|
 הטימשה תנש  |
|
הדשה תכאלממ תובשל ונילע ,הדובע תונש שש ירחא .הטימשה תווצמ לע הרותב וניווטצנ :תיעיבשה הנשב |
|
.התשטנו הנטמשת תיעיבשהו (א"י ,ג"כ תומש) |
|
עלינו לשמוט ולהפקיר את השדות, וכן לנטוש ולעזוב את עבודות האדמה. שנת השבע היא :המדאה דבועל "תבש"ו המדאל "תבש" |
|
ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ… ('ד ,ה"כ ארקיו) |
|
|
?יתמ דע יתממ – "הנש" ?יתממ – "תיעיבשה הנשבו" בפסוקי התורה הדנים במצוות השמיטה לא נאמר מתי ראשיתה של שנת השמיטה. לא פורט .הנשמב ,הפ לעבש הרותב יוצמ הז טרפ .הטימשל "הנשה שאר" יתמ ,הרותה תווצממ המכל הנש ישאר העברא תטרפמ הנשמה "הנשה שאר" תכסמל החיתפב וביניהם גם ראש השנה לשמיטה. |
|
ארבעה ראשי שנה הם: – באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. .המהב רשעמל הנשה שאר לולאב דחאב – רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: באחד בתשרי. – באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות. – באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים: בחמישה עשר בו. (משנה, ראש השנה א', א') |
|
העתק למחברתך את קטע המשנה הדן בראש השנה לשמיטה. השג מסכת "ראש השנה" עם פירושים (רבי עובדיה מברטנורא, ר' פ' קהתי וכדו'). עיין בפירושים, והסבר כל אחד מארבעת ראשי השנה. אילו ראשי שנה קשורים לעולם הצומח? |
|
אין מתחילין למנות לשנים ולשמיטין…אלא מתשרי. ('ז ,'א הנשה שאר ,אתפסות) |
|
|
.הטימש תיעיבשה הנשה לש לולאב ט"כ דע ירשתב 'אמ :תומש רפס יקוספב רומאכ ,הדשה תודובע תא שטונו והדש תא ריקפמו טמוש יאלקחה |
|
ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה, ,התשטנו הנטמשת – תיעיבשהו ואכלו אביוני עמך, ויתרם תאכל חית השדה. כן תעשה לכרמך, לזיתך. (א"י-'י ,ג"כ תומש) |
הדובע
|
|
שני הפסוקים הנזכרים הם מועט המחזיק את המרובה. העתק את הפסוקים למחברתך כפי שנרשמו לעיל. .הטימשה תווצמ לש הבלו הרקיע אוהש עטקה תא שגדה איזה קטע הוא מבוא והקדמה למצוות השמיטה? רשום כותרת זאת בצדי הקטע שבמחברתך. חשוב: מה מטרתו של קטע המבוא? איזה קטע מפסוקי התורה מביא את המטרה, את התכלית ואת הטעם של מצוות השמיטה? ציין זאת בצדי הקטע המתאים. בשמיטה חייבים הן יבולי השדה והן יבולי המטע. הוכח זאת מהפסוקים. |
|
אחד התלמידים קרא: יש בתוך פסוקי התורה מספר שמות ניגודים או מקבילות, זוגות של :טרפל לחה דימלתהו .הז לומ הז "שש שנים" – " _____ " |
|
|
מהפסוקים בספר שמות למדנו את עיקריה של מצוות השמיטה. פרטים נוספים בעניין מצוות השמיטה מצויים בספר ויקרא, בפתיחת פרשת "בהר" (כ"ה, א'-ז'): |
|
:רומאל יניס רהב השמ לא 'ה רבדיו .א ב. דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם: כי תבאו אל הארץ אשר אני נותן לכם,  ושבתה הארץ שבת לה'. ג. שש שנים תזרע שדך, ושש שנים תזמור כרמך .התאובת תא תפסאו ד. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'. שדך לא תזרע, וכרמך לא תזמור. ה. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור. שנת שבתון יהיה לארץ. ו. והייתה שבת הארץ לכם לאכלה, לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך. ז. ולבהמתך ולחיה אשר בארצך .לוכאל התאובת לכ היהת |
| רשום במחברתך – זה מול זה – מקבילות בין פסוקי ספר שמות לפסוקי ויקרא. |
|
|
חזור ועיין בפסוקי התורה המובאים לעיל מספר שמות ומספר ויקרא. באיזה משני המקורות ?"השעת אל" תווצמכ הזיאבו ,"השע" תווצמכ הטימשה לע לארשי ווטצנ רשום במחברתך את קטעי ה"עשה" לעומת קטעי ה"לא תעשה". כאן פרץ ויכוח בכיתה: לשבות – "ושבתה הארץ", "שבת שבתון", "שנת שבתון" – זה "עשה" או "לא תעשה"? יהושע אמר: לשבות משמעו לא לעשות, לא לעבוד, לא לפעול. לכן לשבות זה "לא תעשה". בנימין חשב אחרת: "תשבות" משמעו תעשה שביתה. זהו "עשה". ואם המלה "לא" אינה ."השעת אל" ונניא הזש רורב ,הבותכ מה דעתך? עיין להלן בדברי הרמב"ם, בספרו "הי"ד החזקה", והשב ליהושע ולבנימין המתווכחים :םהיניב |
|
מצוות עשה לשבות מעבודת הארץ ומעבודת האילן בשנה השביעית, שנאמר: "ושבתה הארץ שבת לה' " (ויקרא כ"ה, ב'). .(א"כ ,ד"ל תומש) "תובשת ריצקבו שירחב" :רמאנו וכל העושה מלאכה מעבודת הארץ או האילנות בשנה זו, ביטל מצוות "עשה", ועבר על "לא תעשה", שנאמר (ויקרא כ"ה, ד'): "שדך לא תזרע, וכרמך לא תזמור". ('א ,'א הטימש תוכלה) |
|
|
בסוף אותו שיעור אמר ראובן: עיינו חזור ועיין בפסוקי ספר שמות ובפסוקי ספר ויקרא, ואני שמתי לב לדבר נוסף: בפסוקים שישה שמות למצווה שאנו לומדים. חלקם בני מלה אחת וחלקם בני שתי מלים. אך המשותף לכולם הוא שהם מתחילים באות ש'. ועוד הוסיף ראובן: ואנחנו נוהגים דווקא להשתמש בכינוי שביעי, שאיננו כתוב בצורתו זו …הרותב רשום במחברת את השמות ואת הכינויים של השמיטה בפסוקי התורה. |
|
הדובע
|
|
בחר לך אחת משתי המטלות: א. אתה נמצא בכרם ענבים בשנת השבע. זה לצד זה מלקטים עשיר ועני, בעל השדה ואחד הנצרכים. מבטיהם נפגשים, והם פותחים …החישב רשום את השיחה בין השניים. ב. עליך להכין כתבה עיתונאית, ריאיון עם אחד המלקטים בשדה בשמיטה – עשיר או עני. כתוב במחברתך את הריאיון הדמיוני. |
 
|
|
 
|