|
|
אוצר בית דין בעבר |
|
אחת ממצוות השמיטה היא לחלק את הפירות באופן שווה בין בעל השדה לבין כל אדם .הדשב טקלמה |
|
לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך. (ויקרא כה,ו) |
|
השיויון הזה בין העשיר לעני הוא תוצאה של שתיים ממצוות השמיטה: .1 האיסור לקצור כדרך הקוצרים. .תיעיבש תוריפ לש רועיבה תבוח .2 :טרפנ "התוספתא" (שביעית ח', א'-ב') מספרת לנו, כיצד הושג השיויון בין בעל השדה לשאר כל |
|
הנושארב היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות. כל מי שמביא פירות בתוך ידו, נוטלין אותן ממנו, ונותנין לו מהן מזון שלוש סעודות והשאר מכניסין אותו לאוצר (מחסן) שבעיר.
ומחלקין מהן ערבי שבתות |
|
עיין בקטע המובא מן התוספתא, ומצא בו שני חלקים: חלק אחד המתאר את מעורבות בית הדין בחלוקת הפירות, וחלק שני המתאר את מעורבות בית הדין הן באיסוף הפירות והן בחלוקת הפירות. חשוב: אילו שתי שורות בדברי התוספתא שייכים גם לחלק הראשון וגם לחלק השני?
'א קלח
|
|
"בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות." לאיזו מטרה? מה היה עליהם לבדוק שעושים ושאין עושים בשביעית? כל מי שקצר, בצר, קטף או אסף מיבולי השנה השביעית, היה מביא את היבולים לשלוחי בית הדין. מה עשו שלוחי בית הדין ביבולים? מה הושג בחלוקת היבול על ידי שלוחי בית הדין? "והשאר מכניסין אותו לאוצר (=מחסן) שבעיר". לשם מה? מה ייעשה בו? גדיאל נשלח בשביעית על ידי בית הדין למודיעין. מדי יום היה יושב על פתחי העיירה
'ב קלח
|
|
בחלק השני שבדברי התוספתא מתרחבת פעילותם של שלוחי בית הדין. כיצד? מה, לדעתך, קורה ב"אוצר" של בית הדין, שבגללו שלוחי בית הדין "שוכרין פועלים"? .רויצב וא הביתכב "רצוא"ה תא ראת
לאוהבי הלשון העברית…
|
|
היעזר במורה ללשון עברית, ורשום במחברתך את שמות פעולות הקטיף והאיסוף בפירות הנזכרים ב"תוספתא". |
| הפיטקה תלועפ | ירפה |
|---|---|
|
– |
.1 |
|
– |
.2 |
|
– |
.3 |
|
הוסף לרשימה פעולות נוספות בליקוט ובאיסוף יבולים (גם כאלה שאינם פירות), כגון תמרים, חיטה, תפוזים, דבש ועוד. |
|
|
למדת, כי האיסור "לא תקצור" בשמיטה משמעו לא תקצור כדרך הקוצרים. משום כך אסור הקציר הרגיל בכמויות גדולות ומסחריות. ומה על הקציר של בית הדין ל"אוצר"? הפועלים הקוצרים בשליחות בית הדין, כדי להכניס יבול ל"אוצר" – לא חל עליהם האיסור איסוף הפירות לאוצר בית הדין מבטל חובה נוספת. יבולי אוצר בית הדין פטורים אף מחובת מידד נשכר על ידי בית הדין לאסוף את יבול השדה לאוצר בית הדין. לידו מלקט מן היבול |
|
|
חמוטל הצטרפה אל אמה, שהלכה לקנות פירות מאוצר בית הדין בשמיטה. האם נטלה שקית ארוזה ומלאה בענבים, קופסה מלאה בזיתים וצנצנת שמן זית. האם שלשלה לקופה שבצדי הדוכן 8שקלים. :התשקה דימו ,לטומח הריעה – !לוזב דואמ הז – רוסא !תיעיבש תוריפב רוחסל רוסאש ונדמל ירה !?תיעיבש תוריפ רובע תמלשמ תא !עגר – למכור אותם בכסף! האם הרגיעה את הבת והסבירה לה: – אינני משלמת עבור פירות שביעית. אכן, אסור לסחור בפירות שביעית, ואמנם אינני רוכשת אותם בכסף. הכסף ששילמתי הוא תשלום לבית הדין עבור ההוצאות שהיו לו בשכירת הפועלים, בהעברת היבולים וכדומה. – אהה! – קראה חמוטל – אני מבינה! הכסף הוא תשלום לבית הדין ולא לחקלאי. בית הדין זכאי לגבות כספים עבור ההוצאות שהיו לו בריכוז הפירות מיבולי שמיטה. הסבר במחברתך, מדוע התשלום לשלוחי בית הדין איננו מסחר בפירות שביעית. בסוף החודש ערכו שלוחי בית הדין את מאזן ההוצאות וההכנסות. |
|
בית דין אינו גובה תשלום עבור הפירות, שהרי פירות שביעית הפקר הם, ואסורים בסחורה. אלא בית דין רשאי לשלם לעובדיו תמורת עבודתם ולגבות את הוצאותיו מן הציבור. כלומר, הציבור משתתף בהוצאות של אוצר בית הדין. ולכן בפירות המחולקים על ידי אוצר בית דין אין איסור סחורה. (מתוך "ספר דיני שביעית", הוצאת ספריית דגל ירושלים, פרק כ', סעיף ג') |
|
|
לא ונבש …תרבחתמו תרזוח ומכ ,הקתונ רשא הטימשה תרשרש …תרשרשה תכשמנ דוע אדמת הארץ ואל שבת הארץ. שוב מהדהד קול השמיטה בארצנו. חקלאים ישראליים שומרים שביעית. כבימי עבר גם היום: "שלוחי בית דין שוכרין פועלים", ואלו אוספים את יבולי שנת השבע, "ומכניסין אותן לאוצר שבעיר". חזרנו אל"אוצר בית הדין"… |
|
|
לקראת השמיטה של שנת תשמ"ז החליטו בכפר עציון שבהרי יהודה לשמור במטעיהם את מצוות השמיטה לכל פרטיה ודקדוקיה. בית דין של רבנים קיבל עליו להורות לחברי קבוצת כפר עציון את הדרך שילכו בה בקיום השמיטה כדת וכדין. בית הדין הנחה את חברי הקבוצה הן בדרך הטיפול במטע והן באופן השיווק של פירות שביעית מהמטע. מזכירות המשק השכירה לבית הדין את המטעים, וזה קיבל עליו את הטיפול במטעים על כל חברי הקבוצה עבדו במטע כפועלים שכירים של בית הדין, אשר שילם להם את משכורתם |
מתוך "שמיטת תשמ"ז בכפר עציון" של הרב זאב ויטמן,
|
|
ו"משת לולא ח"כ הודעת כפר-עציון לבית דין לעניני שביעית גוש עציון אנו החתומים מטה כנציגי קבוצת כפר עציון רוצים להודיע – עוד טרם כניסת שנת השבע – לביה"ד לעניני שביעית שהוקם ע"י רבני גוש-עציון, שבמטעי כפר-עציון תשמר שמיטה כהלכתה, ואנו מקבלים באהבה את אפקעתא דמלכא ומפקיעים את בעלותנו המוחלטת מיבול אדמותינו ככל הנדרש עפ"י דין, ומקבלים על עצמנו לנהוג במטעים רק כשלוחי בית הדין ובהתאם להוראותיו .הכאלמו הכאלמ לכ יבגל תוטרופמה כמו"כ, אנו משכירים לבית הדין הנכבד, שקיבל על עצמו לטפל במטעינו – מטעי הדובדבן, גודגדן, נקטרינות, אפרסק, תפוחי עץ ואגוז – את כל שטחי המטעים הנ"ל ומערכותיהם כדי שבית הדין יוכל לטפל במטעים בשנת השמיטה. ההשכרה מתיחסת למערכות ההשקיה, לזכותנו על מכסות המים, לבית האריזה, לבית הקירור, למחסני הכלים ולכל הנחוץ לביה"ד לשם טיפול במטעים הנ"ל .רוביצה תבוטל כמו"כ, אנו מביעים את נכונותנו לשמש כשליחי ביה"ד לכל העבודות שיושתו עלינו מטעם ביה"ד ועפ"י החלטותיו ובהתאם להנחיותיו. אנו מקבלים על עצמנו לדאוג לעובדים המקצועיים והמנוסים לגבי כל מלאכה ומלאכה שביה"ד יזדקק לה ולגייס את כל העובדים האחרים שיהיו נחוצים לביה"ד לשם כך. אנו נגייס עובדים אלו מבין חברי המשק ומחוצה לו, ככל הנחוץ למילוי .רתויב בוטה דצה לע ד"היב תושירד אנו נעריך את השכר המגיע לנו תמורת כל הנ"ל ונצרפו לרשימת טוריפ – ד"היב תוחילשב וניתדובע לע ונירכש טוריפו וניתואצוה .ד"היב רושיאל ה"זעב שגויש כשכירים ברור לנו שמחירי הפרי יקבעו ע"י ביה"ד באופן שיובטח לנו תשלום עבור הוצאותינו ושכרינו בלבד ללא כל רווח נוסף שהיינו יכולים לקבל ע"י מסחר בפירות בהתאם להיצע ולביקוש. תוקף כל השכירויות וההתחיבויות הנ"ל הוא עד תום עונת הקטיף .ח"משת תנש תישאר דע ,ונייהד ,ז"משתב קווישהו הבוט הנש תכרבב וכוח"ט לכם ולכל בית ישראל שמעון קרניאל – מרכז משק ליפא פרידמן – מזכיר פנים |
|
|
דובכל קיבוץ כפר-עציון
בברכת התורה והארץ בית הדין לעניני שביעית גוש-עציון. |
|
הפירות ממטעי כפר עציון – דובדבן, גודגדן, נקטרינות, אפרסק, תפוחי עץ ואגוז – היו קדושים בקדושת שביעית, ואסורים היו במסחר. ואמנם אלו רוכזו באוצר בית דין, ושווקו על ידי בית הדין באמצעות ועדות שמיטה לחנויות מיוחדות או לתחנות חלוקה מרכזיות. על האריזות סומן והודגש, שאלה פירות שביעית, ויש לנהוג בהם בקדושה, קדושת שביעית. ולא תוריפ ריחממ לוז היה הקולחה תונחתבו תושרומה תויונחב תוריפה רובע ובגש ריחמה בחנויות הרגילות ובשווקים, שכן אלו שווקו על ידי אוצר בית דין, וזה גבה רק את מחיר ההוצאות של בית הדין בטיפול בפירות ובשיווקם. |
|
ב"ה, ט' חשוון תשמ"ח
פירות גוש עציון
|
||||||||||||||||||
| וז | לדוג | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| :טימסינרג | :ןתנוי | :גניקרטס | ||||||||||||||||
|
ח"ש 3 ח"ש 3.8 ח"ש 3.8 |
ח"ש 2.5 ח"ש 2.8 ח"ש 2.3 |
ח"ש 3.5 ח"ש 4.5 ח"ש 4 |
6.5 7 7.5 |
|||||||||||||||
|
מחירים אלו בתוקף בתנאי שאין הם גבוהים ממחירי פירות מקבילים שאינם באים מאוצר בית דין. הרב זאב ויטמן בית הדין לעניני שביעית גוש עציון |
||||||||||||||||||
|
בשמיטה של תשמ"ז אכן זכו חקלאי כפר עציון לשמור שביעית כהלכתה במטעיהם. הרבנות הראשית לישראל וגדולי הפוסקים קראו עליהם את הפסוק "גיבורי כוח עושי דברו" (תהלים ק"ג, כ'), וכן קראו לציבור שומרי המצוות לסייע לגיבורי כוח אלו ברכישת פירות שביעית מאוצר בית דין. |
"לכתחילה יש להשתדל לקנות ירקות ופירות מאוצר בית דין של אדמות יהודיים ששמטו קרקעותיהם ולסייע בידי גיבורי כח עושי דברו ובכדי להרבות שמירת שביעית וגם קיום מצוות ."תיעיבש תוריפ תליכא לארשיל תישארה תונברה לש הטימשה תדעו תורצואל עייסל ,ריעו ריע לכב הטימשה תודעול אורקל ולא תורושב ונאב שלמה זלמן אויערבאך יוסף שלו' אלישיב |
|
שטר אוצר בית דין כפי שנוסח ע"י החזו"א (מתוך "האיש וחזונו" להרב קלמן כהנא ז"ל, תשכ"ד, עמ' מג).
זכרון דברים
|
האשרה רטש
|
|
"והיתה שבת הארץ לכם לאוכלה" פירות אלו נאספו לאוצר בית דין ממטעי כפר עציון גוש עציון, שלא נמכרו לנוכרי, והינם כשרים למהדרין. אין בפירות חשש נעבד ותחגשה תחת השענ לכהו רמשנו של בית הדין ובשליחותו. הפירות קדושים בקדושת שביעית ויש להשתמש בהם לאכילה בדרך שימושם הרגיל, ואסור להפסידם. התשלום נקבע ע"י בית הדין תוריפב לופיטב ויתואצוה יוסיכל .םתקולחבו הרב זאב ויטמן כפר עציון |
|
|
למרבה השמחה, קבוצת "כפר עציון" לא הייתה היחידה בשמירת שביעית של שנת תשמ"ז. משקים נוספים בגולן ובגליל, במרכז הארץ ובדרומה, בהר חברון ובבנימין שמרו על שביעית, ושיווקו את יבוליהם באמצעות אוצר בית הדין. זוכרים את סיפורו של מ' אורן מקיבוץ "שעלבים" "כרמך לא תזמור" בשביעית? הוא המשיך |

![]()
|
![]()
|
![]() |

הגיע זמן תאנים,
הגיע זמן ענבים,
הגיע זמן זיתים,




