|
 קדושת ארץ ישראל בגבולותיה  |
|
מהפסוק "כי תבואו אל הארץ" אכן למדנו, כי חובת השמיטה היא רק בארץ, בארץ ישראל. אך מה הם גבולות ארץ ישראל שבתוכם חייבים בשביעית, אילו גבולות של הארץ נתקדשו ונקבעו כמחייבים לשנת השבע: גבולות ההבטחה המפורטים בפרשת "מסעי" (במדבר ל"ד), גבולות הארץ שכבש יהושע או גבולות אחרים? |
|
|
פעמיים נתקדשו ונקבעו גבולות הארץ: כשיהושע ועולי מצרים כבשו את ארץ ישראל, וחילקו אותה לשבטים, בפעם הראשונה קידשו את הארץ בקדושה ראשונה. קדושת הארץ הראשונה נמשכה כל ימי יהושע, השופטים והמלכים, עד לחורבן המקדש על ידי נבוכדנאצר, מלך בבל. כאשר כבש נבוכדנאצר את הארץ, בטלה קדושת הארץ הראשונה. בכיבוש (ע"י יהושע) נתקדשה הארץ, ובכיבוש (ע"י נבוכדנאצר) נתבטלה קדושתה. גבולות הארץ של עולי מצרים הם השטחים בהם התישבו עולי מצרים בימי יהושע בן נון. נתקדשה ארץ ישראל על ידי עולי בבל, ובראשם עזרא. כששבו ישראל לארץ בפעם השנייה אחר 70שנות גלות בבל, הם קיבלו את החזקה ואת השלטון על הארץ. היה זה כורש, מלך פרס, שהרשה להם להחזיק בארץ ישראל. עולי בבל, שהחזיקו הארץ באישורו של כורש, קידשו את הארץ בקדושה השנייה. גבולות הארץ של עולי בבל כללו את השטחים בהם .ארזע ימיב לבב ילוע ובשיתה לדעת רוב הפוסקים, הקדושה השנייה של הארץ מימי עזרא ועולי בבל, לא בטלה, והיא תקפה גם בימינו. ולכן הגבולות שנקבעו על ידי עולי בבל הם הקובעים לגבי קדושת הארץ .םויה לפניך שתי מפות של גבולות הארץ: האחת – גבולות הארץ בתקופת יהושע ועולי מצרים, |
|
גבולות קדושה ראשונה = "קדושת יהושע" = "קדושת עולי מצרים"
"לבב ילוע תשודק" = "ארזע תשודק" = הינש השודק תולובג
|
| הגבול הצפוני של הארץ לפי מפות אלה מבוסס על המשנה: |
|
:תיעיבשל תוצרא שולש כל שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב, .דבענ אלו לכאנ אל כל שהחזיקו עולי מצרים, מכזיב ועד הנהר ועד אמנה, דבענ אל לבא לכאנ מן הנהר ומאמנה ולפנים – (א,ו תיעיבש הנשמ) .דבענו לכאנ |
הדובע
|
|
.1 העתק את 2המפות – גבולות הארץ בימי יהושע ובימי עולי בבל – על נייר .ףוקש  הנח אותן זו על גבי זו, ומצא מתי כללו גבולות ארץ ישראל שטח גדול יותר, בימי עולי מצרים או בימי עולי בבל? .2 מתי נכללו בגבולות הארץ חלקים מעבר הירדן המזרחי? היזכר אילו שבטים ישבו שם. צבע במפות שבידך את חלקי עבר הירדן המזרחי. .3 באילו כיוונים, או בחלק מהם, היה קו הגבול זהה בימי יהושע ובתקופה .טרפ ?לבב ילוע .4 סמן במפות את היישוב בו אתה גר. האם היישוב נכלל בגבולות עולי בבל? האם חלה בו קדושה שנייה? האם יש לקיים בו כיום את מצוות השמיטה?
|
|
|
המשנה במסכת שביעית מחלקת את ארץ ישראל לשלשה אזורים (=ארצות), מתארת את גבולותיהם ומציינת את ההבדלים שביניהם לענין שביעית. המשנה מתרכזת בתאור הגבול הצפוני של ארץ ישראל. לבב ילוע וקיזחהש לכ .א |
|
,לבב ילוע וקיזחהש לכ מארץ ישראל ועד כזיב, .דבענ אלו ,לכאנ אל ('א ,'ו תיעיבש ,הנשמ) |
|
חזור אל מפת עולי בבל, וסמן באדום את הגבול הצפוני. גבול זה נקבע על פי דברי המשנה "ארץ ישראל עד כזיב" (=אכזיב). כזיב הוא ישוב בצפון, וסמוך לו עובר נחל כזיב. זהו השטח שנתקדש בקדושה שנייה על ידי עולי בבל. רוב הפוסקים סבורים, כי קדושה זו קיימת עד .םויה האם יהיה מותר לאכול בשביעית מספיחי השדות שבארץ זו, "מארץ ישראל עד כזיב"? האם יהיה מותר לעבד את השדות בארץ זו? ב. כל שהחזיקו עולי מצרים |
|
הנמא דעו רהנה דעו ביזכמ .דבענ אל לבא ,לכאנ ('א ,'י תיעיבש ,הנשמ) |
|
שים לב כי המשנה עוסקת בהבדל שבין קדושה ראשונה לשניה, (קדושת עולי מצרים לקדושת עולי בבל), לגבי הגבול הצפוני של ארץ ישראל. חזור אל שתי המפות שהעתקת. הנח את מפת הגבולות של עולי מצרים על גבי מפת עולי בבל. ברה יפל ."הנמא דעו רהנה דעו ביזכמ" הנשמה ירבד יפ לע עבקנ הז רוזא לש ינופצה לובגה |
|
"מכזיב" – הישוב כזיב ונחל כזיב הם הגבול הדרומי של האזור שהחזיקו בו רק עולי מצרים. ."נ" תואה תרוצב איה לש ותה רשא ,הימסק רהנ = ינאטילה רהנ – "רהנה דעו" "ועד אמנה" – אמנה הוא "הר הלבנון", אשר נמצא לאורכו של נהר הליטאני, .יברעמה ודיצב |
|
ציון הגבולות "הנהר ואמנה" הוא ציון הגבול הצפוני והמערבי של חבל ארץ זה: כל השטח שנמצא מזרחית ודרומית לנהל הליטאני ולהר הלבנון ועד כזיב, הוא השטח שהיה מיושב .הינש השודק ימיב בשוימ היה אלו ,הנושאר השודק ימיב ומה דין שביעית בארץ זו? אף על פי שקדושתה בטלה בחורבן בית ראשון, החמירו חכמינו וקבעו, שבכל זאת יישמר זכר ממצוות השמיטה בארץ זו. מותר לאכול בחבל ארץ זה בשביעית ללא כל מגבלה, אך אסור לעבד את השדות ובלשון המשנה: "נאכל אבל לא נעבד". ג. חבל ארץ שלא החזיקו בו עולי בבל, ואף לא עולי מצרים |
|
מן הנהר ומאמנה ולפנים ('א ,'ו תיעיבש) דבענו לכאנ |
|
המשנה מציינת שבצפון הארץ יש אזור נוסף, אשר לא נכבש על ידי עולי מצרם, ולא הוחזק על ידי עולי בבל. אזור זה הוא "מן הנהר ומאמנה ולפנים". וזה פירוש משפט זה לפי הרב :ילארשי |
|
"מן הנהר": נהר הליטאני "ומאמנה": הר הלבנון "ולפנים": השטח הנמצא צפונית ומערבית לנהר הליטאני ולהר הלבנון. |
|
אזור זה נכלל בגבולות המפורטים בתורה בפרשת "מסעי", אך הוא לא נכבש מעולם על ידי ישראל, אף שהוא נכלל בגבולות ההבטחה. אי לכך לא גזרו בו כלל איסורי שביעית, והוא "נאכל ונעבד" (משנה, שם). חזור למפת עולי מצרים, וצייר בעזרתה מפה שלישית: האזור הצפוני שאינו נכלל בגבולות |
הדובע
|
|
.1בידך עכשיו שלש מפות: שתים שהעתקת מן הספר הזה, ושלישית שציירת בעצמך: הכוללת את האזור הצפוני, שנאכל ונעבד. לפניך המשנה כשהיא מחולקת לשלשה חלקים, במקביל למפות שבידך. העתק את המשנה, השלם את המלים החסרות, והצמד כל קטע משנה למפה המתאימה לו.
|
|
חלק ראשון "הארץ" – "כל שהחזיקו _____ _____ מארץ ישראל עד _______." מה דין המקום לעניין שמיטה? ". _____ ____ ו ______ אל"
.2 חשוב: לפי מה דורגו קטעי המשנה הדנים בשלוש הארצות לשביעית: לפי .3 דעואל, אלישמע ונחמיה הם שלושה אחים. דעואל הוא תושב לוד שבמרכז |
 
|
|
 
|