אחרי שהופרש מעשר ראשון,
מפרישים מן הנשאר מעשר שני
בשנים א' ב' ד' ה' משנות השמיטה.
בשנה השלישית והשישית מפרישים מעשר עני.
מעשר שני שייך לבעל השדה
אשר חייב להעלות את המעשר לירושלים,
ולאכול אותו שם בקדושה ובטהרה.
אם רחוקה הדרך לירושלים,
יפדה את המעשר בכסף,
יוסיף חומש (%,)25
יעלה את הכסף לירושלים,
שם ישהה עד שיקנה בכסף הזה מאכל ומשתה,
שיאכל אותו בירושלים.
,האמוטב ולכאל רוסא ינש רשעמ
ולכן בזמן הזה אסור מעשר שני באכילה ובהנאה.
אך הואיל ודין פדיון הקדש קובע
האמ הוושה שדקה יכ
,ללוחמ הטורפ הווש עבטמ לע ולליחש
אפשר בזמן הזה
,תחא הטורפב ינשה רשעמה לכ תא ללחל
.הלקלקלו הטורפה תא דבאל
טעם הדבר,
ינש רשעמ תשודק יכ
נתבטלה מן הפירות שנפדו, ועברה לפרוטה.
יש המתירים
לפדות פירות מעשר שני מרובים
על פירות חולין מעטים
במקום לחללם על פרוטה.
לקבלת הסבר לעניין ההפרשה והחילול,
ונוסח ההפרשה והחילול – לחץ כאן.
