|
|
ספר-הדרכה זה בא לסכם באורח מעשי דרכי-עבודה לחקלאים, ונקדים לכך תיאור קצר של רקע הבעיות ודרכי פתרונן, כולל התפתחות הדרך במשך למעלה מחמישים שנה. |
|
יתכלה עקר ההכרעות ההלכתיות העומדות בבסיסה של דרך זאת הנן אלה שסוכמו על-ידי מרן ה"חזון איש", וכפי שהן מוסברות על-ידי תלמידיו ועל-ידי פוסקי דורנו. הבסיס לדרך זאת הוסבר היטב בדבריו של בעל ה"חזון איש" בשנת התרצ"ח: |
"נפקדתי מאת מרן הג"ר חיים עוזר … לגול החרפה מעלינו על ידי היתרי שעה בכל שמיטה ושמיטה באין קץ, החולצים את זיקי האמונה מלב המפקפקים וחושבים את מצוות התורה כדברים נמנעים ומהרהרים בנצחיות ר"ל. העבודות מותרות מפני שבמניעתן ימות כל עץ, ויש היתר של בית השלחין. ומפני שבשמיטות האחרונות סמכו על המכירה, לא נכנסו הרבנים לברר את הדברים המותרים, ועכשיו … הוטל עלינו לברר דברים המותרים … והנה יצא בהיתר לנטוע ירק קודם ראש השנה, ולא יהא בהם איסור ספיחים אף שנלקטין בשביעית, וכדעת הר"ש והרמב"ן. וכן הותר להם לזרוע תבואה קודם ראש השנה ולקוח התבן למקניהם. וכן הותר להם עציץ שאינו נקוב תחת תקרה" (מתוך מכתביו שהודפסו ב"מוריה" תש"מ.) "גם בגינות נוי ופרחים המתקיימים משנה לשנה מותר להשקותם ולעבדם כדי קיומם |
|
מאז קום המדינה התפשטה שמירת השמיטה כהלכתה והגיעה לממדים נרחבים, הן בעיר הן בכפר. בזכות מסירות נפש של חקלאים מתי מספר שהצליחו לקיים את משקיהם בתנאים קשים. בהכוונה הצמודה של בעל ה"חזון איש", קם ציבור רחב שנחלץ לגאולת מצווה גדולה זו. אך מידת מסירות הנפש הנדרשת לקיום השמיטה בחקלאות בדרך זאת נשארה רבה וקשה גם במציאות הכלכלית שבימינו. |
|
ילכלכה עקרה המגבלות ההלכתיות העיקריות בהפעלת המשק בשמיטה קיימות בתחום גידולי-השדה ,הטימש תארקל העירזב תולבגה ,המצע הטימשב העירזמ תוענמיהוהירקות, והן: משום כך יש לכאורה להשבית לגמרי את ענפי גידולי-השדה ו"איסור ספיחים". המבוססים בעיקר על זריעה מחדש מדי שנה. אך התברר, כי תהא בכך בעיה קשה, אופיינית למשק המודרני, שכן גם משק מושבת מחייב הוצאות, הוצאות המוגדרות בכלכלה כהוצאות קבועות. הוצאות אלה כוללות תחזוקה, פחת וריבית על הרכוש – ההון הרב המושקע במשק, ולרוב גם החזר הון-ההשקעה עצמו. ההשקעות כוללות הכשרת קרקע וציוד השקיה, ציוד מיכני, הכשרת עובדים, ענפי עזר ושירות, מבנים, מנגנוני ניהול ובקרה ואף שותפות במסגרות ומפעלים אזוריים. ויש להוסיף להוצאות אלה גם את דמי-החכירה ואת ההוצאה העשויה להידרש כדי לשמור או להכין את השדות מחדש לקראת השנה השמינית.
|
|
הדובע-יכרד תיוותה ההנחיות המעשיות של בעל ה"חזון איש" אפשרו קיום משקים שומרי שמיטה על-ידי שמירת היקף מינימלי של גידולי השדה גם בשמיטה. כך נמנע מצב שבו לא תוכל ח"ו להתקיים חקלאות שתנהג על-פי ההלכה. ההנחיות כללו: מותר לזרוע לקראת שמיטה אף גידולי-גרגרים כמו חיטה להנבטה על-ידי הגשם, בשינוי |
|
קיימות עוד מגבלות הלכתיות רבות לחקלאות השמיטה, כגון איסור איסוף היבול בדרך הרגילה, איסור המסחר בו ואיסור ייצוא פירות שהם קדושים בקדושת שביעית לחו"ל. הדרכים שננקטו לפתרון היו – איסוף וחלוקה של היבול במסגרת אוצר-בית-דין, כאשר ייצוא לא התאפשר למעשה, פרט להיתר מסוים לאתרוגים ולייצוא לאחר מועד הביעור. דרכים מותרות אלה, יחד עם הרחבת השימוש בגידולים דו-שנתיים ורב-שנתיים שאינם |
 
|
|
 
|