הנוי רפס
הנוי רפס
הרומל תורעה
|
דיוננו הפעם עוסק בספר יונה. יצאנו מתוך הנחת יסוד, שאותה העמדנו גם לפני התלמידים, רופיסש שיגרמ רפסב ארוקה .איבנה לש ורופיס תא ונל רפסל ידכ קר בתכנ אל הנוי רפסש המעשה מחביא בתוכו רעיונות שלשמם נכתב הספר. אנו מציעים לתלמידים להתמודד עם הכתובים ועם מקורות נוספים ולחשוף חלק מן הרעיונות המצויים בספר. אנו חותרים להבנת פשוטם של המקראות. יונה נשלח לנינוה להכריז על רעתם של יושביה ועל העונש הצפוי להם. יונה מסרב לשליחות. יונה חושש שאנשי נינוה ישובו בתשובה, וה' ימחל להם על חטאיהם. אנשי נינוה חטאו, מלאו ידיהם חמס, עשקו וגזלו, ועכשיו ייסלח להם? האם אין מידת הצדק מתעוותת על ידי כך? יונה רוצה שאנשי נינוה החוטאים ייענשו. .איבנכ ודיקפתמ חרוב הנוי :רמוא 'א קוספ 'א קרפ הנויל ושוריפב ק"דר |
|
ויש לשאול למה נכתבה נבואה זו בכתבי הקודש וכולה על נינוה שהיתה מאומות העולם ואין בו זכר לישראל, ואין בכל הנביאים זולתה כמוה, ונוכל לפרש כי נכתבה להיות מוסר .לארשיל |
|
תורודה לכל תיטנוולר הלאש איה קדצהו רשויה ,טפשמה לומ לא דסחהו הבושתה תלאש דרך העיון ביונה אנו עוברים לטקסטים אחרים בספר דברים וביחזקאל. הקטעים הם רגילים לקרוא את ספר יונה בתפילת המנחה של יום הכיפורים. עם תום דיוננו ננסה לקבוע |
פתרון השאלות
|
1 הלאש :א קרפב רפוסמ הונינ לע קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני: יש בכך דמיון לסדום ועמורה שעליה מסופר בספר בראשית פרק י"ט: "כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני ה' וישלחנו ה' לשחתה:" |
|
2 הלאש ה' מצווה את יונה: "קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה". תוכן הקריאה אינו מפורש בפסוקים כאן. יתכן שהוא: ה' ישחית את נינוה. |
|
3 הלאש ואכן קריאתו בשליחות השניה היא: "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת." |
|
4 הלאש :(ג קוספ 'א קרפ) הנוי ביגמ הנושארה תוחילשה לע .א "ויקם יונה לברח תרשישה מלפני ה' וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני ה'": |
|
5 הלאש מתוך התנהגותו של יונה יכולים להסיק מהי דעתו על השליחות שהוטלה עליו. הוא אינו רוצה ללכת. דעתו היא שעל החוטאים להענש. |
|
6 הלאש :ג קוספ א קרפל ק"דר |
|
"ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה'" – ואיך יהיה יכול לברוח? ודוד אמר: "אנה מפניך אברח"? אלא: אין – "מלפני" כמו מפני. כי הנביא היה מלא חכמה ודעת ואיך היה חושב לברוח מפני ה'? ,'ה ינפל אוהש רבדמ – "ינפלמ" שוריפ יכ .בשוח היה "'ה ינפלמ" :אלא .האובנה חור אוהו כי חשב שאם יצא מארץ ישראל לחוצה לארץ, לא תשרה עליו רוח נבואה. והיה ממאן ללכת בזה השליחות… |
|
7 הלאש :ג קוספ 'א קרפ דוד תדוצמ לעב לש ושוריפ |
לברוח תרשישה – הוא חוץ לארץ מקום שאין הנבואה שורה על הנביאים וז"ש (וזה שאמר) מלפני ה' ור"ל (ורצה לומר) מהמקום שהוא לפני ה' והוא א"י שהוא מקום קיבול הנבואה כי פחד פן יבוא לו הנבואה עוד פעם ויפרש מה יקרא ויוכרח ללכת ועל כי העמדת נינוה היה רעה לישראל לכן לא היה חפץ להיות שליח בדבר כי היה טוב בעיניו שיעמדו ברשעם ויאבדו ולא יהיו לשטן לישראל. |
|
?'המ חורבל רשפאש בושחל איבנ לוכי דציכ :איה בישהל הסנמ אוה הילעש הלאשה .א ב. מצודות דוד עונה על השאלה שעליה משיב גם רד"ק. |
|
8 הלאש :הנוי לש וירבד יפל החירבה תביס |
(ב) ויתפלל אל ה' ויאמר אנה ה' הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי על כן קדמתי לברוח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על :הערה |
|
9 הלאש :דוד תדוצמ שוריפ יפל ותחירב תביס |
כי ידעתי – מאז ידעתי שאתה אל חנון וכו' ומקבל השבים ומתנחם על הרעה ולזה היה קשה עלי הנבואה הזאת כי היה טוב בעיני שלא ישובו ויאבדו בעונם. |
|
10 הלאש :הנוי לש ותאירקל הונינ ישנא תבוגת .א |
(ה) ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם: (ו) ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר: (ז) ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו: (ח) ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם: |
| מעשים הדורשים מחשבה וכוונה | מעשים חיצוניים בלבד |
|---|---|
| ויאמינו אנשי נינוה באלהים | ויקראו צום וילבשו שקים |
|
ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם: כי שבו מדרכם הרעה |
האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו: ויתכסו שקים האדם והבהמה |
|
ג. כותרת לפעולותיהם של אנשי נינוה: כי שבו מדרכם הרעה. |
|
11 הלאש תלמוד בבלי מסכת תענית דף טו עמוד א. |
משנה: סדר תעניות כיצד? מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה, ובראש הנשיא, ובראש אב בית דין. וכל אחד ואחד נותן בראשו. הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין: אחינו! לא נאמר באנשי נינוה וירא אלהים את שקם ואת תעניתם, אלא +יונה ב'+ וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה, ובקבלה הוא אומר +יואל ב'+ וקרעו לבבכם ואל בגדיכם. |
|
12 הלאש א. דעתו של הנביא יונה בעניין התשובה: יונה מתנגד לרעיון התשובה. |
(ב) ויתפלל אל ה' ויאמר אנה ה' הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי על כן קדמתי לברח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה: |
|
13 הלאש תושר תלאש א: העם מתנגד לרעיון התשובה, וטוען: |
"לא יתכן דרך ה'" (פסוק כה) |
| :בישמ ה"בקהו .ב |
(כה) שמעו נא בית ישראל הדרכי לא יתכן הלא דרכיכם לא יתכנו: :היחי ושפנ תא אוה הקדצו טפשמ שעיו השע רשא ותעשרמ עשר בושבו (זכ) :תומי אל היחי ויח השע רשא ויעשפ לכמ בשיו האריו (חכ) (ל) לכן איש כדרכיו אשפט אתכם בית ישראל נאם אדני ה' שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עון: (לא) השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמתו בית ישראל: (לב) כי לא אחפץ במות המת נאם אדני ה' והשיבו וחיו: פ |
|
14 הלאש .ו הכלה 'ב קרפ תוכמ תכסמ ,ימלשוריה דומלתה .א |
.בוט אוהש ?רשי אוה המלו .רשי אוהש ?בוט אוה המל – "רשיו בוט" :סחנפ יבר רמא "על כן יורה חטאים בדרך" – שמורה דרך תשובה. ?ושנוע והמ אטוח :המכחל ולאש אמרו להם: "חטאים תרדף רעה" (משלי ג). ?ושנוע והמ אטוח :האובנל ולאש אמרה להן: "הנפש החוטאת היא תמות". (יחזקאל י"ח) שאלו לקודשא בריך הוא: (את הקדוש ברוך הוא) חוטא מהו עונשו? אמר להן: יעשה תשובה ויתכפר לו. היינו דכתיב: (זהו שכתוב) "על כן יורה חטאים בדרך" – יורה לחטאים דרך לעשות תשובה. |
| .הלבטה תמלשה .ב |
| התייה הבושתה | הלאשה התיה המ | ולאש ימ תא | |
|---|---|---|---|
| "חטאים תרדף רעה". | ?ושנוע והמ אטוח | :המכחה תא | 1 |
| ."תומת איה תאטוחה שפנה" | ?ושנוע והמ אטוח | :האובנה תא | 2 |
| ."ול רפכתיו הבושת השעי" | ?ושנוע והמ אטוח | :ה"בקה תא | 2 |
|
.האובנה תעדכ איה הנוי איבנה לש ותעד .ג |
|
16 הלאש דעתו של הקב"ה בעניין התשובה בספר יונה: |
(יא) ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה: |
|
17 הלאש :תושר רעיון התשובה ספר דברים פרק ל' פסוק א עד פסוק יד. |
(א) והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלהיך שמה:תבשהו עד ה' אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניךתבשו (ב) בכל לבבך ובכל נפשך: וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה'בשו ה' אלהיך את שבותך ורחמך בשו (ג) אלהיך שמה: (ד) אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך: (ה) והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך :ךיתבאמ (ו) ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך: (ז) ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך: ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום:בושת התאו (ח) (ט) והותירך ה' אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך:בושי יכ הבטל (י) כי תשמע בקול ה' אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה אל ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך:בושת יכ (יא) כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא: (יב) לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה :הנשענו (יג) ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו :הנשענו התא (יד) כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו: ס |
|
18 הלאש ג הכלה א קרפ הבושת תוכלה ם"במר |
בזמן הזה שאין בית המקדש קיים ואין לנו מזבח כפרה אין שם אלא תשובה, הנורחאב הבושת השעו וימי לכ עשר וליפא ,תוריבעה לכ לע תרפכמ הבושתה אין מזכירין לו שום דבר מרשעו שנאמר רשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו, ועצמו של יום הכפורים מכפר לשבים שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם. |
| דימלתל תודובעל הרזח |
