**המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
שמיטה בזמן הזה :מדאורייתא או מדרבנן?
יחידה א :הקשר בין השמיטה ליובל
השאלה אם השמיטה נוהגת בזמננו מדאורייתא או מדרבנן ,היא שאלה משמעותית
ביותר ,ותהיה לה השפעה כמעט על כל נושא שנלמד במשך השנה .בין היתר ,תהיה
לכך משמעות במקרים של ספקות ,או במחלוקות הלכתיות ,כי ב'ספק דאורייתא' יש להחמיר ,בעוד
שב'ספק דרבנן' ניתן להקל.
ביחידה זו נלמד ,שיתכן שיש קשר בין מצוות היובל למצוות השמיטה ,ואם היובל אינו נוהג ,גם השמיטה
ומי מנו -האם מנו
ישראל שבזמן עזרא את
שנות השמיטה והיובל?
השתא משגלו …עזרא
דכתיב ביה -הרי לא מנו
את שנות היובל כבר
מזמן שחלק מהשבטים
יצאו לגלות באשור ,וכל
שכן בזמן עזרא ,שרק
חלק קטן מהגולים חזר
לארץ.
לקדש
יובלות
מנו
שמיטין -מצוות היובל
לא נהגו בפועל :לא
שחררו עבדים ,ולא
קרקעות
החזירו
לבעליהן .אבל ספרו את
השנה כשנת יובל ,ורק
אחריה התחילה השנה
הראשונה לשמיטה .אילו
לא היו מונים את שנת
שנות
היו
היובל,
משתבשות
השמיטה
)ההסבר לפי רש"י(.
אינה נוהגת מן התורה .יש לדון גם בשאלה נוספת :במה תלויה חובת מצוות היובל
נדון תחילה בשאלה האם מצוות היובל נוהגת בזמן הזה מן התורה ,ואח"כ נעבור למצוות השמיטה.
האם בזמן בית שני היה חיוב לשמור את מצוות השמיטה והיובל מן מהתורה?
.1תלמוד בבלי מסכת ערכין דף לב עמוד ב
מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות …אף ביאתן בימי עזרא :מנו שמיטין ויובלות …ומי מנו
שמיטין ויובלות }בזמן עזרא{? השתא משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות ,עזרא
דכתיב ביה' :כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים ושש מאות וששים' הוה מני?! דתניא :משגלו שבט ראובן
ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות .שנאמר' :וקראתם דרור בארץ לכל יושביה' ,בזמן שכל יושביה
עליה ולא בזמן שגלו מקצתן .יכול היו עליה והן מעורבין ,שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין ,יהא
יובל נוהג? תלמוד לומר' :לכל יושביה' ,בזמן שיושביה כתיקונן ולא בזמן שהן מעורבין?
}תשובה {:א"ר נחמן בר יצחק :מנו יובלות לקדש שמיטין.
מהו הטעם בגמרא שהיובל אינו נוהג בזמן עזרא והיום?
נסו להסביר את דברי הגמרא 'בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן' .מה הכוונה
ש'מקצתן גלו' ,מהו היקף האנשים שגלו? העזרו במקורות הבאים.
.2תוספות מסכת גיטין דף לו עמוד א ד"ה בזמן שאתה משמט
היינו למאי – …בשלב זה
סברה הגמ' שעשרת
השבטים לא חזרו לארץ,
ולכן הניחה שהיובל לא
נהג מדאורייתא בימי בית
שני .אבל לפי המסקנה,
עשרת השבטים חזרו
לארץ עוד בימי בית
ראשון ,גלו לבבל בחורבן
הבית ,וחזרו לארץ עם
עזרא .לכן היובל כן נהג
מדאורייתא בבית שני.
ואומר רבינו תם דבבית שני נהג יובל …והא דאמר בסוף ערכין' :מנו יובלות לקדש שמיטין' ,דמשמע דיובל
לא נהג .היינו למאי דסלקא דעתך התם מעיקרא ,דלא חזרו עשרת השבטים שגלו ,ולא היו בגלות בבל אלא
שני שבטים ,וכשעלו בבית שני לא היו כל יושביה עליה .אבל במסקנא דאמרינן דירמיהו החזירן ויאשיהו
מלך עליהן ,נמצאו דהיו שם מי"ב שבטים ,ואף על גב שלא עלו כולם חשיב כל יושביה.
כיצד מפרש רבינו תם את דברי הגמרא 'בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן'?
.3חידושי הרמב"ן מסכת גיטין דף לו עמוד א
ואינו מחוור לי }דברי רבינו תם{:
חזרו למקומן הראשון -
אף על פי שירמיהו החזיר
את עשרת השבטים
לארץ ,לאחר חורבן הבית
הם לא גלו לבבל ,אלא
חזרו לאותם המקומות
שאליהן הוגלו על ידי
מלך אשור.
הרבה כרכים כבשום -
הרבה ערים )חלקים
גדולים של ארץ ישראל(
היו תחת שלטון עם
ישראל בימי בית ראשון,
ולא בימי בית שני.
א .שלפי דעתי אפילו למאן דאמר עשרת השבטים ירמיהו החזירן ,לא גלו לבבל מעולם אלא חזרו למקומם
הראשון…
ב .והתימה הגדול שמתמיהנו הרב ז"ל בדבריו שהרי המקראות מוכיחים …שכל החוזרים משבט יהודה
ובנימין היו.
ג .ועוד :שהרי הרבה כרכים כבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל ,ונתישבו במקצתה של ארץ ישראל
במה שרצו ולא נתחלקו השבטים ואמרינן התם בערכין' :היו עליה אבל היו מעורבבין ,שבט יהודה בבנימין,
1
שיעור מספר – 1שמיטה בזמן הזה
**המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
ושבט בנימין ביהודה ,יכול יהא היובל נוהג? תלמוד לומר' :לכל יושביה' -בזמן שיושביה כתקנן ולא בזמן
שהן מעורבבין…
אלא אינו נקרא 'כל יושביה עליה' ולא 'בבאכם' עד דאיכא רוב כל שבט ושבט …וכי תעלה על דעת הרב ז"ל
שאם עלו שנים או שלשה מכל שבט ושבט יהא יובל נוהג להם?!
ואפשר שכל דיני יובל נוהגין כן מדבריהם }בזמן בית המקדש השני{ …וסעד נמצא לזה בספר יוסף בן
גוריון הכהן שאמר שנתקדש היובל בימי אחד ממלכי החשמונאים…
והא דאמרינן התם בערכין 'מנו יובלות לקדש שמיטין' -מדאורייתא קאמר ,שנהגו השמיטין ,וכרבנן דפליגי
עליה דרבי }משפט זה יבואר במקור 5והלאה{…
מהן הוכחות הרמב"ן שבבית שני לא נהג יובל מהתורה?
האם לדעתו נהג היובל מדרבנן? כיצד הוא מוכיח זאת?
כיצד הרמב"ן מסביר את דברי הגמרא 'בזמן שכל יושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן'?
** .4חתם סופר מסכת גיטין דף לו עמוד א ד"ה בזמן שאתה**
ומה שנראה לעניות דעתי ,בודאי ירמיהו לא החזיר אלא מעט מכל שבט ,כדי שימלוך יאשיהו על י"ב
שבטים ואותן שהחזיר גלו לבבל וחזרו עם עזרא .אך זה תלוי בפלוגתא :…לר' עקיבא ,אותן שבחלח וחבר
אותן שבחלח וחבר -
יהודי עשרת השבטים
שגלו לחלח וחבור שהיו
מרוחקות
ערים
באימפריה האשורית.
אין עתידין לחזור לעולם .ונמצא ,לא נשאר מהם אלא אותן שהחזיר ירמיה ועלו בימי עזרא ,והוה כל
יושביה .אבל אנן קיימא לן כר' אליעזר התם ,שעתידין לחזור במהרה בימינו ,נמצא אותן מעט שהחזיר
ירמיה ושעלו בימי עזרא ,לא מיקרי כל יושביה .וסוגיה דערכין כר' עקיבא דלא כהלכתא.
לפי החתם סופר ,השאלה אם בבית שני היו 'כל יושביה עליה' ,תלויה במחלוקת ר' עקיבא ור'
אליעזר ,האם עשרת השבטים עתידים לחזור מגלותם .הסבירו!
עיון נוסף :עיינו ברמב"ם בפירושו לפרק חלק )משנה ג( ,האם לדעתו יש נפקא מינה ממחלוקת
ר' עקיבא ור' אליעזר? מה ניתן להסיק מזה לגבי דברי החתם סופר?
האם נוהגת שמיטה בזמן שאין יובל?
לאחר שבררנו לעצמנו במה תלויה מצוות היובל ,נעבור לדיון השני ,האם מצוות השמיטה תלויה במצוות
היובל.
.5ספרא )תורת כהנים( בהר פרשה ב
…חכמים אומרים :שביעית נוהגת אף על פי שאין יובל ,והיובל אינו נוהג אלא אם כן יש עמו שביעית.
.6תלמוד ירושלמי גיטין פרק ד הלכה ג
נוהגת שמיטה מדבריהן
חיוב השמיטה אינו מןהתורה אלא מדרבנן.
רבי אומר שני שמיטין :שמיטה ויובל .בשעה שהיובל נוהג ,השמיטה נוהגת מדברי תורה .פסקו היובלות,
נוהגת שמיטה מדבריהן.
.7
פרוזבול -שטר שמונע
שמיטת כספים.
ומי איכא מידי – …וכי
יכול היה הלל לעקור
התורה
מן
מצווה
להשמיט החובות?
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף לו עמוד א
הלל התקין פרוזבול …ומי איכא מידי דמדאורייתא משמטא שביעית ,והתקין הלל דלא משמטא? אמר
אביי :בשביעית בזמן הזה ,ורבי היא .דתניא ,רבי אומר :וזה דבר השמיטה שמוט -בשתי שמיטות הכתוב
מדבר ,אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים ,בזמן שאתה משמט קרקע -אתה משמט כספים ,בזמן
שאי אתה משמט קרקע -אי אתה משמט כספים.
2
שיעור מספר – 1שמיטה בזמן הזה
**המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
הלל הזקן תיקן תקנה שכמעט מבטלת את דין שמיטת כספים .אביי מסביר שלהלל היתה
הסמכות לתקן תקנה זו ,משום ששמיטת כספים בזמן הזה אינה אלא מדרבנן .מתי חי הלל?
האם בזמנו נהג היובל?
האם ניתן ללמוד מהגמרא מהו תוקף שמיטת קרקע בזמן הזה? עיינו בדברי רש"י המובאים
להלן.
.8רש"י מסכת גיטין דף לו עמוד א ד"ה בשביעית בזמן הזה
ואף על גב דהלל בבית שני הוה ,סבירא ליה לאביי דבבית שני הואיל ולא היה יובל נוהג לא נהגו שמיטין
מדאורייתא …שכתב במסכת גיטין בירושלמי :מנין שאין השמיטה נוהגת אלא בזמן שיובל נוהג? שנאמר:
'וזה דבר השמיטה שמוט' -אחת שמיטת יובל ואחת שמיטת שביעית.
אבל בתורת כהנים ראיתי ,דשביעית נוהג בזמן שאין יובל נוהג .ואומר אני שהוא מחלוקת.
לפי רש"י ,מהי הנחת היסוד של אביי ,שממנה הסיק ששמיטת כספים בזמן הזה מדרבנן? האם
אביי הכריע כדעת הירושלמי ,או כדעת התורת כהנים?
הרחבה :לעיל ראינו שלדעת רבינו תם בימי בית שני נהג היובל מדאורייתא ,וגם השמיטה.
לכאורה קשה עליו מדברי אביי ,ממנו עולה שכבר בזמן הלל הזקן לא נהגה השמיטה
מדאורייתא .בדברי התוספות )המשך המקור( ,הם מיישבים את הקושי.
והניחו בחטאם -חטאו
ולא קיימו את מצוות
היובל :לא שחררו את
העבדים ולא החזירו את
לבעליהן
הקרקעות
הקודמים.
לא שמטו -לא החזירו
לבעלים
הקרקעות
הראשונים.
שלא תקעו -בשופר ביום
הכיפורים של שנת היובל.
שלא שלחו -לא שחררו
עבדים בשנת היובל.
** .9תוספות מסכת ערכין דף לב עמוד ב**
מיהו יש ליישב ההיא דתורת כהנים )מקור (5אפילו כרבי .והא דתני' :שביעית אף על פי שאין יובל' ,יש
לפרשה :אף על פי שלא נהגו יובל ,והניחו בחטאם .וכדתני בפרק קמא דראש השנה )דף ט ע"ב(' :יובל היא'
אף על פי שלא שמטו ,ואף על פי שלא תקעו .יכול אף על פי שלא שלחו? ת"ל 'היא' ,דברי ר' יהודה… בניגוד לרש"י ,לדעת תוספות אין מחלוקת בין חכמים בספרא לרבי בירושלמי .כיצד הם
מיישבים את המקורות?
הצעה :נסו לנסח את העקרונות ההלכתיים של שיטת תוספות באופן של פסק הלכה ,כמו
בשולחן ערוך.
3
שיעור מספר – 1שמיטה בזמן הזה
**המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
יחידה ב :תוקף השמיטה בימינו
ביחידה א למדנו כי לפי רש"י ותוספות ,השמיטה נוהגת בזמן הזה רק מדרבנן ,ולא מדאורייתא ,כי
התנאי לחיוב בשמירת השמיטה מתורה הוא רק כשכל שבטי ישראל שרויים על אדמתם ,כל אחד
בנחלתו .ביחידה זו נלמד ארבע שיטות ראשונים אחרות:
)א( יש הסוברים שאף בזמן הזה שמיטה מדאורייתא;
)ב( יש הסוברים שחייבים בשמיטה בזמן הזה 'מדברי קבלה' ,כלומר מצוות נביאים;
)ג( יש הסוברים ששמיטה מדרבנן ככל שאר המצוות התלויות בארץ;
)ד( ויש הסוברים שאין כלל מצוות שמיטה היום -אפילו לא מדרבנן.
כרבנן -יש לפסוק
כחכמים שבספרא ,ולא
כרבי שבירושלמי.
מדגרסינן – …הגמרא
הקשתה מדוע דינו של
הנוטע בשבת חמור מדינו
של הנוטע בשמיטה,
והלא זה וזה אסורים
מדאוריתא?
משקין -שם פרק
במסכת מועד קטן.
יכול ילקה -הגמרא
שואלת מנין שאין עונש
מלקות על מי שעובד לפני
שנת השמיטה ,בזמן
תוספת שביעית .משמע
שעל השמיטה עצמה
לוקים ,ואין מלקות אלא
על איסור מדאורייתא.
הלכה כרבי – …במקום
שיחיד חולק על רבי,
אבל
כרבי,
הלכה
כשרבים חולקים עליו -
הלכה כרבים.
לא נקרא שמיטה דרבנן,
רק הוא דברי קבלה -
כינוי למצוות שמקור
החיוב בהן ,הוא מהנ"ך
ולא מהתורה .מצוות
אלה נחשבות למצוות
חמורות יותר ממצוות
'דרבנן' ,שהן תקנות
מאוחרות יותר ,והן
תוקנו בזמן התנאים או
האמוראים.
הסוברים ששמיטה דאורייתא
.10ספר העיטור אות פ -פרוזבול
ומסתמא דאיכא למימר דאורייתא כרבנן:
**)א( מדגרסינן בהניזקין )גיטין נג ע"ב( "הנוטע בשבת בשוגג יעקר" ,וכו' ואמרינן עלה מכדי הא דאוריתא
והא דאוריתא }נוטע בשמיטה{ מאי שנא בשבת ,ומאי שנא שביעית?**
)ב( גרסינן במשקין' :יכול ילקה על תוספת שביעית'? שמע מינה דכולהו סבירא להו דאוריתא.
)ג( וקיימא לן הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו.
עיון נוסף :עיינו במבוא לשבת הארץ אות ד )עמוד 94בהוצאת מכון התורה והארץ( כיצד הוא
דוחה את ראיית העיטור?
עיון נוסף :עיינו באור זרוע ,הלכות ערלה חדש ושביעית סימן שלב .האם ניתן לדקדק מדבריו
מה דעתו בשאלה אם שמיטה נוהגת בזמן הזה מדאורייתא או מדרבנן?
הדעה שחיוב השמיטה בימינו הוא מ'דברי קבלה' )חיוב שמקורו בנביא(
.11שו"ת בית הלוי חלק ג סימן א
חיובו עתה בזמן הזה מכוחו של התקנה שתיקנו עולי גולה אז בימי עזרה וקיבלו עליהם לשמור שמיטה ,אף
על גב דאין יובל .אם כן לא נקרא שמיטה דרבנן ,רק הוא דברי קבלה דתקנות עזרא …וכמו שכתוב שם
)נחמיה י(:
בוּעה…
וּב ְשׁ ָ
אָלה ִ
וּב ִאים ְבּ ָ
ֹהנֵינוָּ …
ַחנוּ כּ ְֹר ִתים ֲא ָמנָה וְ כ ְֹת ִבים וְ ַעל ֶה ָחתוּם ָשׂ ֵרינוּ ְלוִ יֵּנוּ כּ ֲ
וּב ָכל זֹאת ֲאנ ְ
' ְ
וּמ ָשּׁא ָכל יָד',
יעית ַ
וְ נִ טֹּשׁ ֶאת ַה ָשּׁנָה ַה ְשּׁ ִב ִ
הרי דכל עולי הגולה קיבלו עליהם באלה ובשבועה לשמור שמיטה …ובודאי דיש לו דין כל חומר איסורא
דאורייתא .כדין דברי קבלה ,וכדין שבועת ציבור על דורותם ואין מקום להקל בזמן הזה יותר מבזמן הבית.
בית הלוי טוען שחייבים בשמיטה מ'דברי קבלה' -דברי נביאים ,ולדעתו ניתן תוקף מחודש
למצוות השמיטה בימי עזרא ונחמיה .מהו המקור לכך לדעתו? כדאי לעיין גם בפסוקים עצמם
)נחמיה פרקים ט -י(!
עיון נוסף :עיינו בירושלמי )וילנא( מסכת שביעית פרק ו הלכה א ,בקטע 'אמר ר' אלעזר
מאליהן' ועד 'מאליהן קיבלו עליהן' ,האם ניתן להביא משם חיזוק לשיטת בית הלוי?
.12הרב קוק -שבת הארץ מבוא אות ח
הגאון בעל בית הלוי ז"ל בא לחדש …שכבר קבלו עליהם בימי עזרא אלה ושבועה …אכן דבריו אלה
מפליאים מאד ,ויש עליהם כמה תשובות:
א .אם נאמר שיש לחוש בחיוב שביעית מצד השבועה הזאת שמימי עזרא ,הלא תקשה טובא בגמרא בגיטין
)לו ע"א(' …בשביעית בזמן הזה דרבנן' …הלא קיים עדיין כח השבועה ההיא…
4
שיעור מספר – 1שמיטה בזמן הזה
**המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
**ב .למה להם לקשר כל כך את הדורות הבאים יותר מכחה של האלה והשבועה? ואם יראו כולם שיש צורך
בהיתר הלא בודאי יהיה ראוי להתיר ,ומה אכפת להם שיתירו אז?**
ג .הרי כתוב שם בקרא }בפסוקים{ לשון שבועה ,ושבועה אינה חלה כלל על הדורות הבאים…
ד .בלאו הכי נראה ששבועה זו כולה אינה שייכת רק לזמן בית המקדש ,כיון שכתובים בה עניני בית
המקדש ונסתימה בזה" :ולא נעזב את בית אלוקינו".
**ה .עיקר השבועה היתה לשמור את מצות ה' …לכן יש לומר שאין שבועה חלה לקיים את המצות ,ולא הוי
אלא לזרוזי נפשיהו**…
** עיינו בגמרא בנדרים דף ח ע"א בדברי רב גידל ,מהי משמעות השבועה ל'זרוזי נפשיה'?**
.13חזון איש שביעית סימן יח סעיף ד
כתב בספר …בית הלוי דשביעית בזמן הזה דאוריתא משום שבועת הנשיאים כדכתיב נחמיה י' …וניכרים
הדברים שהיה לחיזוק השעה בדבר שהיו נכשלים …ואף אותן שנשבעו לא באו להוסיף שלא יתירו במקום
שאפשר להקל בדרבנן ,אלא נשבעו לשמור כפי תקנת חכמים ,ומה שרואים חכמים להתיר במקום פסידא
או תיקון העולם ,אינו בכלל השבועה.
הרב קוק והחזון איש דוחים את בית הלוי :אילו דחיות הן מראיה ממקורות ,ואילו מסברה?
בגלל שאין קדושה בארץ לעניין כל המצוות התלויות בה -גם שמיטה מדרבנן
עד כה ,הדיון שלנו עסק בתוקף מצוות השמיטה היום .אך בהקשר הכללי ,אפשר לשאול גם על מצוות
אחרות ,האם הן תקפות היום או לא .למשל ,האם חייבים היום להפריש תרומות ומעשרות מהיבולים מן
התורה? שאלה זו תהיה תלויה בהכרעה בשאלה אם קדושת הארץ בטלה בגלל הגלות ,בלשון חז"ל
'קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא' ,או שהארץ נשארה בקדושתה למרות שניה עזבו אותה ויצאו
לגלות ,בלשון חז"ל 'קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא'.
קשיתא – …ר' יעקב
הקשה :כיצד התקין הלל
הזקן פרוזבול ,ועקר את
דין שמיטת כספים? ניחא
אם נאמר שחיוב הפרשת
המעשרות בימנו הוא רק
מדרבנן ,מובן שגם
שמיטת כספים מדרבנן,
ואפשר לבטלה .אך אם
חיוב הפרשת המעשרות
הוא מדאורייתא ,איך
עקר את שמיטת כספים?
כלום נפטרו – …ר' יוסי
הקשה על ר' יעקב :אפילו
אם מעשרות מדרבנן,
עדיין שמיטת כספים
להיות
צריכה
מדאורייתא ,כי היא
מצוות הגוף ,ואינה מן
המצוות התלויות בארץ!
למסקנה ,חוזר בו ר'
יוסי ,ומודה ששמיטת
כספים תהיה כמו מצוות
התלויות בארץ ,כי היא
תלויה בשמיטת קרקעות.
.14תלמוד ירושלמי מסכת גיטין פרק ד הלכה ג
אמר רב הונא :קשיתא קומוי רב יעקב בר אחא :כמאן דאמר מעשרות מן דבריהן ,ברם כמאן דאמר
מעשרות מן התורה ,והילל מתקין על דבר תורה?
אמר רבי יוסי :וכי משעה שגלו לבבל כלום נפטרו אלא ממצות התלויות בארץ ,והשמט כספים נוהג בין
בארץ בין בחוצה לארץ! חזר רבי יוסי ואמר' :זה דבר השמיטה שמוט' -בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ
מדבר תורה -השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ דבר תורה; בשעה שהשמיטה נוהגת בארץ
מדבריהן -השמט כספים נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ מדבריהן.
תמן אמרין ,אפילו כמאן דאמר מעשרות דבר תורה ,מודה בשמיטה שהיא מדבריהן ,דתני 'וזה דבר
השמיטה שמוט' רבי אומר שני שמיטין הללו שמיטין ויובל ,בשעה שהיובל נוהג -שמיטה נוהגת דבר תורה,
פסקו היובילות שמיטה נוהגת מדבריהן.
בדברי הירושלמי שני הסברים לכך ששמיטה נוהגת בימינו רק מדרבנן .מהם?
.15ספר התרומה )רבי ברוך מגרמייזא( הלכות ארץ ישראל
הלכה דקדושת הארץ לא קדשה עתה לעניין תרומות ומעשרות …ולא תימא מכל מקום הלכה קדושת עזרא
לתרומה ומעשר קיימת לעולם אף בזמן הזה …אלא בזמן הזה בטלה ,ואין חייב מן התורה להפריש תרומה
ומעשר …והטעם זה נוכל לומר דבשביעית מותר לחרוש ולזרוע בקרקע הגוי אפילו מדרבנן…
כאיזה הסבר בירושלמי נקט ספר התרומה?
עיינו ביחידה א ,מי מהראשונים נוקט כהסבר השני בירושלמי?
5
שיעור מספר – 1שמיטה בזמן הזה
**המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
עכשיו שאין בית דין- …
בית הדין היום אינו יכול
לקדש את השנים ואת
החודשים ,כי עליהם
להיות 'חכמים סמוכים',
והסמיכה בטלה עם
חורבן הישוב בא"י
וגזרות הרומאים בסוף
האמוראים.
תקופת
לדעת בעל המאור ,כדי
לחייב במצוות היובל,
אפילו מדרבנן ,על בי"ד
של חכמים סמוכים
למנות את השנים.
למדנו שאף שמיטין- …
כדי לחייב במצוות
השמיטה ,צריך שבי"ד
של חכמים סמוכים ימנה
את השנים.
מצינו ששוותה- …
מצוות השמיטה דומה
ושווה למצוות היובל.
וכשם שהיובל אינו חל
אפילו מדרבנן ,אם
חכמים אינם מונים את
השנים ,כך גם השמיטה
אינה חלה במקרה כזה.
ללשכת הגזית – …מניית
שנות השמיטה והיובל
אינה צריכה להעשות
שבבית
הדין
בבית
המקדש ,אלא מספיק
בית דין שהדיינים בו
סמיכה
קיבלו
ושהם
מרבותיהם,
ממונים על כל ישראל.
ר' הלל הנשיא – …מן
התורה מקדשים את
גם
בעדים.
החודש
הקביעה אם מעברים
השנה ומוסיפים חודש
אדר צריכה להיעשות
בכל שנה ,ואין מעברים
משנה לחברתה .אבל ר'
הלל שהיה אמורא בארץ
ישראל ,ראה שהישוב
בא"י עומד להחרב ,ולכן
תיקן את לוח השנה ,שבו
אנו משתמשים עד היום.
מצינו לו – …מצאנו
שחכמי דורו של רב אשי,
שהיו הרבה אחרי ר' הלל,
מצוות
את
קיימו
השמיטה
בגלל שאין בי"ד שיספור את השנים -שמיטה מדרבנן או אפילו אינה נוהגת כלל
.16תשובת ר' זרחיה הלוי -בעל המאור ,מובאת בספר התרומות שער מה )אות ד(
גם ה"ר זרחיה בתשובתו פסק שאינו נוהג עכשיו ….שהדבר ידוע שבימי רבותינו חכמי המשנה והתלמוד היו
בתי דינין גדולים קבועים בארץ שהיו מקדשין את החדש ,ואפשר כמו כן שהיו מקדשין את השנה זכר
ליובל ,עכשיו שאין בית דין יכול לקדש שנה ולא חודש בידוע שבטלו היובלות בטלה גמורה ובטלו אף
השמיטות עמהם ,לדברי רבי ,לפי ששתיהן מצות קשורות ותלויות זו בזו…
**עוד יש לנו לומר :אפילו לדברי חכמים ,השמיטים צריכין קדוש בית דין ,כדכתיב "וספרת לך" ,ודרשו
חכמים בספרא' :ספירה בבית דין' ,והתם בערכין אמרינן מנו יובלות לקדש שמטין ,למדנו שאף שמיטין
צריכות קדוש בית דין ,כשם שהיובל צריך קדוש בית דין ,כדכתיב' :וקדשתם את שנת החמשים שנה' …וכן
מצינו ששוותה קדושת שביעית לקדושת יובל ולמדות הן זה מזה**…
מהי הסיבה שבגללה לדעת ר' זרחיה הלוי לא חייבים בשמיטה?
דקדקו בדבריו :האם השמיטה אינה נוהגת כלל ,או שהיא נוהגת מדרבנן?
מה ההבדל בין שני הנימוקים שהוא מציין )שהדבר ידוע …עוד יש לנו לומר?(…
.17הרב קוק -שבת הארץ מבוא אות ז
לדעתם …כשאין מנין של יובלות כדי להעמיד שמיטה במקומה ,אז ]השמיטה[ אינה נוהגת גם מדרבנן ,ולזה
המנין סבירא להו שצריך בית דין הגדול …אין המנין שייך דוקא ללשכת הגזית אלא לבית דין סמוך
ומומחה לכל ישראל ,וזה היה בכל זמן הנשיאות.
איזה סוג של בית דין צריך על מנת שתהיה ספירת שנים של שמיטה?
.18חידושי הרמב"ן מסכת גיטין דף לו עמוד א
ויש אומרים …כיון שבטל היובל בטול גמור ואינו נוהג אפילו מדבריהם אף השמטה אינה נוהגת כלל ואפילו
מדבריהם לא בעבודת קרקע ולא בהשמטת כספים ,וזו היא דעת הראב"ד ז"ל .ואין זה מחוור.ועוד שאמרו
בירושלמי' :לדברי רבי פסקו היובלות ,שמטה נוהגת מדבריהם' .ולא אמרו' :בשעה שהיובל נוהג מדבריהם,
שמטה נוהגת מדבריהם'.
ועוד ,שמימי ר' הלל הנשיא שתקן לנו סדר מועדות וקדשן לדורות על פי מנין שאנו מונין בו ,שוב לא היה
בארץ ישראל בית דין ראוי לקדש ,וכל שכן בימי רב אשי שכבר בטלו מומחין מארץ ישראל .אלא בזמן הזה
היה ,ואף על פי כן מצינו לו ולרבנן דדריה דמשמטי…
והראיה המכרעת :ששנת השמטה מפורסמת בארץ ישראל היום ומנהג אבותיהם בידיהם להשמיט קרקע
כלומר שנוהגין בה כל קדושת שביעית…
הרמב"ן מביא שלוש ראיות נגד ר' זרחיה ,מהן?
מדוע מכנה הרמב"ן את הראייה האחרונה שהביא 'מכרעת'?
.19הרב קוק -שבת הארץ על הרמב"ם פרק ד הלכה כה
ונראה שאפילו לדבריהם ]של ר' זרחיה הלוי וסיעתו[ כבר קבלו אבותינו יושבי ארץ ישראל מעולם ,גם אחר
שכבר לא היה בית דין מקדש שנים ,לחוש ולהנהיג שביעית זכר לחיוב שביעית של תורה ,שתהיה נוהגת
כאשר ישובו כל ישראל לארץ ישראל ויהיו כל יושביה עליה.
לדעת ר' זרחיה אין חיוב שמיטה ,האם בכל זאת צריך לשמור שמיטה לשיטתו? למה?
האם דברי הרב קוק יישבו את 'הראיה המכרעת' של הרמב"ן נגד ר' זרחיה?
6
שיעור מספר – 1שמיטה בזמן הזה
**המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
יחידה ג :דיון בדברי הרמב"ם
.20רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק ד הלכה כה
אין שביעית נוהגת אלא בארץ ישראל בלבד …ונוהגת בין בפני הבית בין שלא בפני הבית.
.21רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י הלכות ח -ט
משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה בטלו היובלות…
ובזמן שהיובל נוהג -נוהג דין עבד עברי ,ודין בתי ערי חומה ,ודין שדה חרמים ודין שדה אחוזה ,ומקבלין גר
תושב ונוהגת שביעית בארץ והשמטת כספים בכל מקום מן התורה.
רבי יוסף קארו )-1488
(1575נולד בספרד .בגיל
4גורש עם משפחתו
בגירוש ספרד ,והם עברו
עם לטורקיה .בגיל 48
ישראל
לארץ
עלה
והתיישב בצפת.
ר' יוסף קארו כתב
שלושה ספרים חשובים
הנחשבים כספרי יסוד:
'כסף משנה' -פירוש על
הרמב"ם' ,בית יוסף' -
פירוש לפי סדר הטור.
בפירוש זה הוא קיבץ את
כל המקורות מיסודות
ההלכה ועד ההלכה
למעשה .ו'שולחן ערוך'
שבו מובאת הפסיקה
הלכה למעשה .מכונה גם
'מרן המחבר'.
נוסח א )נוסח כל כתבי היד(:
נוסח ב )נוסח הדפוסים(:
ובזמן שאין היובל נוהג -אין נוהג עבד עברי ,ולא
ובזמן שאין היובל נוהג -אינו נוהג אחד מכל אלו
בתי ערי חומה ,ולא שדה אחוזה ,ולא שדה חרמים,
חוץ משביעית בארץ ,והשמטת כספים בכל
ואין מקבלין גר תושב ,ונוהגת שביעית בארץ
מקום מדבריהם ,כמו שביארנו.
מדבריהם ,וכן השמטת כספים בכל מקום
מדבריהם ,כמו שביארנו.
מהי מעמדה של שמיטה בזמן שאין יובל ,לדעת הרמב"ם? האם התשובה תלויה בשתי
הגירסאות?
שאלת חשיבה :האם לאור מקור 20יש עדיפות לאחת הגירסאות?
.22כסף משנה )פירוש על הרמב"ם( הלכות שמיטה ויובל פרק ט הלכה א
ונראה מדברי רבינו שמפרש] …ש[שמיטת קרקע אף בזמן הזה נוהגת מן התורה:
.23כסף משנה )פירוש על הרמב"ם( הלכות שמיטה ויובל פרק י הלכה ט
ומה שכתב חוץ משביעית בארץ וכו' .לא קאי אלא לשמטת כספים דאילו שביעית בארץ אף בזמן הזה הוא
לא קאי אלא – …דברי
הרמב"ם בסוף ההלכה
שהשמיטה נוהגת רק
'מדבריהם' ,נסובים רק
על שמיטת כספים ,כי
קרקעות
שמיטת
מדאורייתא אף כשאין
היובל נוהג.
מן התורה כמו שכתבתי בראש פרק ט }המקור הקודם{.
איזו גירסה היתה לכסף משנה בדברי הרמב"ם בפרק י? מה הוא לומד ממנה?
.24בית יוסף יורה דעה סימן שלא
שאין שמיטה נוהגת אלא בזמן שהיובל נוהג ,כלומר :מדאורייתא אינה נוהגת ,אבל מדרבנן נהגא .וכך הם
דברי הרמב"ם בהלכות שמיטה.
ר' יוסף קארו חיבר גם את הספר 'בית יוסף' כפירוש על הטור ,וגם את החיבור 'כסף משנה'
כפירוש על הרמב"ם .האם יש התאמה בין דבריו בשני החיבורים?
דנחית להלכה יותר- …
להלכה.
יותר
יורד
כלומר ,חיבור 'בית יוסף'
נכתב כפירוש יותר
הלכתי ,שמביא את
מקורות ההלכה ודן בהם
עצמאית ,לכן יש להעדיף
אותו על פני פירוש 'כסף
משנה' ,שהוא פירוש על
הרמב"ם ,ולא חיבור
הלכתי עצמאי.
.25הרב עובדיה יוסף -שו"ת יביע אומר חלק י -יורה דעה סימן לז אות ב
בספר אז נדברו חלק ד )עמוד קכב( השיג …שהכל יודעים שהבית יוסף קדם להכסף משנה }ולכן יש לפסוק
כמו כסף משנה{ .ולא ידע המחבר הנ"ל …שאין זה פשוט כלל …והבית יוסף עיקר משום דנחית להלכה
יותר …ועוד שהכסף משנה הוא פירוש לדברי הרמב"ם ואינו לפסק הלכה ,מה שאין כן השולחן ערוך שהוא
לפסק הלכה …והוא הדין לגבי הבית יוסף ,שהוא עיקר להלכה נגד הכסף משנה.
מהם הנימוקים להעדיף את פסיקת הכסף משנה או הבית יוסף ,במקרה שהם סותרים זה את
זה?
7
שיעור מספר – 1שמיטה בזמן הזה
**המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
.26מהר"י קורקוס על רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י הלכה ט
מהלשון הכתוב כאן בספרים שלנו ,הייתי אומר דשמיטת קרקעות גם בזמן הזה נוהגת לדעת רבינו מן
התורה …אלא שבספר כתיבת יד }כתב יד מדויק של הרמב"ם{ מצאתי כלשון הזה …:ונוהגת שביעית
בארץ מדבריהם …והרי זה מבואר שדעתו כדעת שאר הפוסקים }ששמיטה בזמן הזה דרבנן{.
מדוע מהר"י קורקוס חולק על דברי הכסף משנה?
** .27ערוך השולחן העתיד הלכות שמיטה טו )ה -י(**
ומבואר מדברי הרמב"ם דשביעית בזמן הזה דאורייתא .וכן הוא מפורש שם בפרק ד דין כה' :אין שביעית
נוהגת אלא בארץ ישראל לבד …ונוהגת בין בפני הבית בין שלא בפני הבית' ,עד כאן לשונו .ומדלא ביאר
דבזמן הזה דרבנן כדרכו בכל מקום ,מבואר דמן התורה הוא …ויש להתפלא בדברי הרמב"ם …דבפרק ט'
פסק כרבי דשמיטת כספים בזמן הזה הוא מדרבנן …ואם כן איך פסק דלא כרבי בשביעית בזמן הזה?…
ונראה לעניות דעתי ,ברור בטעמו של הרמב"ם …דבשמיטת כספים הלכתא כרבי וראייה מתקנת הפרוזבול,
ובעבודת קרקע בשביעית אין הלכה כמותו ,אלא כחכמים דתורת כהנים ,דאמרי ש