שאלות לעיון בספר במדבר

ספטמבר 19, 2010 · מאת יהודה איזנברג · חומרי למידה לכל הספר


גרבנזיא הדוהי


שאלות לפי פרקים

'ו קרפ 'ה קרפ 'ד קרפ 'ג קרפ 'ב קרפ 'א קרפ
ב"י קרפ א"י קרפ 'י קרפ 'ט קרפ 'ח קרפ 'ז קרפ
ח"י קרפ ז"י קרפ ז"ט קרפ ו"ט קרפ ד"י קרפ ג"י קרפ
ד"כ קרפ ג"כ קרפ ב"כ קרפ א"כ קרפ 'כ קרפ ט"י קרפ
'ל קרפ ט"כ קרפ ח"כ קרפ ז"כ קרפ ו"כ קרפ ה"כ קרפ
ו"ל קרפ ה"ל קרפ ד"ל קרפ ג"ל קרפ ב"ל קרפ א"ל קרפ


רבדמב תשרפ


'א קרפ

1 הלאש

ערוך טבלה למספר בני השבטים. לאחר מכן סדר אותם ברשימה כאשר השבט הראשון הוא
הגדול בשבטים. והאחרון הקטן שבהם.

2 הלאש
מיפקדים שונים אנו מוצאים במקרא. לפניך כמה מהם:
בראשית (מו, ,)27שמות (יב, ,)37שמות (לח, ,)26במדבר (א), במדבר (כו, ,)51שופטים (כ, ,)17 ,15
שמואל א' (יא, ,)8שמואל א' (טו, ,)4שמואל ב' (כד, ,)9דברי-הימים א' (כא, .)6 ,5

מה תוצאות המיפקדים השונים? קבע, במידת יכולתך, תאריכים למיפקדים השונים.
העזר בפרק "תאריכים בתולדות ישראל".
מתי היה מספר הנפקדים הגדול ביותר? מה היה גודל האוכלוסיה בארץ לפי תוצאות המיפקדים?
(שים לב: מספר האוכלוסין העולה ממיפקד חיילים, שונה ממיפקד כל הגברים מבני עשרים.
מיפקד חיילים יש להכפיל פי 6כדי לקבל את האוכלוסיה, ומיפקד גברים יש להכפיל פי 3לערך).
מה הקושי בהשוואת המיפקד בפרשת פקודי (לח, )26לזה של פרשת במדבר? עיין ברש"י,
.ישוקה תא בשייו ,אשת יכ תליחתב ן"במרו ,(16 ,ל) אשת יכ תשרפ
מה הקושי בהשוואת המיפקד בשמואל ב' ובדברי הימים? עיין ברש"י וברד"ק לשמואל ב' (כד, .)9
כמה זמן היה בין 5המיפקדים שבתורה? מה הסיבה לתכיפות זו?
עיין רש"י במדבר (א, ,)1כי תשא (ל, .)16

3 הלאש
קבע את תאריך הפרק לפי בריאת העולם, והוכח את קביעתך.
העזר בפרק "תאריכים בתולדות ישראל".

4 הלאש
.רבדמב רפסבש תוישרפה תומש תא הפ לעב דמל


'ב קרפ

1 הלאש

צייר תרשים של חניית ישראל במדבר. סמן כל שבט בריבוע, ונסה לציין בעזרת גודל הרבוע את
.עבקתש הדימ הנק יפל טבשה לדוג
2 הלאש
שים לב באיזה צד של המחנה היו השבטים מרובי האוכלוסין. התוכל לתת טעם לסידור זה?


'ג קרפ

1 הלאש

רשום אילן יחס לשבט לוי.

2 הלאש
צייר בתרשים את חניית המשפחות סביב למשכן.

3 הלאש
רשום בטבלה כמה משפחות היו בכל אחד משלש משפחות שבט לוי, וכמה נפשות בו.

4 הלאש
השווה את תוצאות מיפקד הלוויים לבמדבר (ד, ( ,)48כו, .)62

5 הלאש
מה עניין 273העודפים על הלוויים, וכיצד היה פדיונם?


'ד קרפ

1 הלאש

לעניין תפקידי משפחות שבט לוי:

:וכ ,ב ירזוכ ,יולה הדוהי יבר

… והוצרך לנושאים לכל אלה (לכל חלקי המשכן), ובחר האלקים לזה בני לוי שהם הקרובים,
כל שכן מעת העגל. שנאמר: ויאספו אליו כל בני לוי (שמות לב, .)26ובחר לנכבד שבהם, והוא
אלעזר הכהן, לנכבד שבדברים והדק שבהם, כמו שאמר "ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן שמן
המנורה וקטורת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה" (במדבר ד, )16כל אלה אשר נתלית
בהם האש הזכה והדקה, ואור החכמה והדעת, ואור הנבואה באורים ותומים. ולנכבדת שבכתות
הלוויים אחריו, והם בני קהת (בחר) לשאת האיברים הפנימיים, כמו הארון והשולחן והמנורה
והמזבחות וכלי הקודש אשר ישרתו בהם, ובהם נאמר כי עבודת הקודש עליהם, בכתף יישאו,
כאשר אין לאברים הפנימיים עצמות שעוזרים על נשיאתם, אבל הכוחות והרוחות נושאים אותם
במה שדבק בהם. ולמי שתחתם מהלוויים, והם בני גרשון, (בחר) נשיאת האברים הרכים
החיצוניים, והם יריעות המשכן ואוהל מועד מכסהו התחש ומסך. ולמי שתחתם, והם בני מררי,
(בחר) לשאת האיברים הקשים: קרסיו קרשיו בריחיו עמודיו ואדניו. ונעזרו שתי הכתות
בנשיאתם בעגלות, כמו שאמר שתי העגלות לבני גרשון וארבע עגלות לבני מררי כפי עבודתם.
הזה רדסה אוה תאזה הדובעמ הנווכהש הלילח רזוג ינניאו .תיקלא תמכח תנוכתו רדסב הז לכ
אשר זכרתיו, אבל מה שהוא יותר נפלא ונעלה, ושהיא תורה מאת האלקים יתברך. ומי שקבלה
קבול שלם מבלי שיתחכם בה בשכלו, הוא מעולה ממי שיתחכם בה וחקר, אך מי שנטה
מהמדריגה העליונה ההיא אל המחקר טוב שיוציא מהם מוצאי החכמה, משיעזבם לסברות
רעות ולספקות המביאות אל האבדון.
ריה"ל מדמה את הכלים השונים שבמשכן לגוף האדם. מהם הסוגים השונים בכלי המשכן,
ומה מקביל להם בגוף האדם?
מהן הדרגות השונות במשפחות הלוויים?
רשום בפרוט מלא את העבודות השונות של כל אחת מכתות הלוויים, וציין את הפסוקים בהם
נזכרות העבודות לפי פרקים ג-ד.

2 הלאש
ערוך טבלה של משפחות בני לוי המשרתים במשכן, ומספריהם, לפי פרקים ג-ד.

3 הלאש
סכם את הנושאים המופיעים בפרשת במדבר, וקבע את מקומם המדויק.
:אמגודל

(46 – 1 ,א) לארשי ינב דקפימ
תפקיד הלוויים (א, )54 – 47
.(ב) היינחה ירדסו לארשי הנחמ



אושנ תשרפ

'ה קרפ

1 הלאש

מהן דרגות הטומאה השונות, ומאילו מחנות נשלח כל טמא? עיין גם בפרשת מסעי (לה, ,)34
וב"כי תצא" (כג, )15 – 10ומצא דינים הנובעים מקדושת ישראל ושכינת ה' בקרב ישראל.

2 הלאש

דין גוזל ונשבע לשקר (:)8 – 5

:גע השע ,תווצמה רפס ,ם"במר

שצוונו להתוודות על העוונות והחטאים שחטאנו לפני הא-ל ולאמר "עוויתי ופשעתי ועשיתי כך
וכך". ויאריך המאמר ויבקש המחילה בזה העניין לפי צחות לשונו. ודע שאפילו החטאים
שחייבים עליהם אלו המינים מהקורבנות הנזכרים, שאמר שיקריבם ויתכפר לו – לא יספיק עם
הקרבתם בלתי הוידוי. והוא אמרו "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם והתודו את חטאתם
אשר עשו". ונראה … במכילתא שאנחנו לא נלמד מן הכתוב אלא חיוב הוידוי למטמא מקדש.
מנין לרבות כל שאר המצוות? תלמוד לומר: "דבר אל בני ישראל … והתודו". ומנין אף כריתות
ומיתות בית דין? אמר "חטאתם" – לרבות מצוות לא תעשה. "יעשה" – לרבות מצוות עשה. ושם
נאמר "מכל חטאת האדם" – מצוות שבינו לבין חברו, על הגנבות ועל הגזלות ועל לשון הרע.
… תותימ יבייח לכ תוברל – "המשאו" ,ללקמהו רקשל עבשנה תוברל – "לעמ לועמל"
הנה נתבאר לך … כי הוידוי חובה בפני עצמה.

:א ,א הבושת תוכלה ,ם"במר

כל מצוות שבתורה בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה,
כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתוודות לפני הא-ל ברוך הוא, שנאמר "איש או אשה כי
יעשו … והתוודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה מצוות עשה.

איזו מצוות עשה נלמדת מפסוקים 8 – 5?
סכם את הלימודים השונים מפרטי הפסוק!
איך לומד רש"י את "והתוודו"?
עיין בויקרא (ה, )26 – 20וציין אילו דינים מופיעים בפרשתנו ואינם שם, אילו דינים משותפים
לשני המקומות, ואילו מנויים רק שם!

3 הלאש
ב"ספרי" (=מדרש הלכה לבמדבר ודברים) מופיעה מחלוקת זו: "ועבר עליו רוח קנאה וקנא את
אשתו – רשות", דברי רבי ישמעאל. רבי אליעזר אומר: "חובה". קרא בעיון את פרשת סוטה,
ובדוק כיצד מתפרשים הפסוקים לפי כל אחד מהתנאים החולקים. עיין בייחוד פסוקים ,14 – 12
.31 – 29

4 הלאש
המים המאררים מכונים בפרשה בכינויים שונים. רשום במחברתך את הכינויים השונים בהם
מכונים המים, ונסה להסביר את השינויים שבכינויים לפי הפסוק בו מופיע כל כינוי.
.(לאנברבאב רזעיהל לכות)

5 הלאש
פסוקים 22 – 19הם השבועה שמשביע הכהן את האישה. הסבר:

למה מכוון כל פרט ופרט שבשבועה. העזר ברש"י.
מדוע כפל הלשון "והשביע אותה הכהן" (" )19והשביע הכהן את האישה" ( )21לפי רמב"ן,
ומדוע לפי אבן עזרא.

6 הלאש
קרא את הפרשה ואת באור רש"י וסכם את כל התנאים בהם אישה הופכת להיות סוטה, ואת
התנאים בהם אין האישה שותה את המים המאררים.

7 הלאש
בדין סוטה:

רמב"ם, מורה נבוכים ג, מט:

רשא ,הטוס ינידב וניווטצנ ,דואמ תובר השיאה לע וב תולפונה תוקפסהו תונזה דשחש ינפמו
העניין ההוא מביא לכל אישה בעולה שתשמור עצמה בתכלית השימור, כדי שלא יחלה לב
בעלה עליה – מפני פחד מי סוטה. שאף רוב הנקיות, הבטוחות בעצמן, היו פודות עצמן מן
,הבל הלגתיש דע הידגב תעירקו ,הרעש תריתסו ,השיאה שאר תעירפ :אוהו ,אוהה השעמה
והקפתה בכל המקדש לעיני הכל, נשים ואנשים, ובפני בית דין הגדול. וימנעו מפני זה הפחד
חוליים גדולים מפסידים סדר בתים רבים.
מהו ההסבר ההגיוני לדין סוטה לפי רמב"ם?

8 הלאש
רמב"ן, (בפסוק )20כותב עניין סוטה הוא "פלא ונס קבוע שיעשה בישראל". הסבר את דבריו!


'ו קרפ

1 הלאש

בהסבר דין נזיר:

רמב"ם, מורה נבוכים ג, מח:

וטעם הנזירות מבואר מאוד: והוא הפרישות מן היין, אשר הפסיד הראשונים והאחרונים, "רבים
ועצומים כל הרוגיו"; "וגם אלה ביין שגו" (ישעיהו כח, .)7ובא מדין הנזירות מה שתראה
מאיסור "כל אשר יצא מגפן היין", להרחקה יתרה, עד שיספיק לאדם ממנו הדבר הצריך, כי
הנשמר ממנו נקרא "קדוש". והושם במדרגת כהן גדול בקדושה, עד שלא יטמא אפילו לאביו
ולאמו, כמוהו. זאת הגדולה מפני שפרש מן היין.

:ו תושירפה רעש ,תובבלה תובוח ,ייחב ונבר

ביאור מה שבא בספרי הקודש ודברי רבותינו, ז"ל, מעניין הפרישות מן העולם, מהם – מה שאמר
יעקב "ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש" (בראשית כח, )20ומהם – צום משה ארבעים יום
ולילותם שלש פעמים, וכן אליהו ארבעים יום, כמו שנאמר "וילך בכח האכילה ההיא ארבעים
יום וארבעים לילה" (מלכים יט, .)8ומהם מה שנאמר בנזיר שקראו האלקים קדוש, כמו שנאמר
"כל ימי נזרו קדוש יהיה לה'" (במדבר ו, ,)8בעבור שפסק מפרי הגפן וגידל שער ראשו בלבד,
כל שכן מי שפסקה תאוותו מכל התענוגים, שיש לו שכר וגמול יותר.
לעניין מה השווה רבנו בחיי את יעקב, משה, אליהו ונזיר?
למי השווה הרמב"ם את הנזיר? עיין פרשת אמור, פרק כא – וציין את הדמיון.

רבנו בחיי, חובות הלבבות מתוך שער הפרישות:

… גדר הפרישות: חסימת תאוות הנפש והמנע מן הדבר הנפרש ממנו, עם היכולת עליו
.(תמיוסמ הביס ללגב ,ולבקל תלוכיה תורמל רבדמ תוענמיה=) .הז תבייחמה הליעל ותונמדזהו
… חינהו לוכיש ימ – שורפה :רמאנו
ומן הידוע כי הגברת התאווה על השכל היא ראש כל חטאת וסבת כל גנות, ולא נטה עם זה אל
תאוות העולם, עד שנטו מן התורה, והשיאם היצר להניח יישוב עולם הצלתם … ויפה להם
התפארה בו והרבות מהונו … וכל אשר רחקו מאור האמת אשר נפרד מהם בחברת היצר אשר
ידעו, התאבכה האפלה עליהם וגדל העולם בלבם, וייף חזקו בעיניהם, ויישבו אותו בהיחרב
שכלם. וכל אשר נוסף העולם יישוב – נוסף שכלם חרבן, עד אשר חשבו דרכו הרעה כי היא
הטובה, ותעותו – כי היא הישרה, ושמוהו לחוק ולמוסר … ועשה כל אחד מהם כאשר ראה
שעשה רעהו, והאוחז ממנו די ספקו (=המסתפק במה שיש לו) נקרא עצל … ועושים בטנם –
אלהיהם, ותורתם – מלבושיהם. ומוסרם – חיזוק משכניהם … והיה בדין בעבור זה, שיהיו באנשי
התורה אנשים יחידים נושאים הפרישות המיוחדת ומקבלים תנאיה להועיל בה אנשי התורה…
בפנות נפשם ונטות מידותם אל התאוות הבהמיות עם היצר, ויהיו רופאים לאמונה ולנפשות …
ואם יבוא אליהם שוכח אלקים – יזכירוהו. והם דומים בעולם לשמש שפושטת אורה בעולם
…ונותחתו ונוילע
?ייחב ונבר יפל תושירפה תרדגה יהמ
מה תפקיד נושאי הפרישות בעולם?
כיצד מתאר רבנו בחיי את הידרדרות האדם ברדפו אחר מותרות?


רב סעדיה גאון, אמונות ודעות י, ד:

ראו אנשים כי אשר ראוי להתנהג בו האדם בעולם הזה; הפרישות וההליכה על ההרים ולבכות
ולספוד ולהתאבל על העולם הזה.
… והסתכלתי במה שאמרו העם הזה, ומצאתיו רובו אמת, אך טעו בעזיבת היישוב ובני אדם, כי
עזבו מה שלא יוכל אדם לעמוד בלעדיו מן המזון והכסות והמחסה… אבל הפרישות טובה לאדם
כשיתנהג בה במקומה, והוא כשיזדמן לו המאכל והמשתה האסור והמשגל האסור והממון האסור
– ישלח המידה הזאת עד שתרחיקהו מכל זה. כמו שאמר "כי מה הווה לאדם בכל עמלו כי כל
ימיו מכאובים וכעס ענינו".
?ג"סר יפל תושירפה דיקפת המ


רמב"ם, "שמונה פרקים" פרק רביעי:

מה שעשו החסידים בקצת הזמנים, וקצת אנשים מהם גם כן, מנטות אחר הקצה האחד: כצום
וקום בלילות והנחת אכילת הבשר ושתיית היין, והרחקת הנשים, ולבוש הצמר והשער, ושכינת
בהרים והתבודד במדברות – לא עשו דבר מזה אלא על הרפואה (כדי להתגבר על יצרם ולחנך
את עצמם). וגם – להפסד אנשי המדינה; כשראו שהם נפסדים בהתחברותם אליהם וראות
מעשיהם, עד שחששו לקלקול מידותיהם בחברתם, ברחו מהם למדברות ולמקום שאין בו אדם
רע… וכאשר ראו הסכלים שהחסידים עשו אלו המעשים, ולא ידעו כוונתם – חשבו אותם
לטובים, וכוונו אליהם, באמרם להיות כמוהם. והתחילו מענים את גופם בכל מיני עינוי, וחשבו
שקנו לעצמם מעלה ועשו טוב, ושבזה יתקרב האדם לאלקים, כאילו האלקים שונא הגוף ורוצה
לאבדו ולכלותו. והם לא ירגישו שהמעשים הללו רעים, ושבהם תגיע פחיתות מפחיתיות הנפש.
מה תפקיד הפרישות לפי רמב"ם? מה בין פרוש – חסיד לפרוש – סכל? ענה גם לפי ספורנו
.3 קוספל
?ג"סר לש הזמ ם"במר לש ורבסה הנוש המב


:נ ,ב ירזוכ ,יולה הדוהי יבר

אמר החבר: התורה האלקית לא העבידה אותנו בפרישות, אך בדרך השווה (=הממוצעת), ולתת
לכל כח מכוחות הנפש והגוף חלקו בצדק מבלי רבוי. כי הרבוי בכח אחד – קיצור בכח אחר. ומי
שנטה עם כח התאווה, קצר בכח המחשבה. ולהפך: מי שנטה עם הנצחון קצר בזולתו. ואין רוב
התענית עבודה למי שתאוותיו חלושות וכחותיו חלושים וגופו רזה, אבל טוב לו שיעדן גופו! לא
המעטת הממון עבודה (רצויה) כאשר יזדמן מן המותר מבלי יגיעה, ולא יטרידהו קנותו מן
החכמה והמעשים הטובים … כללו של דבר: תורתנו נחלקת בין היראה והאהבה והשמחה.
תתקרב אל אלקיך בכל אחת מהן, ואין כניעתך בימי התענית יותר קרובה אל האלקים משמחתך
בימי השבתות והמועדים – כשתהיה שמחתך בכוונה ולב שלם. וכמו שהתחנונים צריכים מחשבה
וכונה, כן השמחה במצוותו ובתורתו צריכים מחשבה וכוונה …
האדוה איה וליאכ לבא ,תוקלאב האדוה המצעב איה התיהו … תבשה תרימש לע הווצו …
שודחב הדוה רבכ תישארב השעמ תולכ היה הבש רובעב תבש תווצמ לבקמש ימ יכ ,תישעמ
העולם … והודה במחדש העושה … אם כן – שמירת שבת מקרבת אל הבורא יותר מהפרישות
… תוריזנהו
האם רמב"ם וריה"ל חולקים?
?תווצמה רתי דיקפת המו תוריזנה דיקפת המ
עיין היטב בפרשת נזיר, ונסה למצוא ראיות מן הפסוקים לגישות השונות לבעיה זו!.אי

2 הלאש

:תווצמ רשע ריזנב יכ תוריזנ ינידל ותמדקהב בתוכ ם"במרה

א) שיגדל הנזיר פרע. ב) שלא יגלח שערו כל ימי נזרו. ג) שלא ישתה הנזיר יין ולא תערובת יין
ואפילו חומץ שלהן. ד) שלא יאכל ענבים לחים. ה) שלא יאכל צמוקים. ו) שלא יאכל חרצנים. ז)
שלא יאכל זגין. ח) שלא יכנס לאהל המת. ט) שלא יטמא למתים. י) שיגלח על הקרבנות
כשישלים נזירותו או כשיטמא.
!תויונמה תווצמה רשעל הרותב תורוקמ אצמ
כמה מהמצוות הן מצוות עשה, וכמה מצוות לא תעשה?

הערה: עיון מפורט בדיני נזיר – בחלק שני.

3 הלאש
לענין ברכת כהנים:

רבי יוסף אלבו, ספר העיקרים ד, יט:

… עניין הברכות … הוא תפילה עם נתינת הכנה אל המקבל שיחול השפע האלקי עליו. וזה,
שהשפעים העליונים ישתלשלו וישפעו על המקבלים בדרגות ואמצעיים, ובתנאי שיהיו
המקבלים ראויים … ושיהיו מוכנים לקבל השפע ההוא… וזאת היתה הכוונה בברך הכהנים את
העם, כדי שיהיו (הכהנים) אמצעיים לחול השפע על המתברכים כפי הכנת כל אחד מהם, והיו
נושאים כפיהם בשעת הברכה, שהוא כענין סמיכת היד. והיתה ברכת הכהנים לכלל ישראל או
לצבור, לפי שהרבים יותר מוכנים לקבל השפע מן היחיד … ועל זה הדרך הן ברכות הצדיקים או
החסידים למתברכים על ידם, כדי שיחול השפע באמצעותן על המתברך …

רמב"ם הלכות נשיאת כפים טו, ז:

ואל תתמה ותאמר ומה תועיל ברכת הדיוט זה? שאין קבול הברכה תלוי בכהנים אלא בקדוש
ברוך הוא, שנאמר "ושמו את שמי על בני ישראל, ואני אברכם". הכהנים עושים מצוותן שנצטוו
בה, והקדוש ברוך הוא ברחמיו מברך את ישראל כחפצו.
מהי מהות הברכה בכלל, וברכת כהנים בפרט?
מה תפקיד הכהנים בברכה זו?

4 הלאש
עיין בפרשת שמיני (ט, )23 – 22ואבן עזרא במדבר (ז, ,)1
האם הברכה בפרשת שמיני היא ברכת כהנים?

5 הלאש
לפרטי הברכות בברכת כהנים:

רמב"ם, מורה נבוכים א, לז:

"פנים" – גם כן שם ההזהר וההשגחה: "לא תשא פני דל"; "ונשוא פנים"; "אשר לא ישא פנים";
וזה הרבה, לפי זה הענין גם כן נאמר: "ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" – רצונו לומר: הלוות
.ונב החגשהה
מה בין רש"י ורמב"ם בפירוש הפסוק?
סכם את פירוש פרטי הברכה לפי רש"י וספורנו. מה בכל פירוש נראה לך יותר, ומדוע?
"ואני אברכם" – את מי? ( 2פירושים ברש"י !)
עיין רמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה, פרק יד וסכם את תיאור ברכת כהנים.

6 הלאש
סכם את הנושאים השונים בפרשת נשוא, וקבע את מקומם המדויק!
(דוגמא לחלוקה לנושאים ראה: פרק ד שאלה .)3


'ז קרפ

1 הלאש

מהו תאריך הפרק? הוכח את קביעתך על פי רש"י ושמות פרק מ.
(העזר בפרק "תאריכים בתולדות ישראל").

2 הלאש
מדוע חוזרת התורה 12פעם על תיאור קרבנות הנשיאים?
עיין : רמב"ן, פסוק 2בסוף ("והנכון בטעם הכתוב").



פרשת בהעלותך


'ח קרפ

1 הלאש

מה סמיכות הפרשיות בין המנורה ומעשי הנשיאים? עיין ברש"י וברמב"ן!
2 הלאש
היכן, בפרשתנו, רמז למלכות בית חשמונאי ולנצחונותיהם? (עיין ברמב"ן).
3 הלאש
באר: "אל מול פני המנורה יאירו": "וזה מעשה המנורה": "כן עשה את המנורה".
4 הלאש
בכל הפסוקים המצויינים להלן מופיע הביטוי "כן עשה". בחלקם מעיר רש"י "מלמד שלא שינה"
ובחלק מהם אין רש"י מעיר דבר. בדוק את המקורות השונים, ציין במחברתך באיזה מהם הוסיף
רש"י את הערת השבח "מלמד שלא שינה" ונסה להסביר מדוע אמר רש"י במקום שאמר, ומדוע
לא אמר במקומות אחרים!
,(22 ,ח) רבדמב ,(3 ,ח) רבדמב ,(6 ,זי) תומש ,(28 ,בי) תומש ,(6 ,ז) תומש ,(22 ,ז) תישארב :תורוקמה
.(23 ,זכ) ,(26 ,זי) רבדמב
5 הלאש
קרא בעיון את עניין טהור הלוויים, סכם את המעשים השונים שנעשו בלויים והסבר את
.י"שר יפל השעמ לכ לש תועמשמה
6 הלאש
באיזה גיל שרתו הלוויים במשכן? עיין בפרקנו, במדבר (ד, ,)47ובביאור רש"י.


'ט קרפ

1 הלאש

באיזה תאריך היה עניין הפסח המוזכר כאן? (יציאת מצרים – ניסן 2448לבריאה!). באיזה תאריך
היה המיפקד המוזכר במדבר (א, )1? מה הסיק רש"י מהשוואת התאריכים? איך נימק זאת רמב"ן,
ואיך ספורנו?

2 הלאש
עיין ברמב"ם, ספר קרבנות, הלכות קרבן פסח פרקים ה – ז וענה:

מתי אדם מתחייב בהקרבת הפסח בחודש אייר?
מתי מתחייב אדם כרת אם לא הקריב את הפסח בחודש אייר?
מהו "טמא" ( 3דוגמאות) ומהי "דרך רחוקה"?
(איך פירש רש"י מונח זה, איך אבן עזרא ואיך רמב"ן?)
מהו האחוז המקסימלי של מקריבים בחודש אייר מכלל ישראל?
קרא בעיון את פרשת פסח שני, ומצא את המקורות בתורה לכל הדינים שהזכרת.
מתי ומדוע נערך פסח שני? עיין: דברי הימים ב' (ל, .)2

3 הלאש
מהם ההבדלים בין פסח שני ופסח ראשון? עיין ברש"י לפרקנו; ספר החינוך, פרשת בהעלותך;
רמב"ם, הלכות קרבן פסח פרק י הלכה טו; מסכת פסחים דף צה.

4 הלאש
לענין תיאור המסעות (:)23 – 15

רמב"ם, מורה נבוכים ג, נ:

… אמרו "על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו" היה מספיק בסיפור. ויעלה בלב האדם מתחילת
מחשבה כי כל מה שבא אחריו בזה הענין הוא הארכת דברים אין צריך. רצוני לומר: אמרו
"ובהאריך הענן … ויש אשר יהיה הענן… או יומים …" . ואני אודיעך טעם אלו הפרטים כולם.
וטעמם הוא – לחזק הענין ההוא, לסלק בו מה שהיו האומות חושבים אז ומה שיחשבו עד היום:
שישראל תעו בדרך ולא ידעו אנה ילכו, כאמור: "נבוכים הם בארץ" (שמות יד, )3וכן קוראים
אותו הערביים עד היום, רצוני לומר: המדבר ההוא (מדבר סיני) קוראים אותו "מדבר התעיה"
ויחשבו שישראל תעו ולא ידעו הדרך. והתחיל הכתוב לבאר ולחזק כי המסעות ההם, שהיו
בלתי מסודרות, ושובם בקצתם פעמים, והיות זמן עמידתם בכל מסע חלוק זה מזה, עד שהיה
מעמדם במסע אחד שמונה עשרה שנה, ובמסע אחד יום אחד ובאחר לילה אחד – הכל בשיעור
אלקי. ולא היה זה תעיה בדרך, רק לפי העלות "עמוד הענן". וכבר בארה התורה כי הדרך …
אשר בין חורב … ובין קדש ברנע אשר הוא התחלת הישוב, כמו שבא בכתוב "והנה אנחנו בקדש,
עיר קצה גבולך" ; והדרך ההוא מהלך אחד עשר יום, כאמרו: "אחד עשר יום מחורב דרך הר
שעיר עד קדש ברנע". ואין זה מה שאפשר לתעות בו ארבעים שנה, אבל טעם הכתוב הוא מה
.הרותב בותכש
מדוע פרטה התורה את דרך החניה והמסע?
.(ן"במר) !עסמה ירדס רואיתל תפסונ הביס אצמ
בדוק מהו הביטוי השכיח בתיאור המסעות, ספור כמה פעמים מופיע הביטוי, והסבר מדוע
הוא מודגש כל כך!

5 הלאש
מהן הדוגמאות השונות שהביאה התורה לאורך החנייה, ומדוע הביאה התורה דוגמאות אלה?
(העזר ברמב"ן בסוף פסוק .)19

6 הלאש
הסבר את סדר הנושאים שהוזכרו בספר במדבר עד כאן, והראה מהו הקשר שביניהם.
.(1 ,ט) ונרופסב רזעה


'י קרפ

1 הלאש

סכם את צורות התקיעה ואת תפקיד כל צורת תקיעה.

2 הלאש
מה היתה דרך התקיעה בנסיעת המחנות. קרא ביחוד פסוק 6וביאור רמב"ן לפסוק!

3 הלאש
"וכי תבוא מלחמה בארצכם" … (:)9

:ג-א ,א תוינעת תוכלה ,ם"במר

מצוות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הצבור. שנאמר "על
הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות". כלומר : כל דבר שייצר לכם, כגון בצורת ודבר וארבה
וכיוצא בהן – זעקו עליהן והריעו. ודבר זה מדרכי התשובה הוא. שבזמן שתבוא צרה ויזעקו
עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן. ככתוב: עוונותיכם הטו … וזה הוא
שיגרום להסיר הצרה מעליהם. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם
אירע לנו, וצרה זו נקרה נקרית – הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים,
ותוסיף הצרה צרות אחרות. הוא שכתוב בתורה "והלכתם עמי בקרי והלכתי גם אני עמכם
בחמת קרי". כלומר: שאביא עליכם צרה, כדי שתשובו, אם תאמרו שהיא קרי (= במקרה) אוסיף
לכם חמת אותו קרי.
מה הוסיף רמב"ם על המפורש בפסוק?
?הרצ תעב עוקתל הווצמל ינויגהה רבסהה והמ
פרש את הפסוק "אם תלכו עמי קרי" … וכו'.

:הרעה
במורה נבוכים ג, לו, מסביר הרמב"ם רעיון זה ביתר פירוט:

עניין אמרו "ואם תלכו עמי קרי" רצונו לומר שאני כשאביא לכם אלו הצרות לענוש אתכם, אם
תחשבו בהם שהם מקרה, אוסיף לכם מן "המקרה" ההוא … יותר חזק ויותר קשה … "והלכתי
עמכם בחמת קרי". כי האמינם שהוא במקרה, ממה שמחייב התמדתם על דעותיהם הרעות ועל
מעשה העוול ולא ישובו מהם … ולכן צוונו להתפלל אליו ולהתחנן לו ולצעוק לפניו בעת צרה.

:זכ ,ה ירזוכ ,יולה הדוהי יבר

… נאמר "והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלקיכם ונושעתם מאויביכם" – לא שהאלקים
צריך הזכרה והערה, אך שהמעשים צריכים לשלמות, ואז יהיו ראויים לגמול. כאשר יהיו עניני
התפילה לבוטח בהם על השלמות הגמור, מהתחינה והבקשה – וכאשר יהיו המעשה והכוונה
שלמים כראוי – יהיה עליהם הגמול. ויהיה זה על דרך בני אדם, כאילו הוא זכרון. ו"דברה תורה
כלשון בני אדם".
מה פירוש "ונזכרתם לפני ה'"?
דוגמאות לקיום הדין ראה מלכים ב' (יא, ,)14דברי הימים ב' (ז, .)6

4 הלאש
סכם את סדר השבטים במסע. לאן הצטרפו משפחות הלוויים?

5 הלאש
מה היה סדר הקמת המשכן בעת חנייה? העזר ברש"י לפסוק ,21והוכח את דבריו מפרק ד.
העזר גם ברמב"ן.

6 הלאש
מדוע רצה משה שיתרו יצטרף לבני ישראל? עיין בפסוקים ,32 ,31 ,29רש"י לפסוק ,31
.31 קוספל ונרופס

7 הלאש
מה הוסיף משה בדבריו השניים (פסוקים )32 – 31על דבריו הראשונים? עיין ברש"י ובביאור
ספורנו. מה נראה לך יותר?

8 הלאש
האם הצליח משה לשכנע את יתרו להשאר עם ישראל? עיין שמות (יח, ,)27שופטים (א, ,)16
ספורנו לפסוק .31האם הפסוקים שקראת מחזקים את דברי ספורנו במחלוקתו עם רש"י כפי
?אל וא ,7 הלאשב תמכיסש

9 הלאש
"ויהי בנסוע הארון" (:)36 – 35

רבי יוסף אלבו, ספר העיקרים, ב, כח:

(פעמים) יקרא הכתוב הארון בשם השם, עם היותו כלי נעשה במלאכה, להיותו מורה על השם
הנותן התורה שהיא בארון. אמר הכתוב: ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' … ובנוחו יאמר
שובה ה' רבבות אלפי ישראל. וכן יהושע אמר על הארון: "והנה ארון הברית אדון כל הארץ
עובר לפניכם בירדן". ואין הארון אדון כל הארץ, אבל יקראהו כן להיותו נמצא מצד אדון כל
הארץ, ויקראהו בשם "אדון כל הארץ" שכן דרך הלשון, לקרוא הדבר בשם בעל הדבר… כמו
שבלשון בני אדם … נאמר שהעין רואה והאוזן שומעת, והראות והשמע אינם אלא לנפש, והעין
והאוזן כלים יגיע זה הפועל באמצעותם.
בדוק באילו פרטים שונה פירושו של ר"י אלבו מזה של רש"י!

10 הלאש
פרש את דברי משה בנסוע הארון ובנוחו.

11 הלאש
רש"י (בפסוק )35אומר כי "נכתב כאן כדי להפסיק בין פורענות לפורענות". איזו פורענות
נזכרה לפני כן? (העזר ברמב"ן!).

12 הלאש
עיין בתהלים (נח, ( ,)2קלב, ,)8דברי הימים ב' (ו, .)41לאילו פסוקים בפרקנו מקבילים המקורות?
באיזה עניין נאמרו שם, ובמה הוא דומה לפרקנו? את מי מצטט דברי הימים ב' (ו, )41?


א"י קרפ

1 הלאש

"ויהי העם כמתאוננים" ( )1על מה התאוננו? ענה לפי רש"י, א"ע ורמב"ן.
מה נראה לך יותר ומדוע?

2 הלאש
השווה השוואה מדוייקת את פסוקים 4עד 35ותהלים (עח, .)32 – 18

מהו ההבדל בהערכה את מעשה העם בשני המקומות.
היכן כבד חטא העם יותר, ובמה?
כיצד תוכל להסביר את השינוי בין המקורות השונים?
מה נאמר בתהלים קו על עניין השליו? העתק משם את הפסוק!

3 הלאש
מה בין פירוש רש"י ורמב"ן בביאור פסוקים 5 – 4? מה נראה לך יותר?

4 הלאש
קרא פסוקים 9 – 7וסכם את כל התכונות שמונה הכתוב במן.

5 הלאש
מנה את הטענות השונות שטען משה בתפילתו ( .)15 – 11לאילו מטענות אלה קיבל תשובה
בהמשך הפרק?

6 הלאש
עיין בפסוק ,15רש"י ותגובת רמב"ן, והשווה לדברים (ה, ,)24רש"י ותגובת רמב"ן עליו.

7 הלאש
לענין האצלת הרוח על הזקנים (17 – 16; :)29 – 24

רבי יוסף אלבו, ספר העיקרים, ג, יא:

(יתכן שנבואה תחול על אדם שאינו מוכן לה, באמצעות נביא אחר). ועל זה הדרך היה חול
הנבואה באמצעות משה על השבעים זקנים, אף על פי שלא היו ראויים אליה מצד עצמם, אמר
הכתוב: וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם". כלומר אף על פי
שלא היו ראויים לכך מצד עצמם, ולזה תמצא כי כשאמר יהושע אל משה "אלדד ומידד
מתנבאים במחנה" השיב משה "המקנא אתה לי" כלומר: אין ראוי לך לקנא בזה כלל בעבורי, כי
הנבואה כולה חלה עליהם מצד רוחי ובאמצעותי. "ומי יתן כל עם ה' נביאים" – מצד עצמם,
וראויים לנבואה בזולתי, "כי יתן ה' רוחו עליהם" – ולא באמצעותי, אלא שהם מצד עצמם יהיו
ראויים לחול עליהם הרוח האלקי מבלתי אמצעי.
?ובלא י"ר רבסה יפל "חור תלצאה" יהמ
הסבר את השיחה בין משה ויהושע לפי ר"י אלבו.
איך הסביר את השיחה רש"י?
איך הסביר רמב"ן את ענין אלדד ומידד? (עיין ביאורו לפסוק .)28
עיין שנית בפרשה וקבע איזה מהפירושים נראה לך הולם את הכתובים ביותר. נמק דבריך!

8 הלאש
קרא את דברי משה בפסוקים .22 – 21האמנם פקפק משה ביכולת ה'?

איך פירש רש"י ענין זה? ( 2פירושים!)
איך פירש אבן עזרא (בפסוק )23את הקושי?
?(20 קוספב) ן"במר לש רבסהה והמ

9 הלאש
השווה דברים (ה, )19במדבר (יא, ,)25ובראשית (לח, .)26קרא את תרגום אונקלוס לשלושת
הפסוקים, ואת ביאור רש"י. מה המשותף ומה השונה בפסוקים אלה?

10 הלאש
האם ענין השליו היה נס או לא? עיין ברמב"ן, סוף פסוק .20

11 הלאש
השווה את ענין המתאוים בשר לשמות פרק טז. מהן התגובות השונות, ומהי הסיבה להבדל בין
?תובוגתה

12 הלאש
קרא שנית את הפרק וחלקהו לנושאיו! מהו תאריך הפרק?


ב"י קרפ

1 הלאש

:(3) "דואמ וינע השמ שיאהו"

:ג ,ב תועד תוכלה ,ם"במר

יש דעות שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינוניות, אלא יתרחק מן הקצה האחד עד הקצה האחר.
והוא – "גובה לב". שאין דרך הטובה שיהיה אדם עניו בלבד, אלא שיהיה שפל רוח ותהיה רוחו
נמוכה למאד. ולפיכך נאמר במשה רבינו "עניו מאוד" ולא נאמר "עניו" בלבד. ולפיכך צוו
חכמים : מאוד מאוד הוי שפל רוח. ועוד אמרו שכל המגביה לבו כפר בעיקר, שנאמר: "ורם
לבבך ושכחת את ה' אלקך"…
?שפנה תודימ ראשמ הוואגה הנוש המב
מדוע בא הפסוק "והאיש משה עניו" באמצע ענין הרכילות? (העזר ברמב"ן).

2 הלאש
לענין דברי מרים ואהרן:

:ו,ז ,הרותה ידוסי תוכלה ,ם"במר

… ובמה הפרש יש בין נבואת משה לשאר כל הנביאים? שכל הנביאים בחלום או במראה, ומשה
לוקה עמשיו ותא רבדל דעומ להא לא השמ אובבו" :רמאנש דמועו רע דמוע אוהו אבנתמ וניבר
מדבר אליו". כל הנביאים על ידי מלאך, לפיכך רואים מה שהם רואים במשל וחידה. משה רבינו
לא על ידי מלאך שנאמר "פה אל פה אדבר בו". ונאמר: "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים",
ונאמר "ותמונת ה' יביט", כלומר: שאין שם משל, אלא רואה הדבר על בוריו בלא חידה ובלא
הארמב אלא הדיחב אבנתמ וניאש – "תודיחב אלו הארמב" וילע הדיעמ הרותהש אוה .לשמ
שרואה הדבר על בוריו. כל הנביאים יראים ונבהלים ומתמוגגין, ומשה רבינו אינו כן, הוא
שהכתוב אומר "כאשר ידבר איש אל רעהו" – כלומר: כמו שאין אדם נבהל לשמוע דברי חבירו,
כך היה כח בדעתו של משה רבינו להבין דברי הנבואה והוא עומד על עמדו שלם. כל הנביאים
אין מתנבאים בכל עת שירצו, משה רבינו אינו כן, אלא כל זמן שיחפוץ רוח הקודש לובשתו
ונבואה שורה עליו, ואינו צריך לכוון לדעתו ולהזדמן לה, שהרי הוא מכוון ומזומן ועומד
כמלאכי השרת. לפיכך מתנבא בכל עת, שנאמר "עמדו ואשמעה מה יצווה ה' לכם". ובזה
הבטיחו הא-ל, שנאמר "לך אמור להם שובו לכם לאהליכם, ואתה פה עמוד עמדי". הא למדת
שכל הנביאים כשהנבואה מסתלקת מהם חוזרים לאהלם, שהוא צרכי הגוף, כולם כשאר העם.
לפיכך אין פורשים מנשותיהם. ומשה רבינו לא חזר לאהלו הראשון, לפיכך פרש מן האשה
לעולם, ומן הדומה לו, ונקשרה דעתו לצור העולמים, ולא נסתלק מעליו ההוד לעולם, וקרן עור
פניו ונתקדש כמלאכים.
במה שונה נבואתו של משה מנבואת שאר הנביאים? הוכח!
?(ירפסמ) 1 קוספל י"שר שוריפ תא ם"במר קזחמ המב
סכם בקצרה את דברי מרים ואהרן ואת תשובת ה' אליהם לפי פירוש רש"י, רמב"ן ורמב"ם.
הוכח את פירושך מן הכתוב! התייחס לפרשה בשלמותה, והראה כיצד דברי ה' הנם תשובה
לדברי מרים, ובמה כל פסוק מתקשר ליחידה כולה.

3 הלאש
מה בין רש"י וספורנו בביאור "פה אל פה אדבר בו"? מדוע פירש רש"י כפי שפירש?

4 הלאש
"וייחר אף ה' בם וילך" (:)9

רמב"ם, מורה נבוכים, א, כד:

ההליכה … מכלל השמות המונחים לתנועות מיוחדות מתנועות בעל החיים: "ויעקב הלך
לדרכו". וכבר השאל שם זה להמשך הגופות אשר הם יותר דקות מגופות בעלי החיים: "והמים
היו הלוך וחסור" ואחר כן השאל להתפשט עניין אחד והראותו – ואם אינו גוף כלל – אמר:
"קולה כנחש ילך". וכן "קול ה' מתהלך בגן" – הקול הוא הנאמר עליו שהיה מתהלך. ולפי זאת
ההשאלה הוא כל לשון הליכה שבאה באלוק יתברך. כלומר: שהיא הושאלה למה שאינו גוף,
אם להתפשט הענין או לסור ההשגחה, אשר דומה לו בבעלי החיים: סור מן הדבר … וכמו
שכינה הסתלק ההשגחה בהסתרת פנים באמרו "ואנכי הסתר אסתיר פני", כן כינה אותו בהליכה
אמר: "אלך אשובה אל מקומי". אמנם אמרו "ויחר אף ה' בם וילך" יש בו שני הענינים יחד.
כלומר: עניין הסתלק ההשגחה, המכונה בהליכה, וענין התפשט הדבר והגלותו והראותו,
כלומר: החרון אף הוא אשר הלך ונמשך אליהם, ולזה שבה "מצורעת כשלג".
מה פירוש המילה "הלך" ביחס למה שאינו גוף?
מהן שתי המשמעויות של "וילך" בפסוקנו?

5 הלאש
?ונרופסו ע"א ,י"שר יפל 12 קוספ תא שרפ

6 הלאש
סכם את הנושאים בפרשת בהעלותך, קבע את מקומו המדויק של כל נושא, כדוגמת פרק ד
.3 הלאש