העברת זכויות הבכורים ללווים
העברת זכויות הבכורים ללווים
פרק מתוך עבודת גמר בנושא "משפט הבכורה בישראל"
(אריפש השמ ברה תכרדהב)
לאה וינשטוק (רייזמן)
מתוך מכלול י"ד, סיון תשנ"ז
| בספר במדבר פרק ג' מופיעים הפסוקים האלה: |
פטר רחם מבני ישראל,רוכב לכ תחת מתוך בני ישראל םיולה תא יתחקל הנה ינאו" והיו לי הלוים" (פס' יב). ואת בהמת הלוים תחתלארשי ינבב רכב לכ תחת ,'ה ינא ,יל םיולה תא תחקלו" |
|
בפסוקים אלה מתוארת העברת הזכויות מן הבכורים אל הלוויים, מאותם בכורים שקודם , ניטלו הזכויות וניתנו ללוויים, כפי שאמרו חז"ל:(1)עבדו במשכן והקריבו קרבנות |
"עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות" (זבחים קי"ב ע"ב); "שהיו הבכורות מקריבים עד שלא עמד שבטו של לוי" (בראשית רבה פרשה ס"ג) |
|
בפרק זה נשתדל לברר מדוע הועברו זכויות הבכורים, והאם העברת זכויות אלו הייתה .תיקלח וא האלמ הסיבה להעברת זכויותיהם של הבכורים ללוויים נעוצה בחטא העגל, כפי שפירש רש"י |
,ולספנ לגעב ואטחשכו תורוכבב הדובעה התיהש יפל" והלוויים שלא עבדו עבודת אלילים נבחרו תחתיהם". |
| וכך גם מסביר בעל ה"משך חכמה": (בפירושו לבמדבר ג', יג): |
"כי לי כל בכור ביום הכתי … לי יהיו אני ה'": – "פירוש: באופן שאני אהיה ה', אבל כיוון שהקטירו לעגל וכיחשו ואמרו כי אין ה' לכן אינם שלי". |
|
הבכורים מעלו בתפקידם להפיץ את האלוקות, "שאני אהיה ה'", ולכן נפסלו לעבודת הקרבת קורבנות ועבודה במשכן, וזכו בה אלה שלא השתתפו בחטא העגל. הנה אנו רואים כי אותו עקרון שפעל בזמן האבות ביחס לבכורים פועל גם בעם ישראל |
"כי לי כל בכור… בארץ מצרים, הקדשתי לי כל בכור בישראל" (שם פס' יג). |
|
האם העברת זכויותיהם של הבכורים הייתה מלאה או חלקית, :היינשה הלאשל רשאב הרי מתברר כי הלוויים קיבלו את רוב זכויות הבכור בעבודת ה', בעבודה במשכן וכמנהיגים רוחניים ומלמדי תורה של העם. אך עדיין נותרה השאלה: מדוע היו צריכים הבכורות לפדות את עצמם, כפי שיתברר להלן. הבעיה התעוררה בראשונה כאשר נשארו מאתיים שבעים בכורים עודפים על הלוויים לענין זה מצאתי שתי גישות: בדברי הספורנו ובדברי ה"כלי יקר". את כוונת הפס' "אני ה'" מפרש ספורנו "לא שיניתי כשמאסתי הבכורות", כלומר עניין ה"כלי יקר" מסביר בדרך דומה: הקב"ה ידע שאחרי חטא העגל ישארו 273בכורים שלא גם הספורנו שרואה את כסף הפדיון כדין הקדש, וגם ה"כלי יקר" שרואה בזה חוב על וכך מבטא זאת הרש"ר הירש: (בפי' לבמדבר ג', יג): |
"עם העברת העבודה מן הבכורים ללוויים לא פסקה קדושת הבכורה… העברה זו רק ביטלה את מעמדם כנציגי הכלל במקדש, .(2)אך לא נתקפח מעמדם בקרב המשפחות" |
|
אין ספק שכל הזכויות והחובות המעשיות נשללו מן הבכורים והועברו ללוויים, אך ביטוי מה לתפקידם המיוחד, שבזכותו הם ניצלו ממוות כדי לשמש להיות מנהיגי העם ומורי דרכו, בא לידי ביטוי במצוות פדיון הבן שמשמרת עדיין את ההרגשה כי ישנה כמיהה :(טי ,ח"מ תישארבל 'יפב) שריה ר"שרה לש ונושלכ וא .הז דיקפת יולימל |
"דומה שסתירה זמנית זו בין יעוד למציאות באה לידי ביטוי אפילו בהלכה על ידי מצוות פדיון בכור". |
 
|
|
יכ וניאר .תורוכב שודיק תוצמ העיפומ ובש ,הרותבש יתכלהה קלחב וז הדובע יתחתפ הבכורים קיבלו תפקידים רוחניים מיוחדים והם היו אמורים להיות הכוח הרוחני הנמצא בכל משפחה ומשפחה ואשר מעלה את כל העם לרמת עבודת ה' גבוהה יותר. ראינו כי מצווה זו משלבת שני אספקטים, כוחות טבעיים שמקבל הבכור הנולד ראשון המצווה של קידוש הבכורות מופיעה בתורה שלוש פעמים, וכפי שהוסבר בחלק הראשון על סמך מה שבררנו לעיל את המושגים "בכור לנחלה" ו"בכור לפדיון", ראינו, כי מושגים על סמך בדיקת שלוש פרשיות בחיי האבות בחלקה הראשון של העבודה, מצאנו שיש בדקנו ומצאנו כי פרשת מכירת הבכורה ליעקב, ופרשות העברת הבכורה מראובן ליוסף הקו המשותף לכולם הוא העיקרון כי ישנה אפשרות לשלול זכויות בכורה בגלל התנהגות אותו עיקרון פעל גם בתהליך העברת הזכויות מן הבכורים ללוויים בעקבות חטא העגל. הרעיון החינוכי הטמון כאן הוא עצום. ברובד הפנימי והעמוק הקדושה אינה נמצאת |
|
אסיים את העבודה בסגירת המעגל כולו. התחלנו באבות וסיימנו בעם ישראל כאומה, אך חז"ל בעינם החדה ראו אף את המהלך הכלל עולמי כבר מבריאת העולם. פוטנציאל הבכורה הוא קדום מאוד, כפי שחז"ל אמרו: |
"אדם הראשון – בכורו של עולם היה" (במדבר רבה פרשה ד'). |
|
מאמר קצר זה של חז"ל טומן בחובו מסר עצום. באדם הראשון שהיה הבסיס לכלל .הרוכבה סיסב היה תושונאה היכולת לעשות יותר מכל אחד אחר, היכולת להעלות משפחה ועם לרמת עבודת ה' גבוהה יותר, כל זה החל כבר בבריאת העולם. חז"ל ממשיכים בקו זה הלאה עם התפתחות האנושות באומרם: |
:בותכ ואצמ ריאמ 'ר לש ותרותב" : אלו בגדי אדם הראשון ובהם היו הבכורות משתמשים" (3)רוא תונתכ .('כ השרפ הבר תישארב) |
|
אדם הראשון העביר את הכח והיכולת לבכורות הלאה באמצעות בגדיו. יש מדרשים רבים המספרים על העברת הבגדים מאדם הראשון דרך קין ולמך עד יעקב שלבש את "בגדי עשו החמודות" (בראשית כ"ז, טו), ואצטט כאן התייחסות לבגדים אלה בהקשר למקרים שהעלינו. |
"החמודים – שהיה (עשו) משתמש בהן (כבכור) בכהונה גדולה" (ירושלמי מגילה א', יא), |
| :ןכו |
"ואני נתתי לך שכם" (בראשית מ"ח, כב) – "זו הבכורה, ולבושו של אדם הראשון" (בראשית רבה פרשה צ"ז). |
|
"כתנות האור" כפי שנכתב בתורתו של ר' מאיר, עוברות מדור לדור ומשמרות את הרצון והכמיהה לעבודת ה' טובה יותר, אשר מקורה באדם הראשון וסיומה אולי כשנגיע כולנו לדרגה של ממלכת כהנים וגוי קדוש. לסיום שמרתי את דבריו הנפלאים של הרש"ר הירש המסכם דיון זה (בפירושו לספר |
"מימי קין והבל ועד הדורות הרחוקים אנחנו רואים קיפוח זה של הבכורים… בין בני אברהם – ישמעאל מפנה את מקומו ליצחק, ובין בני יצחק – עשו ליעקב, בין בני יעקב – ראובן ליוסף, ובין בני יוסף – מנשה לאפרים… גדולה מזו: הבכורות שבכל עם ישראל קיפחו את מעלתם. :דחא רבד הארנ תאז לכב מצד אחד הרי הבכור נוטל זכויות יתר.. ומשום כך הוא נוטל פי שניים, וכך נרמז כי הכוח והרוח חייבים ללכת בד בבד. אך עם זאת ההיסטוריה כולה אינה אלא מאבק של הכוח החומרי נגד הרוח האלוקית. :"ריעצ דובעי ברו" :הקברל רמאנש יפכ איה הרטמה …שלחל דבע היהי קזחה ."חישמ לש ושאר לע דחאתהל תודיתע (חורו חוכ) תורטעה יתש ולא ירה
:תורעה
|
|
מסורת זו, שעבודת ה' הייתה תחילה נחלת הבכורים, נשענת על האמור בשמות כ"ד, ה': "וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים לה'", רוזחשרש"י פירש על סמך הגמ' בזבחים קט"ו ע"ב, שהיו אלה הבכורות. |
.1
|
| רוזח .2רעיון זה מובא בצורה מיוחדת ב"מכתב מאליהו" (חלק ד', עמ' .)178 |
| רוזח .3במקום הכתיב המקובל במסורה "כתנות עור" (בראשית ג', כא). |
