80ס"מ , ולא – נמצא עובר על מצוות עשה "ועשית מעקה לגגך" ועל הלאו "לא תשים דמים בביתך ". |
.א |
|
יחיאל לא נהג כדין. מחיצה חייבת להיות חזקה די הצורך כדי להישען עליה, ומחיצת מחצלת אינה כזאת. גם הוא עובר על מצוות עשה ועל מצוות לא תעשה . |
.ב |
| (גאנצפריד, סימן ק"צ, סעיף א'-ב' ; מקור חיים, פרק קס"ט, הלכה י"א, י"ב, י"ג) | |
| האבה הלאשה | |
| 10 'סמ הבושת |
|
|
חיים לא נהג כדין. יש במעשהו איסור אבק לשון הרע, שעל-ידי זה הוא גורם לו שיספר . ותונגב |
.א |
|
דוד לא נהג כדין. המספר לחברו דברים שאמרו עליו גם אם אין בהם גנאי, הרי זה רכילות ועובר על הלאו "לא תלך רכיל בעמך". [רכילות גם גורמת להריגת נפשות בישראל כמו [. ימודאה גאוד לצא ונאצמש |
.ב |
| (גאנצפריד, סימן ל', סעיף א', ד; ' מקור חיים, פרק ק"ע, הלכה א'-ג', ז') | |
| האבה הלאשה | |
פרק שני – שאלות כלליות ומושגים בהלכה |
| 11 'סמ הבושת |
|
|
כמאכל בן-דרוסאי – שיעור בישולו של דבר יבש בשבת, שזה שליש בישולו או חצי בישולו . תרחא העדל |
.א |
| תשר"ת – תקיעה, שברים תרועה, תקיעה – לעניין תקיעות דראש השנה . | .ב |
| דמאי – פירות שנלקחו מעם הארץ, ספק אם הם מעושרים או לא (ספק טבל ). | .ג |
| פת הבאה בכיסנין – מיני מאפה שברכתם "בורא מיני מזונות ". | .ד |
|
נקימה – מי שגומל לחברו רעה בגלל שחברו עשה לו רעה, עובר על "לא תיקום ." נטירה – אל" לע רבוע ,ותרזעל קקזנ אוהשכ תאז ול ריכזמו ול השע ורבחש הערה תא ובלב רמושש ימ ." רוטית |
.ה |
| האבה הלאשה | |
| 12 'סמ הבושת בליל הסדר, "יחץ" – בשלב זה חוצים את המצה האמצעית לשני חלקים כדי לקיים את הפסוק "לחם עוני", כיוון שדרכו של עני בפרוסה . |
| האבה הלאשה |
| 13 'סמ הבושת ביעור מעשרות" – לבער את כל המעשרות שברשותו שלא ניתנו בזמנם, כגון מעשר עני שלא " ניתן לעני, מעשר שני שלא נפדה וכד '. בערב יום טוב ראשון של פסח של השנה הרביעית והשביעית יש לבער את המעשרות . |
| האבה הלאשה |
| 15 'סמ הבושת קשר שאינו בר קיימא מותר וקשר בר קיימא אסור. קשר ועניבה מותר, שני קשרים אסור . |
| האבה הלאשה |
| 16 'סמ הבושת מתחילין לאומרו בתפילת מוסף של "שמיני עצרת", ומפסיקין לאומרו בתפילת מוסף של יום טוב ראשון של פסח . |
| האבה הלאשה |
פ"עבשותל אובמ – ישילש קרפ |
| 18 'סמ הבושת |
||
| שקיה | (1) | .א |
| דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל | (2) | |
| הווש הרזג | (3) | |
| רמוחו לק | (4) | |
|
היקש – שני עניינים שנכתבו בתורה זה ליד זה באותה פרשה. במקרה זה אנו לומדים עניין אחד מן העניין השני, ומשווים את דיניהם . |
(1) | .ב |
|
בדבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל יש הוראות נפרדות: האחת כללית והשנייה על טרפ מהכלל. השאלה היא לשם מה יש צורך בפרט, שהרי הוא כלול בכלל. אלא הפרט שיצא ןמ הכלל בא ללמד על עניין מסוים, ועניין זה אינו חל על עצמו בלבד אלא על הכלל . ולוכ |
(2) | |
|
גזרה שווה – לומדים עניין אחד מעניין אחר על-ידי מילים זהות הכתובות בשני . תומוקמ |
(3) | |
|
קל וחומר – שני עניינים שאחד קל ואחד חמור. לומדים עניין אחד מעניין שני בדרך ההגיון. אם דין מסוים שהוא חמור נמצא בעניין הקל , כל שכן שדין זה יחול גם בעניין החמור. |
(4) | |
האבה הלאשה |
||
| 19 'סמ הבושת |
|
|
המכנה המשותף – מונחים אלה משמשים מילות פתיחה בגמרא המביעות קושיא של . םיארומא |
.א |
|
מתקיף – קושיא של אמורא אחד על אמורא אחר מכוח הסברא . ורמינהו – קושיא שבאה לציין סתירה בין שני מקורות עם מעמד זהה, כגון סתירה בין שני מקורות תנאיים . . יארקמ רוקממ וא יאנת רוקממ רחא ארומא לע ארומא לש אישוק – יביתימ |
.ב |
| האבה הלאשה | |
| 20 'סמ הבושת |
||
|
התלמוד הבבלי נערך על-ידי רבינא ורב אשי. התלמוד הירושלמי נערך על-ידי רבי יוחנן וריש לקיש . |
.א | |
| הארמית של התלמוד הירושלמי שונה מן הארמית של התלמוד הבבלי . | (1) | .ב |
|
חתימת התלמוד הבבלי נעשתה לאחר עיון ודקדוק רב ולאחר כמה מהדורות . התלמוד הירושלמי לא נערך עריכה סופית מדוקדקת בגלל התנאים הקשים של היישוב בעת ההיא בארץ-ישראל, ולכן דבריו קצרים ולא תמיד ברורים לכול . |
(2) | |
![]()
|





