עוצב על ידי שלומית 27/02/00
אינדקס: מכלול, גירושין, פסיכולוגיה, ייעוץ חינוכי
ילדים להורים גרושים
(טטשניפ) טדימשרפוק תירוא
"מכלול", כסלו תש"ס, גיליון י"ט
 |
1 קרפ |
 |
|
:אובמ העלייה בשיעור הגירושין בארץ ובעולם בולטת במיוחד בשנים האחרונות, בארץ לפי הערכה, מדובר בכל ילד שלישי המתמודד במשבר הגירושין. גם בחינוך הממלכתי דתי יש עליה מתמדת במספר הילדים להורים גרושים. גירושין הנם משבר קשה להורים ולילדים, שכן הם מערערים את המערכת המשפחתית האמורה לספק לילדים את צורכיהם הגופניים והנפשיים, ולהעניק להם תחושת תמיכה, הגנה ובטחון. "תגובות רגשיות קשות אצל הילדים, והתהוות קשיים בהסתגלותם החברתית, והקוגניטיבית הן תופעות שכיחות הנלוות לגירושין" – (סמילנסקי). עובדות אלו מחייבות אותנו היועצים בביה"ס, להיערך לטיפול בנושא ברמה המערכתית בנוסף לרמה האישית. בעבודה זו אסקור את התגובות המידיות וארוכות הטווח לתהליך הגירושין אצל ילדים, ומאידך את הגורמים המשפיעים על הסתגלות של הילדים. לצורך כך אעשה הבחנה בין הגילאים השונים של הילדים העוברים את משבר הגירושין, ולבסוף, כיצד אנו היועצים יכולים לסייע לילדים במשבר הקשה בו הם נתונים. |
|
|
2 קרפ |
|
|
תגובות ילדים לגירושין: :(הנש דע) רצקה חווטב תובוגת .א במחקרה של ואלרשטיין, עקבו החוקרים אחרי ילדי גירושין במשך מספר שנים, ומצאו שישנם תגובות של ילדים האופיינית יותר לשנה הראשונה שאחרי הגירושין, לעומת תגובות אחרות שהופיעו גם לאחר שנים רבות. ישנם הבדלים אינדיבידואלים בולטים בתגובותיהם של ילדים, שסיבתם נעוצה בגיל, מין, תכונות אישות בסיסיות, תפיסתם את חומרת רגשותיהם, התנהגות הוריהם ועוד. הילד עובר בגירושין חוויה של אובדן וצער, ישנו דמיון בין עיבוד האובדן בגירושין לבין עיבוד תהליכי אבל (איילון), הילד עובר את השלבים הבאים: – הילד מנסה לדחות את המציאות הקשה או לבטלה, לעיתים מתנהג הילד כאילוהשחכה תגובות אלו נצפות אצל רוב הילדים ללא הבדלי גיל, שלבי התפתחות אישית, יחסים עם – תגובה זו מבטאת את הכעס וחוסר האונים של הילדים, ילדים המגיבים בצורה תוקפנית סמילנסקי ( )1990מתארת במחקרה את תגובות הילדים לגירושין: |
"הילדים שנחשפו למציאות של חוסר יציבות וחוסר ודאות, הגיבו בפחדים, מהם מציאותיים ומהם חסרי שחר, יותר מ- 75אחוז מן הילדים הביעו פחד, שמא לא יסופקו צורכיהם, מחציתם פחדו שאביהם ינטוש אותם, ושליש חששו שמא גם אימם תעזבם ,קשיים בשינה וסיוטי לילה… היו תגובתם לפחדים, יותר ממחצית הילדים היו מדוכאים בצורה גלויה, ויותר משליש גילו מגוון תסמונות דכאוניים קשים כגון: קשיי שינה, חוסר מנוחה, קשיים בריכוז, תחושת ריקנות, אכילת יתר, והרבו להשמיע אנחות עמוקות ותלונות על מיחושים גופניים מסוגים שונים" (סמילנסקי .(13 'מע |
|
תגובות נוספות, כגון תלות מוגברת באחד מההורים או שניהם, וחרדה לשלום ההורים, אצמנו ,יקסנלימס ידי לע הקדבנש הבוגת איה רקשל הייטנה .ריעצ ליגב דחוימב החיכש שילדים בזמן משבר הגירושין נוטים לשקר אודות מצבם המשפחתי מתוך בושה שהם חשים, ומתוך מסרים לא ברורים שמעבירים הוריהם. – במחקרים נמצא שהישגיהם של ילדים להורים גירושין נמוך מזה של ירידה בלימודים |
|
ב. תגובות הילדים לטווח הארוך : המחקר היחיד שבדק את תגובות הילדים לאורך זמן רב ובשלבי התפתחות שונים הוא מחקרם של ולרשטיין וקלי ( )1980שנערך בארה"ב, במחקר זה בדקו את הורי ילדי גירושים לאורך חמש שנים, מתוך מחקר זה ניתן ללמוד על תגובתם של הילדים לטווח הארוך. במחקרן נמצא כי 45אחוז מהילדים התפתחו והתמודדו באופן חיובי כאנשים כשירים, אכפתיים, ומגלים אומץ לב לקראת העתיד. אולם 41אחוז היו במצב גרוע, הם הגיעו לבגרות כדאגנים, תת -משיגים, עם הערכה עצמית נמוכה יחסית לכושרם, ולעיתים כצעירים זועמים. ילדים אשר הוערכו כמסתגלים באופן חיובי בזמן קצר לאחר המשבר ודדומתה רשאכ תרחואמה תורגבה תפוקתב וטטומתה (רצק חווטל תובוגתב רכזנש יפכ) עם המטלה של פיתוח יחסים אינטימי, בעת בחירת בן-זוג. המשבר הפסיכולוגי התבטא בהיזכרות במערכת היחסים במשפחת המוצא. החוקרים קראו לתקופה השקטה שלפני המשבר "אפקט הרדמה" – הכוונה לכך שהילדים הרדימו או הדחיקו את חוויותיהם הקשות בתוקפת משבר הגירושין, אולם בתקופת הבגרות המאוחרת הגיעו למשבר חמור בחייהם. אפקט הרדמה הופיע אצל נשים צעירות (אצל 66אחוז מהנשים במחקר, ולרשטיין קלי), שהיו צריכות לקבל החלטות בעלות השלכות לטווח ארוך על חייהם כגון: אהבה ומיניות בחיי הבגרות. לעומת הנשים, 40אחוז מהצעירים בני 19-23לא גיבשו יעדים קבועים בחייהם, הגיעו לרמת חינוך מוגבלת, וחשו שליטה מוגבלת בחייהם. קימות בעיות יחודיות לבנים ולבנות: לבנים היו התנגדויות לאימותיהם שלא גילו יתר סמכותיות כלפיהם, ואילו הבנות, ראו בעזיבת האב כשלון אישי שלהן ביחס למין השני. בעיה נוספת הבולטת אצל תורגבתהה תישארב רבכ תינריתמ תינימ תוליעפל הכישמ איה השורג החפשמל תונב ובמהלכה, דבר המבטא את הקושי בזהות המינית של הבת. ולרשטיין מסכמת את הממצאים העיקריים שלה: "שלגירושין נודעת השפעה פסיכולוגית מתמדת על ילדים רבים, העלולה להפך להשפעה קבועה". |
|
|
3 קרפ |
|
|
הגורמים המשפיעים על הסתגלות של ילדים להורים גירושין: הסתגלותו של ילד לגירושין קשורה במכלול גורמים תרבותיים, חברתיים, משפחתיים ופסיכולוגים. גיל הילד והשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא בזמן הגירושין משפיעים על הסתגלותו, הכישורים הקוגנטיבים והחברתיים המוגבלים של ילד צעיר ותלותו הרבה בהוריו, גוררים תגובה חריפה מזו של ילד מבוגר יותר, נראה שגם למינו של הילד השלכה על הסתגלות הגירושין, מחקרים מצביעים על כך שלגירושין השלכות קשות יותר על בנים מאשר על בנות, הבנות מתגברות על הקשיים תוך שנתיים לאחר הגירושין לעומת בנים הממשיכים להראות סטיות התפתחותיות זמן רב לאחר מכן. גורם נוסף המשפיע במידה רבה מאוד על הסתגלותו של הילד הוא היקף השינויים החלים בסביבתו וטיבם, ככל שחלים פחות שינויים סביבתיים כגון: הילד נשאר לגור במקום מגוריו ובבית ספרו, ומצב הכלכלי לא משתנה, כך סיכויו של הילד להסתגלות טובה יותר מכל הבחינות. מתברר ממחקרים שלמצב הכלכלי יש השפעה משמעותית על הסתגלות טובה. גורם נוסף וחשוב מאוד בהסתגלותו של הילד במהלך ולאחר הגירושין היא מידת ההמשגה בה תופס הילד את הגירושין, והיא כוללת את תפיסת הרצף המורכב של האירועים הקשורים בגירושין, הסקת לע הטלחהב וקלח לש הנוכנ הכרעה ,וירוה לש תושגרלו תוביסל תועגונה תונקסמ תגשמה קרפ הארהגירושין, ותחושה של שליטה מסוימת בהשלכות של הגירושין על חייו ( ). מידת שיתוף הפעולה בין הוריו לגבי תפקידי הורות לאחר הגירושין בגילאים השונים שנפרדו, וגילויי יחס אהבה, קרבה והערכה כלפי הילדים, ואי מעורבותם של הילדים בסכסוך בין ההורים משפיע לטובה על הסתגלותו של הילד. ביקורים סדירים של הילד בבית ההורה, שעזב את הבית וגם סידורי לינה קבועים עבור הילד בבית ההורה שעזב את הבית, עוזרים לילד ומהווים עבורו אקלים רגשי המעודד את הילדים לשוחח עם הוריהם בנושאים הקשורים לגירושין. ממחקרים ניתן לראות שככל שהאם משכילה יותר, הסיכוי להסתגלות טוב יותר. זאת |
|
|
4 קרפ |
|
|
המשגת הגירושין: המסקנה המתבקשת לאור כל המאמרים והמחקרים השונים היא, כי יש צורך בהתערבות יזומה ומתוכננת של מבוגרים לשם שיפור המשגת הגירושין והעמדות כלפי גירושין בקרב ילדים להורים הגרושים, ובקרב ילדים שהוריהם אינם חיים יחד (סמילנסקי). המשגה נכונה גורמת להסתגלות והתמודדות טובה בתחום הרגשי החברתי והלימודי, אולם על מנת להמשיג את הגירושין, יש לדעת מהי רמת ההמשגה המתאימה לכל ילד בהתאם לגילו. המשגה תלויה בשלב ההתפתחותי הקוגנטיבי והרגשי של הילד, להלן פירוט שלבי ההמשגה :ליג יפ לע
|
|
.תישיא הגשמהו תיללכ הגשמה איה המשגת גירושין טובה הילד זקוק להמשגה ברובד הכללי הכולל בתוכו את תפיסת הגירושין כתופעה כללית ומקובלת אולם לא הכרחית, הסיבות השונות לגירושין, אי-הפיכות הגירושין, השייכות של הילד להוריו והמשגת התוצאות המשפחתיות לאחר הגירושין. אולם, יש צורך גם בהמשגה אישית – ספציפית לילד עצמו, שכן האירועים השונים מתרחשים אצלו והוא חווה אותם באופן הראשוני ביותר, ולכן הוא צריך לראות כיצד .ישיאה דבורב ולצא יוטיב ידיל אב יללכה דבורה |
|
|
5 קרפ |
|
|
תפקידו של יועץ ביה"ס: הרציונאל במעורבות היועץ בטיפול בילדי גירושין: בית-הספר הוא מסגרת בה הילד נמצא שעות רבות במשך היום, ובה מתקיימות אינטראקציות חברתיות ולימודיות משמעותית ביותר ילד, לטווח הקצר והארוך, המשפיעות על הדימוי העצמי של הילד מהיבטים רבים. ביכולתו של בית-הספר לשמש כגורם קבוע וכנקודת אחיזה יציבה בזמן של שינויים מהירים ודרמטיים בחייו של הילד. ביה"ס כמוסד ערכי המשמש כראי חברתי, ומשקף נורמות התנהגות מסוימות, חשוב שיתן תמיכה לילד בזמן המשבר שהילד עובר. במיוחד לאור העובדה שלעיתים המשבר כרוך גם במשבר ערכי המתרחש במשפחה, כמשבר באמון, בגידות, יחסים בין אישיים משתנים ועוד. נקודה חשובה נוספת היא, צוות ההוראה בביה"ס, המבטא את עולם המבוגרים המשמעותי עבור הילד. צוות זה, לא נפגע כמו המבוגרים הקיימים בבית הילד, ומשום ב כך ביכולתם להועיל לילד התמודדותו עם גרושי הוריו ובהסתגלותו למצב החדש . (1990 ןמטוג) בזמן תהליך הגירושין, ההורים שבדרך כלל לוקחים חלק אחראי ופעיל יותר בחייו של
– במסגרת תוכנית הלימודים על קשרי המשפחה יש להכניסתוכנית מניעה לתלמידים
|
|
ביה"ס כמתווך: רעיון התיווך הועלה בספרה של סמלנסקי, מתוך כוונה לאפשר להורים מקום, שינסה למצוא אינטרסים משותפים להורים בטיפול בילדים, ולמצוא סידורים מתאימים תוך שיתוף פעולה ביניהם. הוכח ממחקרים שונים שהשפעתו של התיווך טובה וחיובית ביותר על ילדים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. המקום שנתפס על ידי ההורים כסמכות מקצועית בכל מה שקשור להתפתחות ילדיהם, הוא בית-הספר. לדעתי הרעיון מבטא רצון טוב ואידיאלי של תפקיד היועץ ושל תפקיד ביה"ס, אולם להערכתי ולאור המקרים שנתקלתי בהם בעבודתי התערבות ביה"ס בשלב הקריטי של יחסיהם אינו מציאותי, ומכניס את ביה"ס למאבקים מיותרים. הרעיון הזה מובא גם בספרה של עפרה אילון, שם היא מציעה להקים את הסיוע הזה ליד בתי-המשפט. לדעתי זה מתאים יותר. |
|
|
6 קרפ |
|
|
:םוכיס בעבודה ניסיתי להביא תוצאותיהם של מחקרים אשר חקרו את תופעות הגירושין. מסתבר שלמרות העלייה המתמדת בגירושין, לא נעשו מספיק מחקרים בנושא זה. ילדי גירושין עוברים משבר משפחתי מתמשך, העלול להשפיע באופן שלילי על התפתחותם. ילדים אלו שייכים לקבוצת סיכון הראויה להכרה, לאמפתיה ולתמיכה מבית-הספר בו לומד הילד. ככל שההתערבות התמיכתית בהורה ובילד תבוא מוקדם יותר, כך תהיה יעילה יותר. כיועצת חינוכית אני נפגשת עם ילדים שהוריהם התגרשו זה מכבר, ועם ילדים המתמודדים
גוטמן.י. ( )1990גירושין -השפעות על ילדים ותפקיד בית-ספר בהסתגלותם, עמ' .2 ולרסטין. ג. קלי. ג. ( )1984אחרי הגירושין. הוצאת זמורה ביתן..3 |
