-המשך- הוראת תלמוד בישיבה התיכונית

לימוד הסדרים הקלאסיים (נשים, נזיקין), או מעבר לסדרים בעלי אופי יותר :ז הלאש

?ילאוטקא

:תוצרחנ עבוק בנימין דומוביץ

"על סעיף זה יש לתת את הדעת באופן יסודי ומעמיק, שכן הוא נוגע ישירות במהות תכנית
הלימודים בתלמוד ותכני ההוראה והלמידה שלו. נקודת המוצא בנידון חייבת להיות
המוטיבציה של התלמידים. אני סבור שמסכתות בסדר נשים (כגון: גיטין, קידושין, יבמות,
כתובות) אינן עשויות לדבר אל לב התלמידים בישיבה התיכונית, ועל כן אין לעסוק בהן
במסגרת זו, לעומת זאת פרקים נבחרים במסכתות מסדר נזיקין (בבא קמא, בבא מציעא, בבא
בתרא, סנהדרין, מכות) עשויות לדבר אל לב התלמידים משום שהם בעלי אופי אקטואלי, ובהן
יש לעסוק (כריכת שני הסדרים נשים ונזיקין והגדרתם כקלאסיים לעומת סדרים אחרים בעלי
אופי אקטואלי יותר, תמוהה בעיניי, שכן סדר נזיקין הוא קלאסי ואקטואלי גם יחד).
באינוונטר הכללי לבחירה יש להוסיף גם נושאים או פרקים ממסכת ברכות בסדר זרעים
ופרקים נבחרים מתוך מסכתות שונות בסדר מועד. על כל אלה יש להוסיף לתכנית הלימודים
לימוד משנה עם פירוש קהתי בשיטת הלימוד הכמותי בבקיאות בסדרים ובמסכתות הנ"ל.
עיקרו של לימוד המשנה יתקיים ב"סדר" ערב שיש להמשיך ולקיימו, כאמור.

"יש להושיב קבוצת מומחים, אנשי תורה ואנשי אקדמיה, ועליה לשבת "שבעה נקיים" ולתכנן
תכנית לימודים מפורטת, מדורגת ומובנית, אשר תענה על הצרכים והאינטרסים האמיתיים
של התלמידים בישיבה התיכונית".

הרב שמעון לוי:

"מבחינה עקרונית אין שום הבדל בין לימוד סדר נשים ונזיקין או מעבר לסדר מועד או
מסכתות מסדרים אחרים.

"עיקר השיעור צריך להניב אתגרים אינטלקטואליים בפני התלמיד ולהביאו לידי חוויה
רוחנית עליונה, וזאת ניתן לעשות בכל מסכת שהיא. עם זאת, אם כתות מסויימות הנושא
האקטואלי חשוב וקרוב יותר לליבם, אין שום מניעה.לעסוק בנושאים אקטואליים שונים".

:רתוי ינורקע – לאינק ר"ד

"השאלה איננה קלאסיקה לעומת אקטואליה אלא אלו סוגיות (ולא סדרים) ישרתו :
המטרות. במלים אחרות קודם יש לקבוע מטרות ורק אתר-כך להחליט אילו סוגיות יובלו את
הלומד ביעילות המירבית למטרות שנקבעו. אין ספק שבכל מקרה שבו האקטואלי (חומר
משמעותי ללומד) מתאימה להשגת המטרות יש להעדיפה. אולם בהרבה מקומות הסוגייא
האקטואלית מהווה דווקא קפיצה בדרגת הקושי ולמרות שהנושא מעניין הוא עלול לדרוש
אופרציית חשיבה מורכבת ביותר. ניתן לנבא כי אם יבנו את סוגיות הגמרא לפי נתוח נכון של
מטרות ייווצר ארגון חדש מאוד של הגמרא אשר יהיה שונה במהותו מהארגון הקלאסי בן
אלפי השנים. הדילמה של המחליטים תהיה האם להעדיף את הארגון החדש ולהשיג יעילות
גבוהה יותר בהוראה או להשען על המסורת הישנה של ההוראה. לא הייתי רוצה להכנס
לנעליהם של המחליטים בעתיד אולם הייתי מוכן לכל מאמץ כדי להביא אותם לצומת
ההחלטה. לצערי כיום המצב הוא שיש נתק כמעט מוחלט בין העולם המדעי לבין עולם
הישיבות. בניתוק כזה אין למחליטים (ראשי ישיבות) מידע המאפשר להם לראות כי אפשר
להגיע ליעדים גם בדרכים אחרות ולא מסורתיות".

מבדיל: "בעיון – סוגיות קלאסיות; בבקיאות – סוגיות אקטואליות". הרב בן-נון

: "אפשר להוסיף ברכות ומועד". הרב הופמן


אינו מחייב שינוי המתכונת הקיימת, כי "לימוד נשים ונזיקין מפתח את שיבורקס ברה

שכלם של הלומדים ומחנך למידות טובות שבין אדם לחבירו".

לימוד רצוף של אותה מסכת, או לימוד של דפים או נושאים נבחרים? :ח הלאש


:תוטישה יתשב בויח אצומ יול ברה

"שתי השיטות, הן לימוד "ע"פ המקורות" והעמקה בהם, או לימוד "נושאים נבחרים", קבלנו
אותם מרבותינו הקדמונים, ולשתי השיטות יש מקום בבית-המדרש. והכל בהתאם לנטיות
הלב של התלמידים.

"עם זאת, אין ספק שהתמודדות של התלמיד עם טקסטים או התמודדות עם נושא הן שתי
רמות שונות, כאשר ההתמודדות עם נושא זו התמודדות ברמה נמוכה מאשר התמודדות עם
טקסטים קשים. ע"פ רוב לימוד נושא למרות שמלווה בטקסטים שונים, ההדגשים העיקריים
הם על הנושא והיקפו ולאו דוקא העמקה וניתוח נכון ומדוייק של הטקסט".

שמרניים: יש ללמוד ברצף: מדי פעם אפשר לדלג על קטעים או הרב סקרוביש והרב הופמן

.תרחבנ איגוס דומלל

מעדיף בעיה דפים ו/או נושאים נבחרים.הרב בן-נון םתמועל

בנימין דומוביץ: אוה ותבוגתב יטלחה
שיש בהחלט להעדיף את האפשרות השנייה, שכן תכנון של לימוד סוגיות נבחרות על פי
נושאים מוגדרים מעיד על שיקול דעת מטריאלי ודידקטי, כאשר הקו המנחה בבחירה ובתכנון
חייב להיות, כאמור, המוטיבציה של התלמידים, העשויה להתעורר יותר ויותר ככל שהחומר
ייראה להם יותר רלוונטי לחייהם ולדרכי חשיבתם. לעומת זאת לימוד רצוף של דפי המסכת
מחייב לעסוק אף בנושאים "רחוקים ומשעממים", וכבר אמרנו וחזרנו ואמרנו, שלמען "מדע
תורתך" יש לחפש ולמצוא את המענין, את המושך ואת הרלוונטי.

"כדי להבהיר היטב במה דברים אמורים, אני מציע רשימה של נושאים רלוונטיים, וממילא
מעניינים, המבוססים על סוגיות נבחרות במסכתות "אקטואליות":

כשרות משפטית: שלימות; חוזים: המחאת חיובים: ערבות; מכר; מתנה; שכירות ושאילה;
מטלטלין: חוזה קבלנות; שומרים: משכון; מקרקעין; השבת אבידה; עשיית עושר ולא
.טפשמב

"כאמור, יש לכנס "מועצת חכמים" שתעבד תכנית לימודים מובנית, שלמה ומסודרת, כשם
שהדבר קיים במקצועות היוקרתיים, ושלא תהא, חס ושלום, כוהנת פחותה מפונדקית".

ריאליה והיסטוריה – שילוב סיורים להכרת הנלמד (אתרים, מלאכות, מידות :ט הלאש

ומטבעות, מסחר, משכן ומקדש): תולדות ישראל וחכמי ישראל לדורותיהם.

טוען לגבי סיורים לימודיים, כי לא באלה ניוושע. גם לגבי השימוש הרב דוד צבי הופמן

בתולדות ישראל הוא בעד 'לתת מעט, חוץ מגדולת חז"ל שבזה יש להרחיב".

מסופק אם יש צורך בסידרים לימודיים להבנת הגמרא, פרט לסיור מודרך שיבורקס ברה

בתצוגה של כלי המקדש. לא כן לגבי ההיסטוריה: "על התלמידים לשלוט היטב בתקופות
התנאים, האמוראים, הראשונים והאחרונים. כל סיפור על גדולתם של חכמי ישראל יחזק
בהם אמונת חכמים, ויאהיב עליהם את דברי התורה".

קובע נחרצות, שיש לשלב נושאים אלו באופן שוטף ו"הרבה ככל הרב בן-נון םתמועל
."רשפאה

:יול ברה והומכ
"יש לערוך סיורים למודיים שיש בהם בסיס להכרת הרקע של החומר הנלמד, או כדי ליצור
הזדהות רגשית-חוייתית עם נושאים נלמדים כמו זכותנו על א"י בבחינת "אינה דומה שמיעה
."היארל

"חשוב מאד לעשות סדר בחשיבה של התלמיד לגבי סדר הדורות של תנאים ואמוראים,
גאונים וראשונים וכדומה, חשוב מאד שהתלמיד ידע ויכיר את הרקע ואת תנאי התקופה של
תנאים ואמוראים וכן מעשיהם, שיקוליהם וסדרי העדיפות על-פיה הם פעלו, איך עושים זאת.
בדרכים שונות, הן במסגרת השיעורים כיתר שיעורי הגמ', והן ע"י עבודות תלמידים עם
הכוונה של המורה למקורות השונים ע"פ הנושאים השונים".

בנימין דומוביץ:

"אין בלבנו ספק כי הביוגרפיות של חכמי ישראל הן רלונטיות ללימוד התלמוד, ולמידתן
וידיעתן עשויות לתרום באופן משמעותי להגברת המוטיבציה, החסרה כל כך בשיעורי תלמוד"
.(יחכונה 'בינ'ב ורמאמב הבחרהב הארו)

כמו כן טוען דומוביץ, כי בהחלט יש לערוך סיורים לימודיים, ולא רק להכרת הרקע של החומר
הנלמד, אלא ממש ללמוד חומרים מסוימים על רקע הנוף הגיאוגרפי, ההיסטורי והארכיאולוגי
של ארץ ישראל ועל רקע המוצגים המוזיאוניים הרלוונטיים, ורבים המה בארצנו.

על תדירות הסיורים הלימודיים קשה לתת תשובה מדויקת, ברם, כל המרבה הרי זה משובח,
שכן גם בלימוד תלמוד אינה דומה ראייה לשמיעה, ואין דומה מי שמתבשם, תוך כדי לימוד
ולצורכו, מניחוחות ארצנו ומכמניה בגופו ובנחיריו למי ששומע (אם בכלל שומע) על דבר
קיומם. סיורים כאלה ביזמת הר"מים ובהשתתפותם האישית אך תגביר את היחס החיובי של
התלמידים אליהם ואל תורתם.

: לאינק ר"ד

"שאלה זו קשורה לשמוש בכל המקצועות הקשורים בלימוד הגמרא. התשובה העקרונית היא
תמיד חיובית: יש לעשות הכל כדי לקשר את הסוגייא עם מקסימום יחידות מידע הפזורות
אצל התלמיד במגרות שונות בזכרון. יותר מכך רצוי לארגן נושא מרכז על ידי תאום רוחבי
(המורים של כל המקצועות לאותה כתה). בדרך כלל ניתן לשלב די בקלות בין המקצועות
הבאים: גמרא, משנה, היסטוריה, גיאוגרפיה ומחשבת ישראל".

השימוש בעזרי לימוד – לוח; עבודות בכתב: טבלאות: סיכומים; שקופיות ושקפים; :י הלאש

.בשחמ תודמול ;ילוק-רוא דויצו היזיוולט

:בייחמ יול ברה

"יש לעשות שימוש בכל אמצעי עזר שיש בהם כדי לקדם ולהבהיר את הנושא הנלמד".

:בנימין דומוביץ והומכ
"כל עזרי ההוראה והלימוד המצוינים בסעיף זה רלוונטיים וכשרים להוראת תלמוד, כל עזר
במקומו ובזמנו, אלא שיש צורך ממשי בהכשרה ובהדרכה מקצועית, תיאורטית ומעשית, כיצד
יש לעשות בהם שימוש נכון, יעיל ואטרקטיבי".

."בושחו ליעי לכה" :בייחמ הרב הופמן םג

:טרפמ שיבורקס ברה

כל שימוש בעזרי לימוד מעלה את המוטיבציה ללמידה וליתר הבנה בסוגיא הנלמדת. אין
לוותר על לוח: ובאשר לשאר עזרי הלימוד, יש לברר את מידת התאמתם לרמת הלימוד
.תינוכיתה הבישיב

הכרת צורת העמוד: גירסאות וחילופיהן; כתבי יד ודפוסים שונים; ציטטות :אי הלאש

.םירוציקו

:לאינק ר"ד

"תחום זה חשוב מאוד מכיון שהוא משרת את הלימוד העצמי".

מסתייג: "בלימוד העיון בלבד".הרב בן-נון


:קלחמ שיבורקס ברה םג
"אין להתייחס לכתבי יד ודפוסים, אך יש להתעכב על משמעות הגירסאות השונות".

בנימין דומוביץ:

"הנקודות המצויינות בסעיף זה רלוונטיות להוראת תלמוד ויש להתייחס אליהן תוך כדי
לימוד תלמוד וכחלק אינטגרלי של הסוגיה כנ"ל, "תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על
."ונמזבו ומוקמב רבד לכ ,(אי ,הכ ילשמ) "וינפא

האם לשנות את מספר השעות המוקדש לגמרא, ומהי הפרופורציה הרצויה בין :בי הלאש

השיעורים וה"סדר"?

:מ"רב הברה הלות הרב שמעון לוי

"היחס למקצוע מצד התלמידים לא נקבע ע"פ מספר השעות המוקדשות למקצוע, היחס
למקצוע נקבע ע"פ אישיותו ודרך הוראתו של הר"מ. על כן יתכן שר"מ אלמוני בגלל אישיותו
המיוחדת ודרכו הנכונה בהוראה ישיג השגים חינוכיים ולמודיים במעט שעות, יותר מאשר
ר"מ המלמד שעות רבות גמרא, אך אישיותו ודרכו בהוראת הגמ' דוחה ואינה מחבבת
.'מגה דומיל תא תבהאמו

"ככלל, אין ספק שיש להקדיש שעות רבות (כחמש שעות ביום ואף מעבר לזה), כדי למלא את
השאיפות הרבות שלנו הן מעצמנו והן מתלמידינו, אך עם גישה שיש בה, כאמור, כדי לאהב
."'מגה דומיל תא בבחלו

ולגבי ה'סדר': "אין ספק ששיעורים מצוינים של ר"מים יש בהם כדי להדריך את התלמידים
איך לשחות בים-התלמוד, עם זאת תלמידי חכמים לא נהיים משיעורים של ר"מים, אלא
דוקא מהלימוד העצמי המכונה "סדר", כאשר "סדר" זה מנוצל כראוי. לצערי אין ה"סדר"
מנוצל כראוי, ולכן גם התוצאות אינן משביעות רצון.

"הסדר הנכון של הדברים צריך להיות כך, הר"מ בשיעוריו המעטים, מציב אתגרים
אינטלקטואליים בפני תלמידיו, מדריך, מנחה ומכוון את תלמידיו, כאשר משתדלים לתת
בידיהם כלים רבים ככל האפשר ללימוד עצמי בגמ', אך עיקר ההישגים הם הישגים עצמיים
ואישיים של התלמיד ע"י יגיעה ועמל בחברותא במסגרת ה"סדר", אך כל זה לא יהיה אם אין
יחס נכון למקצוע".

סבורים שיש להשאיר את מספר השעות הקיים ללא שינוי; בעוד הרבנים סקרוביש ובן-נון

שהרב הופמן טוען כי יש להוסיף עליו.

שיש להוסיף על זמן ה"סדר" לעומת הזמן המוקדש לשיעורים הרב הופמן רובס ותטישל
.(60:40)

מעדיף יותר שיעורים ופחות "סדר". הרב בן-נון

:טוריפ עיצמ שיבורקס ברה

הזמן המוקדש ל"סדר" לא יעלה על שעה אחת. ה"סדר" יתקיים בשיעור השלישי; הר"מ יבחן
את התלמידים על החומר הנלמד ב"סדר" בשיעור הרביעי.

בנימין דומוביץ:מהפכני לעומתם הוא
"יש להפחית את מספר השעות המוקדש לגמרא, אך יש להקדיש את כל שעות הבוקר ולפני
הצהרים ללימודי קודש. את לימודי התנ"ך ומחשבת-ישראל יש לעקור ממסגרת לימודי החול
אחרי הצהרים, להעתיקם לשעות הבוקר ולשלבם במסגרת כוללת של לימודי קודש, שכן תורה
שבכתב ותורה שבעל-פה ודברי הגות, מחשבה ומוסר יהודיים מקשה אחת הם.

"ב'הוה אמינא' סבורים היינו שטוב ויפה הדבר לשלב גם לימודי קודש (תנ"ך ומחשבת ישראל)
במסגרת לימודי החול, ובכך לקדש גם את החול, אלא דא עקא שתחת לקדש את החול נמצאנו
לעתים מחללים את הקודש, ואשר על כן מסתברא מילתא שבנסיבות הקיימות למען "מדע
תורתך" עדיף ורצוי להבדיל בין קודש לחול, כי לא זו בלבד שהפכו את הגמרא ל"מקצוע" בין
שאר המקצועות, אלא גם תורה, נביאים וכתובים ומחשבת-ישראל הפכו ל"מקצועות", עם כל
התוצאות השליליות הנלוות אליהם.

"אם אכן כל לימודי הקודש יילמדו לפני הצהרים, יצטמצם מספר השיעורים המוקדשים
ללימוד גמרא אך "הפסדו" ייצא בשכרו, מבחינה ערכית ומבחינה מעשית.

50X3) ארמג ירועיש 3 :תינוכיתה הבישיב רקובה ירועישב שדח רדס ינא האור ייניע דגנל"
.(תוקד 50X2) לארשי תבשחמו ך"נת ירועיש 2 + (תוקד

יתרוסמה "רדס"ה תא לילכ טעמכ לטבל שי יתעד תוינעל ?יתרוסמה "רדס"ה לע היהי המו"
לפני הצהרים, ותחתיו יש לקיים "סדר" כיתתי, כחלק בלתי נפרד של השיעור(ים). יחידת
לימוד גמרא בכל יום לפני הצהרים צריכה להשתרע על פני ( 3שלושה) שיעורים רצופים
בנוכחותו הדינמית והאקטיבית של הר"מ. אין לקבוע מראש חלוקת שעות פרופורציונלית בין
השיעורים וה"סדר". ה"סדר" הכיתתי חייב להיות המשך טבעי של השיעור ופעמים מבוא לו,
כשם שהשיעור חייב להיות מבוא ולקראת ה"סדר" הכיתתי ופעמים בעקבותיו. בתוך המסגרת
הזאת ( 3שיעורים כנ"ל) יהיה אורך השיעור(ים) וה"סדר(ים)" גמיש. אורך השיעור יהיה תלוי
ב"יחידת ההוראה", בקשייה המטריאליים ובבעיותיה הדידקטיות. בארגון כזה ייתכנו
בהחלט, במסגרת המוצעת, שני שיעורים ו"סדר" אחד ביניהם, או שני "סדרים" ושיעור אחד
ביניהם, וכן וריאציות נוספות על פי המתחייב מן המקום, מן הזמן, מן השיטה ומן מידת
יכולת התפיסה וההפנמה של החומר הנלמד. בארגון כזה יימצאו התלמידים תחת פיקוחו
והדרכתו של הר"מ ולא יוסיפו עוד להיות כצאן בלא רועה כפי שהדבר קיים לעתים קרובות
.ינומההו יללכה ,יתרוסמה "רדס"ב

,ליגר ס"ש :ליכת רשא תיסיסב תינרות הירפס אצמית התיכ לכבש בייחמ הז יטסרד יוניש"
שגם שטיינזלץ, שישה סדרי משנה עם המפרשים המסורתיים, שישה סדרי משנה קהתי,
רמב"ם – היד החזקה, שולחן ערוך, משנה ברורה ועוד ספרי יסוד תורניים, ראשונים
ואחרונים, המשמשים את הלומדים בעת לימודם. אין ספק שזוהי הצעה מהפכנית ואף יקרה
(מחמת העלות), אך, לכל הפחות, ראוי לנסותה בכיתות ובשכבות גיל מסוימות. גישה זו
מחייבת דיון מפורט באופיו הארגוני של ה"סדר" לפני הצהרים ובאופיים של השיעורים. את
ה"סדר" בערב יש להמשיך ולקיים, אך יש לשוות לו אופי חדש. את "סדר" הערב יש לקיים
כסדר כללי בבית-המדרש בסיומו של יום לימודים וברוב עם הדרת מלך. כל זה בתנאי
שתשרור בו אווירה רצינית של עיון ולימוד, שאם לא כן עדיף לבטלו. כדי לקיימו כהלכתו אני
תינכתלו ,תבייחמו תטרופמ תינכת יפ לע הבשחמו הכלה ,הנשמ היהי וב דומילה רקיעש ,עיצמ
זו יוקדשו שלושה ערבים בשבוע. באחד משני הערבים הנותרים אני מציע לקיים שיעור כללי
לכל תלמידי הישיבה, שאותו יתן פעמים ראש הישיבה, פעמים אחד הר"מים הבכירים, פעמים
אחד התלמידים המוכשרים והמצוינים (יש גם כאלה ב"ה), ופעמים מגיד-שיעור אורח הידוע
בלמדנותו ובכושרו הריטורי וההסברתי. בערב קודם לשיעור הכללי יוקדש ה"סדר" לעיון
במקורות, שיימסרו לתלמידים מבעוד מועד, שעליהם יתבסס השיעור השבועי הכללי.

"קיימות, כמובן, אפשרויות נוספות ללימוד מעניין ומגוון בערבו של יום לאחר יום לימודים
מפרך, אך מכל מקום גם "סדר" הערב חייב רענון והתחדשות".

:לאינק ר"ד

"כמות השעות למקצוע הגמרא נגזרת מתפיסת עולם דתית המניחה כי יש לשלב בין תורה
לדרך ארץ. הבטוי המעשי לתפיסה זו הוא שיש לעסוק מצי יום בתלמוד תורה. בכמות הזמן
הזו ניתן להשיג מטרות שונות ומגוונות. רק לאחר שראשי המערכת החינוכית יגדירו את
המטרות ואת סדרי העדיפויות ניתן להכניס את גורם הזמן ולראות מה ניתן להשיג ומה לא.
נתוח לוגי עם סדרי עדיפויות של מטרות מאפשר ללמד ברמות שונות מכיוון שייווצר סולם
למידה. במצב כזה תלמידים חלשים יגיעו לשלבים נמוכים בסולם ותלמידים חזקים יעלו גבוה
בסולם. באותו שעור יוכל המורה לתת לתלמידים החזקים מטרות רחוקות יותר ולהשקיע
בחלשים מאמץ כדי שיוכלו להגיע לרמות גבוהות יותר בסולם. להערכתי כמות השעות כיום
מספיקה להשיג את המטרה של לימוד עצמאי. אולם חייבים להגדיר את המטרה ברמות
למידה שונות כדי לאפשר לחזקים להגיע למטרות גבוהות יותר ולחלשים להגיע לפחות
למטרה שהוגדרה (מסרות מינימום). לגבי חלוקת השעות – החלוקה צריכה להיות גמישה
בהתאם למתרחש בכיתה ולמטרה הנלמדת. יש מטרות המחייבות השקעת זמן אינטנסיבי
רצוף ויתכן שעדיף לחבר שעורים עם "סדר". במצב אחר כדאי לחלק את השעורים למנות
קטנות (חצי שעה). לתרגל חצי שעה, להכין קדימה חצי שעה וכו'. מה שחשוב הוא לשמור על
גמישות ולהתאים את חלוקת הזמן למטרות של אותו יום תוך יכולת לנמק את החלוקה.
היכולת לנמק מעלה את המורה לרמתו של מהנדס הבקי בתהליכים ומסוגל להתגמש".

הכשרת ר"מים מוקדמת: השתלמות שוטפת לר"מים: שנות שבתון ללימוד :גי הלאש

.תומלתשהלו

כל המשתתפים מחייבים. אמנם הרב הופמן דורש שההכשרה תיערך ותינתן ע"י גדולי תורה.

:יול ברה

"הכשרת ר"מים מוקדמת, השתלמות ר"מים שוטפת, התעדכנות בחידושים שונים שהזמן
גרמן וכדומה הם חשובים ביתר לעיצובו של מורה ור"ם חושב אשר טובת תלמידיו לנגד עיניו.

האם יעלה על הדעת למסור גופו של אדם לטיפול רפואי בידי "רופא" שלא קיבל הכשרה
רפואית מתאימה, קל-וחומר שאין להפקיד נפשו של התלמיד בידי אדם שלא קיבל הכשרה
."המיאתמ

:עירתמ לאינק ר"ד

"עניין קריטי. אם מערכת ההוראה של הישיבות (כולל מורי תיכון, ר"מים וראשי ישיבות) לא
תשתלם בחידושי החינוך והפסיכולוגיה הם ימשיכו לצעוד עם גמלים כאשר מסביבם ירחפו
."םיקוסמ

החלטי ונמרץ: בנימין דומוביץבאותה מידה גם
"אני סבור כי נושא זה הוא החשוב והמרכזי ביותר במישאל. לגופו של ענין: יש לעשות הכל
בתחום ההכשרה וההשתלמות של הר"מים, דהיינו גם להכשירם הכשרה אינטנסיבית
מוקדמת, כאשר מדובר בר"מים חדשים, וכן לדאוג בו זמנית להשתלמות שוטפת ושיטתית של
ר"מים העובדים בפועל. יש לקבוע קריטריונים אישיותיים ברורים בבחירת ר"מים חדשים
ובהמשך העסקתם של ר"מים בפועל. על פי קריטריונים אלה יש להוציא בשעת הצורך ישן
מפני חדש, לאחר שמתברר כי גם השתלמות לא עשויה להועיל. מכל מקום יש לארגן ולקיים
שנות שבתון, ולאפשר לר"מים לצאת ברוטציה ללימוד ולהשתלמות מסודרת ושיטתית בדרכי
."ללכב שדוק ידומיל תארוה יכרדבו טרפב דומלת תארוה

מניעת היסח הדעת ע"י גורמים שליליים: הווי וחברה: לימודים כלליים; גירוי :די הלאש

.םירצי

ולעומתה: קידוש המחשבה – ע"י לימוד ספרי מוסר ומחשבה והימנעות מנושאים מבלבלים
.םילכסתמו

לש רשקהל רבעמ גרוח הז אשונש עיבצמ לאינק ר"דכאיש מקצוע בתחום הפסיכו-דידקטי,
לימודי הגמרא, ולכן אין הוא נכנס אליו.

:בתוכ הרב הופמןלעומת זאת, כמחנך,
"הגורמים השליליים הסובבים את תלמידינו הם בבחינת החור בכלי שאותו אנו ממלאים:
הכלי מתרוקן בקצב שכמעט מדביק את קצב המילוי.

"תורף הבעיה טמון באוירת החולין הזורמת בעורקיהם של תלמידי כל הישיבות התיכוניות.
וזאת בעיקר בשל אוירת הרחוב ואוירת הבית. קלות הדעת התופסת מקום כל כך נכבד בכלי
התקשורת, התרבות המתירנית הקיימת בחברה הישראלית והמקבלת פרסום בתקשורת
חודרים ללב התלמידים. וכידוע תלמוד תורה ומוסר הנופלים על לב המפוטם בכל הנזכר, הרי
הוא כחץ הפוגע במגן משומן שמחליק מעליו וכמעט לא משאיר רושם על המגן".

:יול ברה

"חשוב מאד שתלמיד ילמד, ידע ויכיר נושאים שונים המתרחשים בסביבתו ובעולם בכלל, עם
זאת יש להרגילו, לחנכו ולעדנו לסדר העדיפות הרצוי והנכון. עם זאת, אין לשכוח כי שונה
לימוד תורה מלימוד מקצועות כלליים בכך שיש ליצור תנאים ואוירה מתאימה הכוללת אוירה
של קדושה וטהרה. ע"פ המשנה באבות התורה נקנית בארבעים ושמונה דברים. בדוק ותמצא
שמקצועות אחרים נקנים גם בפחות מארבעים ושמונה דברים. אותם קניינים יחודיים לקנין
התורה הם אכן חיוניים והכרחיים שבלעדיהם קנין התורה נמצא פגום

בודאי שיש לעסוק בספרי מוסר ומחשבה כדי לעדן את המידות והיצרים וכדי לבנות השקפת
עולם שלמה המבוססת ע"פ התורה ופרשנות חז"ל".

בנימין דומוביץ: ביגמ ,תמיוסמ תמוערתב
"מסעיף זה מבצבצת הנחת יסוד הקובעת כי הווי וחברה ולימודים כלליים הם גורמים
שליליים. מכאן משתמע ערעור, מסויג או מוחלט, על השקפת העולם העקרונית של הישיבה
התיכונית, המשלבת לימודי קודש עם לימודי חול במסגרת פנימייתית.

"אין ספק כי הלימודים הכלליים, המלווים במבחנים שוטפים ובבחינות בגרות וכן פעילות
חברתית, ספונטאנית או מאורגנת, במסגרת הפנימייה הם גורמים פוטנציאליים כבדי משקל
תא לטבל ועיצי אל תוינוכיתה תובישיה יטינרבקש ינחוטב .הרות דומלתמ תעדה חסיהל
הלימודים הכלליים וודאי לא את המסגרת הפנימייתית.

"ההתמודדות המתמדת עם הקודש והחול בעת ובעונה אחת היא כורח המציאות, כל עוד
תמשיך הישיבה התיכונית להתקיים במתכונתה הנוכחית. יש יסוד להנחה שאם יצליחו
המחנכים להחדיר בתלמידים בדרכי נועם יותר אהבת תורה, ינצלו התלמידים חלק גדל והולך
של זמנם הפנוי גם ללימוד תורה. או אז יתפסו לימודי החול את המקום והפרופורציה
הראויים להם, ולאו דווקא על חשבון ההתמסרות לתלמוד תורה. או אז תלמידים רבים יותר
הריוואהו ,תותורבחבו תודיחיב ,הרות ירבדב קוסעל הלילה תועשב שרדמה תיב תא ודקפי
החברתית בפנימייה תשתנה לטובה ותהלום את רוח הישיבה התיכונית.

"מכל מקום, אי אפשר באמצעים מלאכותיים (הוראות, תקנון, אמצעי ענישה וכיו"ב) למנוע
את היסח הדעת, כשם שלא יעלה על הדעת לבטל את ה"גורמים השליליים" (הווי וחברה;
לימודים כלליים) שהוכנסו לישיבה התיכונית מלכתחילה ובכוונת מכוון.

"ולגבי קידוש המחשבה – באופן עקרוני כל לימוד תורני העשוי להביא לידי קידוש המחשבה
הוא חשוב ורצוי, ובכלל זה לימוד ספרי מוסר ומחשבה. ברם, תמיד יש לבדוק את מהות
הספרים המוצעים ולשאול באיזו מידה דרכי חשיבתם ולשונם "מדברות" אל לב התלמידים
המצויים בישיבות התיכוניות. בהתאם לקו מחשבה זה יש לעודד את התלמידים לעיין
בספרים ובמאמרים מסוימים, המשלבים בלשון עדכנית את שאלות דורנו מול שאלות הנצח.

"ניסוח החלק השני של הסעיף – 'הימנעות מנושאים מבלבלים ומתסכלים' – לוקה בחוסר
בהירות. לאילו נושאים מבלבלים ומתסכלים מתייחסים הדברים? – פוליטיקה? שמאל וימין?
ארץ ישראל השלמה מול חלוקת הארץ מחדש? מוסר ומלחמה? שלטון הכיבוש מול שלטון
החוק? דת ומדינה? דת ומדע? יחסים בין דתיים לחילוניים!? דמוקרטיה ותיאוקרטיה? דברים
שבינו לבינה? ספורט ובידור? אמצעי הקשר ההמוניים: עתונות, רדיד, קולנוע, תיאטרון,
?היזיוולט

"כל אלה וכיוצא בהם הם נושאים מבלבלים ומתסכלים את עולם המבוגרים ואת בני הנוער
בחברתנו המודרנית וה"מתקדמת". אין הם מסייעים לקידוש המחשבה ואף גורמים לעתים
קרובות להיסח הדעת. ואעפ"כ האם יש למנוע מן התלמידים לקרוא עתונים, להאזין לרדיו,
?"היזיוולטב תופצל

:יכ ,הרב בן-נוןובאותו כיון מצביע
"חברת נוער, לימודים כללים ועיסוק בהוויות העולם, באופנים המותרים – הם גורמים
חיוביים, שגדולי תורה אמיתיים צריכים לעודדם ולכוונם".

הערכת הישגים כדוגמת מקצועות התיכון (בחינות בכתב ובע"פ וכיוצא בהן) או :וט הלאש

סוג הערכה אחרת? האם גם בתלמוד יש לקיים בחינות בגרות?

בין הרצוי והמצוי: יול ברה דירפמ ,וכרדכ
"אילו זכינו, לא היינו מחייבים בחינות בגרות בתלמוד ולא במקצועות הקודש בכלל, מפאת
חשיבותם וחיוניותם של מקצועות אלו כמקצועות מרכזיים, אשר "בחינות בגרות" יש בהן כדי
להוריד מדרגתם ומעליונותם של מקצועות אלו והפיכתם למקצועות ככל המקצועות.

"ועתה. שלא זכינו, ותלמידים התרגלו לקבל "פיצוי הולם" על השקעה בלימודים בדמות
"בחינת בגרות", נוצרה מסורת שמקצוע שאין בו בחינת בגרות אינו מקצוע חשוב, ולא ניתנת
לו תשומת הלב המתאימה, ועל כן בחינות הבגרות בתלמוד הן בבחינת "ההכרח לא יגונה" ויש
להמשיך בהן".

.אוהש תומכ יוצמה בצמה תא ריאשמ הרב הופמן םג

:העיריה תא ביחרמ שיבורקס ברה ,םתמועל
"יש לקיים בחינת בגרות גם בגמרא, אך הערכתנו את התלמיד תתבסס לא מעט על מידת
."'רדס'ב ונמז לוצינו רועישב ותוברועמ ,ותופתתשה ,ותדמתהו ונוצר

:לידבמ הרב בן-נון

"בחינת בגרות בכתב בבקיאות – ובחינה ע"פ בעיון".

:ונלאשמ תא תמייסמו טעמכ בנימין דומוביץ לש תינורקעה ותבושת
"אין לנתק את שיטות ההערכה משיטות ההוראה והלימוד. כל עוד מפטירין כדאשתקד,
וכימים ימימה ימשיכו ללמד וללמוד ע"פ תכניות הלימודים המיושנות, ואופי הבחינות בכתב
תיכוניחהו תינרותה הריוואהו ,הנכ לע ראשית תורגבה תוניחב תנוכתמו ,הנתשי אל פ"עבו
השוררת כיום תישאר בעינה ולא תשתנה, והיחס ל"תלמוד תורה" יהיה כאל מקצוע, רגיל בין
המקצועות, כל עוד אלה קיימים ועומדים לא יהיה אפשר לשנות את דרכי ההערכה ועולם
כמנהגו ינהג, והלומדים המעטים ילמדו, והבטלנים יתבטלו, והמעתיקים יעתיקו, וההישגים
החינוכיים והלימודיים יהיו כפי שהיו. ברם, אם אכן יתחולל השינוי המיוחל בבחירת אנשי
ההוראה, בתכניות הלימודים, בשיטות החינוך וההוראה והלמידה, באווירה החינוכית במוסד,
בגישה חדשה ורעננה לבחינות בכלל ולבחינות הבגרות בפרט (שיש בהחלט לקיימן אך לשנות
באופן יסודי את אופיין), או אז יחול שינוי כללי ובעקבותיו גם שינוי בדרכי ההערכה. אז יבינו
כולם כי דרך ארץ קדמה לתורה, "ויפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת
עוון' (אבות ב', ב')".

המשתתפים במשאל הוסיפו דברים מעבר לשאלות המסוימות שהיוו את המשאל. מצאנו לנכון
להביא לקט מדבריהם כדברי סיום למשאל זה.

במשאל השתתפו ששה אנשי חינוך ונשאלו חמש עשרה שאלות. אחד מן הנשאלים אף הרחיב
את היריעה, ולפיכך, סוכם במערכת להביא את דבריו אלו כמאמר נפרד (ראה ב"ניב" זה –
בנימין דומוביץ, "חשיבה דידקטית חדשה על הוראת תלמוד").

הרב יואל בן-נון: בתוכ
"הוראת התלמוד בישיבותינו היא אחד המפתחות העיקריים לעתידן של הישיבות ולדרכו של
.ללכב יתדה רוביצה

"הממצאים שבסקר אינם מפתיעים, והם מבשרים פורענות רוחנית. בוגרי ישיבות תיכוניות,
שאינם ממשיכים בישיבות גבוהות, נמצאים במצב קשה רוחנית.

"לענ"ד, יש לחולל שינוי מרחיק לכת בצורת הלימוד באופן הבא: יש להפריד בין לימוד בעיון
ללימוד בבקיאות, ולהקדיש לכל אחד מהם כמחצית הזמן. בלימוד העיון, יש לוותר לחלוטין
על הספק של דפים, ואף על הרצף, וללמוד סוגיות חשובות, עם ראשונים ופוסקים. יש למעט
(!) בלימוד תוספות (הם הראשונים הקשים ביותר, בדרך כלל!) ולהרבות בעיון ברמב"ם,
ברא"ש, ברשב"א, וכמובן בטור + בית-יוסף ושו"ע. להרגיל בפתיחת ספרים ובהכרתם, לעסוק
בכללי פסיקה, ולהרבות בדיון על סברות ודעות שונות בסוגיות הנבחרות. זה יעשה את הלימוד
מענין ורציני. ההספק איננו חשוב! ( 40דף לבגרות עם תוספות הם שגיאה נוראה וחמורה. אין
בהם כדי היקף משמעותי מחד, וזהו הגורם הראשי לשעמום הקשה מאידך).

"בבקיאות, יש לחזור ללימוד משניות(!!) ורמב"ם, ולחתור (בתום 4שנים) להיקף של יותר
ממחצית הש"ס ושל רוב ספרי הי"ד-החזקה. על אלה יש לבחון בכתב, באמצעים שונים, ולתת
עבודות עצמיות לסדרים. סדר ללא עבודה עצמית הוא בזבוז זמן בעלמא, וביטול תורה. (אפשר
לשלב בבקיאות גם פרקי גמרא קלים ואקטואליים עם רש"י, ואף להיעזר בתרגום
(.תוטלקהבו

"היחס המדויק בין עיון לבקיאות יכול להשתנות ממוסד למוסד לפי אופיו. למשל, בשאלה
האם הבקיאות תהיה רק במשנה וברמב"ם או גם בגמרא עם רש"י (בש"ס וילנא או בש"ס
שטיינזלץ) או בשאלה אם 60% של הזמן יוקדש לעיון ו40%- לבקיאות או להפך, וכן בשאלה,
אם הסדרים יוקדשו לעיון או לבקיאות. אבל, אם רוצים להצליח, ולחבב על תלמידינו את
הש"ס, חייבים לבנות היקף של ידע על משניות ורמב"ם – בעברית! – בעזרת מבחנים ועבודות
עצמיות. ובמקביל – לשחרר לחלוטין את הלימוד בעיון מן ההיקף ולאפשר לו "קידוחי-עומק"
מרתקים ומענינים בלבד, תוך היכרות עם גדולי התורה שבכל הדורות ועם חיבוריהם, לפתח
כלי חשיבה ולימוד, ויכולת לפתוח ספרים, ולעסוק בהם.

"יחד עם כל זה, יש להגביר את לימוד התנ"ך – בתור לימוד ישיבתי, של קודש – ואת לימודי
האגדה והאמונות והדעות (מחשבת ישראל), ולהתמודד באמצעותם עם שאלות האמונה
והמוסר העולות בלב התלמידים, ולחזק בהם את אהבת ה' ואת יראתו. במידת הצורך, יש
תינכתב שרדנל רבעמ ,הלא שדוק ימוחת תרבגהל ארמגה דומילמ עובשב תועש רפסמ ריבעהל
."םידומילה

:ףיסומ שיבורקס בד ברה

"אם רצוננו לשפר את זיקת התלמידים ללימוד הגמרא אזי יש לדאוג לכך שהשעור לא ישעמם.
שיעור מענין הוא כאשר הר"מ אינו מרצה את הדברים לבדו, אלא משתף את התלמידים
באמצעות גירויים אינטלקטואליים תוך הצגת שאלות מחכימות. מטיל משימות על
התלמידים הטובים בשיעור בעת חזרה על הסוגיא לתלמידים הבינוניים ומטה. העברת שיעור
מיוחד לתלמידים מתקדמים ושיעורי עזר לתלמידים חלשים. לעולם לא נשפר את זיקת
התלמידים ללימודי התלמוד אם הר"מים לא יצאו מן השגרה ולא ישקיעו מחשבה מדי יום
ביומו, כיצד להעביר את השיעור הקרוב שלא ישעמם את התלמידים.

"בבחירת הר"מים אשר לנגד עיניהם שתי מטרות, א) חינוכם של ילדי ישראל, ב) להאהיב
תורה בקרב התלמידים – נשכיל בע"ה להחדיר בתלמידינו אהבת תורה ולימודה לשמה".

הרב שמעון לוי: בהיבט חשוב נוסף נוגע
"עיקר העיקרים הוא אישיותו של הר"מ המלמד. הר"מ אשר מנצל כל רגעיו הפנויים ללימוד
תורה אף תלמידיו יעשו זאת ע"י חינוכם לאורו ובאישיותו. ר"מ אשר אינו מנצל את עתותיו
הפנויים ללימוד תורה אך הוא מרשה לעצמו להטיף לתלמידיו על חשיבות לימוד תורה, הרי
שהוא עושה חוכא ואיטלולא מערכים מקודשים וזאת לפעמים הסיבה שבגללה תלמידים
מסתייגים מלימוד תורה".

:תניינעמ העצה הלעמ הרב דוד צבי הופמן

"יש להקים, בצד הישיבות התיכוניות, מסגרת להורי התלמידים, שבה יקבעו ההורים יום יום
עתים לתורה, ויתחזקו – הן האבות והן האמהות – ביראת שמים".

:לאינק המלש ר"דונסיים בדברי הסיכום של
"בעיית לימוד הגמרא מהווה רק אספקט אחד בתוך עולם הבעיות בו נמצאות לא רק הישיבות
אלא כל החינוך בארץ ובעולם. ההרגשה של רבים מאנשי המקצוע בחינוך ובהוראה היא כי
כמות ההשקעה בחינוך רבה מאוד ביחס לתוצר הדל והמועט. הטענה המרכזית היא שהחינוך
לא מכין את התלמידים לקראת התמודדות עם המציאות לה ייחשפו כמבוגרים. באספקט של
החינוך הדתי נראה כי למרות כמות ההשקעה הרבה בלימודי הגמרא עדיין רבים וטובים בינינו
מתקשים בלימוד דף גמרא או אפילו פרשנות סבירה בתנ"ך. הפתרון ליצירת איזון בין תשומה
לתפוקה הוא בהעלאת הרמה המקצועית של אנשי החינוך. כמו המהנדס והרופא כך גם הר"מ
והמורה חייבים לדעת היטב כיצד פועלת מערכת חשיבתו של האדם וכיצד מקצועות הלימוד
השונים זורמים בתוך המנוע החשיבתי. הרעיון הוא כי המורה והר"ם חייבים להכיר את
העקרונות השונים בהם הם פועלים כדי שיוכלו לתכנן ולנמק את פעולותיהם החינוכיות. אלה
התכונות המאפיינות בעלי מקצוע אוטונומיים כבו מהנדסים ורופאים, אולם אינן מאפיינות
מורים למרות שנות ההוראה הרבות שהושקעו בהם. עולם הישיבות התיכוניות איננו מנצל את
המידע הרב הקיים כאשר כולם מתקדמים. אם לא ייווצר שיתוף בין עולם המדע לעולם
הישיבות יימשך הסחף שתוצאותיו עגומות".