רטנלס לארשי יבר לש רסומה תעונת
והאידיאולגיה המתנגדית – המשך או מהפכה?
רטנלס לארשי יבר לש רסומה תעונת
והאידיאולגיה המתנגדית – המשך או מהפכה?
טמס יגח
מתוך "מכלול" י"ד – סיוון תשנ"ז
|
אובמ .א תנועת המוסר ובראשה ר' ישראל סלנטר צמחה על רקע מסוים ומתייחסת אליו כצורך לשנות משהו לפי מצב הדור. בדיוננו ננסה לברר האם זהו ניואנס של אותו רקע מתנגדי ובאופן כללי מהווה את המשכו או שמא גישה חדשה לחלוטין לפנינו – בבחינת מהפיכה. |
|
קודם עלייתה של תנועת המוסר הייתה קיימת במלוא חריפותה המחלוקת החסידית- מתנגדית בנוגע לדרכי עבודת ה' כאשר אחד הנושאים המרכזיים במחלוקת זו הייתה שאלת מהות היראה, היחס הנכון בין תורה ויראה ודרכי קניית היראה. יש מקום בדיונינו לבחון את תנועת המוסר גם בנקודות המחלוקת בין החסידות למתנגדות. |
|
המוחתבש ,אטילב תידגנתמה הרבחב היה ויתורוקמ תא רטנלס לארשי 'ר קני ונממ עקרה גם פעל. ר' ישראל סלנטר מעיד בעצמו על זיקתו לר' יוסף זונדל מסלנט, שהוא מתלמידיו החביבים של ר' חיים מוולוז'ין – תלמידו המובהק של הגר"א. קיימת אף מגמה בספרות תנועת המוסר לייחס באופן ברור את מקורה של שושלת התנועה בגאון מוילנא. |
|
נושא דיוננו מורכב ואיננו חד משמעי, על כך יעיד מגוון הדעות בין החוקרים אשר נדרשו לשאלתנו זו. מגמת כריכת תורתו של ר' ישראל סלנטר בדרך המתנגדית והצגתה כהמשכה, מתחילה כבר מתלמידיו הקרובים של ר ' ישראל סלנטר כמו ר' נפתלי אמסטרדם וכמו ר' יצחק בלאזר הקובע: "ובלי ספק כי הוא (ר' זונדל) קיבל דרך לימוד המוסר מרבו הגה"ח סוסיב גיצהל שקבמ (2)"רסומה תעונת" דב כץ בספרו (1)מהר"ח זצוק"ל מוואלאזין" מחקרי ממנו עולה, לדעתו, כי הגר"א הלך בדרכי השיטה של התנועה המוסרית. "וגם אצל… ר' חיים מוולוזין… מוצאים אותה שיטה". עיקר חידושו של ר' ישראל סלנטר, לפי דב כץ, הוא התאמת השיטה לחיים המעשיים בנסיבות דורו – הוצאתה מהספרים והכנסתה לחיים ע"י יסוד אגודות וכדו'. |
|
שיש להתייחס בספקנות למאמצים לראות בר' חיים מוולוז'ין (3)מנגד, טוען נחום לאם כאחד מאבות המוסר. מאמצים אלו, לדעת לאם, נובעים מהצורך של תנועה חדשה בעלת פרספקטיבה שונה לבקש אילן גדול להתלות בו. לאם טוען שמספר המלצות של הגר"א לעיין בספרי מוסר אינן הופכות אותו לאיש תנועת המוסר ובודאי שלא למקורה. |
|
מתוך מגוון הדעות ומתוך עיון בכתבים ננסה לעמוד על נקודות של רצף ונקודות של תמורה בתנועת המוסר תוך נגיעה בהשקפה המתנגדית בנוגע למהות היראה, דרכי קנייתה והיחס הרצוי בין לימוד תורה לבינה. ננסה גם לחפש דינמיות ודיאלקטיקה בין התנועות (המתנגדית והמוסר) ולא רק זהות או אי זהות ביניהם. |
|
יש לציין שחילוקי הדעות בסוגיה נובעים אף משום שניסיון לסכם את כתבי ר' ישראל סלנטר מהווה גם אינטרפרטציה הן בשל מיעוט המקורות העומד לרשותנו והן בשל דרך הבעתם , במהלך דיוננו נתחקה אחר השורשים מהם צמח ר' ישראל סלנטר.(4)תלברוסמה |
|
ב. "הגאון החסיד" – הגר"א והשקפתו בנושא היראה מבטא את השילוב בין (5)הגר"א ייזכר לעולם בכינויו המיוחד "הגאון החסיד". כינוי זה גדלותו העצומה של הגר"א בתורה לבין גדלותו ביראה שהתבטאה בעיקר באורח חיים של חסידות ופרישות. הגר"א לא כתב משנה סדורה בנושא היראה והיחס בינה ובין לימוד התורה אך מליקוטים בכתביו השונים, התבטאויותיו ומאורח חייו (על פי תאור תלמידיו) ניתן ללמוד על השקפותיו בנידון, הגר"א ראה בפרישות מחיי העולם מטרה ראשית לצורך פינוי מירב המשאבים לשם לימוד תורה, אך ראה בה גם אמצעי הגנה כנגד יצר הרע א"רגה .(6)ותאוות. הגר"א מעמיד את עבודת ה' על שלושה עמודים: תורה, מצוות ומידות ייחס חשיבות רבה לתיקון המידות הן כהגנה מפני חטא והן כדרך לגילויי רזי התורה. הגר"א תופס את מקומן של המידות בנפש כחלק מהנפש הבהמית שהיא "לבוש" לנפש השכלית שעל ידה נעשה תיקון המידות בדרך של כיבוש וריסון עצמי. לדעת הגר"א קיימת מתיחות בין כוח ההכרה, המבחין בין טוב לרע, לבין התאוות שמקורן במידות הרעות. הגר"א סובר שדרך טובה לתיקון המידות היא כוח ההרגל וזאת על ידי קיום מדוקדק של המצוות. הגר"א ממליץ גם על מציאת תחבולות במלחמת היצר וכן בעיון בדברי תוכחה ומוסר. בספר "מעשה רב" (סעיף ס') מנחה הגר"א: "ספרי מוסר כמה פעמים בכל יום", אך זה בתנאי שיהיה באופן של "התפעלות" – רגשות חרטה והזדככות (ל"התפעלות" זו תפקיד מרכזי בשיטת ר' ישראל סלנטר) בשילוב פרישה מן החברה. |
|
היחס והאיזון בין תורה ויראה, לדעת הגר"א, משול כעיקר התבואה (התורה) לעומת הרותה דומיל אוה רקיעה כ"א .האובתה תא וב רוצאל ילכ קר אוהש (האריה) רצואה גם משום שעצם לימוד תורה לשמה מגן מפני יצה"ר. עם זאת, מציין הגר"א, חשוב שהלימוד יהיה מותנה בזיקה של היראה. אם כן, שילוב של תורה ויראה הוא האידיאלי ואסור שיהיו מנותקים זה מזה. עם זאת, משקלו הסגולי של לימוד תורה והמאמץ שיש ."הארי"ה חופיטו תווצמ תפידר לש הז לע הלוע ול שידקהל |
|
-המשל הרות דומיל תבוחל א"רגה לש רימחמה וסחיב יוטיב ידיל אב האריב דומילה לשם לימוד התורה בלבד. |
|
השקפותיו של הגר"א בעניין היראה הם שורש זיקתו גם לתורת היסוד והקבלה ובתנאי שהדרך אליהם עוברת דרך עמל לימודי. למרות ידיעותיו בתורת המוסר הקבלי העדיף הגר"א לנסח את הוראותיו המוסריות על דרך הנגלה על מנת שכל עניין יגיע ל"כתובת .הלוגס ידיחי קר ולחני דוסה יניינעו "המיאתמה |
|
תויעבלו האריה אשונל יתימא הנעמ ונשי היפל תיטסיטילאה המגמה א"רגה לצא תטלוב יצה"ר רק לציבור מצומצם ואינטלקטואלי המסוגל להתמודד עם לימוד תורה מעמיק בתנאי פרישות. לציבור הרחב אין להגר"א תשובה אידיאלית. תנועת החסידות הציעה מענה בתחום היראה והדביקות גם לציבור הרחב, אך הגר"א החרימה ללא מתן תשובה .ולומ ולעהש תויעבל תמלוה |
|
ג. השקפתו של ר' חיים מוולוז'ין בעניין תורה ויראה אי אפשר שלא להתייחס במסגרת דיוננו לפולמוס בין התנועה החסידית והמתנגדית והשלכותיה על תקומתה של תנועת המוסר. את ייחסם של האישים המרכזיים בתנועה המתנגדית בליטא, ממנה צמח ר' ישראל סלנטר, כלפי החסידות ניתן לחלק לשניים. |
|
בעוד ר' חיים מנסח הגות שיטתית מתנגדית (כ"נפש החיים") , הגר"א מתעלם לחלוטין מהחסידות. ע.אטקס מביא מספר הסברים אפשריים לשוני בין הרב ותלמידו. |
|
קיצוניות של אדם מבוגר בעל דעה מגובשת וחתומה הרואה בחסידים :םתוישיאב אפיקורסין שאותם רק "מורידין", מול פתיחות ונכונות להתדיין על הדרכים השונות למטרה משותפת של קירבת אלוקים" הנובעת גם מהגיל הצעיר בו ראה ר' חיים למדנים רבים הנסחפים בגלי החסידות. |
|
הגר"א בהיותו פרוש מן הציבור, שאב את ידיעותיו על החסידות מכלי שני באורח חייהם: ושלישי. ר' חיים הכירם בדרך ישירה ובלתי אמצעית. |
|
הגר"א גיבש עמדה כלפי החסידות בהיותה בחיתוליה באופן :תירוטסהה תושחרתהב גלוי בליטא וניתן היה לחשוב שמאבק נימרץ יכחידה. ר' חיים התמודד עמה כאשר כבר נשתרשה והיה צורך בעימות רעיוני מסודר. |
|
אחד השינויים הבולטים ביותר שחוללה החסידות היה העמדת האידיאל המיסטי של היהש ,הרותה דומיל דמעמ תא קחד הז יוניש .'ה תדובעב תירקיעה תילכתכ תוקיבדה עד אז, וערער את סמכות הלומדים בהנהגת הציבור. למדנים רבים נסחפו בגלי החסידות וזנחו את שקידתם. |
|
ר' חיים מרכז את מאמציו הגדולים ביותר להחזיר ללימוד התורה את המעמד העליון בסולם הערכים הדתיים ומבסס הגותו גם במושגים קבליים. ר' חיים מגדיר את הדרך לדביקות ברבש"ע דווקא דרך לימוד התורה בנימוק שהיא הקשר החי האמיץ ביותר בין היוצר ליציר, מה גם שבה תלוי קיום העולמות והורקת השפע האלוקי. ר' חיים, בדרכו זו, חולק על הבעש"ט שהגדיר "תורה לשמה" כלימוד חווייתי, לימוד של דביקות. ר' חיים מבאר "תורה לשמה" כלימוד לשם התורה, שענינו הישגים אינטלקטואליים, ושזוהי הדרך לדביקות בה'. ר' חיים דורש מהלומד לכוון לאמיתה של תורה, תוך מחויבות ליישם בחיי המעשה את כל המסקנות העשויות לעלות במהלך לימודו. |
|
בדומה לרבו – הגר"א, נזקק ר' חיים לשאלת היחס הנחוץ בין תורה ויראה ואף הוא מדמה זאת ליחס בין האוצר (כלי הקיבול) לתבואה. דימוי זה מגדיר את לימוד התורה כעיקר התכלית ואת היראה כאמצעי. ר' חיים מודע ומודה בכך שקיים חשש רציני שלימוד אינטלקטואלי גרידא יגרום לזניחת היראה. ר' חיים רואה את צמיחת ספרות המוסר כדבר חיובי בעיקרו, כניסיון לשפר את האיזון שבין תורה ויראה. כך הוא גם פירש את כוונת מחברי ספרי המוסר. עם זאת הוא רואה סכנה גדולה בכך שלימוד מוסר ויראה עלולים להפוך לעיקר לימודם של אנשים וכפי שמתאר ב"נפש החיים": "ובעיני ראיתי בפלך אחד שכל כך התפשט אצלם זאת, עד שברוב בית מדרשם אין בהם רק ספרי מוסר לרוב, ואפילו ש"ס אחד שלם אין בו… אשר לא זו הדרך בחר בה ה' כי לא ירצה". ככל שאדם עסוק יותר בלימוד תורה, אומר ר' חיים, כך הוא זקוק פחות לפעילות מיוחדת להשגת היראה, הוא גם מגדיר את האיזון: הלומד תורה 15שעות ביום זקוק לעסק היראה לא .(7)תוקד 15-מ רתוי |
|
מעשה היראה הנלווה ללימוד צריך להיות, לפי ר' חיים, מעשה של יצירת מודעות ומאמץ נפשי לטיהור המחשבה קודם לימודו: "ולזאת ראוי לאדם להכין עצמו כל עת קודם ולא רק אז אלא גם: "וכן באמצע הלימוד, (8)"'ה תאריב בלה תרהטב …דומלל ליחתיש (9)הרשות נתונה להאדם להפסיק זמן מועט… להתבונן מחדש עוד ביראת ה'…" |
|
ר' חיים מתנגד נחרצות ל"מעשי דביקות חסידיים" הפורצים את גבולות ההלכה בנימוק הנובע מהתניית ערכם הדתי של תפילה ומצוות בהשגת טהרת המחשבה והדביקות. |
|
ר' חיים מתנגד לרעיון ה"עבודה בגשמיות" משום שהוא מסוגל לפרוץ מסגרות הלכתיות. ר' חיים רואה בעצם קיום מצווה ותפילה את ערכם הדתי העליון ולא בכוונה המתלווה אליה, אם כי כוונה זו רצויה מאוד. |
|
ד. תפישתו של ר' ישראל סלנטר – קוים כלליים תיקון המידות או תיקון היצר – מרכזי ביותר בתורת המוסר של ר' ישראל. ר' ישראל רואה פער בין הרצוי למצוי ומתווה דרך לחינוך המוסרי. |
|
כפי שציינו לעיל, תורה ברורה ומובנית בפשטות לא השאיר ר' ישראל אחריו, אך מתוך כתביו ניתן לגבש זאת. מטבע הדברים, נחלקו החוקרים בהבנת הכתבים ובגיבוש תורה ,שוביכ :ל הקולח יפ לע תיסיסב מעדיפה לאפיין סכמה (10)מסודרת מתוכם. ד"ר תמר רוס תיקון שכלי ותיקון על שכלי. לדעתה אין ר' ישראל מפחית בערכו המוסרי של השכל בתוך סולם הערכים המוסרי של שאר מרכיבי הנפש, אלא רק מגדיר מחדש את טיב השכל המניע פעולה מוסרית ויחסו לאירציונלי שבנפש, לעומתה, סוברים: סילמן וע. אטקס שר' ישראל מגביר את חשיבות הגורם האירציונאלי ומפחית בערך השכל בהשפעה על מוסר .(11)םדאה |
|
תחילת החינוך המוסרי הוא בשיקול השיכלי האגואיסטי של אושר אישי, האומר, שהנאת החטא הרגעית "אינה משתלמת". תאוות הקשורות בהנאות הגוף החיוניות לא בהכרח י"ע רקיעב תאזו "תוילכש , אשר על כן יש להשתמש ב"תחבולות (12)יעמדו במבחן השכל כוח ההרגל בעיצוב כוחות הנפש. לכך נועד גם הלימוד המוסרי המסיבי הן בדרך העיון והן בדרך ההתפעלות. כמו כן יש להתחכם ליצר ולתכנן מראש מהלכים עתידיים במטרה לעקוף את ניסיונות היצר. על כך יש להוסיף לימוד של הלכות הנוגעות לעניינים שאדם נוטה להיכשל בהם. כלומר: לימוד תורה שיש לו משמעות חינוכית והמשפיע על רגש האדם. דרך נוספת, אם כי פחותה בחשיבותה, שמציע ר' ישראל, והיא בתחום האי-רציונל, היא הגברת רוח הקדושה על ידי לימוד תורה לשמה. בהמשך לכך מציע רבי ישראל לעבוד על תיקון המידות ולהגיע להבנה שהסיפוק האנושי מושג גם על ידי מימוש ערכים אידיאליים לשמם ומכאן להגיע ל"אהבת האמת והצדק" ללא פניות אלא לשם שמים – התיקון העל-שכלי. |
|
ה. צדדים בהם נראית תנועת המוסר של רבי ישראל סלנטר כהמשך .תידגנתמה היגולואידיאה ציינו לעיל שהתשובה לשאלת היות תנועת המוסר המשך או מהפיכה אינה חד משמעית. ננסה לבחון את הצדדים השונים. |
|
זיקה של רציפות ניתן לראות במספר תחומים. הזכרנו את השפעתו מרבותיו של ר' ישראל סלנטר. דרך ר' זונדל מסלנט ינק ר' ישראל את תורת ר' חיים מוולוז'ין וממנו את תורת הגר"א. כמותם, ראה ר' ישראל את לימוד התורה כעניין המרכזי ומוקד עבודת ה' בחיי אדם מישראל. בנוגע לטיפוח ה"יראה" גם ניכרת הרציפות ובמיוחד היא בולטת בהידרשות לשאלת היחס בין השניים. כמו אצל רבותיו, גם אצל ר' ישראל שאלת הקשר בין תורה ליראה כרוכה בתפיסת מהותו של יצה"ר, השפעתו על האדם והמלחמה בו. לגבי נקודה אחרונה זו – המלחמה ביצר היו אמנם הבדלים מסוימים בין רבותיו של ר' אך ודאי שבאופן כללי הייתה השפעה רבה לשיטות אלה על דרך לימוד (13)לארשי .טנלס לארשי 'ר לש רסומה |
|
תפישת החינוך המוסרי של ר' ישראל צידדה בגישה אינדיבידואליסטית בדומה לתפישתו של ר' חיים. גישה זו ראתה חשיבות רבה למצבו האישי והנפשי של כל יחיד ולנסיבות החברתיות בהן חי. |
|
נושא תיקון המידות, שהיה מרכזי מאד במשנתו של ר' ישראל זכה למשקל רב אצל . שימוש בטכניקות שונות להיעזר בכוח ההרגל כאמצעי לתיקון (14)לדנוז 'רו א"רגה 'ר – וברמ תובר טלק לארשי 'רש ריבס .(15)המידות, מוצאים אצל הגר"א ור' זונדל זונדל בעניין זה של הרגל ומידות. |
|
השפעתו הישירה של ר' זונדל והשפעתם העקיפה של ר' חיים והגר"א על ר' ישראל תיתדה המגמב תופיצר תקיז תמייקש חינהל תורשפאמו תוניחב רפסממ תרכינ .(16) והחינוכית ביניהם |
|
לכך ניתן להוסיף את העובדה שר' ישראל השתייך לאותו זרם תרבותי חברתי שבליטא .ליעל רכזוה רשאו |
|
ו. קווים של תמורה וחידוש בתנועת המוסר של ר' ישראל סלנטר ולשמ תוידוחייב ונמע ימי תודלותב ומתוח תא לארשי 'ר עיבטה ,לארשיב לודגל האיכ לעומת רבותיו. ייחודיות זו בלטה במיוחד בפעילותו הציבורית של ר' ישראל, אך גם .שודיח רכינ תינויעה ותנשמב |
|
אחד ההבדלים הבולטים בין החסידות למתנגדות היה בפניה לציבור הרחב. בעוד התנועה המתנגדית מציעה פתרונות של "קירבת אלוקים" לשכבה אליטיסטית בלבד – ציבור ה"לומדים", פנתה החסידות בהצעות "פשוטות" יותר כשקהל היעד הוא כלל ישראל. מבחינה זו עושה ר' ישראל "מהפכה" בזרם הליטאי כאשר פונה הוא בדומה לחסידות ל"רשות הרבים". |
|
עניין נוסף של תמורה הוא ביחס למושג ה"יראה". הגר"א, ר' חיים ור' זונדל תלו את שאלת ה"מוסר" בשאלת היחס שבין תורה ליראה, והאיזון המתאים שביניהם. ביטויי היראה נקשרו בזיקה הדוקה ללימוד התורה ולקיומה. בנושא זה ניתן להבחין בחידוש תוגהנתה תלוכיכ האריה לש הנכת תא שריפ לארשי 'ר .רטנלס לארשי 'ר לצא יתועמשמ מוסרית בתחומי החיים השונים של הציבור הרחב כמו חברה וכלכלה. נקודת הכובד אצל ר' ישראל לא הייתה ביחס שבין תורה ליראה, אלא צמצום הפער הקיים בין הנורמות במספר תחומים לבין דפוסי ההתנהגות המוסריים (17)תידוהיה הרבחב תוירסומה הנדרשים על פי ההלכה. המוקד החינוכי אינו בבית המדרש אלא ברחוב היהודי. מהלך .הל הנעמכ אב ילואו רוביצל סחיב תודיסחה לש הכלהמל המוד הז |
|
במשנתו ההגותית של ר' ישראל ניתן להבחין בתמורה בכל הקשור ליחס לקבלה ותורת הסוד בעולמם הרוחני של הגר"א, ר' חיים ור' זונדל מצאנו לקבלה תפקיד נכבד. על ר' קבאמה אשונל לארשי 'ר לש ויתובר סחי דועב .(18)העפשה הל התייה אל טעמכ לארשי תיגולוכיספ הרות לארשי 'ר חתיפ ,('ודכו ארחא ארטיס לש) יגולואית רושימב היה ר"הציב המבוססת על הבנה חדשה של נפש האדם, ועל פיה חינוכו המוסרי. ר' ישראל תומך בעבודת החינוך במעשים רציונאליים של האדם עצמו. הוא רואה את עיקר התיקון .(19)המוסרי, בריפוי ה"מחלה" של היצה"ר מתוך הבנתה מהצד הפסיכולוגי |
|
ר' ישראל מועיד ל"יראה", כפי שמפרשה, מקום נכבד יותר בעבודת ה' ומעלה את משקלה היחסי מול לימוד התורה. דבר זה בא לידי ביטוי בחיוב לקבוע עתים ללימוד מוסר. ר' ישראל לא רצה להוריד בכהוא זה ממעמד לימוד התורה, אך תביעתו ללימוד מסודר של מוסר גרם, באופן בלתי נמנע, לכרסום מסויים במעמד זה. שוני זה ביחס בין "יראה" ל"תורה" – אף הוא מן התמורות שחולל ר' ישראל. |
|
םוכיס .ז כפי שציינו, אין תשובה חד-משמעית לשאלה בה עסק דיוננו. ישנם צדדים לכאן ולכאן. ראינו שיש קשר וזיקה בין תורת ר' ישראל ותורת רבותיו בתחומים שונים כמו: מרכזיות לימוד התורה וקיומה וחשיבות תיקון המידות. אם זאת, אין ספק שישנה חדשנות רבה בשיטתו של ר' ישראל הן ביחסיות של היראה, הן בשימת הדגש על רשות הרבים ולא על בית המדרש, והן בעבודת החינוך המוסרי המכוונת על ידי הבנת נפש האדם לש תילאנויצר תוליעפ לע יונב "לופיט"ה אליממו יגולואיתה דצהמ תוחפו יגולוכיספה דצהמ האדם עצמו. |
|
"מהפכה" , במידה מסויימת, ניתן לראות בתנועת המוסר בסוף המאה ה- 19כאשר חדרה לעולם הישיבות והרבנות של ליטא ופילגה אותם למצדדיה ולשולליה. התמורה שבתנועת המוסר לא ברורה אף בשלב זה של הפילוג, משום שכל צד תולה את שיטתו ברבותיו של ר' ישראל ובעיקר בר' חיים מוולוז'ין, כך שלא ברור אם ר' ישראל חולל תמורה או המשיך בדרכו של ר' חיים. |
|
מה שברור הוא שרמה מסויימת של חדשנות בגוון זה או אחר וודאי קיימת ב"שיטת .רטנלס לארשי 'ר לש "רסומה
:תורעה
|
|
( )2גם זה מובא בסיפרו של ע.אטקס שם הערה .6 רוזח |
|
( )3בחיבורו "תורה לשמה במשנת ר' חיים מולוז'ין ובמחשבת הדור" י-ם תשל"ב עמ' .202-206 רוזח |
|
לארשי 'ר איבמש תונורתפה" הרמאמב סור רמת ר"ד רבכ תאז תנייצמש יפכו (4) סלנטר לבעיית חולשת הרצון" – במחקרי ירושלים במחשבת ישראל כרך י"א י-ם תשנ"ג (עמ' ( )145להלן: רוס, הפתרונות). רוזח |
|
( )5עיין באטקס / ר' ישראל סלנטר עמ' 27הערה .2 רוזח |
|
ה/בכ ילשמל א"רגה רואיבב לשמל (6) רוזח |
|
( )7בפירושו למסכת אבות "רוח חיים" בפרק א' משנה א' ד"ה "הם אמרו". רוזח |
|
(" )8נפש החיים" שער ד' פרק ז'. רוזח |
|
.םש (9) רוזח |
|
( )10במאמרה "הפתרונות שמביא" בתוך במחקרי ירושלים במחשבת ישראל" כרך .147 'מע א"י רוזח |
|
( )11שם ועיין שם בהערות .26 ,25 רוזח |
|
( )12התאווה, מלבד עוצמתה, יכולה להשפיע על החלטות האדם בהסוואה של צידוקים שיכליים והלכתיים לסיפוק תאוותיו. רוזח |
|
( )13הגר"א ור' זונדל הדגישו את חשיבות העיסוק בספרי המוסר. ר' חיים תמך בכך בהסתייגות לגבי הלמדנים וראה עיסוק זה כפתרון נכון רק במצבים מסויימים ובאופן אינדיבידואלי בהתאם לנתוניו האישיים של כל למדן. ל"בעלי בתים" המליץ על כך ר' חיים יותר. ר' זונדל צידד גם בשינון פסוקים ומאמרי חז"ל בענייני ביטחון. רוזח |
|
( )14בכתבי ר' חיים הנושא לא מודגש, אולי בגלל הסתייגותו מעיסוק רב מידי בספרי מוסר בקרב הלמדנים. רוזח |
|
( )15בעניין זה יש מקום להזכיר את ספר "חשבון הנפש" לר' מנחם מנדל לפיין שהשפיע כנראה על ר' ישראל ועוד קודם לכן על ר' זונדל. בספר זה טכניקות של "תחבולות" לשפר המידות על ידי התמדה בהרגלים. וכפי שמובא בשער הספר: "…תחבולה נפלאה להתרפות מחליי המידות על ידי התמדת חינוך תיקוניהם בדרך חשבון הנהגה נוחה וקלה…" (ע.אטקס הרחיב בעניין זה ועיין בספרו – מעמ' .)135 רוזח |
|
( )16דוגמה נוספת דרך הספרות הוא סיפרו של רמח"ל "מסילת ישרים" – ספר שזכה לאהדתם של הגר"א, ר' חיים ור' זונדל והשפיע רבות על ר' ישראל ובמיוחד בעניין כוח ההרגל ובעניין ההתבוננות העצמית. רוזח |
|
( )17למשל, הפריעה לו התופעה של תלמיד חכם שרמת צידקותו המעשית אינה תואמת את למדנותו או מצוות מסויימות שבין אדם לחברו המזולזלות ביחס למצוות אחרות שבין אדם למקום. מובא בכתבי ר' ישראל סלנטר בעריכת מרדכי פכטר. רוזח |
|
( )18לא שר' ישראל ערער על אמינותה וקדושתה אך לא ראה בה חשיבות במשנתו רוזח |
|
( )19אין הוא מוותר לחלוטין על החיוניות של "סיעתא דישמיא", אך לא רואה בו .יזכרמ ביטומ רוזח |
