|
 הרותה יקוספ  |
|
הדאגה לעני ולנצרך עוברת כחוט השני ברבות ממצוות התורה. חלק מהמצוות האלו הן מצוות התלויות בארץ ובעבודת הארץ, כגון שמיטה (שמיטת קרקעות), לקט, שכחה ופאה, מעשר עני .דועו מלבד מצוות אלה יש בתורה מצוות נוספות שנועדו לסייע לאביון ולנזקק, אך הן אינן קשורות כלל בארץ ובעבודות האדמה. אחת ממצוות אלו היא מצוות שמיטת כספים. נעיין בפסוקי התורה (דברים ט"ו, א'-ג'): |
|
בוזעל = טומש ריקפת = טמשת |
מקץ שבע שנים תעשה שמיטה. :הטימשה רבד הזו ,ודי השמ לעב לכ טומש .והערב השי רשא ,ויחא תאו והער תא שוגיי אל .'הל הטימש ארק יכ ,שוגית ירכונה תא ואשר יהיה לך את אחיך, תשמט ידך. |
|
שמיטת החובות הכספיים של יהודי ליהודי – זוהי מהות המצווה של שמיטת כספים. והתורה מוסיפה (דברים ט"ו, ט'-י"א): |
|
(ט) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר הטמשה תנש עבשה תנש הברק  ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא: (י) נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך: (יא) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך: |
|
במצוות שמיטת כספים מנו חכמים שלוש מצוות: מצות "עשה" אחת ושתי מצוות "לא ."השעת מצוות ה"עשה" נשנית בתורה פעמיים, בשתי לשונות. צטט אותה במחברתך. מצוות ה"לא תעשה" האחת היא האיסור לנגוש ולתבוע את המלווה מן הלווה, והשנייה היא .עבשה תנש הברק רשאכ ,תוולהלמ ענמיהל רוסיאה צטט את קטעי הפסוקים במצוות ה"לא תעשה". בחלק השני של פסוקי התורה המובאים לעיל נמצאות אזהרה והבטחה בקשר לשמיטת כספים. מהי האזהרה? אילו שני ביטויים מדגישים אותה? רשום אותם במחברתך. ציין במחברת 3מלים באזהרה המרמזות על מעשה שלילי, לא רצוי. ומהי ההבטחה? ניתן לתמצת אותה במלה אחת. מהי אותה מלה? רשום במחברתך זה מול זה, בצבעים שונים או במסגרות שונות, את האזהרה ואת ההבטחה. |
|
מי שנמנע מלהלוות את חברו קודם השמיטה, – טמשייו ולש בוחה רחאתי אמש עבר ב"לא תעשה". שנאמר: "הישמר לך וגו'." ,אוה לודג אטחו שהרי הזהירה עליו תורה בשני לאווין; שנאמר: "השמר לך פן… וגו'." וכל מקום שנאמר "השמר" או "פן" או אל – ."השעת אל" תווצמ וז ירה ."לעילב" ותארקו ,וז הער הבשחמ לע הדיפקה הרותהו והרי הוסיף הכתוב להזהיר ולצוות, שלא ימנע אלא ייתן, שנאמר: "נתון תיתן לו, ולא ירע לבבך לו וגו'." והבטיח הקב"ה בשכר מצווה זו בעולם הזה, שנאמר: "כי בגלל הדבר הזה יברכך וגו'." ('ל ,'ט לבויו הטימש תוכלה ,ם"במר) |
|
|
בפרקים הקודמים למדת על שמיטת קרקעות בשביעית. בפרק זה תלמד על שמיטת כספים. מה הקשר בין השתיים? איזה מפסוקי התורה מתאים גם לשמיטת כספים וגם לשמיטת קרקעות? חז"ל מצאו רמז לקשר בין שמיטת כספים לשמיטת קרקעות מכפילות המלים בפסוקים: "וזה דבר השמיטה: שמוט…", ואמרו בגמרא (מסכת גיטין ל"ו, ע"א): |
|
:רבדמ בותכה תוטימש יתשב בשמיטת קרקע ובשמיטת כספים. בזמן שאתה משמט קרקע, אתה משמט כספים. ובזמן שאי אתה משמט קרקע, אי אתה משמט כספים. |
|
שמיטת כספים צמודה לשמיטת הקרקע, וגם מותנית בה. ובימינו, ששמיטת הקרקע, לדעת רוב החכמים, היא רק מדרבנן, האם נוהגת שמיטת כספים? עיין להלן, בדברי הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל ט', ג'): |
|
ומדברי סופרים, שתהא שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה בכל מקום. … כדי שלא תשתכח תורת שמיטת הכספים מישראל. |
:תרבחמב בשה
|
|
– האם שמיטת כספים נוהגת בימינו? – האם היא מדאורייתא או מדרבנן? – מה טעם שמיטת כספים כיום? שמיטת כספים איננה מן המצוות התלויות בארץ. חייבים בה גם מחוץ לגבולות ארץ ישראל. .ליעל ונאבהש ם"במרה ירבדמ תאז חכוה בכך עולה הבדל מהותי בין שמיטת קרקעות לשמיטת כספים. בתלמוד נאמר (קידושין ל"ח, ב'): "השמטת כספים נוהגת בין בארץ בין בחוץ לארץ." ועל שמיטת קרקעות למדת. היכן היא נוהגת? ערוך טבלת השוואה במחברת, וציין את ההבדל הנזכר בין שמיטת כספים לשמיטת קרקעות. בהמשך הלימוד תוסיף לטבלה עוד הבדלים: |
| שמיטת כספים | תועקרק תטימש |
|---|---|
.1 .2 |
.1 .2 |
|
נסה לשער, מדוע שמיטת קרקעות נוהגת רק בארץ ישראל, בעוד ששמיטת כספים נוהגת בכל .םוקמ הערה: למעשה לא נהוג לקיים שמיטת כספים בחו"ל. |
|
| ב"קיצור שולחן ערוך" מקור חיים לרב ח"ד הלוי מובא (פרק קמ"ג, סעיף כ"ט): |
|
ומדברי סופרים, שתהא שמיטת כספים נוהגת בזמן הזה בכל מקום, בין בארץ בין בחוץ לארץ. וכל הלוואה שהלווה אדם לחברו… .הפוסב תטמשמ תיעיבשה תנש לפיכך, כשתשקע חמה בליל ראש השנה מוצאי שנת השמיטה, .בוחה דבא |
|
?הוולמל הוולה בייחש ,בוחה לטבו טמשנ תיעיבשה הנשב יתמ עיין בפסוקי התורה ומצא: מאיזו מלה דרשו חכמים: "שאין השביעית משמטת אלא בסופה" (גמרא, ערכין כ"ח, ב')? לכן, במשך שנת השמיטה מותר למלווה לתבוע חוב שיש לו אצל חברו. אך לאחר שנת ברכיהו ונח ידידים בנפש. בשנה השישית למחזור השמיטה כשלו עסקיו של נח, והוא ירד חשוב: האם נהגו השניים כדין וכיאות? |
|
,תיעיבש וילע הרבעש בוח ריזחמה לכ רוח חכמים נוחה הימנו. וצריך המלווה לומר למחזיר: .ינממ תרטפנ רבכו ,ינא טימשמ אמר לו אף על פי כן רצוני שתקבל, .ונממ לבקי .שגנ אל ירהו ".שוגיי אל" :רמאנש ואל יאמר לו: בחובי אני נותן לך, אלא יאמר לו: שלי הם, ובמתנה אני נותן לך. |
|
שחזר עם חברך את פרטי השיחה בין ברכיהו לנח. דמותו של מי מהשניים מוצאת חן בעיניך ביותר? אחד התלמידים קרא: אני יודע מדוע המלווה קרוי ברכיהו והלווה נח. זה על שם האמור .ם"במרה ירבדבו הרותה יקוספב הסבר את הדברים. |
על מה שמיטת כספים אינה חלה?
|
|
במשנה, במסכת "שביעית" פרק י', משנה א', וכן ברמב"ם בהלכות שמיטה ויובל פרק ט', מפורט אילו חובות אינם נשמטים בשמיטת כספים: |
|
הקפת החנות אינה משמטת… (חוב שנרשם בחנות) …טמשמ וניא ריכש רכש קנסות… אינם נשמטין… וכל מעשה בית דין אינן משמטין… המלווה על המשכון אינו משמיט… |
|
לפניך שלושה מקרים. בדוק לפי הרמב"ם, באילו מהם יישמט החוב בגמר השמיטה: .1 מפעל "מאור" נקלע לקשיים כספיים, ועובדי המפעל לא קיבלו את משכורותיהם זה חודשיים ימים. כשקרב החודש האחרון של השנה, שנת השמיטה, הרהרה אחת מעובדות המפעל: האם בגמר השנה יישמט החוב שחייב לנו בעל המפעל, ונפסיד משכורות של שני ?הדובע ישדוח .2 בדיון שנערך בבית הדין בחודש אלול של השנה השביעית פסקו הדיינים: על מר צבעוני לשלם קנס בסך 3,000ש"ח כעונש על הפקעת המחירים של המצרכים שבחנותו. בית הדין נתן לו ארכה של 60יום לתשלום הקנס. מר צבעוני חשב: אדחה את התשלום; הרי בליל ראש השנה יישמטו החובות. האומנם? .3 בשבוע האחרון של שנת השבע ערכו נועה ואמה קניות לראש השנה במרכול השכונתי. ליד הקופה שילמה האם בצ'ק דחוי, צ'ק שזמן פירעונו לאחר החגים. נועה לחשה לאמה: איזה כיף! לא נצטרך לכבד את הצ'ק הזה. הרי השנה שנת השמיטה, והחוב יישמט בסוף השנה… האם חייכה לעבר בתה, והסבירה לה…
|
|
| :עבשה תנש ברקתהב ינעל ונפסכמ תוולהלמ ענמנ אלש ,ונתוא הריהזה הרותה |
|
הישמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל, לאמור: ,הטימשה תנש ,עבשה תנש הברק ורעה עינך באחיך האביון, ולא תיתן לו… ('ט ,ו"ט םירבד) |
|
ברבות הימים אכן קרה הדבר. הלל הזקן ראה, שבני דורו נמנעו מלהלוות כספים זה לזה, מתוך חשש שהשנה השביעית תשמוט את החוב, והמלווה יפסיד את כספו. עמד הלל הזקן ותיקן לישראל את תקנת הפרוזבול. |
|
|
פרוזבול הוא קיצור של המלה פרוזבולוטי. זהו הרכב של שלוש מלים: הנקת – זורפ בולי – עשירים בוטי – עניים. כלומר תקנה לעשירים ולעניים. תקנת הפרוזבול באה להבטיח לעשירים, שהכסף שהם הלוו לעניים יושב להם גם לאחר שמיטת הכספים. ולעניים התקנה מבטיחה, שיימצא מי שילווה להם כספים גם בהתקרב שנת .עבשה למדנו, כי "כל מעשה בית דין אינן משמיטין" (משנה, שביעית י', ב'). חוב שחייבים לבית הדין אינו משמט בקץ השנה השביעית. על עיקרון זה בנוי הפרוזבול. זהו מסמך כתוב וחתום, שבו המלווה מעביר את החוב שחייבים לו לרשות בית הדין, ובית הדין הוא הגובה את החוב עבור המלווה. ההלוואה והגביה נעשים על ידי בית הדין, ובשל כך מותרת גביית החוב גם לאחר השמיטה. בנוכחות עדים המלווה חותם על כתב המסמיך את שלושת דייני בית הדין לגבות את החובות המגיעים לו. .האוולהה תא ינעלו ופסכ תא רישעל החיטבמ ונימי דעו ללה ימימ לובזורפה תנקת |
|
|
תלמידים מספר התקשו להבין את תקנת הפרוזבול. שילה שאל: על סמך מה יכול היה הלל לתקן תקנה בניגוד לאמור בתורה? חגי קרא: בתקנת הפרוזבול "עוקפים" את מצוות השמיטה! דני הוסיף: האם אפשר לומר שמימי הלל ותקנת הפרוזבול בטלה מן העולם שמיטת כספים? עיין להלן בדברי הרמב"ם, והשב לשילה, לחגי ולדני. |
|
ט קרפ לבויו הטימש תוכלה ם"במר וט הכלה
|
 
|
|
 
|