|
![]()
מתוך: מה עניין השמיטה…
![]()
משרד החינוך, מינהל החינוך הדתי, תשנ"ד, עמ' 106-109
|
מצוות השמיטה בנויה על שני יסודות: כלל ופרט. גם כללותיה וגם פרטותיה מסיני. כללותיה תא ריכמ דחאו דחא לכשכ – היתוטרפו ,"הילע היבשוי לכ" רשאכ קר הרותהמ הלח הווצמה – שדהו. בימינו שתי הסיבות אינן קיימות. עדיין לא כל יושביה עליה, ואין כל אחד ואחד מכיר את נחלתו. לכן אין החיוב כיום בשלמותו, ולרוב הפוסקים המצווה היא מדרבנן. אולם מכאן למדים אנו על מהותה של המצווה. חייבים לקיימה, וכנראה גם ניתן לקיימה, אחד העקרונות הבסיסיים של הלכות השמיטה הוא הפקעת הבעלות הפרטית מהגידולים יש בהלכה דיון אם קרקע ציבורית חייבת בהלכות שמיטה. כי מאחר שכל האיסורים שנאמרו הרעיון המרכזי של מצווה זו הוא, אפוא, להוציא את האדם מתפיסתו האגוצנטרית ולפתח |
|
תידדה תוירחא יאלקחהמ העיקפה הרותהש וניאר רבכ .וז הווצמב רתוי תיתועמשמ איה תידדהה תוירחאה את בעלותו הפרטית על יבול שדותיו והעבירה אותה לכלל: "ואכלו אביוני עמך ושבעו". ייתכנו מצבים רבים שבהם החקלאים, בעלי השדות, הם בעלי רכוש רב יותר מאשר האביונים לכן מסתבר שהידור מצווה של הצרכן, שהוא רצוי בדרך כלל באופן עקרוני, לא יתייחס לתפיסה זו יש השלכות רבות. למשל, האם יש להעדיף ירקות ופירות מיובאים על פני אלו של אולם שאלת השאלות עומדת בעינה, האם יצא הצרכן המהדר ידי חובתו, כשהוא גורם במו ואלו המעדיפים תוצרת נוכרית ולשם כך מזמינים תוצרת חקלאית מוגברת, המחייבת הגדלת הצרכן סבור שהוא מהדר במצווה בלי לשים לב לכך שאולי מצוותו באה בעבירתם של האחריות לכלל נוגעת לא רק לקיום המצוות, אלא גם לעצם הקיום. אין ליחיד זכות קיום ומאחר שאי אפשר להפקיר את יישובי הספר למשך שנת השמיטה, על הציבור כולו לממן את הייתי מציע, שהצרכנים העירוניים יפקידו את כספם בבנק לחקלאות, ובתום שנת השמיטה אך יש דרך מהודרת יותר, שתאפשר הדדיות של קיום המצווה בהידור הן על ידי הצרכן והן בירקות הדרך קשה יותר. אין אפשרות לזרוע ירקות בשנת השמיטה. אולם יש סוגי ירקות |
|
בין תפיסה פרטנית לתפיסה ממלכתית מי שמעוניין באמת להדר במצוות, מה עליו לעשות? לחשוש לדעתם של הרמב"ם והרב קוק ולהימנע מלצרוך ירקות אלו, ולהעדיף במקומם תוצרת נוכרית או יבוא, או שמא לסמוך על המקילים? כאן יהיה ההבדל בין תפיסה פרטנית לבין תפיסה ממלכתית. מבחינה ממלכתית הידור המצווה הוא "להחמיר" דווקא כמקילים ולסייע לחקלאים שומרי השמיטה. ועל זה נאמר "לא עם הארץ חסיד". כדי להיות חסיד צריך להיות למדן, להכיר את הגישות השונות דיסח ."הריבע דגנכ הווצמ רכש בשחמ יווה" :וישעמ תוכלשה תא בטיה בשחלו ,הכלהב אמיתי מהדר במצוות, כשהוא כולל בחשבונות גם את זולתו. היתר המכירה מבוסס כולו על התפיסה הממלכתית. לחקלאי בודד ייתכן שיימצא פתרון אישי לשנת השמיטה. אולם כרגע אין עדיין פתרון מעשי למצוקת ההתיישבות החקלאית בכללה. המאבק על האדמות הוא חריף ביותר. כל דונם אדמה שננטש על ידי יהודי עלול להיתפס על ידי נוכרי. מכירת אדמה לשנת השמיטה מונעת את השתלטות הנוכרים על האדמות למשך יתר השנים. ליצוא אין כרגע תחליף. רק על ידי תכנון ארוך טווח, שבתוכו תיכלל קרן לשנת שבתון לחקלאים, ניתן יהיה להגיע |
|
ויטרפ לכ לע לולכמה לא תוסחייתה נושא השמיטה הוא מורכב, והוא מחייב רמה גבוהה של יראת-שמיים המתייחסת אל המכלול .וכותב תומיוסמ תוריתס ליכמכ הרואכל הארנ אוה יכ רתוי בכרומ אשונה .ויטרפ לכ לע בגידול מסוים ניתן להדר ולהימנע משימוש בהיתר המכירה ובגידול אחר יש הכרח לסמוך על .הריכמה רתיה הבעיה מקיפה הן את המיגזר היצרני והן את המיגזר הצרכני. גם החקלאי בכפר וגם הצרכן תשלובת זו שבה אנו חותרים ללא לאות לקראת שמיטה בשלמותה ובהידורה, תוך כדי |

![]()
|
![]() |


