|
|
אסור לאדם לאכול מאכל בהמה שאין דרך בני אדם לאוכלם. ואפילו פת שעיפשה ואינה ראויה .א מעתה לאדם אלא לבהמה, אסור לאדם לאוכלה (חזו"א סי' יד ס"ק י). אסור להאכיל מאכל אדם לבעלי חיים (רמב"ם פ"ה ה"ה). וכן אסור להפוך מאכל אדם למאכל .ב אינו חייב למנוע מבהמות לאכול פירות שביעית העומדים למאכל אדם, כל זמן שהם הפקר .ג אסור לבשל מאכל בעלי חיים שאין דרכו בבישול, אך אם דרכם בכך מותר. ומותר לעשות תחמיץ .ד גידולים המשמשים גם למאכל אדם וגם למאכל בעלי חיים, אופן השימוש נקבע על ידי מחשבתו .ה מותר להשתמש במאכל בעלי חיים לריפוי אדם (פ"ח משנה א, רמב"ם פ"ה הי"א), אבל אסור .ו מאכל בעלי חיים או מאכל אדם שהתקלקל וראוי רק לבעלי חיים, מותר לסוחטו כשהמשקה היוצא .ז אסור לרפא בהמה על ידי מאכל בהמה וכ"ש על ידי מאכל אדם (משנה שם, רמב"ם שם). .ח יש לדון בדיני שימוש במאכל בהמה לכביסה וצביעה. .ט אסור להסיק תנור בין במאכל אדם (מבואר בסוכה ובב"ק שם, ומוכח מהרמב"ם פ"ה ה"כ) ובין .י אסור לקנח ידים בתבן וקש של שביעית, אם נפסדים על ידי זה ממאכל בהמה. .אי אסור לעשות כר או מזרון מתבן וקש של שביעית (רמב"ם פ"ה הל' כג), אך מותר לשוטחם כדי .בי מותר לרפד לבהמות בקש של שביעית, אך אסור לרפד בחציר (שו"ת משנת יוסף ח"א תשו' י). .גי |
 
|
|
 
|