"הסזון" ושאלת
המרות הלאומית
1
"הסזון" ושאלת המרות הלאומית
"הסזון" )עונת הצייד( היה שם הקוד לרדיפות שרדפה ההגנה את האצ"ל
בשנת 1945-1944כדי לחסל את האצ"ל כארגון לוחם .אולם מסתבר כי
"הסזון" לא היה אירוע חד-פעמי ,אלא שיטה בה נקטה ההגנה באלימות
כנגד האצ"ל או לח"י ,בכל פעם שארגונים אלה פעלו נגד הערבים או נגד
הבריטים ללא הסכמת ההנהגה הציונית.
הסזון הראשון היה בשנת .1938אותה עת פרעו הערבים ביהודים
והמוסדות הלאומיים הכריזו על מדיניות "ההבלגה" .האצ"ל התנגד למדיניות
זו ופתח בפעולות תגובה נגד הערבים .ראשי היישוב ראו בזאת הפרת
המרות הלאומית והפעילו את יחידות ההגנה נגד האצ"ל.
הסזון השני התקיים בשנת 1942נגד ארגון לח"י .היה זה בתקופת
מלחמת העולם השנייה ,כאשר הסוכנות היהודית )וכן האצ"ל( שתפו פעולה
עם הבריטים במלחמתם בגרמנים .ארגון לח"י שראה בבריטים אויב ,פתח
באותה תקופה בפעולות אלימות נגד השלטון הבריטי בארץ .יחידות של
הפלמ"ח נשלחו לפעול נגד אנשי הלח"י ,שנחטפו ונחקרו תוך שימוש
בעינויים ,והוסגרו לבולשת הבריטית.
הסזון השלישי ,הידוע גם בשם "הסזון הגדול" ,נערך כאמור בשנים
.1945-1944היה זה לאחר הכרזת המרד על-ידי האצ"ל ותחילת הפעולות
נגד השלטון הבריטי בארץ .ראשי "המוסדות הלאומיים" )"הוועד הלאומי"
ו"הסוכנות היהודית"( דרשו מן האצ"ל להפסיק את הפעולות נגד הבריטים.
לאחר שהאצ"ל לא נענה לדרישה זו ,פתחה ההגנה בפעולות אלימות נגד
האצ"ל כדי לחסלו כארגון לוחם.
כדי לממש את מטרת "הסזון" ,השתמשה ההגנה כמעט בכול האמצעים
שעמדו לרשותה ואשר כללו :חטיפות וחקירות ממושכות ,שלוּו לעיתים
בעינויים קשים; גירוש ממקומות עבודה ומבתי-ספר; גירוש ממקום מגורים
ועוד .אולם האמצעי החמור ביותר ,שעורר ויכוחים סוערים ביישוב ,היה:
הסגרה לבריטים חשודים בהשתייכות לאצ"ל.
מתברר כי נושא הסזון אינו עומד בפני עצמו ,אלא מהווה חלק ממכלול
המערכה של מלחמת המחתרת העברית בשלטון הבריטי בארץ-ישראל.
במרכזם של כל הוויכוחים על היחסים בין ההגנה ,האצ"ל ולח"י ,עמדה
שאלת המרות הלאומית .בסעיף השני של "אושיות ארגון ההגנה" ,שנוסחו
ב) 1941-עשרים ואחת שנים לאחר ייסוד ההגנה( ,נאמר:
"הארגון נתון למרותה של ההסתדרות הציונית בשיתוף כנסת ישראל
בארץ-ישראל ,עומד לרשותן וסר לפקודתן".
2
האצ"ל ולח"י ,כידוע ,לא קיבלו עליהם את מרות המוסדות הלאומיים הללו.
1
לפי מאיר פעיל:
המוסדות של התנועה הציונית ושל היישוב היהודי המאורגן בארץ-
ישראל ראו עצמם כ"מדינה בדרך" וארגון ההגנה ראה עצמו כצבא
העברי היחיד ,הרשאי לפעול בשם המפעל הציוני בהיותו כפוף
למוסדות היהודיים של "המדינה בדרך" .לארגון ההגנה היו גם יריבים
פנימיים שקראו להם אז "הארגונים הפורשים" ,אלמנטים שלא קיבלו
את המרות של מוסדות המדינה שבדרך .לא היו אז שירותי ביטחון
ומשטרה ליישוב היהודי ,אך היות וראו בהם יריב ,לפעמים הוחלט
להפעיל נגדם כוח.
ההצדקה לכל הפעולות של "הסזונים" למיניהם התבססה על העובדה
ש"המוסדות הלאומיים" )"הסוכנות היהודית" ו"הוועד הלאומי"( נבחרו באופן
דמוקרטי והיוו את "הממשלה בדרך" ,בעוד ארגון ההגנה נתפס כ"צבא
בדרך" .ולפי ההליך הדמוקרטי ,ה"ממשלה בדרך" מחליטה את החלטותיה
וה"צבא בדרך" מבצע אותן .לפי תפיסה זו על כל יהודי בארץ לקבל את
2
"המרות הלאומית" של הנהגת היישוב ,או כדברי יגאל אלון:
הסזון היה פועל יוצא של הצווים הדמוקרטיים הבסיסיים של היישוב
בדרך למדינה.
אין חולק על-כך שהיישוב היהודי בארץ בחר באופן דמוקרטי את מוסדותיו
והמנהיגים שנבחרו היו נציגיו האותנטיים .אבל מכאן ועד ההצדקה לסזון,
הדרך ארוכה מאוד.
גישתו של יגאל אלון ,כאילו הסזון היה "פועל יוצא של הצווים
הדמוקרטיים" ,מעוררת מספר שאלות נוקבות:
.1
.2
.4
מה היו סמכויותיה של "הממשלה בדרך"?
מה היו סמכויותיו של ארגון ההגנה?
האומנם היו פעולות ההגנה נגד האצ"ל ולח"י נקיים משיקולים
פוליטיים -מפלגתיים?
כאשר דנים בסמכויות המוסדות הלאומיים ,יש להבדיל בין הסמכות
שהוענקה להם על-פי חוק על-ידי ממשלת המנדט הבריטי ,לבין הסמכות
המוסרית של מנהיגי היישוב שהיה נתון תחת שלטון זר .תפקידה של
1מאיר פעיל ,מאבק וטרור ,עמוד .3
2ספר הפלמ"ח ,עמוד .81
3
הסוכנות היהודית מוגדר בהחלטות חבר הלאומים מיום 24באפריל ,1922
3
בהן נאמר ,בין השאר:
סוכנות יהודית מתאימה תוכר כגוף ציבורי לשם ייעוץ ושיתוף פעולה
עם האדמיניסטרציה של ארץ-ישראל בנושאים כלכליים ,חברתיים
ואחרים הקשורים להקמתו של הבית הלאומי ולאינטרסים של היישוב
היהודי בארץ-ישראל ,וכפוף כמובן לשליטה של האדמיניסטרציה
]הבריטית[…
ההסתדרות הציונית תוכר להיות סוכנות זו…
המנדט יעודד ,במידת האפשר ,אוטונומיה מקומית ליישוב היהודי.
)הדגשה שלי ,י .ל(.
ליישוב היהודי בארץ אכן נִתנה אוטונומיה ,הלא הן "תקנות לסידורה של
כנסת ישראל" שהותקנו על-ידי הנציב העליון 4.התקנות הסדירו ,על-פי חוק,
את תחומי העיסוק של "כנסת ישראל" ,שיוצגה על-ידי "הוועד הלאומי" ,וכן
את מנגנון הפיקוח של שלטונות המנדט על פעילות זו .תחומי הפעילות הזו
כללו :חינוך ,בריאות ,סעד ובחירת מועצת הרבנות הראשית וועד הקהילה.
בתקנות הודגש מספר פעמים ,כי החברות ב"כנסת ישראל" היא וולונטרית
ואין לכפותה על איש .חברי "אגודת ישראל" ,למשל ,סירבו להיכלל ב"כנסת
ישראל" ועל כן החלטות הוועד הלאומי לא חלו עליהם .ממשלת המנדט
הבריטי אִ פשרה ל"אגודת ישראל" להקים מוסדות שיפוט רבניים עצמאיים
)שלא היו כפופים לרבנות הראשית( וכן "חברה קדישא" עצמאית )שלא
הייתה כפופה לוועד הקהילה(.
אין חולק על-כך כי זכותם ,ואף חובתם של מנהיגי היישוב הייתה לעסוק
גם בתחומים שלא נכללו במסגרת "התקנות לסידורה של כנסת ישראל".
התחום העיקרי ,שהוא גם נושא הדיון שלנו ,עסק בהגנה על היישוב היהודי
בפני פורעים ולשם כך נוסד ארגון ההגנה .כאן המקום להדגיש ,כי החברות
בארגון ההגנה נעשתה מתוך התנדבות .לסוכנות היהודית ולוועד הלאומי לא
היו שום אמצעי אכיפה חוקיים כדי לחייב את הנוער להצטרף לארגון ההגנה.
חקיקת חוקים ,אכיפתם על-ידי בתי המשפט ,המשטרה ובתי-הסוהר ,נשארו
בידי ממשלת בריטניה ,שיוצגה בארץ-ישראל על-ידי הנציב העליון.
The Avalon Project at Yale Law School, The Palestine Mandate 3
4נתפרסם בעיתון הרשמי ,גיליון ,202מיום האחד בינואר .1928
4
ארגון ההגנה והמרות הלאומית
ההגנה כארגון ארצי הוקם בשנת 1920בוועידת "ההסתדרות הכללית של
פועלי ארץ-ישראל" .בכנס הייסוד של ארגון ההגנה )שנקרא תחילה
5
"הסתדרות ההגנה"( ,נאמר ,בין היתר:
על גוף זה לדאוג לענייני ההגנה ,לארגון השתתפותם של העובדים
במפעל ההגנה ולהבטחת תוכנה הלאומי והסוציאלי של הגנה עממית
בארץ.
כהצדקה להכפפת ארגון ההגנה להסתדרות ,נשמעה הטענה כי ההנהלה
הציונית ,בתור גוף רשמי המייצג את היישוב בפני ממשלת המנדט הבריטי,
אינה יכולה לתמוך באופן רשמי בפעולות ההגנה שהיו בלתי לגאליות 6.ואכן
התנגשות הראשונה בשאלת המרות הלאומית לא איחרה לבוא .ממשלת
המנדט הבריטי התנגדה לקיומו של ארגון ההגנה שהחזיק נשק לא חוקי
ובפגישות שקיימה הסוכנות עם מזכיר הממשלה ,ונדהאם דידס ,הוצע
שהממשלה תיתן רישיון חוקי לאימונים בכפרים ובערים .בתמורה תמסור
ההגנה את הנשק שברשותה ,שיופקד לשמירה בידי אנשים נאמנים ובשעת
הצורך ישמש להגנה על היישוב המותקף .בכך תהפוך ההגנה לארגון חוקי.
7
בישיבת הנהלת ההסתדרות הציונית ,שהתקיימה בלונדון ב 5-בנובמבר
,1922ושהוקדשה לענייני ההגנה ,הוחלט לקבל את תנאיו של דידס.
ההנהלה הציונית תבעה בתוקף מארגון ההגנה למסור את הנשק לממשלה
בהתאם להסכם עם דידס ,אולם ראשי ההגנה דחו את תביעת ההנהלה
הציונית וסירבו למסור את הנשק לפיקוח ממשלתי .בכך הפרו ראשי ההגנה
את מרות הנהגת היישוב.
במשך אחת עשרה שנים היה ארגון ההגנה כפוף באופן מוחלט
להסתדרות העובדים ,שהיוותה בשנות העשרים כ 10% -מכלל היישוב
היהודי בארץ-ישראל.
למרבה האירוניה ,לאחר ייסודו של האצ"ל )בשנת (1931הסכימה
ההסתדרות לשתף גם את החוגים האזרחיים בהנהלת ההגנה .הוועד
המרכזי של ההגנה הוחלף בגוף חדש – מפקדה ארצית ,ששלושה מחבריה
היו נציגי ההסתדרות ושלושת האחרים ייצגו את החוגים האזרחיים .מפקדה
זו ,שנקרה "פריטטית" )שוויונית( ,סרה למרות המוסדות הלאומיים ,אולם
רוב רובם של המפקדים הבכירים בהגנה נשארו חברי ההסתדרות הכללית
והשתייכו למפלגות הפועלים .ההסתדרות הוסיפה להשפיע בצורה מכרעת
על דרכו ופעולתו של ארגון ההגנה.
5סת"ה ב' ,עמוד .250
6סת"ה עמוד .160
7שם ,עמוד .162
5
על מצב היחסים במפקדה הארצית ,מעיד משה סנה:
8
] […ב 1-ביולי 1941נתמניתי לרמ"א )ראש המפקדה הארצית( …
האמת האובייקטיביות הייתה ,כי ענייני ההגנה היו מוכרחים להתנהל
ברוחו של ציבור הפועלים ,שנציגיו היו גם האחראים העיקריים
למוסדות הלאומיים ,ואני הרמ"א פעלתי בתיאום מלא עם אנשי
הביטחון של ההסתדרות ,שהיוותה את הכתף הציבורית העיקרית של
ההגנה ושל המוסדות הלאומיים )שהייתי נציגם הרשמי(.
ההתנדבות לצבא הבריטי
כדי להבין כיצד ראו ראשי המוסדות הלאומיים את סמכותם ,מן הראוי לדון
בשאלת ההתנדבות לצבא הבריטי.
עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה ) 1בספטמבר (1939הוחלט בהנהלת
הסוכנות שעל היישוב היהודי בארץ-ישראל לתרום את חלקו במאמץ
המלחמתי נגד הנאצים על-ידי גיוס הצעירים לצבא הבריטי .הם פנו
לממשלת המנדט והציעו שזו תוציא צו גיוס חובה ,אולם כאשר הממשלה
סירבה לעשות זאת ,פנו ראשי היישוב בקריאה לנוער היהודי להתנדב
לשירות הצבא הבריטי .כאשר מספר המתנדבים לא תאם את הציפיות,
הוחלט להגביר את הלחץ על הצעירים להתגייס .ביוני 1942התפרסמה
בעיתונות העברית מודעה גדולה מטעם הסוכנות היהודית והוועד הלאומי
שכותרתה" :התגייסות כללית של היישוב" 9.כותרת המשנה הייתה "צו לגיוס
חובה לצבא" .כהסבר להוצאת הצו נאמר במודעה ,בין היתר:
כשם שמוצדק משטר של שירות חובה ,המבוצע בכוח השלטון בכל
המדינות הנלחמות נגד הרשע הנאצי ,כך מוצדקים האמצעים שינקוט
היישוב כדי להשליט בתוכו משמעת לאומית פנימית ולהבטיח את
היענות הכלל כולו לצו השעה) .הדגשה שלי ,י.ל(.
בהודעה הזו הסוכנות מעמידה עצמה כממשלה )"ממשלה בדרך"(
ומתעלמת מן העובדה שגיוס החובה נעשה במדינות ריבוניות על-פי חוק,
בעוד שהגיוס בארץ-ישראל היה בהתנדבות וזאת משום שהממשלה
החוקית )ממשלת המנדט הבריטי( סירבה להכריז על גיוס חובה.
על-פי החלטת המוסדות הלאומיים הוקם "מרכז להתגייסות היישוב"
)בראשותו של ברנרד-דב יוסף( והוצאו תקנות מיוחדות לטיפול במשתמטים.
10
להלן דוגמאות מן התקנות הללו.
8משה סנה ,אחרית בראשית ,מבחר דברים ,1972 – 1967 :הוצאת הקיבוץ המואחד תשמ"ב.
9עיתון "הארץ" מיום 21.6.1942
10ארכיון העבודה ,חטיבה חל .7.16
6
תקנות הוועדה להטלת משמעת בקשר לשירותים וחובות אישיות
א .סידורים כלליים
.1כל מתגייס מקבל סמל עם תעודת מילוי חובה .את הסמל ,בצורת
סיכה ,מחויב המתגייס לשאת תמיד על בגדו או על חולצתו במקום
בולט ונראה לעין.
.2אדם ששוחרר מסיבות בריאות וכדומה ,מקבל אף הוא סמל.
.3על כל גבר מגיל 17עד 35לדאוג לכך ,שירכוש את הסמל ואת
התעודה לא יאוחר מיום י"ח באלול ש.ז .(31.8.42) .כל מי שביום
31.8.42ואילך ייראה בחוצות ובאיזה מקום פומבי אחר בלי הסמל
הנ"ל – ייחשב כמשתמט .בנוגע לאנשים למעלה מגיל 35תבוא
הודעה מיוחדת.
ב .האמצעים שבהם יאחזו נגד המשתמטים
…1בנקים ומוסדות כספיים אחרים …מפסיקים אתו לחלוטין כל
קשרים חברתיים ,מקצועיים וכלכליים.
.2הוא יפוטר ממקום עבודתו…
.3חנויות לא תמכורנה לו סחורה.
.4בתי-קפה לא ישרתוהו.
5בבתי-קולנוע וקונצרטים ובהצגות אחרות לא יימכר לו כרטיס
ותיאסר עליו הכניסה.
.7באוטובוסים עירוניים ובין-עירוניים ובמכוניות טכסי לא יימכר לו
כרטיס.
.11עיריות ומועצות מקומיות לא יתנו לו כל הקלה ולהיפך יכבידו
עליו ככל האפשר על-ידי הפסקת מים ,חשמל ,אי מתן רישיונות וכו'.
.12רשימות המשתמטים תתפרסמנה מדי פעם על-ידי ועדות
המשמעת המקומיות או המרכזיות.
ג .ארגון הפעולה
… .1משמרות מיוחדות תבדוקנה לפני הכניסה לקולנוע ועל-יד
הקופה ,אם כל הנכנסים מילאו את חובתם לפי צו ההתגייסות וימנעו
את כניסת המשתמטים…
.2באוטובוסים בתוך העיר תיעשה הביקורת על-ידי משמרות
שיקבלו רשות להיכנס לאוטובוסים בכל עת בלא תשלום לשם מילוי
תפקידם ][…
לאחר פרסום ה"צו לגיוס חובה לצבא" ,פתחה ההגנה )בהוראת המוסדות
הלאומיים( בפעולות אלימות כנגד צעירים שסירבו להתנדב לצבא הבריטי
וכונו "משתמטים" .הפעולות האלימות שבוצעו אף חרגו מאלה שפורטו
7
ב"תקנות הוועד להטלת המשמעת" .כותב על-כך חבר הפלמ"ח חיים גורי:
11
בהיותי בעמק הירדן ,הוטל על זלמן ועלי להכות משתמט אחד ,בן
טבריה .את המשימה הטיל עלינו סרג'נט אחד מ"פלוגות-הפועל",
לשעבר ,שעסק בגיוס לצבא הבריטי .אינני יודע מדוע בחר דווקא
בבחור ההוא" .לאלה" ,אמר לנו" ,צריך לשבור את העצמות"…
אני זוכר שעקבנו אחרי הבחור ההוא כיומיים …מצאנוהו סוף סוף
בחנות למכשירי חשמל .היינו חייבים לומר לא משהו ,שאם לא כן לא
היה יודע על מה ולמה הוא חוטף .זלמן קרב אליו וטפח על גבו .זה
הפנה את פניו .אז אמר לו זלמן משהו מעין" :אינך מתבייש? משתמט
שכמוך!" והרים את ידו .הבחור לא הבין במה המדובר ,ושמא לא קלט
את המלים ,ושאל נדהם" :מה קרה?! מה עשיתי?" אז חבט בו חברנו
זלמן חבטה אחת בפניו המחווירות ,בעוד זה צועק" :הצילו!
משוגעים!" זכורות לי כמה חבטות נוספות ,ואיש זר המסוכך על פניו
בידו כמו ילד מוכה ,ואישה הקרובה להתעלפות )בעלת החנות,
כנראה( ,הצועקת" :משטרה! משטרה!" ואינה יודעת כי בשם האומה
עושים אנו את מעשינו.
בעיתונות היומית פורסמו מספר לא מבוטל של חטיפת משתמטים במטרה
12
לאלצם להתגייס לצבא הבריטי .לדוגמא ,הידיעה הבאה:
אור ליום ד' באו שני צעירים לדירתו של יהושע רוזנצוייג בשכונת
אחווה בירושלים ,מול בית-הכנסת הגדול שם .רוזנצייג נקרא לצאת,
ואך יצא לרחוב הוסע במכונית קטנה למקום בלתי ידוע .אתמול
בשעות הצהרים הופצו בעיר כרוזים בלי חתימה כי "הבוגד" יהושע
רוזנצייג בא על עונשו והוא מונח בתוך ארגז ברחוב בן-יהודה מול
קפה "עטרה" .ואכן נמצא ארגז גדול מול קפה "עטרה" ובתוכו נמצא
יהושע רוזנצוייג .במשך היום פוזרו במקומות שונים בעיר פתקאות
הנושאות כאילו וידוי של רוזנצוייג על החלטתו והסכמתו להתגייס
ובקשה מכל המשתמטים להתגייס.
הממשלה לא עמדה מנגד ,וביום 25.1.1943פרסמה את ההודעה הרשמית
13
הבאה:
11חיים גורי ,רשימות מבית-היין ,עמוד .36
12עיתון "הארץ" מיום .3.1.1943
13עיתון "הארץ" מיום 25.1.1943וכן בעיתון רשמי מיוחד.
8
] […יהא זה ברור מעל לכל ספק ,שמעשי איום ואלימות בכל צורה
שנעשים באמתלה של קידום הגיוס לצבא ,הם בניגוד לחוקים
שהוצאו על-ידי הממשלה בקשר לגיוס כוחות האדם בשביל השימוש
היעיל ביותר למאמץ המלחמה .דבר זה עומד בסתירה לעקרונות
הכלליים של החוק הקיים בארץ זו .ולא השלטונות הצבאיים ולא
האזרחיים יישאו פנים לשיטות אלה ולא ייקחו אותו תחת חסותם.
] […כל אדם )בין אם הוא מתכוון לקידום המאמץ המלחמתי או לדבר
אחר( הרוצה להכריח אדם אחר לעשות איזה פעולה שהיא בלתי
חוקית או מונע בעדו מלעשות דבר שהרשות בידו לעשות :א(
משתמש באלימות או מאיים על אשתו ,ילדיו ,אביו .ב( גורם נזק
לרכושו .ג( מציק לאדם בדירתו ,במקום עבודתו ובכל מקום אחר .ד(
הרודף אחריו במקום עבודתו ,בביתו ,ברחוב – יובא לדין וצפוי לעונש
בתור עבריין של החוק הזה) .הדגשה שלי ,י.ל(.
מאוחר יותר פשטה המשטרה על משרדי הגיוס של הסוכנות היהודית
והחרימה מסמכים רבים.
בסיכום ניתן לומר כי הפעולות האלימות שבוצעו על-ידי ההגנה כדי
להכריח צעירים יהודים להתנדב לצבא הבריטי ,היו בבחינת הטלת טרור
בקרב היישוב היהודי וחרגו מוסרית וחוקית מסמכותם של המוסדות
הלאומיים.
9
האצ"ל מכריז על המרד בשלטון הבריטי
עם פרוץ המלחמה ,הלכו ותכפו הידיעות על רדיפות היהודים באירופה.
עדות אישית ישירה ובלתי אמצעית נתקבלה בנובמבר ,1942עם בואם של
79יהודים בעלי נתינות ארץ ישראלית ,שהגיעו ארצה במסגרת חילופי
שבויים בתמורה לשחרור נתינים גרמנים מארץ-ישראל .היהודים הגיעו
ממקומות שונים באירופה ועדותם תאמה האחד עם השני .הבאים שוכנו
במחנה בעתלית ושם קיבל את פניהם אליהו דובקין )מנהל מחלקת העלייה
של הסוכנות היהודית( .דובקין רשם את עדותם ודיווח על כך בישיבת
14
הנהלת הסוכנות שהתקיימה ב 22-בנובמבר :1942
הדבר הבולט ביותר ,שלו היה כל כך קשה להאמין ,שאנחנו קודם לא
האמנו לזה ,זהו רצח זקנים וילדים בהמונים….
הדבר השני הוא עניין הגירוש ,שנעשה לכיוון בלתי ידוע .גרשו מאות
אלפים ואף מאחד לא הגיעו ידיעות לאן הוא הגיע …מספרים שאת
החלשים מכניסים לבניינים מיוחדים ומשמידים אותם בגזים.
באושבנצ'ים ]אושויץ[ קיימים 3תנורים – עכשיו בונים עוד – 2ובהם
שורפים את היהודים ][…
סירובם של הבריטים להציל יהודים ומלחמתם בעלייה הבלתי לגאלית ,הפך
אותם לשליט זר ועוין .הממשלה הבריטית בגדה במנדט שקיבלה מחבר
הלאומים ושמטה את הקרקע להמשך שלטונה בארץ-ישראל.
זה היה הבסיס למרד שהכריז האצ"ל ב 1-בפברואר 1944בשלטון
הבריטי בארץ.
כשבועיים לאחר הכרזת המרד ,ב 12-בפברואר ,1944הותקפו משרדי
העלייה של ממשלת המנדט בירושלים ,בתל-אביב ובחיפה .בסוף החודש,
ב 27-בפברואר ,הותקפו משרדי מס ההכנסה ,וגם הפעם בוצעה ההתקפה
בשלוש הערים הגדולות בעת ובעונה אחת.
לאחר טבילת האש הראשונה ,הוחלט להעז ולפגוע במרכז העצבים של
השלטון הבריטי – הבולשת והמשטרה .שוב תוכננה פעולה מתואמת בשלוש
הערים הגדולות :ירושלים ,תל-אביב וחיפה ,והביצוע נקבע ל 23-למרס
.1944
בתחילה התייחסו השלטונות באדישות לפעולות האצ"ל ,אולם לאחר
ההתקפה על הבולשת ,חל שינוי בהערכת הממשלה והחל לחץ על הסוכנות
למסור את חברי המחתרת למשטרה.
ביום 27.3.1944נערכה בגבעת-ברנר ישיבה של הוועדה הפוליטית של
מפא"י ונערך דיון ממצה בשאלת התגובה למעשי האצ"ל ולח"י 15.במהלך
14אצ"מ ,פרוטוקול ישיבת הנהלת הסוכנות היהודית מיום .22.11.1942
15ארכיון מפא"י )בית ברל( ,פרוטוקול של ישיבת הוועדה הפוליטית של מפא"י.27.3.1944 ,
10
הדיון תבעה גולדה מאיר להפעיל כוח נגד האצ"ל ותמכה בהסגרת אנשיהם
לבולשת הבריטית .ברל כצנלסון לעומתה התנגד באופן נמרץ לכל צורה של
הלשנות.
גולדה מאיר:
][…אני כופרת בזאת שחיסול ]הפורשים[ זה רק עניין של הממשלה…
זו גם שאלה פוליטית[…] .לחסל אותם ,לחסל בכל אופן )בן גוריון:
האם לחסל זאת אומרת להשמיד אנשים?( .טוב ,גם להשמיד
אנשים …אין לי מעצור מוסרי בנוגע לקבוצה זו …אם יש לעשות משהו
שלא ייעשו דברים כאלה ,יש לעשות גם על-ידי חיסול כמה בחורים
)בן-גוריון :והם ישתקו?(
] […אני יודעת מה זאת אומרת למסור מישהו ]למשטרה[ …אך היות
ואני חושבת שהדבר העומד ממול זה הוא כל כך רע וכל כך קשה לנו,
אני אומרת שאנחנו צריכים לעשות זאת.
ברל כצנלסון:
] […אני נגד הסגרה לממשלה בכל התנאים ,אני חושב שזה לא
שיתוף שתנועה פוליטית רצינית יכולה לעסוק בזה …אתם יודעים מה
שהייתה בעולם היהודים מלשינות האחד נגד השני …נשק זה בידינו
אינו נשק ,הוא קודם כל יפגע פנו ,וכשיש עסק עם ממשלה הרוצה
לפגוע בנו ,היא תשתמש בנשק זה נגד אותם האנשים שעזרו לה.
לדעתי הטרור הזיק לאירים לא הועיל ,אבל איש לא הציע להסגיר
אותם לרשות ,זה לא נדרש משום תנועה ,זה לא הוגן מהממשלה
לדרוש דבר זה מאתנו ][…
בן-גוריון היה עקבי בעמדתו בדבר הסגרה לבולשת הבריטית ,וכבר בשנת
,1938כאשר האצ"ל הפר את מדיניות ההבלגה וזרק פצצות בשוק הערבי
בחיפה ,אמר בן-גוריון בדיון שנערך על הטרור היהודי הרביזיוניסטי ועל דרכי
16
המלחמה בו )שנערך בכנס פעילים לענייני ביטחון של הקיבוץ המאוחד(:
] […אפשר להילחם בטרור רק בעזרת הממשלה ,איני רואה בזה
פסול מוסרי .מהי מלחמה נגד הטרור – השמדת הטרוריסטים .אם
נעשה דין לעצמנו – לא בעזרת הממשלה – יביא הדבר לטרור פנימי
ונאכל איש את רעהו…
אני רואה סכנה איומה בחיפוי ,שכן החיפוי הוא הזדהות .איני יכול
ואסור לי להזדהות עם רוצח .ולטרוריסטים היהודים יש לי יחס כמו
לטרוריסטים הערבים .אסורה ההזדהות עם בן-יוסף ,מבחינה
16אורי ברנר ,הקיבוץ בהגנה ,1923-1939עמוד ) 241מצוטט אצל שביט ,הבלגה ותגובה ,עמוד
.(113
11
ממלכתית היה צריך שייתלה .אילו הייתה מדינה יהודית הייתה
משמידה בן-יוסף וחבריו.
איני יכול להבין מדוע פסולה עזרת הממשלה נגד הטרור היהודי
המסכן אותנו יותר מאשר הטרור הערבי; אני אומר :בעזרת
הממשלה! )הדגשות שלי :י.ל(.
בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית שהתקיימה ב 2-באפריל ,1944התקיים
17
דיון בשאלת "הטרור היהודי" והוחלט ,בין היתר:
ג .בהתנגדות למעשי הכנופיות יש להימנע מתגובות העלולות לגרור
אחריהן בהכרח מלחמת אזרחים פנימית או הסגרה הדדית
למשטרה.
ו .יש לדאוג למנוע בכוח יהודי ובאמצעים יהודיים את מעשי כנופיות.
][…
באותה ישיבה עמד בן-גוריון על ההבדלים בין האצ"ל ולח"י:
] […קיימות שתי קבוצות :האחת קבוצת שטרן ,קטנה מאוד ,שאין
מאחוריה מפלגה .הם בחורים קנאים המנהלים את מלחמתם לפי
שעה רק כלפי חוץ ותוכניתם היא לגרש את ה"כובש" ולהשאיר את
ארץ-ישראל ליהודים ולערבים .התעמולה שלהם מסוכנת .בחורים
אלה מוכנים להרוג וגם להיהרג .מספרם לא רב ואין להם תומכים
בישוב.
לעומת זאת קיימת קבוצה שנייה בשם אצ"ל ,שמאחוריה עומדת
מפלגה .אנשי קבוצה זאת אינם רק אידיאליסטים …עובדה מעציבה
היא שלאנשי אצ"ל יש אוהדים בישוב לא מתוך אהדה פוליטית ,אלא
סוציאלית ,כי רואים בהם נשק נגד ה'שמאל' …
שתי סיבות עמדו מאחורי ההחלטה להילחם באצ"ל ולמנוע מהם להמשיך
18
ולתקוף בנשק את ממשלת המנדט הבריטי:
.1פעולותיהם הטרוריסטיות עלולות להמריץ את השלטונות לנקוט
באמצעים חמורים ביותר לשם דיכויו והחלשתו של היישוב
באמצעים צבאיים .בתואנה של פעילות נגד הטרור עלולה פעילות
השלטון להתרחב נגד כל גילוי של כוח הגנתי עצמאי של היישוב.
17אצ"מ ,פרוטוקול ישיבת הנהלת הסוכנות היהודית מיום .2.4.1944
18סת"ה ,כרך ג' ,עמוד .531
12
.2פעילותם של הארגונים הפורשים עלולה להביא לידי התעצמותם
כגורם פנימי משתלט עד כדי סכנת הפניית אמצעי הטרור כלפי
פנים וחיסול המערכת הדמוקרטית של היישוב.
באשר לטענה הראשונה ,יש לציין כי חיפושי נשק שערכו הבריטים בכמה
19
קיבוצים ,היו לפני הכרזה המרד על-ידי האצ"ל.
הסיבה האמיתית להפעלת הסזון הייתה החשש שהאצ"ל ,יחד עם
המפלגה הרביזיוניסטית ,ישתלטו על היישוב היהודי בארץ .ואכן ,בין אלה
ששמותיהם הוסגרו לבולשת הבריטית ,היו רבים מפעילי המפלגה
הרוויזיוניסטית ,שלא היו קשורים כלל לאצ"ל .באחד ממסמכי הבולשת
20
הבריטית ,אנו מוצאים את הדברים הבאים:
למרבה הצער ,רשימות הסוכנות היהודית של טרוריסטים כביכול,
ממשיכות לכלול אנשים רבים שאינם קשורים לטרור ,אך מבחינה
פוליטית הם בלתי-רצויים לסוכנות .דבר זה מוסיף לקשיי המשטרה
בהפרדת העזים מן הכבשים.
בעוד הסוכנות היהודית מגנה את מעשי "הפורשים" ,המשיכו לוחמי האצ"ל
בהתקפותיהם נגד שלטון המנדט הבריטי בארץ.
למרות ההתנגדות של חלק מחברי הנהלת הסוכנות והוועדה המדינית
של מפא"י ,היה בן-גוריון עקבי בדעתו שללא הלשנות לבריטים לא יוכל
למנוע את המשך פעילותם של האצ"ל ולח"י.
תחילתו של הסזון
ב 20-ביוני 1944רוכזו בירושלים 72לוחמי האצ"ל כדי לתקוף ארבע
מטרות בעת ובעונה אחת .היעדים היו :המטה הארצי של הבולשת
)שהותקף לראשונה ב ,(23.3.1944-בניין מושל המחוז ,מטה הבולשת
המחוזית ומשרדי העלייה .ברגע האחרון הוחלט לדחות את הפעולה בגלל
21
נוכחות כוחות משטרה באזור.
מסתבר כי דבר הפעולה נודע להגנה וזו העבירה אותה לבולשת
22
הבריטית .וכך כותב הנציב העליון אל שר המושבות:
19חיפושי נשק בקיבוץ עין-חרוד – ,7.8.1941בקיבוץ גבעת-חיים – ,12.5.1942בקיבוץ חולדה –
,3.10.1943ובקיבוץ רמת-הכובש – .16.10.1943בעוד המרד נגד השלטון הבריטי הוכרז על-ידי
האצ"ל בפברואר .1944
) C0 733/457 20משרד המושבות(
21בדבר פרטים ,ראה בספרו של המחבר "בלהב המרד" ,עמוד .96
PR CO 733 75156/151A/44 22
13
] […ב 20-ביוני הזהירו נציגי הסוכנות היהודית את השלטונות
הצבאיים ,כי התקפות מיועדות להתבצע באותו ערב .ננקטו אמצעי
זהירות משטרתיים מיוחדים ,ולמחרת הודיע מקור סוכנותי למשטרה
כי לנוכח צעדים אלה ,דחו הטרוריסטים את ההתקפה ל 21-או ל22-
ביוני.
ההחלטה הסודית לביצוע ההלשנות
באוגוסט 1944קיבל בן-גוריון מברק משרת ,שעשה אותה עת בלונדון ,ובו
דיווח על מגעיו עם הממשלה הבריטית בדבר הקמתה של הבריגדה
היהודית )שתכלול יהודים מארץ ישראל שהתנדבו לשרת בצבא הבריטי(.
מסתבר כי הדיונים עלו על שרטון מאחר והבריטים התנו את הקמתה של
הבריגדה היהודית בהסגרת לוחמי האצ"ל ולח"י לבולשת הבריטית.
בעקבות מברקו של שרת ,זימן בן-גוריון ב 22-באוגוסט את אליהו גולומב
ומשה סנה )ישראל גלילי ,מראשי ההגנה ,נעדר מהעיר באותו יום( .באותה
פגישה הוחלט על ההלשנות ,תוך שמירה קפדנית על חשאיות ההחלטה ועל
ביצועה .הוטל על גולומב לדווח לגלילי אודות ההחלטה ולשאול לדעתו.
על ההחלטה לשיתוף פעולה עם הבולשת הבריטית אנו למדים מיומנו
של ישראל גלילי ,שכתב בדפי רישומו האישיים ביום 24באוגוסט 1944את
23
הדברים ששמע מפי אליהו גולומב:
טלגרמה משרת כי יש החלטה על הקמת יחידה עברית לוחמת.
ההחלטה טרם ידועה לשליט בארץ וגם לא למטכ"ל .ייתכן כי גולומב
יידרש לנסוע למטרופולין ]לונדון[…
בהמשך ,הוסיף גולומב ,כי עתה משמשים אצ"ל ולח"י את הסכנה
העיקרית להיות "קלף" נגדנו .אמר לי את דעתו .הצטער על שלא
הייתי בעיר ולא שותפתי בהתייעצות .סיפר על ההחלטה ]לשיתוף
פעולה עם הבריטים[ .הוטל עליו למסור אך לידיעתי ואסר עלי להיוועץ
אלא עם עצמי .הבטחתי הבעת דעתי כעבור שעה-שעתיים .הלכתי.
חזרתי אליו עם חצות .הודעתי לו שלילתי …
למחרת כתבתי לסנה:
השלום עליך.
חבל שלא סיימנו השיחה שפתח בה גולומב בעניין שיתוף עם
הבולשת ,מאז אני הופך והופך בדבר ואין הסדר מתיישב לא בלבי ולא
בדעתי ,לא מבחינה פוליטית ולא מבחינה נפשית.
אני חושב את הדבר ,אם יעשה ,לצעד הרה אסון ומוליך למטרה
הפוכה .מצדי הדבר קב