יונ תוניגב לופיטל תישעמ הכרדה :ט קרפ

תיעיבשב תורוסאה תוכאלמה יללכ

האסורה מן התורה, היא זמירת הגפן. ונראה שגם זמירת הקיווי אסורה מן התורה, הרימזה .ב
הואיל וזמירתו שווה בפעולה ובתכלית לזמירת הגפן. זמירה-גיזום בשאר אילנות אסור רק מדרבנן.

בתנאים מסויימים מותר לכרות ענפים מן העץ לצורך שימוש בענפים, כפי שיבואר להלן בפרק .ג
טיפול בעצים ובצמחים בשמיטה סעיף ח.

.תינימשה הנשל חטש תנכה לש תודובע הטימש תנשב תושעל רוסא .ד

עבודות פיתוח ואחזקה שאינן חקלאיות, כגון: עשיית שבילים, הכנת מגרשי משחקים, גידור .ה
ועוד, אפשר לבצע בשנת שמיטה במיגבלות מסוימות. פרטי הדינים מבאורים בפרק ח.

הטימשב תושעל רתומ תוכאלמ ולא

המלאכות האסורות מדרבנן הותרו כשעשייתן נועדה להגן על הצמחים שלא ימותו או שלא ינזקו .ו
נזק ניכר שאינו בר תיקון, וכן שלא תיפגע צורתם החיצונית של צמחי הנוי בצורה ניכרת ולא יוכלו
לשמש יותר ליעודם המקורי. ברם, אם הפגם בנוי הצמחים הוא זמני לשנת השמיטה, וניתן לתיקון
לאחר שמיטה ללא הוצאה מרובה, נראה שאינו בכלל הפסד המתיר עשיית מלאכות דרבנן. במקרים
של צורך מיוחד, יש אומרים שאפשר להתיר עשיית מלאכות דרבנן, כדי למנוע פגם גדול בנוי הגינה
והצמחים למשך שנת שמיטה, והמחמיר תבוא עליו ברכה, ויש לשאול שאלת חכם בכל מקרה.

את הפרקים הבאים כתבנו לפי השיטה שאוסרת עשיית מלאכות שמטרתן רק
.הטימש תנשל יונב קזנ עונמל

למרות האמור, יש להקדים ולבצע לפני שמיטה את כל המלאכות שניתן להקדימן, כדי להמעיט עד .ז
כמה שאפשר עבודה בשמיטה, וכן לדחות למוצאי שמיטה את הסובל דיחוי.

מלאכות אשר בדרך כלל אין מקפידים לבצען בשנה רגילה, אין לבצע בשנת השמיטה. .ח

חשש לנזק יש לקבוע ע"י נסיון ברור משנים עברו, או ע"י מומחים נאמנים. .ט

תישיש הנשב הטימשל תונכה

נטיעת עצי פרי ושיחי פרי רב שנתיים חשופי שורש, מותרת בשנה הששית עד ט"ז באב לפני .2
.המחה תעיקש

עצי סרק ושיחים רב שנתיים שאינם מניבים פירות מאכל, מותר לנטוע חשופי שורש עד ראש .3
השנה. אמנם אסור להשקותם בשנת שמיטה רק לאחר שנקלטו בקרקע (הקליטה היא בדרך כלל
שבועיים אחרי הנטיעה באדמה רטובה), ולכן רצוי להקדים את הנטיעה. ויש אומרים שמותר לשתול
.הנשה שאר ינפל וטלקיש ידכ לולאב ו"ט דע קר

צמחי ירקות מאכל או ריח חד שנתיים, מותר לשתול רק אם קליטתם (השתרשותם) תהיה לפני .4
ראש השנה, שאחרת יאסרו בשימוש משום איסור ספיחים. בדרך כלל קליטה היא שלושה ימים, לכן
מותר לשותלם עד כ"ז באלול.

פרחים וצמחי סרק חד שנתיים מותר לשתול עד ראש השנה, ויש המתירים רק עד כ"ז באלול, כדי .5
שיקלטו קודם שמיטה.

זרעי ירקות מאכל או זרעים של צמחי ריח חד שנתיים, מותר לזרוע רק אם הנביטה (הצצה מעל .6
פני הקרקע) תהיה לפני ראש השנה, אחרת יאסרו משום איסור ספיחים.

תבואה וקטניות אין לזרוע או לשתול אלא אם יגיעו הגרגירים לשליש גודלם קודם ראש השנה, .7
שאחרת יאסרו בשימוש משום איסור ספיחים.

מותר להרכיב על עץ פרי קיים עד ראש השנה. וי"א שמותר רק עד כ"ז אלול כדי שתיקלט .8
ההרכבה קודם שמיטה. כשחותכים את העץ הקיים כדי להרכיב בגזעו, יש להשאיר לפחות 10
.עקרקה ינפ לעמ עזג מ"ס

כדאי להמנע מלשתול סמוך לשמיטה עצים מהירי צמוח וכן שיחים מהירי צימוח המיועדים .9
לגדר חיה (כגון: צאלון, יקרנדה, שילטית (פלטופרום), מיכנף דורנטה וכדו', הואיל וידרשו בהם
גיזומים בשמיטה, אשר יתכן ואינם בכלל הפסד מבחינה הלכתית.

שוגב הליתש .ב

מותר לנטוע עד ראש השנה עצי פרי שגדלו בשקיות או עציצים עם גוש אדמה סביב שורשיהם .1
בתנאים דלהלן:

צמחי ירקות חד שנתיים, מותר לשתול עם גוש האדמה שסביב שורשם עד ראש השנה, ובלבד .3
שנשתלו בגוש עד כ"ז באלול ושהגוש יכול לקיים את הצמח שלשה ימים, ואין שום הפסקה בגידולם
של הצמחים, ולא התפוררות או התרופפות הגוש כדלעיל.

ג. טיפולים שונים

יש להקדים ולבצע בשנה הששית את כל המלאכות האפשריות, על פי ההנחיות הבאות:

םוזיג

גיזום מדוקדק לפני שמיטה ימנע את הצורך לגזום בשמיטה, לכן יש לבצע לפני שמיטה את
הגיזומים הבאים:

בעצים: לבצע קודם שמיטה גזום סתווי בנשירים ותדירי ירק כמו גיזום להפחתת נוף למניעת .1
שברי רוח בחורף, גיזום לעצוב בעצים צעירים, גיזום לדלול בעצי פרי.

בשיחים: גיזום לחידוש, גיזום להסחת צמיחה, קיטום וגיזום לדילול ענפים. .2

במדשאות: יש להקדים את כל העבודות השנתיות כגון: דילול המידשאות, .3
.'ודכו לוח יופיח

חומר הדרכה על הגיזום – אפשר לקרוא בחוברת המחלקה להנדסת הצומח, נוי ונוף במשרד
החקלאות: "גיזום עצים ושיחים".

תמיכת עצים

יש להקדים לפני שמיטה את תמיכת העצים הצעירים ע"י קשירה וכד', וכן תמיכת זרועות וקשירתם
למניעת שבר ופיצול, כדי למנוע גיזומים בשמיטה.

ןושיד

דישון בזרחן ואשלגן יש לתת במנות מתאימות בששית סמוך לראש השנה, כדי לדלג על הדישון .1
בדשנים אלה בשמיטה. הנחיות לדישון ראה להלן.

אפשר להשתמש בזבל אורגני. יש המתירים גם בדשנים איטי תמס המכילים את כל המינרלים. .2
הנחיות לדישון באיטי תמס אפשר לקבל בחברות המשווקות.

הרק ינפמ הנגה

באזורים רגישים לקרה יש לבצע קודם ראש השנה הלבנת גזעים, וסגירת צלחות סביב עצים שידוע
שלא יושקו יותר עד בא הגשמים.

הדברת עשבים

יש להקפיד על נקיון הגינה מעשבים לפני שנת שמיטה, כדי להמנע מטיפולים מיותרים בשמיטה.
אפשר להשתמש בריסוסי קרקע בסתיו (על אדמה נקיה מעשבים) בחומרים מונעי הצצת עשבים
כגון: סימזין, גול, רונסטאר וכד' אפשר להפעילם בהשקיה סמוך לריסוס ואפשר בחלק מהחומרים
לחכות שגישמי החורף יפעילום (יש להקפיד, הקפדת יתר, ולנהוג בהתאם להוראות היצרן, כדי
להמנע מנזקים לצמחי הגן). את שולי המדשאה אפשר לרסס בראונדאפ, דגנול וכד'.

טיפולים בעצים ובצמחים בשמיטה

בדרך כלל אסור לבצע עידור לאיורור וספיגת מים, אלא במקרים קיצוניים שקיים חשש לנזק .2
ניכר לצמחים.

מותר לתקן צלחות השקאה בשמיטה, אפילו כשאין צורך בזה למנוע הפסד. .3

היבשע תדמשה .ב

ניכוש עשביה היא אחת מהמלאכות שאסרו חכמים לעשותם בשמיטה אלא כדי לשמור על קיום
הצמחים, לכן:

אם העשביה "חונקת" את צמחי הגן (מסתירה מהם אור ושמש והצמחים עלולים למות) או .1
גורמת להם נזק ניכר (כבפרק כללי המלאכות סעיף ו) ע"י "גזילת" המים, ואין אפשרות להשלים
זאת ע"י השקאה נוספת (הדבר מצוי בצמחי גן צעירים), מותר לנכש את העשבים מסביב לצמחים.
במקרה זה עדיף לרסס את העשבים (אם העשבים ראויים לאכילת בהמה, ראוי שלא לרסס
בחומרים צורבי עלים המפסידים ממאכל בהמה). אם אי אפשר לרסס אפשר לנכש במעדר וכד'.

אם כוונתו להשמיד עשבים רק לשם נוי הגינה שלא תתכער על ידי עשבי הבר, או שרוצה למנוע .2
נחשים ועקרבים או שריפות, ואינו מתכוין לתועלת צמחי הגינה, מותר להשמיד את העשבים על
ידי כיסויים ביריעות בפלסטיק שחור למניעת אור. יש המתירים במקרה זה אף לרסס במונעי הצצה
או לחתוך את העשבים בצורה הניכרת שאין כוונתו לתועלת הצמחים, כגון גבוה מעל פני הקרקע.

ןושיד .ג

אם מניעת דישון עלולה לגרום נזק ניכר לצמחים (כבפרק כללי המלאכות סעיף ו), כגון מחסור
בחנקן החמור במיוחד באדמות קלות וחוליות ששטיפת החומרים בהן מהירה – מותר לדשן.
עדיף לדשן דרך מערכת ההשקאה. בכל מקרה רצוי לדשן רק על סמך בדיקת קרקע ועלים.

האקשה .ד

השקאה לצורך קיום הצמחים מותרת. הצורך בהשקאה משתנה לפי סוג הקרקע, הצמח,
והתקופה בשנה, וככל שהצמחים ינזקו ללא השקאה, מותר להשקותם סמוך למועד צמאונם.

בצמחים חד שנתיים – איחור בהשקאה עד תחילת סימני צמא, יכול לגרום נזק שאינו ניתן .1
לתיקון, לכן ישקם לפני זמן זה.

בצמחים רב שנתיים – אם עלי הצמח הינם עשבוניים דקים, אפשר להמתין עם ההשקאה עד .2
שהחלו להופיע בהם סימני צמא ראשונים – שינוי במתח העלים (העלים נעשים רפויים. כמישה
בשעות הצהרים החולפת בערב, איננה סימן לכמישת צמא). אם עלי הצמח עבים ולא ניתן להבחין
בשינוי במתח העלים, ניתן להיעזר בהשוואה עם צמחים אחרים שבגינה. כאמור לעיל מותר אף
להקדים קמעא ולהשקות סמוך למועדים אלו. אם יש בגינה צמחים סמוכים, שחלקם זקוקים
להשקאה וחלקם לא, ראה פרק ג סעיף יא מה דינם.

עצים צעירים יש להשקות לצורך קיומם. כמות המים תלויה בגיל העץ, בסוגו, בעומק הקרקע, .3
בעונה ובאזור הגידול. ישנם עצים שזקוקים להשקאה לעיתים קרובות וישנם המסתפקים בהשקאות
בודדות ויש עצים עמידי יובש. כשאין מודד אחר לכללי ההשקאה לקיום יש להשקות במרווחי זמן
צפופים מעט יותר ממרווחי הזמן שבין השקיה לסימני צמא ראשונים שבסעיף .2לגבי כמויות
ההשקאה ניתן להיעזר בטבלאות ההשקאה המובאות להלן.

בעצים מבוגרים, בהרבה מקרים באיזור גשום אין צורך בהשקאה כל השנה. פעמים ניתן .4
להסתפק בהשקאות קייציות בודדות. גם בשיחים יש ואפשר לוותר על השקאה או למעט מאד
בהשקאה, ובתקופת הגשמים אין צורך בהשקאה כלל. על כל זה יש להיוועץ באגרונום נאמן.

בגינות נוי אין להשקות במטרה ליצור גלי פריחה, אפילו בשיחים שבהם רגילים לבצע השקיה זו .5
בשאר השנים (כגון:בוורדים), במקרה של צורך מיוחד יש לשאול חכם כיצד לנהוג.

םיסוסיר .ה

מותר לרסס ריסוס מונע למחלות שכיחות העלולות לגרום נזק ניכר (כבפרק כללי המלאכות סעיף .1
ו), כגון להדברת מחלות עלים בורדים.

אפשר לרסס נגד מחלות ומזיקים העלולים לגרום נזק ניכר וכן אפשר להדביר מזיקים ומחלות ע"י .2
הזרקה (כגון באורן). ככלל יש להעדיף טיפול דרך הקרקע והשורשים או בפתיונות, על פני ריסוס.

כיוס פירות למניעת מזיקים או מכת שמש בפרי, מותר. .3

םוזיג .ו

אסור לזמור גפנים. לצמצום הנזק יש לבצע זמירה חלקית לפני ראש השנה ולהשאיר 2-1עיניים .1
יותר מהרגיל ולהפסיק להשקות עד בא הגשמים. הדרכה נוספת אפשר לקבל במכון לחקר החקלאות
על פי התורה, בית המועצה יד בנימין. ד.נ. עמק שורק.

אין לגזום עצים ושיחים, אלא במקרים הבאים: .2

בעצים צעירים מהירי צימוח, שבהם דחיית הגיזום לעיצובם, עלולה לגרום נזק שאינו בר תיקון, .3
יש להתיעץ במומחה מה יקרה ללא הגיזום בשמיטה, ולהביא להכרעת רב אם אפשר להחשיב מצב
.קזנל הז

מותר לגזום גיזום סניטרי (סילוק ענפים נגועים) כשקיים חשש להתפשטות הפגע. .4

מותר לסלק סורים (חזירים) הפורצים מהכנה כשיש חשש לנזק ניכר (כבפרק א סעיף ו), מצב זה .5
מצוי במיוחד בעצים צעירים, וכשהסורים יוצאים מתחת להרכבה.

מותר לסלק דורים תחתונים באורן למניעת "איצרית האורן". .6

היח רדג .ז

גיזום גדר חיה הוא אחד מהעבודות שמותר לעשותם בשמיטה רק כדי למנוע נזק ניכר (כבפרק .1
כללי המלאכות סעיף ו). לכן בזנים רגישים שאינם מתחדשים לאחר גיזום נמוך כגון: פיטוספורום,
מיני ערער, מללויקה ושיחים ממוצא אוסטרלי), מותר לגזום כדי שהצמח לא יאבד את צורתו. ראה
עוד בפרק כללי המלאכות סעיף ו.

יש מי שמתיר לגזום כל גדר חיה למטרת נוי וצורה בלבד, בתנאים אלו: .2

ח. גיזום לסכך וסילוק ענפים המפריעים

מותר לגזום ענפים לסכך אם אינו מתכוון להועיל לעץ. גנן מקצועי צריך לגזום בצורה שתהא .1
ניכרת שאינו מתכוון לתועלת העץ, כגון להשאיר גדמים וזיזים ארוכים או כל שינוי אחר. (אין
להשחית עצים ללא תקנה, כגון הורדת הקודקוד בעצים ציריים, כברוש, ארז ואורן, וכן להוריד
יותר משליש נוף העץ בעצים רחבי נוף – מדין בל תשחית).

ענפים המהווים מכשול וסכנה לעוברי דרכים, לחוטי חשמל וטלפון מותר לגוזמם, אבל יגזום על
פי הצורך לסילוק המכשול ולא באופן המועיל לעץ.

תונוש תוכאלמ .ט

לקשור או למתוח עץ במטרה לשנות את כיוון הצמיחה, מותר רק במקרה ברור של נזק ניכר .1
בעתיד (כבפרק כללי המלאכות סעיף ו). כן יש מקום להתיר תמיכת עצים דקים ורכים במקרה
.הרקמ לכב בר לואשל שיו ,דיתעל רכינ קזנ וקזניי ,וז הכימת ילבש

בחצרות הבתים אין להתיר דלול הפריחה בעצי פרי אלא למניעת שבירת הענפים או נזק ניכר .2
לעץ כתוצאה מכובד הפרי. דלול לאחר חנטת הפירות כרוך גם בשאלה של הפסד פירות שביעית
ויש לעשות שאלת חכם. כאשר קיים חשש שמבלי הדילול יתקלקלו הפירות – יעשה שאלת חכם.

מותר למרוח משחה על מקום חיתוך ענף או פצע, כדי למנוע נזק, אך לא רצוי במשחה שמזרזת .3
.עצפה יופיר תא

אפשר לעטוף עצים צעירים בבד, יריעות פלסטיק וכדו', כדי למנוע את מיתתם מחמת קרה וכן .4
לבצע פעולות אחרות לשם כך.

אשדב לופיטה .י

השקיה – המדשאות שמוצאן מארצות חמות נחלקות לכמה קבוצות התנהגות השונות זו מזו .1
בתגובתן למחסור במים:

אין לבצע בשמיטה דלול, איורור או כיסוי אדמה. .3

מותר לטפל בקצוות הדשא על מנת למנוע דכוי צמחים אחרים או התפשטות הדשא לשבילים .4
וכדומה. אם אפשר עדיף לבצע זאת ע"י ריסוס.

אסור לבצע בשמיטה שום פעולות של הכנה לשתילת מדשאות כולל נכוש, .5
.המדא יולימ וא חטש רושי

דרווב לופטה .אי

בגינות נוי, אין לבצע בשמיטה גזום עונתי, הואיל והנוהג כיום לגזום ולחדש את ענפי הוורד כל .1
שנה, לכן אף אם יגרם נוון ענפים בשמיטה, ניתן לגזום את הוורד בשמינית ולבנות זרועותיו מחדש
.קזנ אלל

גזום סניטרי (סילוק ענפים נגועים העלולים להדביק את כל הצמח) מותר כשקיים חשש לנזק .2
(כמבואר לעיל בפרק כללי המלאכות סעיף ו).

מותר לקטוף את פרחי הוורד, אך יש לבצע קטיף זה בשינוי מצורת הקטיף המקצועית, כגון .3
לחתוך בשליש העליון או התחתון של הענף, ולא במחציתו כמקובל בקטיף המתבצע להשגת
.השדח החירפ

בגינות נוי אין לבצע קטיף כדי ליצור גלי פריחה חדשים (כולל קטיף פרחים יבשים), וכן אין .4
להשקות למטרה זו. במקרה של צורך גדול יעשה שאלת חכם (ראה פרק כללי המלאכות סעיף ו).

אסור לבצע קטיף "יורד" (מתחת לזיז של הפרח הקודם), כאשר המטרה היא גיזום הוורד, אבל .5
אם מטרתו בקטיף הארוך לקבל גבעולים ארוכים, מותר לבצע קטיף זה בשינוי כבסעיף .3

בפרחי הוורדים בעלי ריח נעים, יש לשמור על קדושת שביעית. וי"א שאם מגדלים אותם למטרת .6
נוי ולא לריח אין בהם קדושת שביעית.

עקרקבש תוכאלמ

אסור לשרש או לכרות עצים במטרה להכין שטח לזריעה או לנטיעה. מותר לכרות עצים .ב
במטרה להכשיר את השטח לבנין וכדומה, אם משאיר את השורש בקרקע. אם ניכר לרואים
שמקום זה מיועד לבניה על ידי הכנת חומרי בניה במקום או סימון אחר, מותר אף לשרש עצים.

רצחו הניג יוקינ

גינה ליד הבית, שרגילים לנקותה מזמן לזמן, מותר לנקות ולטאטא אותה בשנת שמיטה מכל .ג
מיני פסולת, כגון עלים וניירות, אם אין הכוונה להכשיר את המקום לזריעה או לתועלת הצמחים,
אך אין לנקות הגינה מאבנים. לגבי ניכוש עשבים בגינה סמוך לצמחי הנוי, ראה בפרק טיפול
בעצים וצמחים סעיף ב.

שטח שאינו ראוי לזריעה או מקום המשמש מגרש חניה, מגרש משחקים וכד', מותר לנקותו אף .ד
מעשבים ואבנים. סבך של קוצים ועשבים שעלו סביב הבית, במקומות שאין בהם צמחים ואינם
עומדים לגינה, ונוהגים כל שנה לנכש את העשבים מחשש לנחשים או לשיפור המראה, מותר
לעשות כך גם בשמיטה. במקומות אלו מותר לשרוף קוצים יבשים.

מותר להתקין צנורות השקאה וממטרות לצורך מוצאי שביעית, ואף לחפור לשם כך מותר אם .ה
ניכר שהחפירה נעשית למטרה זו. את העפר שנחפר אסור לפזר בשטח, אלא לפזרו במקום שאינו
ראוי לזריעה או לצוברו סמוך לחפירה. כיצד לכסות את החפירה, ראה פרק ה.

מותר להתקין "צלחות" להשקיה סביב גזעי העצים. .ו

מותר לבנות גדר בין החצר או הגינה לבין רשות הרבים, אפילו יש צורך לחפור בקרקע לשם כך .ז
לכל אורך קו הגדר. אבל בין גינה לגינה אסור לחפור, אבל מותר לבנות גדר ללא חפירה כגון לתקוע
עמודים בקרקע.

היקשה




כללים מקצועיים להשקיה בשמיטה

כללים להשקיה בשנת שמיטה

השקיה לצורך קיום הצמחים מותרת. הצורך בהשקיה משתנה לפי סוג הקרקע, הצמח, והתקופה
בשנה, וכל שהצמחים ינזקו ללא השקיה, מותר להשקותם סמוך למועד צמאונם.

בצמחים חד שנתיים – איחור בהשקיה עד תחילת סימני צמא, יכול לגרום נזק שאינו ניתן .1
לתיקון, לכן ישקם לפני זמן זה.

בצמחים רב שנתיים – אם עלי הצמח הינם עשבוניים דקים, אפשר להמתין עם ההשקיה עד .2
שהחלו להופיע בהם סימני צמא ראשונים – שינוי במתח העלים (העלים נעשים רפויים. כמישה
בשעות הצהרים החולפת בערב, איננה סימן להתיבשות). אם עלי הצמח עבים ולא ניתן להבחין
בשינוי במתח העלים, ניתן להיעזר בהשוואה עם צמחים אחרים שבגינה. כאמור לעיל מותר אף
להקדים קמעא ולהשקות סמוך למועדים אלו.

עצים צעירים יש להשקות לצורך קיומם. כמות המים תלויה בגיל העץ, בסוגו, בעומק הקרקע .3
בעונה ובאזור הגידול. ישנם עצים שזקוקים להשקיה לעיתים קרובות וישנם המסתפקים בהשקיות
בודדות ויש עצים עמידי יובש.
כשאין מודד אחר לכללי ההשקיה לקיום, יש להשקות כשהחלו להופיע סימני צמא ראשונים כבסעיף
.2לגבי כמויות ההשקיה ניתן להיעזר בטבלאות שלהלן.

בעצים מבוגרים, בהרבה מקרים אין צורך בהשקיה כלל. פעמים וניתן להסתפק בהשקאות .4
בודדות, גם בשיחים יש ואפשר לוותר על השקיה או למעט מאד בהשקיה, ובתקופת הגשמים
אין צורך בהשקיה כלל. על כל זה יש להיוועץ באגרונום נאמן.

הטבלאות שלהלן מראות את כמות המים שהצמחים צורכים לפי ליטרים למ"ר, בחלוקה לסוגי
צמחים ולאזורי הארץ.
כאמור לעיל יש להשקות בשנת שמיטה כאשר הצמחים מראים סימני צמא ראשונים (רפיון במתח
העלים – העלים שמוטים), בהשקיה זו מחזירים לאדמה את כמות המים שנחסרה מאז ההשקיה
.תמדוקה

כמות המים מחושבת בצורה זו:

השקיית הדשא 2100ליטר=( 7ימים) ( 3 xליטר ליום למ"ר) ( 100 xמ"ר דשא).

השקיית השיחים 4030ליטר=( 20ימים) ( 15 xליטר ליום למ"ר) ( 200 xמ"ר שיחים).

כדי לתת מושג במירווחי ההשקיה אנו מביאים כאן הנחיות לרווחי השקיה (בימים) בשנים
כאמור בשנת שמיטה יש להשקות רק כשמופיעים סימני צמא. ,תוליגר

אזורי הארץ

א- מישור החוף, שפלת החוף המערבית, הגליל המערבי, הנגב הצפוני ואיזורים דומים.
ב- שפלת החוף פנימית, עמקים פנימיים, נגב מרכזי, איזור ההר, עמק החולה.
ג- עמק הירדן, עמק בית שאן.
ד- בקעת הירדן והערבה.
עונה – 1חודשים בהם טמפרטורות נוחות – אפריל, מאי, מחצית יוני, מחצית – 2של ספט' ואוקט'.
עונה – 2חודשים עם טמפרטורות חמות – מחצית- 2יוני, יולי, אוגוסט, מחצית – 1של ספט'.

הנחיות לדישון לפני שמיטה

כדי להימנע עד כמה שאפשר מדישון בשביעית יש לדשן לפני השמיטה בסתיו את העצים ואת
השיחים הצעירים, את המדשאות, את הוורדים, את הפרחים ואת צמחי הכיסוי העשבוניים בזרחן
(סופרפוספט – 50ג' למ"ר) ובאשלגן (אשלגן כלורי – 30ג' למ"ר); באדמות כבדות ובינוניות גם
בחנקן (אמון גופרתי – 20ג' למ"ר). בקרקעות חוליות הדישון הסתווי בחנקן חשוב, אולם יהיה
צורך לדשן בחנקן גם בשמיטה (עקב שטיפתו בחורף). בגנים גדולים מומלץ להשלים את מנות
הדשן החסרות עפ"י בדיקות קרקע. אפשר לחילופין לדשן בדשנים משולבים המכילים את שלושת
היסודות ומיקרואלמנטים (כגון "דשן כל" ,20-20-20במקרה זה יש לדשן 20ג' למ"ר).
אפשרות נוספת: לשלב מיני קומפוסט או דשנים משולבים איטיי שחרור, המוצנעים בקרקע,
והניתנים בסתיו לפני ראש השנה. דשנים אלו יכולים לשחרר מינרלים הנחוצים לצמחים לאורך
שנת השמיטה. קומפוסט יינתן בכמות של 5ליטר למ"ר ודשנים איטיי שחרור לפי הנחיות היצרן
(יש לבקש דשנים איטיי שחרור שישתחררו במשך שנה).

הוראות אלו יש בהן אינדיקציה .הטימש תנשל אלאנו מביאים כאן הוראות כיסוח למדשאות
מסוימת לכיסוח האופטימלי של הדשא, והן יכולות לעזור לחכם בבואו לפסוק. בשנת השמיטה
בדר"כ אין התר לכסח באופן זה, כמבואר בפ"ד סעי' כג, ובפרק זה, טיפול בעצים ובצמחים
.2 – י 'יעס ,הטימשב