מאכל אדם שנפסל מאכילת אדם ועדיין ראוי לאכילת חיה אינו נחשב כלה לחיה מן השדה (כן .א
.(א"טילש בישילא ש"ירגה הרוה
זנים שונים ממין אחד נחשבים למין אחד לענין ביעור, ואוכלים מכל אחד מהזנים עד שיכלה הזן .ב
המאוחר (כן נראה מסברא. ומובא בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א שהדבר תלוי בחלוקת המינים
לגבי כלאיים. ונראה שיש לדון בדבר).
בתמרים, תאנים, זיתים וענבים, פירשו לנו חז"ל את זמן ביעורם (פסחים נג ע"א, רמב"ם פ"ז .ג
הי"א, חזו"א סי' טו ס"ק ז, מבי"ט ח"ג סי' מה). בתמרים עד פורים, בזיתים עד עצרת, בענבים
עד פסח, ובגרוגרות עד חנוכה. ונוהגים בזמננו לסמוך על זמן זה (ראה ברית עולם סי' ח ס"ק כח,
שמיטה כהלכתה פ"ג סוף הערה יט וכתב שכן נהג החזו"א). אמנם ראשונים כתבו שזמן זה נאמר
רק כשלא ידוע זמן אחר, וכל שידוע הולכים אחר הידוע (ר"ש ורע"ב פ"ט משנה ח, פאת השולחן
פכ"ז סעי' יא. וראה מהר"י קורקוס פ"ז סוף הל' יא), ולמעשה יש לשאול שאלת חכם. זמן הביעור
ביין הוא כזמן הביעור של הענבים ובשמן כשל הזיתים (מבי"ט ח"ג סי' מה, וכן מוכח מהחזו"א סי'
.(ז ק"ס וט
זמן הביאור הוא כשכלו פירות הקדושים בקדושת שביעית מן השדות כל מין בזמנו, ואפילו אם .ד
באותו הזמן יש כבר בשדות מפירות שמינית אין הם מצילים מן הביעור (חזו"א סי' ו ס"ק ג. אמנם
במנחת שלמה סי' נא אות טו כתב שפירות שמינית מצילות מן הביעור.)
זמן הביעור בירקות הוא כשכלו מן השדות הירקות של שנה שביעית, כל מיו בזמנו, ואע"פ .ה
שמצויים כבר ירקות של שנה שמינית, אינם מצילים מן הביעור. ואם נשארו בשדות ירקות שיצאו
משביעית לשמינית, נראה שזמן הביעור יהיה כשיכלו הירקות שהגיעו לעונת המעשרות בשנה
שביעית. (חזו"א סי' טו ס"ק ג ד"ה נראה וד"ה במש"כ. וכתב שם שירק של שמינית אינו מציל מן
הביעור, ודן האם ירק שיצא משביעית לשמינית מציל, או אינו מציל מפני שאינו קדוש בקדושת
שביעית כי בירק הולכים אחר הלקיטה, מכל מקום נראה שמסקנתו שירק שהגיע לעונת המעשרות
בשביעת ויצא לשמינית מציל מן הביעור אף על פי שאינו קדוש בקדושת שביעת. וכתב שם ס"ק ח
שירק שגדל רק בסתיו או בחורף ואינו גדל בקיץ, זמו ביעורו כבר בשנה שביעית כשכלה מן השדה.
וכבר נתבאר בפרק כט הערה ,18שנראה שגם ירקות שזרעו הנכרים בשנת שמיטה מצילים
מביעור, אך לא מה שזרעו יהודים באיסור.)
כסף או פירות שנתפסו בקדושת שביעית, זמן ביעורם כזמן הביעור של אותם פירות שהתפיסו .ו
את הקדושה. (רמב"ם פ"ז ה"ז. וכ"כ רש"י עבודה זרה נה ע"ב ד"ה מתבערין. וכ"כ בקונטרס סדר
השביעית שהו"ל הר"ר זליג שפירא בחיי החזו"א אות י.) ויש אומרים (תוס' נדה ח ע"א ד"ה יש,
לש הנשה שארב רעבתמ ,ומצע תמחמ שודק וניאש לכש (רועיב וימדלו ה"ד א הנשמ ז"פ ס"שר
.תינימש
|
