|
רשעמ תוכלה ם"במר |

'ב קרפ

פירות החייבים במעשרות ועונת המעשרות
אינו חייב להפריש מן התורה אלא הגומר פירותיו לאוכלן לעצמו אבל הגומרן למכרן פטור
.א
מן התורה וחייב מדבריהם שנאמר עשר תעשר וגו 'ואכלת אינו חייב אלא הגומר תבואתו
.הלכואל
פירות שאינן ראויים לאכילה מקטנן כגון הבוסר וכיוצא בו אינן חייבין במעשר עד שיגדלו
.ג
ויעשו אוכל שנאמר מזרע הארץ מפרי העץ עד שיהיה פרי ,וכן התבואה והקטניות שנאמר את
כל תבואת זרעך עד שתעשה תבואה וזו היא עונת המעשרות ,וקודם שתגיע התבואה והפירות
לעונה זו מותר לאכול מהן כל מה שירצה ובכל דרך שירצה.
פירות שהן ראויין לאכילה בקטנן כגון הקשואים והמלפפונות שאין מניחין אותן אלא כדי
.ד
להוסיף בגופן בלבד ,אבל ראויין הן מתחלה לאכילה הרי אלו חייבין במעשר בקוטנן,
שמתחלת יציאתן באו לעונת המעשרות.
,ירפה אוהש המ יפל לכה חומצלו עירזהל תוריפה ועיגישמ, תורשעמה תנוע איה וז יא
.ה
כיצד התאנים משיעשו רכים עד שיהו ראויים לאכילה אחר כ"ד שעות משעת אסיפתן,
הענבים והבאושים והם הענבים הדקים המדבריות משיראה החרצן שלהם מבחוץ ,הרמונים
משימס הפרח שלהן בין האצבעות ויצא ממנו מים ,התמרים משיפתחו כשאור ,האפרסקין
משיטילו גידים אדומים ,האגוזים משיתפרש האוכל מהקליפה החיצונה ,השקדים המתוקים
משתתפרש קליפתן החיצונה ,המרים פטורין לעולם ,ושאר כל בעלי קליפות כגון
האצטרובולין והלוט והבטנים משיעשו קליפה התחתונה הסמוכה לאוכל ,הזיתים משיעשו
שמן אחד מתשעה ממה שהן ראויין לעשות כשיגמרו וזה שליש שלהן ,התפוחים והאתרוגים
משיתעגלו מפני שהן ראויין לאכילה כשהם קטנים ,התותים והאוג משיאדימו ,וכן כל שדרכן
להאדים משיאדימו ,החרובין משיעשו נקודות נקודות שחורות ,וכן כל שדרכן להשחיר משינקדו
, האגסים והקרוסטמלין והפרישים והעוזרדין משיעשו קרחות קרחות לבנות ,וכן כל שדרכן
ללבן משיקרחו קרחות ,התבואה משתביא שליש ,התלתן משתהיה זרעה ראוי לצמיחה אם
נזרע ,ובירק הקישואין והדלועין והאבטיחין והמלפפונות וכל כיוצא בהן חייבין בקוטנן כמו
הליכאל יואר אהיש דע בייח וניא לידגיש דע הליכאל יואר וניאש קריה ראשו, ונראיבש
ותוא אלו, ולוכ עיגה וליאכו תורשעמל רוביח ולוכ ידיחי ריגרג וליפא וב עיגהש לוכשא ,
אשכול בלבד אלא כל הרוח שיש בה אותה הגפן שיש בה האשכול ,וכן רמון שהגיע בה
. רוביח הלוכ תחא הדירפ וליפא
:ד"בארה תגשה
הזיתים משיעשו שמן וכו 'עד וזהו שליש שלהן .א"א ספרו הטעהו והספרים שלנו במסכת
שביעית מהו שליש לוג מתניתא במקום שעושין ג 'לוגין לסאה וספרו הטעהו שמצא מהו
שליש שליש לוג והעיקר כמו שכתוב בספרינו והשיעור לוג בכל מקום ומה שקרא אותו שליש
לפי המקומות הרעים קראו שליש.


DIV