בחינת בגרות בתושב"ע

כ׳ באב תשפ״ו · תושב"ע

('א) הנשמ ,הפ-לעבש הרותב תורגב תניחב


בגרות לבתי-ספר על-יסודיים / יחידת לימוד אחת
מועד הבחינה: קיץ תשנ"ח, / 1998מספר השאלון: 005101


הוראות לנבחן
.עברו העש:א .משך הבחינה
:בשאלון זה שלושה פרקים.ב .מבנה השאלון ומפתח ההערכה

תודוקנ 40 – (4 x 10) – פרק ראשון
תודוקנ 40 – (4 x 10) – ינש קרפ
תודוקנ 20 – (4 x 5) – ישילש קרפ
—————– _ __ _______

תודוקנ 100 – כ"הס __ _______
.ןיא :שומישב רתומ רזע רמוח .ג
.ןיא :תודחוימ תוארוה. ד
תולאשה

פרק ראשון ( 40נקודות)

."האפ" וא "תוכרב" :תותכסמה יתשמ תחאב ירחב
.הילא תורושקה תולאשה עברא לע ינע ,תרחבש תכסמב


מסכת "ברכות", פרק ו', משנה ה' עם ברטנורא

ברך על היין שלפני המזון ,פטר את היין שלאחר המזון. ברך על הפרפרת שלפני
המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון. ברך על הפת פטר את הפרפרת. על
הפרפרת, לא פטר את הפת ב"ש אומרים, אף לא מעשה קדרה:


הנשמל ארונטרב

פטר את היין שלאחר המזון. הני מילי בשבתות וימים טובים שרגילים לקבוע על
היין לאחר המזון, וכשברך על היין לפני המזון אדעתא דהכי ברך, אבל בשאר ימים
שאין רגילים לקבוע עצמן על היין שלאחר המזון, אין היין שלפני המזון פוטר היין
שלאחר המזון. וכל לאחר המזון דתנן במתניתין, היינו לאחר שסלקו ידיהם מן
הפת, קודם שיברכו ברכת המזון:

פרפרת. כל דבר שמלפתים בו את הפת, כגון בשר וביצים ודגים קרויים פרפרת.
ופעמים שהיו מביאים פרפראות קודם סעודה להמשיך האכילה ,וחוזרים
ומביאים פרפראות אחרות לאחר הסעודה אחר שמשכו ידיהם מן הפת:

מעשה קדרה. כגון הריפות וגרש כרמל וקמח שנתבשל במים כגון הלביבות וכיוצא
בהן. ואית דמפרשי פרפרת דמתניתין פת הצנומה בקערה שאין בה מראה לחם
דמברכים עליה בורא מיני מזונות. והשתא ניחא דאיצטריך לאשמעינן ברך על
הפרפרת לא פטר את הפת אף על גב דהיא נמי מין פת, אבל מעשה קדרה פטר.
ובית שמאי סברי כשם שאם ברך על הפרפרת לא פטר את הפת כך לא פטר מעשה
קדרה. ואין הלכה כב"ש:

אם בחרת במסכת זו, עני על כל השאלות ( 1-4לכל שאלה – 10נקודות).


1 הלאש
"ברך על היין שלפני המזון, פטר את היין שלאחר המזון" – הסבירי דין זה
במילים שלך. מדוע לא ניתן לפרש "לאחר המזון" כאילו כתוב: לאחר ברכת
?ןוזמה
1 הבושת



2 הלאש
מתי היין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון, ומתי אינו פוטר? נמקי.
2 הבושת



3 הלאש
?עודמ – "תפה תא רטפ אל ,תרפרפה לע"
3 הבושת



4 הלאש
.ב"ערה ישוריפ ינש יפל "תרפרפ" יהמ יבתכ
?עודמו ,רתוי ול הארנ שוריפ הזיא
4 הבושת


מסכת "פאה", פרק א', משנה ו' עם ברטנורא ועיקר תוי"ט

לעולם הוא נותן משום פאה ופטור מן המעשרות עד שימרח. ונותן משום הפקר
ופטור מן המעשרות, עד שימרח. ומאכיל לבהמה ולחיה ולעופות ופטור מן
המעשרות, עד שימרח. ונוטל מן הגורן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח, דברי
ר"ע. כהן ולוי שלקחו מן הגורן המעשרות שלהם עד שימרח .המקדיש ופודה חייב
:רבזגה חרמיש דע תורשעמב


הנשמל ארונטרב

משנה ו לעולם הוא נותן משום פאה. מי שלא הניח פאה בשדה במחובר חייב
להפריש מן התלוש, והפאה שמפריש מן התלוש ונותן לעניים פטורה מן
:תורשעמה
עד שימרח. שיעשה כרי וצבור של תבואה, אבל אם בא להפריש פאה אחר המירוח
צריך שיפריש התרומה והמעשרות תחלה ואחר כך יטול הפאה, שאין פטור מן
המעשרות אלא הפאה הנטלת קודם המרוח:
ונותן משום הפקר ופטור מן המעשרות. (משום הפקר) המפקיר תבואתו ובא אחר
וזכה בה, אין הזוכה בה חייב במעשרות דכתיב (דברים יד) ובא הלוי כי אין לו חלק
ונחלה עמך, יצא הפקר שידך וידו שוין, אבל המפקיר תבואתו לאחר המרוח אין
ההפקר ההוא פוטר מן המעשר:
ומאכיל לבהמה וכו'. ואפילו הוא עצמו מותר לאכול אכילת עראי קודם מירוח,
:עבק תליכא וליפא תלכוא המהבה לבא
נוטל מן הגורן וזורע וכו'. דמן התורה הזורע פטור מן המעשר אפילו לאחר מרוח
דכתיב (שם) עשר תעשר ואכלת, וזורע לא קרינן ביה ואכלת, מיהו מדרבנן חייב.
ס"ל לר"ע דקודם מרוח פטור מן המעשר אפילו מדרבנן. ואין הלכה כר"ע:

שלקחו את הגורן. שקנו תבואה מן הגורן, וקנסו חכמים שיהיו חייבים להפריש
תרומות ומעשרות ולתת אותם לכהנים ולוים אחרים כדי שלא יהיו קופצים לקנות
תבואה או יין לגתות ולגרנות. ואם קנו קודם מרוח, שעדיין לא הוקבעה תבואה זו
למעשר, המעשרות שלהם:
עבקוה אלש המק וא שידג אוהו ,רבזגה דימ ואדפו ונרג שידקמה .הדופו שידקמה
למעשר כשהיה ביד ההקדש, חייב הפודה להוציא ממנו המעשרות. אבל אם
נתמרח הגורן ביד הגזבר הואיל ובשעה שהיה ראוי שיוקבע למעשר דהיינו בזמן
המרוח היתה ביד הקדש, אין הפודה חייב להוציא ממנו מעשרות שההקדש פטור
מן המעשרות:


עיקר תוספות יום טוב כלול בגיליון הבחינה.

אם בחרת במסכת זו, עני כל כל השאלות ( 8-5לכל שאלה – 10נקודות)


5 הלאש
"לעולם הוא נותן משום פאה" – מה התנא בא ללמדנו במשפט זה, וכיצד
לומדים זאת מלשון המשנה?
5 הבושת



6 הלאש
כיצד לומדים מן התורה שהפקר פטור מן המעשרות, ואיזה מקרה הפקר חייב
?תורשעמב
6 הבושת



7 הלאש
"ונוטל מן הגרן וזורע ופטור מן המעשרות, עד שימרח, דברי רבי עקיבא" – מה
סוברים החולקים על רבי עקיבא? בתשובתך התייחסי לדין תורה ונמקי אותו וכן
לדין דרבנן.
7 הבושת



8 הלאש
כוהן ולוי שקנו תבואה מן הגורן לאחר מירוח – האם חייבים להפריש תרומות
ומעשרות ולתיתם לכוהנים ולוויים אחרים? בתשובתך התייחסי לדין דרבנן ונמקי
אותו וכן לדין תורה.
8 הבושת



(תודוקנ 40) ינש קרפ

בחרי באחד משני הנושאים: ביצה שנולדה ביום טוב או הקרבת קרבנות ביום טוב.
.וילא תורושקה תולאשה עברא לע ינע ,תרחבש אשונב

ביצה שנולדה ביום טוב (על-פי מסכת "ביצה")

אם בחרת בנושא זה, עני על כל השאלות ( 12-9לכל שאלה – 10נקודות).


9 הלאש
מה דינה של ביצה שנולדה ביום טוב שלאחר שבת (ביום ראשון)? נמקי.
9 הבושת



10 הלאש
מה דינה של ביצה שנולדה ביום טוב שחל בשאר ימות השבוע? נמקי.
10 הבושת



11 הלאש
ביצה שנולדה ביום טוב ראשון של גלויות – מה דינה ביום טוב שני של
.יקמנ ?תויולג
11 הבושת



12 הלאש
ביצה שנולדה ביום טוב ראשון של ראש-השנה – מה דינה ביום טוב שני של
.יקמנ ?הנשה-שאר
12 הבושת



הקרבת קרבנות ביום טוב (על-פי מסכת "ביצה")

אם בחרת בנושא זה, עני על כל השאלות ( 16-13לכל שאלה – 10נקודות).
בכל השאלות 16-13כתבי את הדין והנימוק, והתייחסי לדעות השונות הקיימות.


13 הלאש
האם מותר להקריב שלמי חגיגה ביום טוב?
13 הבושת



14 הלאש
האם מותר להקריב שלמי נדבה ביום טוב?
14 הבושת



15 הלאש
האם מותר להקריב עולת יחיד ועולת ציבור ביום טוב?
15 הבושת



16 הלאש
האם מותר להקריב עולת ראיה ביום טוב?
16 הבושת




(תודוקנ 20) ישילש קרפ

בארי ארבעה מהמשפטים ומהמושגים ( 21-17לכל ביאור – 5נקודות).


17 הלאש
.וימגול אלמ
17 הבושת



18 הלאש
.השעל קתינה השעת אל
18 הבושת



19 הלאש
בעשור שבחומש הפקודים.
19 הבושת



20 הלאש
במידה שאדם מודד – בה מודדין לו.
20 הבושת



21 הלאש
ודאישתמש בתגא חלף (הביאי אחד מפירושי הרע"ב).
21 הבושת