אוצר בית דין

:טרפנ
.1 בשביעית קוצר בעל השדה שלא כדרך הקוצרים. הוא קוצר כמות מועטה (יש אומרים
מזון ל- 3סעודות), ובכך הוא ככל אדם אחר המלקט בשדהו.
.2 ביעור פירות השביעית והפקרתם, לאחר שכלו מן השדה, מונע שבביתו של אדם אחד
תישאר כמות גדושה של פירות שביעית, בעוד שאחרים אכלו את הפירות, ולא נותרו להם
.הליכאל תוריפ

"התוספתא" (שביעית ח', א'-ב') מספרת לנו, כיצד הושג השיויון בין בעל השדה לשאר כל
ישראל בזמן העבר. בימי בית שני נהג בית הדין שבכל יישוב לארגן הן את איסוף יבולי
השביעית והן את חלוקתם באופן שווה לכל דורש:

גדיאל נשלח בשביעית על ידי בית הדין למודיעין. מדי יום היה יושב על פתחי העיירה
מהבוקר עד הערב. את תיאוריו, את רשמיו ואת חוויותיו מיום עבודתו הוא רשם במחברתו.
כתוב במחברתך את תיאור יום עבודתו של גדיאל באחת משלוש הדרכים האלה:
.1 דיווח של גדיאל לבית הדין
.2 ריאיון עם גדיאל לעיתון של מודיעין על עבודתו בשביעית
.3 רישום של גדיאל ביומנו.
נסה להוסיף לתיאורו של גדיאל גם דברי ביקורת, תיאורי תקלות, הצעות ייעול וכדומה.

אוצר בית דין לעניין איסור קצירה וחובת ביעור

הפועלים הקוצרים בשליחות בית הדין, כדי להכניס יבול ל"אוצר" – לא חל עליהם האיסור
"לא תקצור כדרך הקוצרים". פועלים אלו קוצרים בשביל הרבים, בשביל כל תושבי העיירה,
ולכן מותר להם לקצור ללא שינוי, בכל דרך ובכל כמות.

איסוף הפירות לאוצר בית הדין מבטל חובה נוספת. יבולי אוצר בית הדין פטורים אף מחובת
.תיעיבש תוריפ רועיב
כאשר כלה פרי מסוים מן השדה, יש לבער ולהפקיר פרי זה גם מן הבית. ביעור פירות
שביעית בא להשוות בין כל ישראל לעניין כמות הפירות. אך הואיל וחלוקת הפירות על ידי
שלוחי בית דין מבטיחה את השוויון בין כל ישראל, אין עוד צורך בביעור פירות שביעית.
ואכן, פירות שביעית מאוצר בית הדין פטורים מחובת ביעור.

מידד נשכר על ידי בית הדין לאסוף את יבול השדה לאוצר בית הדין. לידו מלקט מן היבול
שמעון, האוסף מזון שלוש סעודות לבני ביתו. תאר את איסוף הפירות של השניים זה מול
זה: כלי עבודה, כמות הפירות, תחושות והרהורים וכדומה.

גביית תשלום על ידי שלוחי בית הדין

בסוף החודש ערכו שלוחי בית הדין את מאזן ההוצאות וההכנסות.
רשום במחברתך בטור אחד הוצאות שונות (פרט!), ובטור מקביל הכנסות ממכירת פירות
.תיעיבש
מה, לדעתך, היה סיכום המאזן: רווח או הפסד לבית הדין?

אוצר בית דין בימינו

שמיטת תשמ"ז בכפר עציון

מזכירות המשק השכירה לבית הדין את המטעים, וזה קיבל עליו את הטיפול במטעים על כל
.ויתוכרעמו ויבלש

חברי הקבוצה עבדו במטע כפועלים שכירים של בית הדין, אשר שילם להם את משכורתם
ואת ההוצאות השונות הכרוכות בטיפולם במטע.
להלן המסמכים הנוגעים בדבר:

ביה"ד לעניני שביעית גוש עציון, נאות לקבל על עצמו את הטיפול
במטעי כפר-עציון בשנת השמיטה, לאחר שקיבל את הודעתכם על
החלטתכם לשמור שמיטה כהלכתה ולהפקיע את בעלותכם ככל
הנדרש ע"פ דין.
מגמת כתב זה, למנותכם לשלוחי בית-דין לכל הטיפולים הנחוצים
במטע ולפיקוח על מצבו לצורך ביה"ד.
אנו מצפים שתודיעונו על כל המלאכות הנחוצות כדי שיהיו לביה"ד
פירות שמיטה ראויים לחלוקה לציבור ותעריכו בפנינו את משמעות
.הכאלמו הכאלמ לכ תיישעמ תוענמהה
המינוי לגבי עבודת המטע תקף רק לגבי מלאכות שביה"ד יורה
שמותר לעשותן ויודיעכם על כך.
כמובן שבהוצאותיכם שיוגשו לביה"ד יש לכלול גם את האחריות
והפיקוח מטעם ביה"ד על כל הנחוץ למטע ואת היעוץ המקצועי
שינתן לביה"ד בכל הקשור לעבודת המטע בשנה השביעית – שנת
.ז"משת

א. ה' פ' ופ' ופ' נתרצו להיות בי"ד בעיר לקיים אוצר בי"ד של פירות שביעית
לצורך הציבור.
ב. אחרי שנעשו בי"ד באו בהסכם עם מר פ' נ"י שיהי' הוא שליח שלהם לפקח
לכ תא תושעלו ותושר תחת תואצמנ רשא …… לשו ולש הדשה תוקלח לע
העבודות הנחוצות והמותרות על ידו או על ידי פועלים שלא ילך שום דבר
.דוביאל
ג. הנ"ל נותן לבי"ד זכות להכניס את הפירות של החלקות הנ"ל לתוך המחסן
שלו ולחדר הדרומי בצריף ולהחזיקם שם.
ד. חלקות השדה הנ"ל נמצאות ב-……….. וגם הצריף והמחסן הנ"ל נמצאים
.םש
ה. הבי"ד קובע את המקום הנ"ל לאוצר בי"ד.
ו. הבי"ד קובע להנ"ל שכר של מאה וחמישים ל"י לחודש בעד כל העבודות
הנ"ל ובעד שכירת המקום.
ז. הנ"ל יגבה את הסכום הנ"ל מלבד כל ההוצאות אשר יהיו לו מאלה שיקחו
.תואצוהה ולעיש יפכ לקשמו הדמ לכל תוריפה תא

וע"ז באעה"ח ביום ….. שנה…… פה …….
………….. ………..םאנ
………….. ………..םאנ
………….. ………..םאנ

הרב זאב ויטמן כפר עציון

…תורצוא

זוכרים את סיפורו של מ' אורן מקיבוץ "שעלבים" "כרמך לא תזמור" בשביעית? הוא המשיך
וסיפר לנו על שיווק ענבי הכרם של המשק על ידי בית דין:
כזכור, הקפדנו על איסור "כרמך לא תזמור", ולא זמרנו כלל את כרמינו בשביעית.
אך עדיין עמדה בפנינו הבעיה של שיווק הענבים לייצור יין. בענבים אלו חלה קדושת
שביעית, על כל המתחייב מכך: לבצור בכמויות קטנות, לבצור בשינוי, איסור סחורה ועוד.
כאן נכנסים לתמונה הרב ניסים קרליץ ובית דינו אשר בבני ברק. כשנתברר לבית הדין הזה,
שאין אנו זומרים כלל וכלל בשמיטה, ניאותו להיות אוצר בית הדין, ולשווק את ענבי הכרם
שלנו. הטיפול בכרמים עבר לבית הדין. אנו, הכורמים וחברי המשק, היינו שלוחי בית הדין
לטיפול בגפנים. בצענו בכרם רק את הפעולות שהתיר לנו בית הדין.
כשהגיע עת בציר הענבים, בצרנו את הגפנים לאוצר בית הדין. משום כך מותר היה לנו לבצור
את כל כמות הענבים, בלי שינוי. הענבים הועברו ליקב לייצור מיוחד של יינות שביעית. היין
שיוצר מענבי הכרמים שלנו היה יין בקדושת שביעית. על גבי הבקבוקים הודבקו תוויות
מיוחדות, שציינו והדגישו, שיש להקפיד על היין בקדושת שביעית.
בית הדין ארגן תחנות חלוקה באזורי הארץ השונים, ושם סיפקו שלוחי בית הדין יין
בקדושת שביעית. מחיר היין היה זול יחסית, שכן בית הדין גבה רק עבור עבודת שליחיו
.קווישהו הקפסאה תואצוה רובעו