|
ד קרפ
|
ןיחיפס כל שתוציא הארץ בשנה שביעית, בין מן הזרע שנפל בה מקודם שביעית, בין מן העיקרים.א שנקצרו מקודם וחזרו ועשו ושניהם נקראו ספיח, בין מן העשבים והירקות שעלו מאיליהן ואין להן זרע, הכל מותר לאוכלו מן התורה שנאמר: והיתה שבת הארץ לכם לאכלה. ואפילו שדה שנטייבה בשביעית וצמחה, פירותיה מותרין באכילה, וזה שנאמר: את ספיח קצירך לא תקצור, שלא יקצור כדרך שקוצר בכל שנה, ואם קצר כדרך הקוצרין לוקה, כגון שקצר כל השדה והעמיד כרי ודש בבקר, או שקצר לעבודת הארץ כמו שבארנו, אלא קוצר מעט מעט .לכואו טבוחו
הא למדת שאין אוכלין מפירות שביעית אלא פירות האילנות והעשבים שאין זורעין אותם .ג
ועד מתי אסורין ספיחי שביעית במוצאי שביעית? מראש השנה ועד חנוכה, ומחנוכה ואילך .ו
:ד"בארה תגשה מאימתי מותר אדם ליקח לוף במוצאי שביעית? משירבה החדש. .ח |
|
ראש השנה לעניין שביעית ויובל באחד בתשרי ראש השנה לשמיטין וליובלות. פירות ששית שנכנסו לשביעית, אם היו.ט תבואה או קטניות או פירות האילן, והגיעו לעונת המעשרות קודם ראש השנה, הרי אלו מותרין. ואף על פי שאוסף אותם בשביעית, הרי הן כפירות ששית לכל דבר. ואם לא באו לעונת המעשרות אלא אחר ראש השנה הרי הן כפירות שביעית. |
|
מעבר השנים בגידולי גרעין, ירקות ופירות התבואה והקטניות אסורין באכילה משום ספיחים, ופירות האילן אוכלין אותן בקדושת.י .תיעיבש האורז והדוחן והפרגים והשומשמין ופול המצרי שזרעו לזרע, הולכין בהן אחר גמר פרי, .אי הירק בשעת לקיטתו, והאתרוג אפילו היה כפול קודם ראש השנה ונעשה ככיכר בשביעית, .בי וכן פירות שביעית שיצאו למוצאי שביעית, בתבואה וקטניות ואילנות הולכין אחר עונת .גי |
|
פול המצרי שזרעו לזרע בשישית, ונגמר פריו קודם ראש השנה של שביעית, בין ירק שלו בין זרע .די שלו מותר בשביעית, ואם זרע לירק ונכנסה עליו שביעית, בין ירקו בין זרעו אסור כספיחי שביעית, וכן אם זרעו לזרע ולירק אסור. עבר וזרעו בשביעית ויצא לשמינית, אם זרעו לזרע, בין זרעו בין ירקו אסור במוצאי שביעית .וט
עבר וזרעו בשביעית ויצא לשמינית וכו' עד וירקו מותר. א"א לא מצינו בזורע בשביעית שום היתר, הבצלים הסריסים, ופול המצרי שמנע מהם מים ל' יום קודם ראש השנה, ושל בעל שמנע מהם ג' .זי הדלועין שקיימן לזרע, אם הוקשו לפני ראש השנה ונפסלו מלאכול אדם מותר לקיימן בשביעית.חי לוף של ערב שביעית, וכן בצלים של ערב שביעית הקיצונים ופואה שנגמרו לפני שביעית מותר .טי הבצלים שירדו עליהם גשמים בשביעית וצמחו, כל זמן שהעלין שלהן ירוקין הרי אלו מותרין, ואם .כ ,לכה רתוהו ורקיע תא וילודיג ולעה ורקיע לע וילודיג וברו תינימשב ועטנו ,תיעיבשב ורקעש לצב .אכ
|
|
קדושת שביעית: (א) אסיף הפירות בשביעית הפירות שיוציא האילן בשביעית, לא יאספם כדרך שאוסף בכל שנה שנאמר: ואת ענבי.בכ נזירך לא תבצור, ואם בצר לעבודת האילן או שבצר כדרך הבוצרים לוקה. וכיצד עושה? תאנים של שביעית אין קוצין אותן במוקצה אבל מייבשן בחרבה, ולא ידרוך .גכ ענבים בגת אבל דורך הוא בעריבה. ולא יעשה זיתים בבית הבד, אבל כותש הוא ומכניס לתוך בד קטן ביותר וטוחן בבית הבד ובקוטב ומכניס לבד קטנה, וכן בשאר הדברים כל שיכול .הנשמ תונשל |
|
ו,ח תיעיבש הנשמ 
|
|
תיעיבש תוריפ רקפה (ב) :תיעיבש תשודק מצות עשה להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית, שנאמר: והשביעית תשמטנה .דכ |
|
הינש השודקו הנושאר השודק תופמ א,ו תיעיבש הנשמ
|
|
סוריא, אף על פי שאין שביעית נוהגת בה מן התורה, גזרו עליה שתהיה אסורה בעבודה .זכ בשביעית כארץ ישראל, כדי שלא יניחו ארץ ישראל וילכו וישתקעו שם. אבל עמון ומואב, ומצרים ושנער, אף על פי שהם חייבות במעשרות מדבריהם אין שביעית נוהגת בהן. עבר הירדן שביעית נוהגת בה מדבריהם, וספיחי סוריא ועבר הירדן מותרין באכילה, לא .חכ
|
|
נכרי שקנה קרקע בארץ נכרי שקנה קרקע בארץ ישראל, וזרעה בשביעית, פירותיה מותרין, שלא גזרו על הספיחין.טכ אלא מפני עוברי עבירה, והנכרים אינן מצווין על השביעית כדי שנגזור עליהם. עיירות ארץ ישראל הסמוכות לספר, מושיבים עליהם נאמן כדי שלא יפוצו נכרים ויבוזו .ל |
 
|
|
 
|