|
 ?תיעיבש תשודק הלח המ לע  |
|
יבולי שנת השמיטה שיש בהם קדושת שביעית מחייבים אותנו בכללי התנהגות מיוחדים. במשנה ובתלמוד דנים אילו דינים חלים על פירות שביעית בגלל קדושתם. אחת השאלות הנדונות על ידי חכמי המשנה היא: על אילו צמחים מצמחי השדה חלה קדושת ?הטימשב תיעיבש |
?ימל – "תיעיבש ול שי"
|
| נעיין במשנה במסכת "שביעית" (פרק ז', משנה א'): |
|
:תיעיבשב ורמא לודג ללכ אוהש לכ מאכל אדם המהב לכאמו וממין הצובעים (=צמחים שנוהגים היו ליצור מהם צבע) …תיעיבש ול שי … |
|
המשנה נותנת לנו עיקרון, כלל שעל פיו נקבע על אילו צמחים חלה קדושת שביעית. איזה יבול ופרי "יש לו שביעית"? הפרי ש"יש לו שביעית" צריך להיות אחד משלושת סוגי הצמחים .הנומ הנשמהש פרט אותם במחברתך: .1 היוועץ במורה לטבע, ותן דוגמה לכל אחד. זכור: אין קדושת שביעית חלה על פרחים שנועדו לקישוט ואין בהם :הרעה בפינה הדרומית בשדה, גילה אליצפן גבעולי פשתן פורחים, ובפינה אחרת נאחז בגדר צמח :הנשמה ירבדב קודב |
?המל – תיעיבש תוריפ
|
|
מהפסוק בתורה – "והייתה שבת הארץ לכם לאכלה" (ויקרא כ"ה, ו') – למדו חכמים, כי פירות שמיטה, אף שיש בהם קדושת שביעית, מותרים באכילה, הם נועדו "לאכלה". תוריפב שמתשהל רתומ תפסונ הרטמ וזיאל תטרפמ ,'ב הנשמ ,'ח קרפ תיעיבש תכסמב הנשמה שיש בהם קדושת שביעית: |
|
הנתינ תיעיבש ,הליכאל הייתשלו ולסיכה (=מריחת עור הגוף בשמן מן הצומח). |
|
,הנשמה ירבד תא ביחרמ 'א ,'ה קרפ לבויו הטימש תוכלה ,"הקזחה ד"יה ורפסב ם"במרה :רמואו |
|
ונתינ תיעיבש תוריפ ,הליכאל הייתשלו הכיסלו רנה תקלדהלו .העיבצלו |
|
השלם ורשום במחברתך בסדר מדורג: _________ :הרותה יפל – ונתינ תיעיבש תוריפ ________ :הנשמה ירבדל _______ :ם"במרה ירבדל |
הדינים בפירות שיש בהם קדושת שביעית
|
|
עד עתה למדנו, על מה חלה קדושת שביעית, וכן לאילו שימושים מותרים פירות שיש בהם .תיעיבש תשודק בפרק זה תלמד על ארבעה דינים בפירות שמיטה, שחלה עליהם קדושת שביעית. מארבעת הדינים שבפירות שביעית שניים הם חיוביים – חובה ומצוות "עשה" – ושניים הם איסורים של ."השעת אל" תווצמ
4הדינים בפירות שביעית
|
|
|
|
מהפסוק "והשביעית תשמטנה ונטשתה" (שמות כ"ג, י"א) למדו חכמים, כי בשנת השבע חייב בעל השדה להפקיר את יבולי שדותיו לכול. פירות השנה השביעית אינם של בעל ראשכ תיעיבש תוריפמ ומצעל טוקלל יאשר אוהו והדש תא ריקפמ הדשה לעב .הדשה .םיטקלמה :הטימשה תווצמ ששמ תחאכ ם"במרה הנומ הדשה תא טומשלו ריקפהל הבוחה תא |
|
א. שתשבות הארץ בשביעית ממלאכתה. ב. שלא יעבוד עבודת הארץ בשנה זו. ג. שלא יעבוד עבודת האילן בשנה זו. ד. שלא יקצור הספיח כדרך הקוצרים. ה. שלא יבצור הנזירים (=הענבים השמורים) כדרך הבוצרים. ו. שישמוט מה שימציא הארץ. |
|
העתק למחברתך את שש מצוות השמיטה, וצטט במקביל לכל אחת מהן את קטע הפסוק המתאים מספר שמות כ"ג, י'-י"א, או מספר ויקרא כ"ה, א'-ז'. |
?דציכ תיעיבש תוריפ רקפה
|
|
למשפחת אברבנאל שדה תבואה גדול. רבות עמלו אבי המשפחה ופועליו הרבים בפיתוח השדה ובטיפוח. כסף רב ומאמץ ניכר הושקעו בסימון החלקות ובמספרן, בכבישת דרכי גישה בין חלקות השדה, בבניית תעלות השקיה ועוד ועוד. :תושק תולאש לאנברבא לש וחומב וצצורתה הטימשה תנש ברקתהב ?הדשה תא ריקפהל יילע תיפסכה העקשההו הדובעה לכ ירחא ?רומשאו דומעא זאו ,ותוא חתפא תומיוסמ תועשב קרו ,הדשה תא לענאש רשפא המותר לי לנעול את שערי השדה מפני מזיקים ומשחיתים? אולי אאסוף את הפירות לביתי, ושם יוכלו העניים לבוא ולקבלם? .טבלתהו לאש ,הטימשה ברעב לאנברבא לאש ולא תולאש עיין במקור ההלכתי הבא, והשב לאברבנאל על שאלותיו: |
|
על כן אסור לשמור על כרמו, פרדסו ושדהו, שיש בהם פירות אשר חלה עליהם קדושת שביעית, ואסור לנעול אותם. … המקומות, שיש שם גויים, |
|
הכן דף הנחיות על המותר ועל האסור לבעל השדה בשמיטה, בפירות שביעית. נסו לצייר או לבנות את דגם שדהו של אברבנאל, ובכלל זה המודעות שבפתח השדה. |
בחן את עצמך:
|
|
לפניך מבחן קצר בנושא הפקר פירות שביעית. העתק למחברתך 5מתוך השאלות. השלם את החסר בכל שאלה באחת התשובות המוצעות. .וילובי תא רוצבלו רוצקל הדשה לעבל _____ הטימשה תנשב .א .ותמדא ילובי תא _____ הדשה לעב לע תיעיבשב .ב . _______ הטימשב והדש לובימ לטונ הדשה לעב .ג . ______ תודשה הטימשב .ד .והדש תא לוענל הדשה לעבל ______ עבשה תנשב .ה . _____ ינפב הדשה תא לוענל רתומ תיעיבשב .ו ז. במודעה שבפתח השדה כותבים בשמיטה: יבול השדה _____ . :תונוכנה תובושתה הלא |
|
| :הרותב רמאנ |
|
והייתה שבת הארץ לכם לאכלה. ('ו ,ה"כ ארקיו) |
| על המלה "לאכלה" דרשו חכמים: |
|
.דספהל אלו הלכאל (גמרא פסחים נ"ב, ע"ב) |
|
יבולי שבת הארץ ניתנו לנו, לצרכינו, אך התורה מדגישה "לאכלה". הדגשה זו נדרשה על ידי החכמים כהגבלה מסוימת: "לאכלה" – כן. להפסד – לא. ?תיעיבש תוריפב דספה והמ הפסד בפירות שביעית הוא שימוש בהם בשינוי וחריגה מהשימוש הרגיל והקבוע. פרי שהשימוש הרגיל והקבוע בו הוא למאכל אדם, הרי נתינתו כמאכל לבהמה היא "הפסד" .תיעיבש תוריפב רוסא הז "דספה" .ותובישחב התחפהו המשנה מדגימה לנו את העיקרון הזה: |
|
.הכיסלו הייתשלו הליכאל הנתינ תיעיבש ,לוכאל וכרדש רבד – לוכאל ולסוך – דבר שדרכו לסוך. לא יסוך יין וחומץ, אבל סך הוא את השמן… ('ב ,'ח תיעיבש ,הנשמ) |
|
פירות שביעית ניתנו לנו לאכילה, לשתייה וכו', אך בתנאי מסוים: "לאכול – דבר שדרכו לאכול." הקבוע ומוגבל באכילה מותר באכילה. הקבוע ומוגבל בסיכה, כמו השמן, מותר לסוך בו. אבל יין וחומץ, שאין רגילים לסוך בהם, אסור לסוך בהם בפירות שביעית. |
|
|
על הפסוק מהתורה, "והייתה שבת הארץ לכם לאכלה" (ויקרא כ"ה, ו'), :א"ע ,ב"ס הרז הדובע תכסמב ארמגה תרמוא |
|
.הרוחסל אלו – הלכאל |
| :רמאנ 'ג הנשמ ,'ז קרפ תיעיבש תכסמב ,הנשמבו |
|
… אין עושים סחורה בפירות שביעית… |
|
בעל השדה מלקט בשביעית בשדהו כשאר כל אדם, מועט, כמות מעטה וסבירה. יש אומרים, שכמות מועטה היא כמות שלוש סעודות. כמו כן, מותר לבעל השדה ללקט מעט מפירות שדהו בשביעית, כדי למכרם. – למכור??? – תמהו התלמידים. :חולה לע המשר הרומהו
|
|
כשהעתיק גדעון למחברתו את הרשום על הלוח, ריצדו לפניו האותיות, והוא גילה משחק :םילמ |
ר ת ו מ ע ט
|
ר ו ס א ח  ו ר ה |
?תיעיבש תוריפ רוכמל רתומ דציכ
|
|
גדעון ממשיך ומהרהר: מעט – מותר. לסחורה – אסור. מה אפוא יעשה אבא ביבולי הפרדס ?הטימשב ונלש בארוחת הערב שאל גדעון את אביו שאלה זו, וכשניגש האב לארון הספרים, קראה בהתרגשות רינה, אחותו הגדולה של גדעון: – אני זוכרת מהשמיטה הקודמת: מדי יום, אחר הצהריים, הייתי עומדת בחצר הבית ומוכרת שקיות תפוזים ארוזות וסגורות, שקית תפוזים בשקל. זיל הזול! כך הייתי קוראת לקונים ומוכרת מדי יום 4-3שקיות… |
פירות שביעית: יש לנהוג בהם קדושת שביעית!
|
|---|
|
לפניך קטעים מן המשנה, מהרמב"ם בהלכות שמיטה ומספר בן ימינו, "מצוות הארץ", של :ברה לש תוארוההמ תחא לכל רוקמה תא אצמ .ל"צז אנהכ 'ק ברה |
|
– אין מוכרין פירות שביעית לא במידה ולא במשקל ולא במניין (במספר)… ('ג ,'ח תיעיבש) :יתהק פ"ר שוריפ – אין עושין סחורה בפירות שביעית. ,קושב תיעיבש תוריפ רוכמל רוסא – |
הדובע
|
|
.1העתק למחברתך את 5ההוראות של הרב שהזכרנו לעיל, ובמקביל רשום .הארוה לכל רוקמה תא טרפ .ונדמלש תוכלהה יטרפ יפל תיעיבש תוריפ רכממ רייצ וא ראת .2 מראות, קולות, כמויות, צבעים וכדומה. |
|
|
?תיעיבש תוריפ רועיב והמ האחרונה מבין ארבע המצוות של קדושת שביעית היא מצוות ביעור. עלינו לבער, להוציא ולכלות מהבית פירות שיש בהם קדושת שביעית.
?יתמ – רועיבה
|
| :('ז-'ו ,ה"כ ארקיו) "רהב" תשרפב הרותב רמאנ |
|
והייתה שבת הארץ לכם לאכלה. לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך ולבהמתך ולחיה אשר בארצך, .לוכאל התאובת לכ היהת |
|
רש"י על הפסוקים מביא את דברי הספרא לפרשה, ושואל על צמד המלים "ולבהמתך :"היחלו |
|
אם חיה אוכלת, בהמה לא כל שכן שמזונותיה עליך?! ומה תלמוד לומר ?"ךתמהבלו" |
|
המלה "ולבהמתך" נראית לכאורה מיותרת. אם נאמר ששבת הארץ נתנה לאכילה לחיה, הרי ודאי וודאי לבהמה, "שמזונותיה עליך", שאתה חייב לזון ולפרנס אותה! ואם כן, לשם מה נאמר "ולבהמתך"? בהמשך רש"י מביא את תשובת הספרא, ומתרץ בדרך ההיקש וההשוואה: |
|
:היחל המהב שיקמ כל זמן שחיה אוכלת מן השדה, האכל לבהמתך מן הבית. כלה לחיה מן השדה, כלה לבהמתך מן הבית. (רש"י, שם) |
?עודמ – רועיבה
|
|
כאשר כלה פרי כלשהו מפירות שביעית מן השדה, חייבים לכלות את הפירות מהסוג הזה מן הבית. חשוב: מדוע ציוותה התורה לבער ולכלות את פירות השביעית מן הבית, כשהם כלו בשדה? :הטימשה תווצמ לש המעטב רכזיה והייתה שבת הארץ לכם לאכלה. לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך. הרמב"ם בהלכות שמיטה פרק ז', א'-ב' מסביר מהו ביעור פירות שביעית, וכן נותן דוגמה: |
|
א. פירות שביעית אין אוכלין מהן, אלא כל זמן שאותו המין מצוי בשדה. שנאמר: "ולבהמתך ולחיה אשר בארצך ".לוכאל התאובת לכ היהת כל זמן שחיה אוכלת ממין זה מן השדה, .תיבבש הממ לכוא התא כלה לחיה מן השדה, חייב לבער אותו המין מן הבית. .תיעיבש תוריפ לש רועיב והזו ?דציכ .ב |
?דציכ – רועיבה
|
|
איך מבערים פירות שביעית מן הבית לאחר שכלו מן השדה? :('ח קרפ תיעיבש) אתפסותב אבומ |
|
,רועיבה תעש עיגהו תיעיבש תוריפ ול שיש ימ מחלק מהן לשכניו ולקרוביו וליודעיו, :רמואו ,ותיב חתפ לע חינמו איצומו ,לארשי תיב ,וניחא מי שצריך ליטול, ייטול. |
|
לדעת רוב החכמים ביעור הפירות הוא הוצאתם והפקרתם לכול, בנוכחות שלושה אנשים.
וכך אומר הרמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא כ"ה): |
|
הכילוי הזה עניינו שיכלה הפירות אחר זמן מביתו להפקירן, והוא ביעור שביעית, שהזכירו חכמים בכל מקום… |
|
זכור: כשמפקיר בעל הפירות את פירות השביעית, רשאי כל אחד לבוא וליטול מהם. גם בעל הפירות עצמו רשאי ליטול מהם לעצמו (מזון של שלוש סעודות). פירות שביעית שהגיע זמן ביעורם ולא ביערו אותם אסורים באכילה. |
הדובע
|
|
:תוירקיע תולאש שולשב ונד ונדמלש ,תורוקמה ?תיעיבש תוריפ רועיב והמ ?המ .1 ?תיעיבשה תוריפ תא רעבל שי יתמ ?יתמ .2 .3איך? איך מבערים את פירות שביעית? המקורות נקטעו והתבלבלו זה בזה. העתק אותם למחברתך שלמים וסדורים, כשהם כל זמן שחיה אוכלת מן השדה |
 
|
|
 
|